• הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • בהתאם לנוהל גילוי מרצון החדש, ניתן להגיש בקשה במסלול אנונימי עד ליום  31.12.2018 

    טל' 073-2181818
  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתקטגוריותחיוב בגין הצהרות הון ללא זכויות

חיוב בגין הצהרות הון ללא זכויות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  26.06.2018

לדווח על גידול בהון בין הצהרות הון

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

בדוח הצהרת הון נדרש הנישום לדווח על כל נכסיו ועל כל התחייבויותיו, נכון ליום הצהרת ההון. בפעם הבאה שיגיש הצהרת הון, יתבקש הנישום לתת הסברים לכל הפרש הון שייווצר בתקופה שבין שתי הצהרות ההון. הסברים לא מנומקים לגידול בהון והעדר ראיות מספקות, יביאו לחיוב מס מלא עד שיעור של 50% מס, על סכום גידול ההון, אשר עלול להיזקף לשנים הפתוחות בלבד.

כך נקבע בבית המשפט העליון בעניין סלוקי (ע"א 9114/15, אייל אורי סלוקי נ' פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 3.6.2018), אשר נדרש לשלם מס שולי מרבי, בגין גידול בהון שהיה לו בין שתי הצהרות הון, אשר יוחס כולו רק לשנה אחת שהייתה פתוחה, תוך רמיסת זכות אינטרס ההסתמכות, התיישנות וזכות הקניין של הפרט.

סלוקי היה עד לשנת 2007 שותף בחלקים שווים יחד עם ארבעת אחיו ואמוֹ ב-"שותפות סלוקי שלמה ובניו", אשר עסקה בחקלאות ובהחזקת נכסים חקלאיים. 

בסוף שנת 2007 הוציא פקיד השומה לבני המשפחה דרישה להצהרת הון לשנת 2005. בחינת הצהרות ההון העלתה, כי חל גידול משמעותי בהון המשפחה, בהשוואה להצהרות ההון הקודמות אשר הגישו, בלי שניתן לגידול זה הסבר ממשי.

בעניינו של סלוקי, חל גידול בסך של 5,733,634 ₪, ממועד הצהרת ההון האחרונה אשר הגיש 11 שנים קודם לכן - בשנת 1994 - לפקיד השומה.

פקיד השומה התעלם מהעובדה שגידול ההון נוצר לאורך 11 שנים, והוסיף את כולו, כהכנסה חייבת במס לשנת 2005 בלבד. בנוסף, הוטלו על בני המשפחה קנסות גרעון.

בני המשפחה טענו כי מקור הכספים הינו ממכירת נכסים באיראן, אותם ירשה אם האחים, מאביה עם מותו בתחילת שנות ה-70. טענת בני המשפחה היתה כי במהלך השנים הועברו כספים ממימוש הנכסים על ידי אחִיה של האם המנוחה, מאיראן לישראל, בין היתר באמצעות שליחים אשר נשאו מזוודות המכילות שטרות כסף ישראלי במזומן.

הסבר זה למקור הכספים נדחה על-ידי פקיד השומה, לאחר שמצא כי טענות בני המשפחה אינן נתמכות בראיות חיצוניות, או במסמכים המוכיחים את הסברם, אלא רק בתצהירים מטעם האם המנוחה ומטעם אחיו הבכור של סלוקי.

במהלך הליך השומה הגיע אחיה של האם המנוחה לישראל לצורך מתן עדות בפני פקיד השומה.

במקביל להגשת ההשגה על השומות לשנת 2005, הגישו בני המשפחה באותה העת הצהרת הון מרצון לתאריך 31.12.2004, ממנה עלה כי הגידול בהון בין תאריך 31.12.2004 לתאריך 31.12.2005 הוא מזערי.

בית המשפט קבע, באשר לדחיית ההסבר לגידול בהון, כי לא עלה בידי סלוקי לבסס את טענותיו לכך שהמקור לגידול בהון טמון בכספים, אשר הגיעו לידי בני המשפחה מדודו (אחיה של אמו המנוחה), אשר מימש נכסים שהיו בבעלות אביה של האם המנוחה באיראן.

כמו כן נקבע, כי אף אם קיים קושי אובייקטיבי בהצגת מסמכים אשר עניינם מכירת הנכסים באיראן, אין בכך כדי להצדיק אי הצגת ראיות אובייקטיביות לקבלת הסכומים על ידי בני המשפחה בארץ. 

בית המשפט קבע, כי ככלל, מקום בו נמצא כי קיים גידול בהון, אשר נוצר כתוצאה מהכנסה החייבת במס, הכלל הוא כי בהיעדר ראיות אחרות, יש לייחס את הגידול בהון באופן שווה לכל אחת משנות המס שבין הצהרות ההון (ע"א 2388/13 יוסף נ' פקיד שומה ירושלים (ניתן ביום 18.12.2014)).

כאשר חלק משנות המס סגורות ובהעדר ראיות סותרות, יש לייחס את הגידול בהון רק לשנים הפתוחות באופן שווה. במידה והנישום מבקש לייחס את הגידול בהון לשנים הסגורות, מוטל על כתפיו הנטל להראות כי הגידול בהון אכן אירע בשנים אלה (ע"א 3654/96 גלם נ' פקיד שומה כפר סבא, ע"א 552/02 חנני נ' פקיד שומה חיפה).

בית המשפט קבע, כי אין כל הצדקה לסטות מהכלל הרגיל, ולפיו בהעדר ראיות מספקות, יש לזקוף את הפרשי ההון לשנים הפתוחות בלבד. קבלת טענתו של סלוקי לפיה היה מקום לייחס את הגידול הבלתי מוסבר בהון באופן שווה לכלל השנים שחלפו בין הצהרת ההון הראשונה לזו השנייה תוביל לפגיעה בעקרון היסוד של דיני המס – הצורך בתשלום מס אמת, ובה בעת תיטיב עם סלוקי, אשר לא דיווח על הכנסותיו המלאות במסגרת דיווחיו בשנים הסגורות, וכך יימצא חוטא נשכר.

בית המשפט התייחס להצהרת ההון משנת 2004, וקבע כי הצהרה זו אינה מהווה ראיה אובייקטיבית אשר יש בה כדי לשנות את המסקנה לפיה יש לייחס את הגידול בהון לשנת המס ה"פתוחה" בלבד.

באשר לקנס הגרעון, בית המשפט קבע, בשים לב לכך שבמסגרת הסכמי הפשרה שנערכו עם יתר בני המשפחה הוסכם על ביטול קנס הגרעון, כי אף בעניינו של סלוקי יש להורות על ביטולו של קנס הגרעון, בהתחשב בעקרון השוויון ובעובדה שבית המשפט המחוזי לא נדרש לכך בפסק דינו.

אנו ממליצים לנישומים אשר יש להם גידול בהון לא מוסבר, לרבות עקב קבלת מתנות או ירושות ללא מסמכים טובים מאמתים, לפנות בבקשה לגילוי מרצון על ההון הלא מדווח, ובכך להימנע מהליכים פליליים. לפי ניסיון משרדנו בייצוג נישומים בהליכי גילוי מרצון, בהחלט כדאי להסדיר את המיסוי במסגרת הגילוי מרצון האנונימי ולא בדיעבד לאחר שפקיד השומה כבר החל לחקור ולטפל בתיק.

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות