• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםקורונה - מאמרים ומצגותכדאי להגיש ערעור על החלטת ועדות ערר לקורונה

כדאי להגיש ערעור על החלטת ועדות ערר לקורונה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  08.06.2022

כדאי להגיש ערעור לביהמ"ש על החלטות ועדת ערר לקורונה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

נוכח פרסום החלטות רבות של ועדות הערר לענייני קורונה לאחרונה, הנוקטות ברוב המקרים בפרשנות מחמירה לטובת עמדת רשות המסים, השוללת מענקים מניזוקים שלא כדין, אנו מציעים לא להסס ולהגיש עליהן ערעור לביהמ"ש המחוזי במועד.

במקרה של משבר כלכלי, עקב מגפת הקורונה וכן בעתות מלחמה, מדינת ישראל ממהרת לחוקק חוקים לצורך פיצוי עוסקים על הנזק שנגרם להם בוודאות, פשטות, יעילות ובמהירות.

אולם, בניגוד לדעת המחוקק כאמור, רשות המיסים בודקת כל תביעה ותביעה לעומק ומעכבת את מתן החלטותיה על פני חודשים ושנים, והיא נוקטת בפרשנות מחמירה, תוך שהיא מעבירה מקדמות על חשבון המענק באופן חלקי, וכעת אף לא מהססת לדרוש אותן בחזרה רק בגלל שהיא החליטה כך, ולא להמתין לסיום הליכי הערר והערעור במחלוקות עם הניזוקים.

לצערנו, ברוב המקרים ועדות הערר לענייני קורונה נוטות לקבל את עמדת רשות המיסים למרות הלכות מנחות ותקדימים שנקבעו בעניין פיצויים בגין נזקי הקורונה ובגין פעולות מלחמה ואיבה אשר מתבססים על אותן נוסחאות פיצוי.

אך שימו לב כי דווקא בערעורים בפני בתי המשפט המחוזיים, נוקטים בתי המשפט בפרשנות מקלה לטובת הניזוקים בתחום הפיצויים מהמדינה בגין נזקים, כפי שציינו במאמרנו מיום 22.5.2022,   בנושא "בתי המשפט קבעו: ראויה פרשנות מקלה בעניין מענקי קורונה".

כך, בעניין  חברת כתר אחזקות   ( ע"מ 7261-06-12, כתר אחזקות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים,  ניתן ביום 16.2.2013), אשר יוצגה ע"י עו"ד ורו"ח רמי אריה, קבע ביהמ"ש המחוזי כי כאשר חיוב בתשלום מס מוטל ע"פ לשון החוק בספק, יש לפרש את החוק לטובת משלם המס ואיין לחייבו מחמת הספק, כדלקמן:

" לאחר בחינת לשון התקנות, לא נמצא עיגון לקביעת הוועדה לפיה תנאי לזכאות הינו כי לא ניתן לאתר מקור אחר לכלל חומרי הגלם מהספק העיקרי, כקביעתה.

לו סבר המחוקק שיש להגביל את הזכאות  רק למקרה שבו נמנע מהניזוק להשיג את כל חומרי הגלם, חזקה שהדבר היה בא לידי ביטוי בלשון התקנות, ולמצער היה מצוין בהן מהו השיעור מכלל חומרי הגלם, שלא הושג להם מקור חלופי... יש להעדיף את הפרשנות לטובת הנישום"

 

על הצורך להעמיד סיוע כלכלי באופן מהיר וגם על חובת רשות המיסים לתת החלטה בהשגה בתוך 120 ימים ממועד הגשת ההשגה, עמד בית המשפט בעניין ב.ג. ביטחון (עמ"נ 27710-06-21 ב.ג בטחון הצפון אבטחת מוסדות, ליווי טיולים ומתן שירותי רפואה נ' רשות המסים בישראל (ניתן ביום 3.1.2022):

" מלשון החוק לסיוע כלכלי ומדברי ההסבר לו, עולה כי כוונת המחוקק היתה ליצור מנגנון מהיר יעיל ופשוט למתן המענקים במסגרת חוק הסיוע הכלכלי לאותם עסקים, הנמצאים במשבר קיומי על מנת לאפשר להם לשרוד את תקופת הסגרים והמגבלות. "

גם בנושא הוכחת הקשר הסיבתי בין ירידה בהכנסות לבין משבר הקורונה, ועדות הערר נוטות להעביר לעוסקים את נטל ההוכחה לקיומו של הקשר סיבתי, זאת בניגוד לדין, שכן רשות המסים היא הנדרשת להוכיח היעדר הקשר הסיבתי. בעניין ב.ג בטחון, קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"... העוסק אינו נדרש להוכיח את קיומו של קשר סיבתי... ככל שרשות המיסים מבקשת לטעון כי תנאי הקשר הסיבתי אינו מתקיים במלואו, עליה מוטל הנטל להצביע על ממצאים עובדתיים מהימנים המעמידים בספק את קיומו של הקשר הסיבתי".

בעניין עדירן (ע"מ 16032-04-14, עדירן פיורה השקעות (1996) בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, ניתן ביום 8.1.2015), אשר יוצגה ע"י עו"ד ורו"ח רמי אריה, נדונה סוגית נטל ההוכחה בתובענות פיצויים בגין נזקי מלחמה, במסגרתה נקט ביהמ"ש בגישה מקלה, כדלקמן:

" גישת הוועדה מציבה רף הוכחה גבוה מדי, אם לא בלתי אפשרי. אין לדרוש כי כל אזרח שניזוק נזק עקיף ביישוב ספר בעתות מלחמה יציג בפני המנהל או בפני הוועדה ניתוח מקרו ומיקרו כלכלי מקיף וממצה על מנת להראות כי נזקו נגרם דווקא כתוצאה מהמלחמה... ייתכנו מקרים בהם יימצאו גורמים ספציפיים אחרים, מלבד המלחמה, אשר יסבירו את השינוי בשווי הנכס, כולו או מקצתו... אולם כאשר לא ניתן להצביע על גורמים כאמור ולזהותם, ופרוץ המלחמה בסביבה הגיאוגרפית הקרובה היה מלווה בירידת מחירים בשוק המקומי, מותר להסיק כי השינוי בשווי הנכס נבע מהמצב המלחמתי ".

 

לכן, עם כל הכבוד להחלטות שניתנו ע"י ועדות הערר בענייני קורונה – אין מדובר בסוף פסוק. אנו סבורים כי החלטות הנוקטות בגישה מחמירה לרעת נישומים לא יעמדו במבחן ערעור עליהן לבית המשפט המחוזי או העליון.

נזכיר כי על החלטת ועדת הערר לענייני קורונה, ניתן להגיש ערעור מינהלי לביהמ"ש המחוזי בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, בתוך 45 ימים ממועד החלטת ועדת הערר כאמור לעיל. על פסק הדין של בהמ"ש המחוזי ניתן לערער ברשות לביהמ"ש העליון. את בקשת רשות הערעור יש להגיש בתוך 30 ימים. ככל שבקשת הערעור אושרה, יוגש הערעור בתוך 30 ימים.

אנו ממליצים לבעלי העסקים שנפגעו מהחלטת ועדת הערר לענייני קורונה, אשר דחתה את בקשתם לקבלת סיוע, באופן מלא או חלקי, להתייעץ ולהיעזר עימנו, כעורכי דין ורואי חשבון אשר להם הניסיון והידע המקצועי בהתדיינויות מסוג זה, כדי שיוגש ערעור מנומק, הכולל את כל הטענות והאסמכתאות הרלבנטיות להצלחה.

 

 

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש אפריל
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני