• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי רילוקיישןשינויים חשובים במיסוי השקעות באמצעות חברות בחו ל

שינויים חשובים במיסוי השקעות באמצעות חברות בחו"ל

רמי אריה, עו"ד רו"ח דורון פסו, עו"ד

 |  13.09.2023

שינויים חשובים במיסוי השקעות באמצעות חברות בחו"ל

רמי אריה, עו"ד רו"ח דורון פסו, עו"ד

משקיעים בחו"ל באמצעות חברות שהוקמו מחוץ לישראל, שימו לב לשינויים הצפויים במיסוי הכנסות מחו"ל על הכנסות מהשקעות ועל הכנסות מסוימות משירותים וייעוץ בבעלות מלאה או חלקית של תושבי ישראל, אשר צפויים להחיל עליהם חבויות מס בישראל שלא היו עד היום.

ביום 6.9.2023 פורסם תזכיר חוק בעניין תיקונים במיסוי חברות שהוקמו בחו"ל על ידי תושבי ישראל: כזו שיש לה הכנסות פסיביות מחו"ל (חברה נשלטת זרה - חנ"ז) וכזו שעוסקת במתן שירותים וייעוץ (חברת משלח יד - חמ"ז).

תחולת השינויים צפויה להיות מיום 1 לינואר 2024.

שינוים צפויים לגבי חברת שהתאגדה בחו"ל וחלק מהכנסותיה הן פסיביות (חנ"ז)

  1. הגדרת "חברה נשלטת זרה" (תיקון סעיף 75ב(א)(1) לפקודה)
    כיום חנ"ז היא רק חברה שהתאגדה במדינה מחוץ לישראל ורוב הכנסותיו פסיביות. כעת מוצע כי בהגדרת חנ"ז יכללו גם שני סוגי החברות הבאות:

    1. חברה שהוקמה במדינה שתוגדר שיש בה "משטר מס מזיק". מדינות בהן שיעורי מס נמוכים במיוחד, שייקבעו ברשימה שתפורסם בתקנות.

    2. חברה שהוקמה במדינה שאינה חתומה עם ישראל על הסכם לחילופי מידע בין רשויות המס.

     

  2. הקטנת שיעור החזקות באמצעי שליטה עבור תאגידים המאוגדים במשטרי מס מזיקים/מדינות שאינן חתומות על הסכם לחילוף מידע (תיקון סעיף 75ב(א)(1)(ד) לפקודה:

    1. מוצע להקטין את שיעור האחזקה באמצעי שליטה במישרין או בעקיפין בידי "תושב ישראל" מ-50% (שחל עבור חברה זרה 'רגילה') ל-30%, כך שהוראות המיסוי לגבי חנ"ז יחולו גם לגבי משקיעים ישראלים אשר מחזיקים או שולטים בלפחות 30% מהחברה.

    2. מוצע להפחית את שיעור ההחזקה של "תושב ישראל" יחד עם "קרוב" מ-40% (שחל עבור חברה זרה 'רגילה') ל-25%. כך שהוראות המס לגבי חנ"ז יחולו גם על קרובים יחידים ו/או חברות אשר מחזיקים ביחד ב- 40% לפחות באמצעי שליטה בחברות שהוקמו במדינות אלו.

     

  3. הורדת רף ההכנסות והרווחים ממקור הכנסה (תיקון סעיף 75ב(א)(1)(ב) לפקודה):
    מוצע להוריד את מינימום ההכנסות והרווחים של חברות שהוקמו בחו"ל לעניין הגדרתן כ-חנ"ז מ-"רוב" (51%) ל-30%.

  4. שינוי הגדרת סוג ההכנסה מ"הכנסה פסיבית" ל- "הכנסה ניידת" (תיקון סעיף 75ב(א)(5) לפקודה), והוספת סוגי הכנסות שיסווגו כ"ניידים" ויביאו לסיווג כחנ"ז:

    1. הגדרת חנ"ז תחול לגבי חברות אשר יש להן לפחות 30% סוגי ההכנסות הבאות (ובתנאי שהן לא הכנסות מעסק לפי המבחנים הקיימים לעניין זה בישראל):

      1. ריבית/הצמדה;

      2. דיבידנד;

      3. תמלוגים;

      4. דמי שכירות;

      5. הכנסה הונית שלא ממכירת נכס עסקי או ני"ע.

      6. מוצע להוסיף לאלו גם הכנסה ממכשירים פיננסיים.

       

    2. הכנסה ממכירת ני"ע שהוחזק מעל לשנה ולא הוכח ששימש לפעילות עסקית.

  5. סוגי הכנסות שהתווספו במסגרת תזכיר החוק ויסווגו כ"הכנסה ניידת" (טרם התיקון – "הכנסה פסיבית") הם:

    1. הכנסה ממכירת נכס בלתי מוחשי בפעילות עסקית, אלא אם הנכס הוחזק פחות משנה ולא שימש לפעילות עסקית.

    2. הכנסה מתגמולי ביטוח/פרמיות ביטוח שהתקבלו מצד קשור לפי חוזה ביטוח.

    3. תמלוגים עסקיים שמקורם בנכס בלתי מוחשי מצד קשור ואינם:

      1. מחברה שאינה נושאת בסיכונים ובזכויות בקשר להפקת ההכנסה (FAR); וכן

      2. התמלוגים משולמים בגין נכס בלתי מוחשי שפותח ע"י החברה עצמה או שנרכש על ידיה מידי צד ג'.

    4. הכנסה מריבית/הצמדה במסגרת עסקית שהתקבלה מצד קשור (במישרין או בעקיפין) תסווג כ"הכנסה ניידת" באחד המקרים הבאים:

      1. משלם הריבית הוא חנ"ז, או שהיה מסווג כחנ"ז אלמלא תשלומי הריבית;

      2. תשלומי הריבית יקטינו את חבות המס בישראל של משלם הריבית;

      3. חברת חוץ מהווה "צינור" וניתן היה להפיק את הכנסת הריבית בישראל, ואז יופחת החלק היחסי של הכנסות הריבית וההצמדה לפי היחס בין ההון שהועבר מתאגיד ישראלי שהוא צד קשור ביחס לסך ההון של החברה הזרה המפיקה את הכנסות הריבית.

  6. שינוי הגדרת "רווחים שלא שולמו" (תיקון סעיף 75ב(א)(12) לפקודה):

    1. כיום, "רווחים שלא שולמו" מוגדרים כרווחים שמקורם בהכנסה פסיבית (ניידת) של חנ"ז, שלא שולמו לבעלי מניותיה בשנה זו, ומסווגים כדיבידנד החייב במס בישראל עבור בעל השליטה.

    2. מוצע לתת סמכות לפקיד השומה להפחית את סכום הרווחים שלא שולמו, ובכך להקטין את חבות המס בישראל של בעל השליטה במסגרת אחד משני מקרים הבאים:

      1. במסגרת שינוי מבנה בו נדחה אירוע המס למועד מאוחר, אז עלולה ההכנסה להתווסף לרווחים שלא חולקו במועד אליו נדחה אירוע המס.

      2. רווח שנובע ממכירת נכס בלתי מוחשי מוטב לפי חוק עידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 לידי חברה תושבת ישראל.

  7. תיקון המנגנון הנוגע לתושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים

    1. כיום, תושבים חוזרים ותיקים (שהיו תושבי חוץ למעלה מ-10 שנים רצופות) ועולים חדשים שהחזיקו במניות חברה זרה לא נחשבו כ"תושב ישראל" במהלך תקופת ההטבות (10 שנים ממועד חזרתם לישראל/עלייתם לישראל) לעניין שיעור האחזקה הנדרש בחברה זרה לסיווגה כחנ"ז (50% או יותר מאמצעי השליטה).
      מנגנון זה יצר בעייתיות והביא לתכנוני מס בהם צורפו תושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים כבעלי מניות בחברות זרות על מנת להימנע מסיווגן כחנ"ז.

    2. מוצע כי תושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים אשר רכשו מניות בחברה זרה לאחר מועד חזרתם לישראל ייחשבו כ"תושב ישראל" לצורך קביעת שיעור האחזקות של תושבי ישראל במניות החברה הזרה, שאם שיעור אחזקות זה גבוה מ-50%, יתקיים אחד התנאים לסיווג החברה הזרה כחנ"ז.

     


שינוים צפויים לגבי חברה שהוקמה בחו"ל והכנסותיה כמוגדר בתקנות (חמ"ז)

כיום, תושב ישראל חייב במס בישראל על הכנסות של חברה שהוקמה בחו"ל שהכנסותיה משירותים וייעוץ כפי שהוגדר בתקנות.

  1. הרחבת הגדרת חברת מתיקון המנגנון הנוגע לתושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים (תיקון ס' 75ב1(א)(2) לפקודה:
    אחד התנאים לסיווג חברה זרה כחמי"ז הוא החזקה של 75% מהון מניותיה בידי "תושבי ישראל".


    1. כיום, תושבים חוזרים ותיקים (שהיו תושבי חוץ למעלה מ-10 שנים רצופות) ועולים חדשים שהחזיקו במניות חברה זרה לא נחשבו כ"תושב ישראל" במהלך תקופת ההטבות (10 שנים ממועד חזרתם לישראל/עלייתם לישראל) לעניין שיעור האחזקה הנדרש בחברה זרה לסיווגה כחמי"ז (מעל 75%).

    2. מוצע כי תושבים חוזרים ותיקים/עולים חדשים שרכשו מניות בחברה זרה לאחר מועד חזרתם לישראל ייחשבו כ"תושב ישראל" לצורך קביעת שיעור האחזקות של תושבי ישראל במניות החברה הזרה.

לסיכום, מוצע לקבל ייעוץ דחוף לגבי השפעת השינויים המוצעים לגבי תושבי ישראל אשר השקיעו או הן פעילות - באמצעות חברות שהם הקימו בחו"ל - לבדם או יחד עם אחרים.



הכותבים הם עורכי דין במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' למאמרים רבים נוספים באתר המשרד – הקישו כאן

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש יולי
לא רשומים אירועים לחודש אוגוסט
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר