• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמעסיקים של סודנים תושבי ישראל פטורים מהיטל עובדים זרים

מעסיקים של סודנים תושבי ישראל פטורים מהיטל עובדים זרים

02.07.2013

מעסיקים של סודנים תושבי ישראל פטורים מהיטל עובדים זרים

רמי אריה , עו"ד ורו"ח

החובה בתשלום היטל על עובדים זרים, בגין עובדים סודנים שהגיעו לישראל כפליטים ומקבלים אשרות שהייה ארעיות, אך לזמן ארוך בישראל, לא ברורה דייה בחוק. כך קבע לאחרונה, ביום 28.05.2013 בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין ישרוטל (ע"מ 53151-01-12 ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ וישרוטל בע"מ נ' פקיד שומה אילת), כי יש לבחון את מבחני התושבות הקבועים בפסיקה לגבי כל אחד מהעובדים הזרים בפני עצמו, כדי לקבוע האם חלה לגביו חובת תשלום היטל בשל העסקת עובדים זרים לפי הדין.

ביוני 2003 נחקק בכנסת "חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו- 2004). פרק י' של החוק הנ"לכותרתו "היטל על העסקת עובדים זרים".בס' 45 ו- 46 לחוק נקבע:

"(א) מעסיק חייב בהיטל בשיעור של 10% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס.

(ב) ההיטל לא ינוכה במישרין או בעקיפין, מההכנסה של העובד הזר. מעסיק ישלם לפקיד השומה את ההיטל במועדים שנקבעו לפי הוראות פקודת מס הכנסה לתשלום מס שניכה במקור מאותה ההכנסה של העובד הזר". עובד זר" לצורך ההוראות הנ"ל הוגדר בסעיף 44 לחוק הנ"ל כדלהלן: "עובד זר" – כהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א – 1981, למעט כל אחד מאלה: (1-6)...".

בסעיף 1 לחוק עובדים זרים תשנ"א 1981 הגדרת "עובד זר" הינה:

"עובד זר – עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה".

בשנת 2007 שילמה ישרוטל לפקיד השומה את היטל העובדים זרים כקבוע בסעיף 45 לחוק "התוכנית להבראה. בשנת 2008, בעקבות חוות דעת משפטית שקיבלה, קיזזה ישרוטל את מלוא סכום ההיטל הנ"ל (ששילמה רק ב – 2007) מסכומי ניכוי המס ושכר העובדים. לטענת ישרוטל, כל העובדים נתיני סודן התקבלו על ידה לעבודה במלונותיה באילת בהיותם פליטים ומבקשי מקלט. הם הופנו אליה על ידי רשויות המדינה (שב"ס וצה"ל), לבקשת הרשויות, כמתן פתרון הומניטרי לאותם עשרות פליטים שהוחזקו במאסר או שהיו בתת תנאים במקומות שונים בישראל.

לטענתה, "פליטים" שהגיעו לישראל זכאים עפ"י האמנות הבינלאומיות לגור בישראל, לעבוד בה ולכל יתר הזכויות המוקנות לפליטים עפ"י הדין הבינלאומי אשר מדינת ישראל כפופה להוראותיו. על כן, כך הטענה, הגדרת "עובד זר" שבחוק תוכנית ההבראה ובחוק עובדים זרים התשנ"א‑1991 אינה כוללת את העובדים דנן. כאמור לעיל, הגדרת "עובד זר" לעניין החוק דנן הינה "עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה".

העובדים מסודן, הינם לטענת ישרוטל "פליטים" ועל כן דינם לצורך העניין כדין "תושב ישראל" ‑ וזאת מחמת זכותם עפ"י הוראות האמנות לגור בישראל ולעבוד בה.הנחת מוצא זו של ישרוטל, אין לה על מה שתסמוך. ההנחה לפיה כל המסתננים שהגיעו מסודן, לישראל הינם בעלי מעמד של "פליט" כהגדרתו באמנה, וזאת מעצם הגיעו מסודן, נדחתה בפסיקת בית המשפט העליון ובתי המשפט המנהליים. ההגנה הקולקטיבית – כפי שנפסק שוב ושוב – אולם אין בצידה הענקת מעמד בישראל כ"פליט" כהגדרתו באמנה.

אולם בכך – טרם הסתיימה הבחינה. זאת והואיל ובס' 2(א) (5) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952 נקבע סוג "רישיון זמני לישיבת ביקור" שיינתן ל"מי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה". אותה אשרת שהייה לא מקנה למחזיק בה את הזכות לעבוד בישראל.

בהמ"ש קובע כי לעניין החוקים דנן (חוק ההבראה וחוק העובדים הזרים) על תכליותיהן המיוחדות אפשר ומי שהוכר כ"פליט" יוכר כמי שאינו עובד זר, ואולי (מבלי לקבוע מסמרות) גם מי שאוחז באשרת שהייה מסוג 2(א)(5) כאשר תנאי מתנאי אותה אשרה ושהייה הינו בהוראה הפוזיטיבית של הרשות (צווי האלוף דנן) כי עליו לעבוד במלון ממלונות ישרוטל באילת, אולי גם הוא יוחרג מהגדרת ה"עובד זר" שבחוקים הנ"ל.

בהמ"ש ממשיך וקובע כי הדברים טעונים בדיקה ובחינה לגופו של כל עובד, מקבוצת העובדים שבנדון, הנטען להיות "עובד זר" והתשובה יכול שתשתנה בהתאם למעמד שניתן, או לאניתן, למי מבין אותם העובדים עפ"י חוק הכניסה לישראל, עפ"י אמנת הפליטים, עפ"י הוראה (או התחייבות) שלטונית- ועוד ועוד משתנים.

רוצה לומר – החלטתו הגורפת והלאקונית של פקיד השומה כי חברי הקבוצה כולם הינם "עובדים זרים" – (לעניין חוקי היטל עובדים זרים) מבלי בחינה אינדיבידואלית בדבר מעמדו של כל אחד מהם- אינה יכולה לעמוד. מאידך גיסא, הנחת המוצא וטענת היסוד של ישרוטל כי כולם "פליטים" גם היא אין לה על מה שתסמוך.

לפיכך, בהמ"ש קיבל את הערעור של ישרוטל לעניין זה, והורה לפקיד שומה אילת לבחון מחדש את שאלת סיווגו של כל יחיד ויחיד מקבוצת "העובדים הזרים" לעניין חוק ההבראה הכלכלית.בהמ"ש קבע כי הבחינה תעשה פרטנית ובהתייחס למעמדו בישראל, אם בכלל, של כל אחד מחברי הקבוצה.

נציין עוד, כי בעניינים נוספים שנדונו באותו ערעור של ישרוטל, נקבע גם כי עובדים של הרשת שמקום עבודתם הקבוע אינו באילת, אינם מזכים את המעסיק בהטבה המגיעה בשל העסקת עובדים באזור אילת. עוד נקבע כי אירוח סוכני נסיעות ונופש למשך מספר לילות במלונות הרשת, אינו מהווה הטבה סמויה לסוכנים, אלא פעולת שיווק לגיטימית. בנוסף, נקבע כי תשלומים ללהקות בידור ולקבלני משנה יועצים, אינם מהווים תשלומי הכנסת עבודה המזכים בהטבה לפי חוק סחר חופשי אילת.

כמובן, כי דווקא פסיקת בהמ"ש בעניין חובת תשלום היטל החל על המעסיקים בגין העסקת עובדים סודנים, כמפורט לעיל, היא המעניינת ונראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא.

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני
לא רשומים אירועים לחודש יולי