• הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • בהתאם לנוהל גילוי מרצון החדש, ניתן להגיש בקשה במסלול אנונימי עד ליום  31.12.2018 

    טל' 073-2181818
  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתקטגוריותהשפעת הסכם שומת מס הכנסה על חיוב במיסוי מקרקעין

השפעת הסכם שומת מס הכנסה על חיוב במיסוי מקרקעין

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  31.05.2018

השפעת הסכם שומת מס הכנסה על חיוב במיסוי מקרקעין

 רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

במאמרנו מיום 26.1.2017 , התייחסנו להחלטת ועדת הערר בעניין האחים רויכמן, הקובעת כי הסכם אשר נערך עם פקיד השומה לשינוי ייעוד של מקרקעין ממלאי עסקי לרכוש קבוע, מהווה יום שינוי הייעוד כיום הרכישה של המקרקעין לעניין חבות לפי חוק מיסוי מקרקעין.

על החלטת ועדת הערר, הגיש מנהל מיסוי מקרקעין ערעור לבית המשפט העליון בעניין רויכמן (ע"א 2154/17, מנהל מיסוי מקרקעין חדרה נ' אברהם רויכמן, ניתן ביום 9.5.2018), אשר קבע כי דין הערעור להידחות.

חברה, אשר רויכמן היה אחד מבעליה, רכשה בשנת 1991 מקרקעין. בשנת 1994 פנתה החברה לפקיד השומה בבקשה לתקן את סיווג המקרקעין ממלאי לרכוש קבוע.

בין החברה לפקיד השומה נכרת הסכם בשנת 2000 לפיו אושר שינוי יעוד המקרקעין לרכוש קבוע, תוך קביעה שהחברה תשלם מס בסך של 580,000 ש"ח.

בשנת 2010 פורקה החברה מרצון, והזכויות אשר נותרו במקרקעין עברו ללא תמורה לשני בעלי מניותיה באופן שווה.

המחלוקת בין מנהל מיסוי מקרקעין לרויכמן עסקה בשאלה מהו יום הרכישה של המקרקעין לעניין חישוב מס השבח. לגישת מנהל מיסוי מקרקעין, יום הרכישה הוא המועד בו נרכשו בפועל המקרקעין, כלומר בשנת 1991. מנגד, לגישת רויכמן יום הרכישה הוא בשנת 2000, זאת לנוכח סעיף 85(א) לפקודה, הקובע כי שינוי יעוד ממלאי עסקי לרכוש קבוע מהווה מכירה לצורך מס.

סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי "על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט העליון". בנסיבות דנן, קבע בית המשפט העליון, כי ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת נגזרת מעובדות המקרה, ועל כן דין הערעור להידחות לנוכח ההוראה המצמצמת בסעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין.

בית המשפט העליון קבע, כי אין להתערב בקביעת ועדת הערר, לפיה הפרשנות הנכונה של ההסכם בין החברה לפקיד השומה מלמדת שאכן במועד המאוחר (שנת 2000) שונה יעוד המקרקעין לרכוש קבוע, באופן המהווה אירוע מס לפי סעיף 85(א) לפקודה.

מנהל מיסוי מקרקעין טען כי ההסכם רק תיקן את סיווג המקרקעין באופן רטרואקטיבי, ולא שינה את ייעודם כמשמעות הדבר בסעיף 85 לפקודה. ראיה לטענתו מצא בסכום אשר שולם על ידי רויכמן לפי ההסכם, בסך של 580,000 ₪. לגישת מנהל מיסוי מקרקעין, סכום זה נמוך משמעותית מהסכום שהיה צריך לשלם. בית המשפט קבע כי טענה זו לא הוכחה, ולשון ההסכם במקרה זה הינה ברורה ואינה תומכת בפרשנות זו.

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה