ralc.co.il

true

קריטריונים לקבלת זיכויי מס בישובים מסוימים

אהרון ויזל, יועץ מס

 |  12.11.2014

קריטריונים לקבלת זיכויי מס לתושבי ישובים מסוימים

אהרון ויזל, יועץ מס

סעיף 11 בפקודת מס הכנסה מעניק זיכוי מיוחד ממס, שיכול להגיע, במקרים מסוימים אף לעשרות אלפי שקלים לתושבי עשרות יישובים, בעיקר בגבול הצפון, בעוטף עזה ובנגב, ומטרתו הוא, עידוד התיישבות ביישובים חלשים מבחינה כלכלית, בעיקר ע"י אוכלוסיות חזקות שלולא הזיכוי מגיעים לחבות מס גבוהה, חיזוק הפריפריה ועידוד ההתיישבות לאורך גבולות מדינת ישראל.

גובה הזיכוי מחושב באחוזים מסך ההכנסה - מיגיעה אישית (הכנסה ממשכורת, או מעסק, או ממשלח יד, או מפנסיה).

עד לתקופה האחרונה, לא היו אמות מידה ברורות, אחידות ושוויוניות, אשר לפיהם נקבע איזה יישוב ייכלל ברשימת היישובים המזכים את תושביהם בהטבה זו, ואלו יישובים  לא ייהנו ממנה.

בעקבות כך הוגשו לבג"ץ מספר עתירות, על ידי יישובים שונים, המבקשים להצטרף גם הם לרשימת היישובים המזכים. (בג"ץ 8300/02 - גדבאן נסר נ' ממשלת ישראל היה הראשון ביניהם) הנימוק של העותרים היה שהם מופלים לרעה לעומת יישובים אחרים, הפועלים בתנאים דומים וכן נהנים מהזיכוי. בסיס העתירות הוא בעובדה שלא נקבעו  קריטריונים שוויוניים ואחידים, אלא באמצעות רשימה אקראית של יישובים, בחלק מהעתירות אף נטען כי מדובר באפליה בין ישובים יהודים ליישובים ערבים, דרוזים ובדואים ללא כל אבחנה עניינית ביניהם.

הדיון בעתירות נמשך שנים רבות, עקב רצון בית המשפט להימנע מפסיקה, ולתת לממשלה ולכנסת הזדמנות לתת מענה לטענות, באמצעות תיקון הפקודה. אך מכיוון שחרף ההמתנה הממושכת לא ניתן מענה בחקיקה, ניתן בחודש מאי 2012 פסק דין ע"י הנשיאה דורית בייניש (בג"ץ  8300/02) שהתמודד עם סוגיה זו. בפסק הדין נקבע  כי אכן בחלק מהמקרים מדובר באפליה המנוגדת לעקרונות השוויון, ומשכך ביטל את תיקון מס' 146 לפקודת מס הכנסה אשר במסגרתו נוספו לרשימת היישובים המזכים מועצה אזורית ערבה תיכונה חבל אילות, ערד, חצור ובית שאן. ולעומת זאת בית המשפט ציווה להוסיף לרשימה את היישובים מזרעה, כיסרא-סמיע ובית-ג'אן, הסמוכים לגבול הצפון.

יחד עם זאת, בית המשפט התייחס למשמעות הרחבה של ביטול הטבות המס על תושבי אותם יישובים מהם נשללה ההטבה, וקבע שההחלטה תחול רק שנה לאחר מכן, ובזמן זה על הממשלה  לקבוע קריטריונים קשיחים וברורים לעצם מתן ההטבה, ולשיעורה.

בחודש פברואר 2014 אישרה הממשלה קריטריונים חדשים למתן הזיכוי האמור, שייכנסו לתוקף בשנת 2015, לפיהם הטבת המס תיקבע לפי שלושה קריטריונים שונים:

1.       המצב הכלכלי חברתי של היישוב.

2.       ריחוקו הגיאוגרפי ממרכז הארץ. 

3.       קרבתו לגבולות המדינה.

כמו"כ נקבע שיישובים בהם מתגוררים מעל 75,000 תושבים או יישוב שמדורג באשכול כלכלי חברתי גבוה, לא ייהנו מהטבת המס

בהתאם לקריטריונים החדשים אמורים להצטרף לרשימה כ-230 יישובים חדשים ורק כמה יישובים בודדים שבעבר נהנו מההטבה הוצאו מהרשימה, ובסה"כ, יותר מ-400 יישובים יזכו לקבל את ההטבה.

בעקבות השינוי, ובעקבות כך שבניגוד לעבר, רשימת היישובים לא נקבעת באופן שרירותי, אלא לפי כללים הגיוניים, ברורים ולפי אמות מידה מקובלות, בית המשפט, בהחלטתו מיום ה-02/11/2014 האריך את תקופת הזכאות לתושבי היישובים ערבה תיכונה, חבל אילות, ובית שאן לתקופה נוספת של שלושה חודשים ומשאיר אותם ברשימת היישובים המזכים, בכך למעשה בית המשפט משהה את ההחלטה הקודמת שהתקבלה בזמנו בעקבות ההתנהלות שהיתה עד לגיבוש הקריטריונים האמורים.

יצוין כי הסיבה שבית המשפט האריך את תקופת הזכאות לשלושת היישובים המצוינים בלבד, ואילו היישובים ערד וחצור, שגם הם נפגעו מההחלטה המקורית של שלילת ההטבה אינם כלולים בהחלטה, נעוצה בכך ששתיהם לא הגישו בקשה כזאת לבית המשפט יחד עם האחרים, אך נראה שלא תהיה מניעה מצד בית המשפט להאריך גם להם את הזכאות.

 

כאן המקום להזכיר את התנאים, שרק כאשר הם מתקיימים ניתן ליהנות מההטבה.

1.       הזיכוי ניתן רק למי שהתגורר ביישוב מזכה שנה שלמה, לפחות.

2.       מי שעמד בתנאי הקודם, והוא היה תושב היישוב למשך 12 חודשים,  אך בשנה מסוימת           התגורר בו רק בחלק מהשנה, כגון שהעתיק את מקום מגוריו במהלך השנה או שעבר             להתגורר בו באמצע השנה, יקבל את הזיכוי באופן יחסי לתקופת המגורים ביישוב.  

3.       נקודה רגישה במיוחד היא הגדרת ה"תושב" לעניין זה,  זאת משום שבעקבות ההטבה המשמעותית שניתנת לתושבי היישובים האמורים, אזרחים רבים מעוניינים ליהנות ממנה מבלי שהם באמת הופכים להיות תושבים של אותם מקומות, תושבותם היא פורמאלית בלבד, באמצעות רישום מקום מגורים "משתלם" במשרד הפנים, ומרכז החיים שלהם מתנהל למעשה במקום אחר לגמרי.

 

לפעמים הנתונים יותר מורכבים ולא חד משמעיים, כגון מי שהתגורר ביישוב מזכה, והעתיק את מקום מגוריו ליישוב רגיל לצורך עבודה ולימודים מבלי שנותקו לחלוטין קשריו עם הישוב המיוחד, משפחתו ממשיכה להתגורר באותו יישוב, ואילו הוא עצמו נמצא כמעט כל השבוע בעיר אחרת ורק בסופי שבוע חוזר למשפחתו

עניין זה נדון מספר פעמים בפסיקה, וזכה לפרשנות מחמירה, ונקבע כי על מנת להיחשב "תושב" וליהנות מהקלת המס, על אדם להיות "יחיד שמרכז חייו ובכלל זה האינטרסים הכלכליים והמשפחתיים באותו ישוב" (זו ההגדרה בחוק). 

 

בפס"ד עמ"ה 21/72 הלפרן נתן נ' פק"ש עפולה (פד"א ו' 341) הסתמך בית המשפט על נתוני צריכת מים וחשמל וממצאים נוספים מסוג זה, וקבע כי למרות שאותו אדם התגורר והפעיל בית חרושת בבית שאן (יישוב מזכה), עיקר מגוריו היו בתל אביב ומשכך אינו זכאי להטבה.

כמו"כ, בפס"ד עמ"ה 151/92 פהים דקוואר איברהים  נ' פק"ש חיפה (פד"א ו' 341), קבע בית המשפט כי מי שמנהל "חיים כפולים",  ויש לו דירה גם ביישוב מזכה וגם ביישוב שאינו כזה, ההטבה לא תינתן לו, משום שכאשר קיימת לו האופציה להתגורר בדירה האחרת, הוא לא מקיים את המטרה שלשמה ניתנת ההטבה.

פסקי דין ברוח זה ניתנו גם בעמ"ה 120/93 יעקב דגן נ' פק"ש צפת ובע"מ 144-02-10 8 אביב בלטינסקי נ' פקיד שומה עכו/

  

4.       לשם הוכחת תושבות ביישוב מסוים על העובד לפנות לרשות המקומית שבה הוא מתגורר ולהגיש לה בקשה לאישור תושבות באמצעות טופס 1312 של רשות המסים. את אישור הרשות המקומית, הניתן

 

מחבר: אהרון ויזל יועץ מס - מהזרוע המקצועית בשכר של חברת ט.מ.ל

 

 

 


הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-3915-קריטריונים-לקבלת-זיכויי-מס-בישובים-מסוימים.aspx

© כל הזכויות שמורות