ralc.co.il

true

בהמ"ש העליון בעניין היטל העסקת עובדים זרים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  12.07.2015

בהמ"ש העליון בעניין היטל העסקת עובדים זרים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בפסק הדין בעניין מלונות ישרוטל קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כי בהחלט ייתכן כי עובד זר, ובמיוחד עובדים פליטים מאריתריאה וסודן ייחשבו כתושבי ישראל ולכן לא יחול עליהם חוק עובדים זרים ומעסיקיהם פטורים מהיטל בגין עובדים אלו.

ביום 18.9.2014 ניתן פסק דין נוסף בעניין זה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"מ 37101-10-11 רצון ואח' נ' פקיד שומה). בית המשפט המחוזי קבע כי לעניין עובדים זרים לא תחול הגדרת "תושב ישראל" לפי פקודת מס הכנסה. אלא, ההגדרה הכללית יותר של "עובד זר" בחוק עובדים זרים, אשר קובעת כי "עובד זר" הוא כל מי שאינו אזרח או אינו תושב ישראל. בהגדרה זו אין את מבחן חזקת הימים אשר נמצא בהגדרת "תושב ישראל" בפקודת מס הכנסה.

ביום 6.7.2015 נתן בית המשפט העליון את הכרעתו בערעור שהוגש על פסק הדין בעניין רצון ואימץ את פסיקת בית המשפט המחוזי במלואה . בעניין רצון (ע"א 7553/14 רצון עמוס ואח' נ' מס הכנסה ואח' אשר ניתן ביום 6.7.2015) נדחה הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (ע"מ 37101-10-11 רצון נ' פקיד שומה אשר ניתן ביום 17.9.2014).

בית המשפט העליון אימץ את החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את פרשנותם של רצון ואחרים, בקובעו כי לפי חוק ההיטל יש לפרש את המונח "עובד זר" בהתאם לחוק עובדים זרים, ולא לפי פקודת מס הכנסה. כידוע, משמעותו של מונח – לרבות של המונח "תושב ישראל" – יכולה להיות שונה בחוקים שונים, בהתאם להקשרו של המונח ובהתאם לתכליותיהם (בג"ץ 1105/06 קו לעובד).

בעניין רצון דובר בשומות מס כבדות בסכומן, אשר הוציא פקיד השומה ל- 15 מעסיקים שונים שהעסיקו עובדים זרים בשנות המס שבמחלוקת. על פי השומות נדרש כל אחד מהם לשלם היטל בגין העסקת עובדים זרים, מכוח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל.

רצון והמעסיקים האחרים טענו כי ההיטל אינו חל עליהם כיוון שעובדיהם נחשבים לתושבי ישראל, ולכן אין לחייב את המעבידים בתשלום ההיטל בגינם.

פקידי השומה הוסיפו וטענו, כי רצון והאחרים מיתממים בדבר הפעלת מבחני "מרכז חיים" לעובדיהם. בפועל הם לא שילמו את ההיטל או שהפסיקו לשלמו ולא טרחו להודיע על כך לרשות המיסים, כך שמנעו ממנה לבחון את הסוגיה בזמן אמת. עת נערכה הביקורת, התברר כי העובדים הזרים עזבו את ישראל. כפועל יוצא, נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על המעסיקים והם לא עמדו בו.

מעבר לכך, העובדים הזרים גרו במגורים שהמעסיקים סיפקו להם ואין להם כתובת רשומה אליה ניתן היה לשלוח את שאלוני התושבות לצורך העניין. אף כאשר עשה פקיד השומה מאמץ לבחון את מבחני מרכז החיים לגבי העובדים הזרים, הוא נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד המעסיקים.

לסיכום  , בהתאם לפסק הדין בעניין רצון והאחרים, מעסיק אשר סבור כי עובדיו בעלי האזרחות הזרה, אינם עובדים זרים, אלא תושבי ישראל ומפסיק לשלם בגינם את היטל עובדים זרים, כדאי שיודיע בזמן אמת על עמדתו זו לפקיד השומה, עוד הוא חייב להראות הוכחות ואסמכתאות ספציפיות המעידות על העובדה כי מדובר בנתין זר שהפך להיות "תושב ישראל" לכל דבר.

טענות כלליות לא יעזרו כאן, אלא רק הוכחות ממשיות בהתאם לשאלון תושבות והמבחנים כפי שנקבעו לעניין זה בפסיקה הרלבנטית, כך גם לדעתנו, לגבי פליטים ומסתננים כפי שנקבע בפס"ד מלונות ישרוטל.     

 

 

 

 

הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-4149-בהמ-ש-העליון-בעניין-היטל-העסקת-עובדים-זרים.aspx

© כל הזכויות שמורות