מדריך להגשת "תביעה ייצוגית" – הכרה וטיפים מעשיים

מדריך להגשת "תביעה ייצוגית" – הכרה וטיפים מעשיים  

אלי דורון, עו"ד ונוטריון          ירון טיקוצקי, עו"ד ורו"ח

כל אחד נתקל בסיטואציה מורטת עצבים מול חברה שמוכרת לנו מוצר או מספקת לנו שירות - חברת תקשורת, בנק, חברת ביטוח, קמעונאי, ועוד, או מול אחת מרשויות המדינה, אשר בה הוא חש כי אותה חברה או רשות מדינה הטעתה אותו, גבתה ממנו סכומים שלא הסכים להם או ביתר, מכרה לו מוצר או שירות קלוקל, לא סיפקה לו את הסחורה, וכיוצא באלו.

סיטואציה כזו גורמת לעיתים לעוגמת נפש עמוקה, בייחוד כאשר נגרם לאדם נזק קטן יחסית, שבגינו אין לו כדאיות לעמוד על זכויותיו באמצעות ניהול הליך משפטי על כל העלויות הכרוכות בו, והוא נדרש פשוט לוותר.

לעיתים נדמה כי גם החברות עצמן מבינות כי אין אפשרות מעשית של הלקוח לעמוד על זכויותיו ומרשות לעצמן לפעול באופן פוגעני כלפיו בידיעה כי לא ישלמו כל מחיר. הדבר מקומם.

התובענה הייצוגית היא כלי משפטי רב עצמה, אפקטיבי ומרתיע שנועד למצבים מעין אלו.

התובענה הייצוגית

הליך התובענה הייצוגית הנו הליך שבו למשל אדם בודד שספג נזק "קטן" יחסית, כזה שאין כדאיות כלכלית לנהל בגינו הליך משפטי, מייצג קבוצה גדולה של אנשים שנפגעו באותו אופן כתוצאה מהפרה שיטתית/מדיניות מפרה. הנזק המצרפי לקבוצת הנפגעים הוא משמעותי ולכן ישנה כדאיות כלכלית לנהל הליך משפטי בשם קבוצת האנשים.

כדי לעודד הגשת תובענות ייצוגיות צודקות וראויות, שיביאו לאכיפת הדין ולהרתעה מפני הפרות חוק ופגיעה בציבור, חוק תובענות ייצוגיות אף קובע מנגנון תגמול למגישי תובענות ייצוגיות, ובכך מייצר תמריץ חיובי לתובע הייצוגי.

אם כן, התובענה הייצוגית מהווה כלי משפטי שבאמצעותו יכול אדם שספג נזק יחסית "קטן" אולם מטריד וכזה שנגרם לקבוצת אנשים, להביא הן לכך שהגוף שביצע את ההפרה ישלם מחיר כבד, הן להביא להרתעה מפני המשך ההפרה והפגיעה בציבור על ידי אותה חברה וכן והרתעה כלפי חברות אחרות לנהוג באופן דומה, ואף לקבל על כך תגמול, שיכול להגיע לסכום משמעותי.

במקרים רבים כלי התובענה הייצוגית הנו יעיל יותר ומביא לתוצאות מהירות יותר, אפילו מפעולות של גופי האכיפה של רשויות המדינה האמונים על אכיפת הוראות הדין.

להלן נביא מספר טיפים מעשיים שיסייעו לכם להכיר טוב יותר את הכלי המשפטי של התובענה הייצוגית ולעשות בו שימוש:

הדבר הראשון שיש לבדוק הוא האם המקרה שלכם הוא בעניין שניתן להגיש בגינו תובענה ייצוגית, וזאת בהתאם לפירוט הנמצא בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). בין היתר ניתן להגיש תובענה ייצוגית בנושאים הבאים:

1.       תביעה נגד עוסק בעניין צרכני.

2.       תביעה נגד גופים מסחריים כגון חברות ביטוח, בנקים ועוד.

3.       תביעה בקשר למפגע סביבתי.

4.       תביעה בשל הפרת חובות הנגשה לבעלי מוגבלויות.

5.       תביעה בענייני עבודה מסוימים.

6.       תביעה נגד רשויות המדינה להשבת כספים שנגבו שלא כדין.

אם מצאתם שמדובר בעניין שניתן להגיש בגינו תובענה ייצוגית, ניתן לעבור לשלב הבא.

הדבר הבא שיש לבדוק הוא האם המקרה שלכם הוא מקרה בודד, או שמא ההפרה נעשתה כלפי קבוצה גדולה של אנשים. כאמור, התובענה הייצוגית נועדה למקרים בהם מדובר בפגיעה/הפרה שנעשו כלפי קבוצת אנשים גדולה.

לעיתים, הבדיקה תהיה פשוטה מאוד ולא כרוכה במאמץ מיוחד. למשל רשת שיווק המוכרת מוצרי מזון שמחיריהם תחת פיקוח ע"פ חוק (לחם, חלב, ביצים...), במחירים העולים על המקסימום המותר ע"פ דין, והמחירים המופקעים מפורסמים על גבי שילוט במדפי הרשת. במצב דברים זה, ככל שאכן גבו מהצרכן מחיר מופקע ואסור, ניתן למשל לצלם את השילוט במדפי הרשת, וכך להראות כי המחיר המופקע שנגבה מכם, הוא המחיר הנגבה מכלל הצרכנים.

במרבית המקרים, ההפרה אינה כה גלויה לעין ולכן יש לבצע פעולה אקטיבית, כדי לבדוק האם מדובר בפגיעה כלפי קבוצת אנשים. למשל בדיקה של תלונות נוספות בקשר עם ההפרה שנעשתה עמך ברשתות חברתיות, פרסומים בתקשורת, בדיקה מול ארגונים צרכניים, וכיוצ"ב.

אם מצאתם אינדיקציה ממשית לכך שמדובר בהפרה כלפי קבוצה גדולה של אנשים, ניתן לעבור לשלב הבא.

בשלב הבא, יש לבדוק האם כבר הוגשה ומתנהלת תובענה ייצוגית באותה סוגיה.

הגשת תובענה ייצוגית באותה העילה שבגינה תלויה ועומדת תובענה ייצוגית קודמת, עלולה להביא למחיקת התובענה בידי בית המשפט. על כן, חשוב לבדוק קיומה של תובענה ייצוגית קודמת, בטרם השקעת מאמצים ומשאבים. את הבדיקה ניתן לערוך בפנקס התובענות הייצוגיות, שהנו מאגר פומבי שלציבור גישה אליו.

לאחר שביצעתם את כל הבדיקות לעיל ונמצא על פניו כי מדובר במקרה שראוי בגינו להגיש תובענה ייצוגית, זה השלב להעביר את הסוגייה לטיפול עורך דין, אשר רצוי מאוד שיהיה בקיא ובעל ניסיון בתחום התובענות הייצוגיות, ואף בסוגיה הספציפית שבגינה מבוקש להגיש את התובענה.

הסדר מוסכם לסיום הליך תובענה ייצוגית

לפי פרסומים, מרביתם המכריע של תיקי התובענה הייצוגית אינם מגיעים לידי הכרעה שיפוטית בפסק דין, אלא מסתיימים בהסדר מוסכם המוגש על ידי הצדדים.

על כן, ישנה חשיבות מיוחדת להכיר את ההסדרים השונים במסגרת הליך תובענה ייצוגית, ואת היתרונות והחסרונות שבכל הסדר.

יצוין, כי בשונה מהליך משפטי "רגיל", שבו הצדדים יכולים להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט ללא התערבות חיצונית של בית המשפט או גורם אחר, הרי שאישור הסדר אליו הגיעו הצדדים במסגרת הליך תובענה ייצוגית כפוף לאישורו של בית המשפט, כאשר לבית המשפט סמכות שבדין להתערב בהוראות ההסדר, ואף להפחית מהגמול לתובע הייצוגי ושכר הטרחה לבאי כוחו כפי שהוסכמו בהסדר ובתי המשפט עושים זאת לא אחת. על כן, ישנה חשיבות לבצע בדיקה מעמיקה ולהכיר פסיקה קודמת בעניינים דומים, ביחס לסוג ההסדר המבוקש ואף אם ניתן יחס לאותו השופט הדן היושב בדין (שכן מדובר בעניין שבשיקול דעת בית המשפט).  

הטעם לסמכות המוקנית לבית המשפט בהליך תובענה ייצוגית נעוץ בכך, שהתובע מתיימר לייצג קבוצה של אנשים, אשר אינם לוקחים חלק אקטיבי בניהול ההליך המשפטי, ולכן, כדי להגן על זכויות חברי הקבוצה, מוקנית לבית המשפט הסמכות לפקח ולהתערב בהסדר.

ישנם שני סוגים של הסדרים הנהוגים לסיום מוסכם של הליך התובענה הייצוגית- הסדר הסתלקות והסדר פשרה.

הסדר הפשרה

דרך המלך, הנו הסדר הפשרה. הדין מורה על מנגנון מפוקח למשעי שיש ליישמו בטרם יכריע בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו (כאמור, בית המשפט אף רשאי להתערב בתוכנו כתנאי לאישורו).

כאשר מגישים צדדים להליך תובענה ייצוגית בקשה לאישור הסדר פשרה, בית המשפט יכול (וכברירת מחדל אף צריך) למנות בודק, בעל מומחיות בתחום בו עוסקת התובענה הייצוגית, על מנת לקבל חוות דעתו ביחס להסדר.

כן, בטרם החלטה לאשרו, הסדר הפשרה מועבר לעיונו של היועמ"ש ולגופים נוספים בהתאם לסוגיה הנדונה, אשר יכולים להעיר הערותיהם ואף להתנגד להסכם.

בנוסף, בית המשפט יורה על פרסום הודעות לציבור בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה ועל אישורו של הסדר פשרה, ככל שיאושר, זאת על מנת לאפשר לאדם הנמנה עם הקבוצה או פועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה להגיש התנגדות להסדר הפשרה או חלק ממנו.

בשל הפרוצדורה הכרוכה בכך, אישור הסדר פשרה אורך זמן וכרוך בעלויות, מה שעלול להיות חסרון.

לעומת זאת, אישור הסדר פשרה מהווה מעשה בית דין כלפי מגיש התובענה וחברי הקבוצה, דהיינו- לאחר אישור הפשרה, לא ניתן יהיה להגיש תובענה באותה העילה על ידי מי מחברי הקבוצה (למעט סייגים בהתאם לקבוע בחוק).

הסדר הסתלקות

הסדר נוסף הנהוג בהליך תובענה ייצוגית לסיום ההליך הנו הסדר הסתלקות, במסגרתו התובע עצמו מסתלק מהתביעה, אולם אין מדובר במעשה בית הדין ביחס לחברי הקבוצה. כלומר, מבחינה משפטית (על אף שבפרקטיקה הדבר אינו נהוג ובתי המשפט עשויים לראות זאת בעין בלתי יפה), יכול אדם אחר להגיש לאחר אישור הסדר ההסתלקות תביעה באותה העילה. הדבר עלול להוות חסרון.

יחד עם זאת, הסדרי הסתלקות הפכו נפוצים מאוד בסיום הליכי תובענה ייצוגית, על אף שאינם מהווים מעשה בית דין, שכן הפרוצדורה המשפטית לאישור הסדר זה פשוטה וקצרה יותר וכרוכה בפחות משאבים. מה שיכול להוות יתרון.

הסדרי הסתלקות יכולים להוות פתרון הולם, למשל, במקרים בהם ההפרה תוקנה ואין עוד טעם בהמשך ניהול ההליך או למשל במקרים בהם יש קושי ממשי בהוכחת הנזק או בכימות הנזק.

חשוב לציין כי בהתאם להלכה של בית המשפט העליון, ככלל, הסדר הסתלקות לא יזכה את התובע הייצוגי בגמול ואת באי כוחו בשכר טרחה, ואלו יפסקו במקרים מתאימים וכחריג לכלל. יחד עם זאת, בפרקטיקה, גם לאחר שנקבעה הלכה זו של בית המשפט העליון, בתי המשפט פוסקים בהסדרי הסתלקות רבים אותם הם מאשרים גמול ושכר טרחה, ולכן החשיבות להכרת הסוגיה לעומקה.  

(*) רמי אריה עו"ד רו"ח הוא שותף בכיר במשרד משרד עו"ד דורון, טיקוצקי, נס, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות'.

(*) לפרטים נוספים ויצירת קשר – לחץ כאן