ralc.co.il

true

כריתת חוזה

02.03.2004

מכללת רמת גן , מסלול אחה"צ

נכתב על ידי : המרצה : הילה רן

רמי אריה הבודק : גיא גוסרסקי

דיני חוזים

כריתת חוזה

  1. רקע עובדתי

    1. בתאריך 29.9.98 אמיר וגלי ניהלו משא ומתן להשכרה לשנה של ציוד וריהוט השייך לגלי לאמיר.

    2. במהלך המשא ומתן, כפי שקיבל ביטוי בהקלטה בטייפ, נאמרו הדברים הבאים:

  • גלי תשכיר לאמיר פריטי ריהוט מסוימים (טלוויזיה, ספה, כורסאות וכו').

  • תמורת ההשכרה תהא בסך 1,800 $.

  • תנאי התשלום יהיו ליום 1.10.98 וליום 1.11.98 .

  • אמיר יחזיר את הפריטים ביום 1.11.99 .

  • אמיר אחראי על הובלת הציוד, אחזקתו ותקינותו. גלי תתקן את הטלוויזיה.

  • "הצדדים יעשו את הנדרש מהם לסגור עניינים עד למועד החתימה על החוזה, שיהיה במועד התשלום של הצ'ק הראשון, עד למועד זה מתחייבת גלי לא להיענות לפונים אחרים".

    1. ההקלטה בטייפ של הדברים לעיל נעשתה על ידי גלי ואמיר לסירוגין. 100 מילים

    2. סוכם כי אמיר יראה את הריהוט והציוד למחרת בשעה 16:00.

    3. גלי ביקשה מקדמה של 100 $, אמיר הציע 50 ש"ח, אך גלי אמרה "עזוב שטויות".

  1. הסוגיה המשפטית

    האם המשא ומתן בין אמיר לגלי- שעניינו השכרת ריהוט וציוד- הינו בגדר זיכרון דברים, המכיל את כל היסודות הדרושים לשם קיומו של חוזה מחייב?

  2. טענות אמיר (המערער)

בבואו לערער על ההנחה שנכרת חוזה מחייב, יוכל אמיר לטעון את הטענות הבאות:

  1. במשא ומתן שנעשה לא הייתה כוונה ליצור עדיין קשר משפטי מחייב, ולא היה בו כדי גמירות דעת ומסוימות במידה הנדרשת ליצירת קשר כזה. 200 מילים

ניתן , בין הייתר, להגיע למסקנה זו מהנתונים הבאים:

* השיחה התנהלה " באווירה טובה" ולא מחייבת, השימוש בטייפ מעיד על אי רצינותה.

* סוכם כי כל הדברים יסוכמו במועד חתימת החוזה שהוא יחייב.

* אמיר טרם ראה את הציוד והריהוט שהם במהות העיסקה, וסוכם שיראה אותם רק למחרת.

* אי קבלת המקדמה על ידי גלי במילים "עזוב שטויות" מעיד על התייחסותה הלא רצינית לעיסקה ולחוסר רצון ליצירת קשר מחייב.

ב. המשא ומתן היה בע"פ ולא נעשה כל אקט היכול להעיד על קיבול כגון חתימה בכתב, לחיצת יד וכד'

  1. החוזה אם היה, אינו תקף כי המחיר נקבע בדולרים שאינם הילך חוקי בישראל.

  2. המשא ומתן היה רק שלב ביניים בדרך לחתימת חוזה מחייב, ולכן לפי נוסחת הקשר הוא לא הגיע לכדי חוזה משפטי. 300 מילים

  1. המשא ומתן שנערך כזיכרון בדברים

    אמיר פנה לגלי והעלה את בעיית חוסר הריהוט בדירה ששכר, גלי סיפרה לו כי יש לה ריהוט וציוד להשכרה והתנהל משא ומתן. לפי חוק החוזים (1) סעיף 2 הצעה בפניית אדם לחברו, וקיבול סעיף 5 -נעשה בהודעת הניצע.

    סעיף 23 קובע "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת". לפיכך, ניתן לראות במשא ומתן בעל פה, ו/או בהקלטה בטייפ, משום "צורה אחרת", כזיכרון דברים או אף כחוזה כפי שיוכרע להלן. 400 מילים

  2. המבחנים שבקיומם מתגבש זיכרון דברים כחוזה מחייב

בפס"ד רבינאי נגד מן שקד (בפרוק) (2), קבע השופט ברק, שני מבחנים יסודיים שרק בקיומם מתגבש חוזה, מבחן גמירות הדעת דהיינו, רצונם של הצדדים ליצור קשר משפטי מחייב, ומבחן המסוימות דהיינו קיום פרטים מהותיים בהסכמה שהם חיוניים לקיום תוקפו של חוזה.

אזכורים

  1. חוק החוזים ( חלק כללי ) תשל"ג 1973.

  2. ע"א 158/77 פס"ד רבינאי נגד מן שקד פ"ד ל' (2) 260

  3. ע"א 310/95 יגאל כהן נגד שמואל כהן פ"ד מט (5) 793

  4. ע"א 3233/93 לוין נגד לוין פ"ד מ"ח (2) 862

  5. ע"א 649/73 קפולסקי נגד גני גולן פ"ד כ"ח (2) 291

  1. גמירות דעת

בתקדימים משפטיים כגון פס"ד רבינאי (2), פס"ד כהן נגד כהן (3), נקבע כי גמירות הדעת נקבעת לפי כוונת הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב. גמירות הדעת אינה תלויה בתחושותיהם הסובייקטיביות של הצדדים, אלא לפי המבחן האובייקטיבי של אמת המידה של האדם הסביר.

ובמקרה של גלי ואמיר שלפנינו:

  1. באותו ערב התנהל משא ומתן בין הצדדים. לאחר שאמיר הביע רצונו בשכירת ציוד וריהוט וגלי רצונה בהשכרתם. 500 מילים

  2. המשא ומתן קיבל ביטוי בהקלטה בטייפ, שלא באילוץ אלא מתוך ידיעה של שניהם, כאשר ההקלטה נעשתה לסירוגין ע"י שניהם.

  3. קביעת סכום לעסקה, תנאי תשלום, מצב הריהוט, מועד השבתו ועוד פרטי פרטים, מעידים על ליבון המשא ומתן וכוונה רצינית מצד שניהם.

  4. הייתה הסכמה הדדית לתשלום מקדמה, הגם שלא יצאה לפועל.

כל הסעיפים הנ"ל מעידים על כוונה רצינית מצד שניהם. אולם נקבע כי "עד למועד חתימת החוזה".

לפי נוסחת הקשר שנקבעה בתקדימים כגון בפס"ד כהן נגד כהן (3) ופס"ד רבינאי נגד מן שקד (2), נקבע כי אם בזיכרון הדברים נאמר כי הוא כפוף לחתימת חוזה- הרי יש לראות בזיכרון הדברים רק שלב ביניים, אולם במקרה שלפנינו נאמר כי על סמך ההסכמה שהייתה "הצדדים יעשו את הנדרש מהם לסגור עניינים" וכן "גלי מתחייבת לא לפנות לפונים אחרים", כלומר לפי נוסחת הקשר החוזה שייחתם הוא רק חוזה פורמלי וכוונת הצדדים הייתה שההסכמה תכנס לתוקף מיד. 600 מילים

המבחן האובייקטיבי- מקבל ביטוי דרך הדברים שהוקלטו בטייפ, לגביהם לא יכולה להיות מחלוקת, ואין חשיבות כאמור בפסקי הדין האמורים, למחשבות ורצונות של הצדדים באופן סובייקטיבי, אלא לדברים כפי שיובנו על ידי האדם הסביר והם רצון "לסגור עניין ועסקה" כלומר מביעים גמירות דעת כפי שיראה הדבר על ידי האדם הסביר.

טענותיו של אמיר כי לא הייתה כוונה ליצור קשר משפטי מחייב, נסתרות לכן על ידי האמור לעיל, נראה כי גם הסיכום שיראה את הציוד והרהוט למחרת, נפתר על ידי סעיף 45 לחוק החוזים האומר כי כשלא סוכם על טיב וסוג הנכס, יש לראות קיום החיוב בנכס מטיב בינוני.

700 מילים

לזכותו של אמיר יעמדו טענותיו כי השיחה התנהלה באווירה לא מחייבת, מתוך ידידות, לכן אולי בכלל הינה בגדר הסכם ג'נטלמני ראה פס"ד לוין נגד לוין (4) , וכן ההקלטה בטייפ מעידה על אי רצינותה . כמו כן לא נערך שום הסכם בכתב ולא הייתה עדות לגמירת דעת שכן לא נחתם דבר, לא לחצו ידיים וכד', הוא אף לא ראה את הציוד והריהוט והרי בלי לראותם לא יעלה על הדעת שהיה נכנס לעיסקה, ובכלל הרי נאמר שעוד ייחתם הסכם בהמשך ולבסוף גם ויתרה גלי על קבלת מקדמה כלשהי על חשבון.

  1. מסוימות

    בתקדימים שפס"ד קפולסקי נגד גני גולן (5) וכו', נקבע שהתנאים הדרושים להתקשרות מחייבת הנם: 800 מילים

    שמות הצדדים יש כאן אמיר וגלי

    מהות הנכס יש פרוט מלא ומפורט של הנכסים כולל מצבם הפיזי.

    המחיר קיים 1,800 $ (לגבי ה- $ ראה להלן סעיף 9 )

    מהות העסקה השכרה לשנה

    זמני תשלום מפורטים וברורים בתאריכים מדויקים

    הוצאות נקבע שעל אמיר יחולו הוצאות הובלה ואחזקה ועל גלי תיקון הטלוויזיה.

    כלומר כל התנאים ההכרחיים מתקיימים.

    גם אם היו חסרים חלק מפרטים אלו ובמידה שניתן להשלימם ע"י פניה לחוק או לנוהג, ניתן היה להשלימם לפי פס"ד האמורים לעיל.

    אמיר יטען כי אין מסוימות מספקת, שהרי טרם ראה טיב הנכסים, לא נקבע מועד קבלתם, ובכלל הכל היה באווירת ידידות ושעשוע. 900 מילים

  2. זיכרון הדברים

    המשא ומתן שהינו בבחינת זיכרון דברים אינו מינימליסטי, אלא להפך מפורט מאוד, כולל כל הפרטים שנדרשים כגון זיהוי הצדדים, מהות העסקה, זיהוי הנכסים, תנאי תשלום, הוצאות ועל כן מכיל כל הנדרש כדי שיהווה חוזה מחייב.

  3. התמורה במטבע זר

    בפס"ד כהן נגד כהן (3) לעיל, הפנתה השופטת ט. שטרנסברג-כהן לסעיף 47 לחוק החוזים הקובע כי "חיוב לשלם בארץ במטבע חוץ שתשלומו באותו מטבע אסור לפי הדין, יש לבצעו לפי שער החליפין הרשמי ביום התשלום".

  4. הפיחות בשער הדולר

    הפיחות שנעשה לאחר מועד ההסכמה, ונתגלה רק בבוקר שלאחר מכן, אין לו משמעות כשלעצמו לעניין כוונת קשירת הקשר המשפטי המחייב, בעת שנקשר קשר זה- ערב קודם לכן. 1,000 מילים

    והיות ופיחותים במדינת ישראל (לצערנו) הנם צפויים (הגם שקשה לחזותם), אין בפיחות כדי לשנות את ההסכמות שנעשו.

  5. מסקנות

על סמך האמור לעיל, יוכל אמיר לטעון טענותיו וגלי לעומת זאת תוכל לדרוש קיום החוזה בטענה שנקשר קשר משפטי מחייב.

לעניות דעתי האישית ולא מחייבת, היה והמקרה יובא להכרעת בית המשפט, הוא יפסוק לאכיפת החוזה או פיצוי לגלי על הפרתו.

סך הכל 1,060 מילים

הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-110-כריתת-חוזה.aspx

© כל הזכויות שמורות