ralc.co.il

true

נעליים ומגפיים דורשים שומה נכונה אפילו כשיש פסילת ספרים

21.04.2013

נעליים ומגפיים דורשים שומה נכונה אפילו כשיש פסילת ספרים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

חברת "מרי נעליים" עוסקת בייבוא ובשיווק נעלי נשים וגברים, תיקים וחגורות, והיא מפעילה מספר חנויות באזור המרכז. פקיד השומה קבע לה שומה לפי מיטב השפיטה שהוצאה לה לאחר שפסל את ספרי החשבונות של החברה.

פסילת ספרי החשבונות של החברה לשנות המס 2002 ו-2003 נומקה על ידי פקיד השומה, בליקויים הבאים שנמצאו בספרי החשבונות של החברה:

א. מרי נעליים לא ניהלה חשבוניות כנדרש בתוספת ג' 2 (א) (5) להוראות ניהול ספרים. בחלק מן החשבוניות שניהלה לא צוין שם הלקוח ומענו, בחלקן לא צוין תיאור הטובין, ובחלקן לא צוינה הכמות.

ב. הודעות הזיכוי של מרי נעליים לא נוהלו כנדרש בסעיף 9(ה) להוראות. בחלק מהודעות הזיכוי לא הופיע שם הלקוח, בכולן לא מופיע מספר החשבונית ועוד.

ג. רשימות המלאי לא נוהלו על פי סעיף 26(ד) להוראות. ברשימות המלאי, לא צוין ערך היחידה לצורך חישוב המלאי. בהיעדר סכומים, לא ניתן לדעת מהו הערך הכספי של המלאי.

ד. מרי נעליים הוציאה חשבוניות מס (בקבלה מקדמה במזומן בגין הזמנות לאספקת נעליים שאינן נמצאות במלאי של החנות הספציפית), למרות שלא סיפקה סחורה בפועל. כך, הוצאו חשבוניות מס בגין הזמנות נעליים. על פי אופי המכירות בעסק, מרי נעליים הייתה חייבת לנהל פנקס הזמנות בנפרד.

ה. לא הומצא לפקיד השומה במהלך הדיונים ספר הזמנות שניהולו נדרש על פי סעיף 15 להוראות.

ו. לא נוהל רישום חייבים/זכאים בהתאם לסעיף 30 להוראות.

לגבי השנים 2004 ו-2005 לא נפסלו ספרי החשבונות כי בשנים אלו שינתה מרי נעליים את התנהלותה ביחס לתקופה הקודמת על ידי הכנסת תוכנה ממוחשבת לניהול ספרי חשבונות.

פקיד השומה קבע לחברה שומות לפי מיטב השפיטה לכל השנים 2002 עד 2005. בערעור שהוגש על ידי החברה לבהמ"ש (עמ"ה 10/09 מרי נעליים (2002) בע"מ נגד פקיד שומה ירושלים 1), קבע בהמ"ש כי פסילת ספרי החשבונות לשנים 2002-2003 הייתה מוצדקת, בשל הליקויים המהותיים שנתגלו בספרי החשבונות של החברה.

אין ספק כי שורת הליקויים שפורטה מבססת קביעה של סטייה מהותית מהוראות ניהול ספרים. בפסיקה הובהר, כי אופן ניהול הספרים צריך להיות כזה שבגדרו תהא "אפשרות קלה ונוחה למפקח המס לעמוד בכל רגע נתון על מצב העסק, ללא צורך בפעילות בלשית או בפתרון תשבץ" (ע"א 3576/92 מנהל מע"מ נ. חברת מפגש האון).

טענת מרי נעליים כי לא קוים שימוע קודם לפסילה נדחתה. ראשית, מאחר שהועלתה לראשונה בסיכומים. שנית, וזה העיקר, השיקול המכריע הוא, שהפגם האמור אינו מצדיק כשלעצמו, בנסיבות המקרה, קבלת הערעור והשבת הדיון לפקיד השומה. בע"א 8669/07 צ.ד.א. אחזקה ושירותים בע"מ נ. מנהל המכר ומע"מ), הובהר, כי לנוכח כוחו של בית המשפט לתקן את הפגם שנפל בהליך המנהלי ולהביא מזור לפגם, ניתן לבחון פגם זה לאור השלכתו בדיון המתנהל בבית המשפט ואז לקבוע אם התקבלה תוצאה שגויה. במקרה דנן, לא נסתרו במהלך הדיון טענות פקיד השומה לגבי קיום שורת ליקויים, ולכן הסיכוי כי השימוע היה מסייע למרי נעליים קלוש להביא לתוצאה שונה.

בנסיבות של חוסר מידע - חוסר שנגרם בשל אי הקפדה על הוראות ניהול ספרים - אין לבוא לפקיד השומה בטענות לגבי החישובים שערך לשנים 2002-2003. עם זאת, גם השומה לשנים 2002-2003 לא פטורה ממבחן הסבירות. בע"א 734/89 פיקנטי תעשיות מזון בע"מ נ. פקיד שומה גוש דן הנ"ל, נאמר:

"הסמכות שהוענקה לפקיד השומה רחבה היא ומאוד גמישה ודומה שהיא משחררת את פקיד השומה מכל בדיקה ראויה ומהפעלת שיקול דעת ראוי. אמנם כן, הסמכות רחבה היא ומרחיקת לכת אך חלילה לו לפקיד השומה לעשות בה שימוש בשרירות לב ובקלות דעת. בית המשפט יקפיד על כך שנישום לא יופקר לשרירות לבם של פקידים ושזכויותיו לא תקופחנה אך ורק משום שלא מילא חובתו".

מסתבר על פי ההודעה המפרשת את נימוקי השומה, כי לחברה הוצאו שלוש שומות חלופיות- שלושה מחזורי מכירות שונים. בשומה הראשונה מקבל פקיד השומה את התשתית שבספרי מרי נעליים לעניין מחזורי המכירה. בשומה השנייה והשלישית, קבע פקיד השומה מחזורי מכירות חדשים. כתוצאה משימוש במחזורי מכירה שונים נוצר, לשיטת מרי נעליים, גם עיוות באחוזי הרווח הגולמי.

בהמ"ש הלך לפי ההלכה שנקבעה ברע"א 11490/03 פקיד שומה ירושלים נ. ועקנין שקבעה כי אמנם ניתן להעלות טענות משפטיות שונות, ואולם לא ניתן לתת קביעות עובדתיות שונות, בעת קביעת שומה.

מרי נעליים טענה בהשגה לרווח גולמי העומד על 36%. המפקחת חישבה את מחיר הקניה הממוצע משנה קודמת בהתאם לנתונים עליהם דיווחה מרי נעליים בדוחות הכספיים לגבי שווי המלאי שלה והגיע לתוצאה לפיה אחוז הרווח הגולמי הנמוך ביותר (לשנים שבשומה) עמד על 46%.

על פי הסבר המפקחת, הקושי העיקרי בו נתקלה בחישוביה, אשר נבע בשל ליקויי הספרים, הוא "היעדר ספירת מלאי נורמאלית".

בתצהירו של רואה החשבון שהוגש מטעם מרי נעליים, הובהר כי שווי המלאי בדוחות הכספיים לא נקבע על פי עלות, אלא על פי הערכה ההולמת את פעילות העסק. על פי הסבר רואה החשבון, גישה זו היא פועל יוצא של אופי פעילות העסק, שבו המוצרים משנים את ערכם, לפי צווי האופנה.

לתמיכה בטיעונו הפנה בא כוח מרי נעליים בהקשר זה, לפסק דינו של כבוד השופט מינץ בע"מ 18/09 יונסוף נסים עופר ותכשיטי ג'י בי בע"מ נ. פקיד שומה ירושלים 1. בפסק דין זה כתב כבוד השופט דוד מינץ :

"פשיטא כי באופן עקרוני המערערת לא הייתה מנועה מלהעריך את המלאי שלה על בסיס הערכת שווי שוק".

מסקנה זו הוסקה על יסוד תקן 26 הקובע בס' 9, כי, "מלאי יימדד לפי הנמוך בין עלות לבין שווי מימוש נטו".

אכן, מועד תחולת התקן הוא 1.1.2007 ואולם, להבנת בית המשפט מדובר בהתנהלות שהיא סבירה עד כדי כך שהיא אפילו עוגנה בתקן מתקדם.

לאור האמור קיבל בהמ"ש את הערעור.

א. השומה לשנים 2002 ו-2003 בוטלה, ויערך על ידי פקיד השומה חישוב מס מחודש המתבסס על עלות המלאי, לפי הנתונים המצויים בידיו.

ב. השומה לשנים 2004 ו-2005 כפי שנערכה, תבוטל, ותקוים לפי הדוחות העצמיים של מרי נעליים.

הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-3277-נעליים-ומגפיים-דורשים-שומה-נכונה-אפילו-כשיש-פסילת-ספרים.aspx

© כל הזכויות שמורות