• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםעמותות מלכ"רים ושלטון מקומיעמותות-מאמרים ווניהול תקיןחברה לתועלת הציבור הגדרת החברה כחברה למטרות ציבוריות

"חברה לתועלת הציבור" - הגדרת החברה כחברה למטרות ציבוריות

04.09.2007

"חברה לתועלת הציבור"

הגדרת החברה כחברה למטרות ציבוריות

גדעון פישר, עו"ד

1."חברה לתועלת הציבור" הוא מושג שמקורו בסעיף 32 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן "פקודת החברות"). בסעיף האמור לעיל הוקנה פטור מכינוי חברה לתועלת הציבור, כפי שהוגדרה בסעיף, בכינוי "בע"מ". הקלות אלו ניתנו על מנת להקל על החברה לתועלת הציבור באיסוף תרומות בארץ ומחוצה לה.

2.סעיף 32 לפקודת החברות קבע כדלקמן:

"32.(א) הוכח להנחת דעתו של השר, שחבר בני אדם פלוני העומד לקום כחברה מוגבלת מוקם לשם קידום המסחר, האמנות, המדע, הדת, הצדקה או לכל מטרה מועילה אחרת והוא מתכוון להשתמש ברווחיו או בהכנסותיו האחרות לשם קידום מטרותיו ולאסור על תשלום דיבידנד לחבריו – רשאי הוא להתיר שחבר בני האדם יירשם כחברה מוגבלת בלי תוספת בע"מ לשמה, וכך ירשם."

3.חוק החברות התשנ"ט-1999(להלן " חוק החברות") ביטל את סעיף 32 לפקודת החברות, ועימו את הקריטריונים לחברה לתועלת הציבור.

4.ברם, חוק החברות קבע בסעיף 11 ב' כי תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה תוך שקילת השיקולים המפורטים בסעיף, למעט אם נקבע בתקנון החברה כי היא הוקמה להשגת מטרות ציבוריות בלבד ותקנונה אוסר חלוקת רווחים לבעלי מניותיה, כדלקמן:

"תכלית החברה"

11.(א)תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין היתר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.

(ב)הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על חברה שבתקנונה נקבע כי היא הוקמה להשגת מטרות ציבוריות בלבד ואשר תקנונה אוסר חלוקת רווחים לבעלי מניותיה."

דהיינו, מותר להקים חברה לתועלת הציבור, מבחינת אופי פעולתה ותכליתה, על אף שהחברה לא תהנה מההקלות לפי הוראת סעיף 32 לפקודת החברות.

5. האפשרויות החליפיות להגדרת חברה לתועלת הציבור מצויות בהוראת סעיף 32 ל חוק הנאמנות, התשל"ט-1979(להלן "חוק הנאמנות") כדלקמן:

הגדרה

32.בפרק זה, "חברה לתועלת הציבור" - חברה רשומה לפי פקודת החברות שנתקיימה בה אחת מאלה:

היא קיבלה משר המשפטים היתר לפי סעיף 32 לפקודת החברות;

היא פטורה מתשלום מיסים לפי סעיף 9 לפקודת מס הכנסה, לפי סעיף 39 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או לפי סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963;

בית המשפט הצהיר, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, שהיא חברה לתועלת הציבור באשר ענינה הוא חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, סעד, בריאות, ספורט או מטרה ציבורית אחרת.

6.קיימת חשיבות רבה להגדרת החברה כחברה לתועלת הציבור, בשל זכויות וחובות הקמים לחברה מתוקף הגדרתה כחברה לתועלת הציבור ולפיכך יש חשיבות להגדרת הקריטריונים לכך.

7.הוראת סעיף 32(3) לחוק הנאמנות הינה ברורה ואינה דורשת הסבר. כמו-כן, מאחר וכפי שציינו לעיל, סעיף 32 לפקודת החברות בוטל בעת חקיקת חוק החברות, אין נפקות להוראת סעיף 32(1) ולפיכך נסקור בקווים כלליים את הוראת סעיף 32(2) לחוק הנאמנות, הפטורים ממסים המופיעים בו וסעיפי החוק לפיו הם ניתנים.

8.פטור מתשלום מיסים לפי סעיף 9 לפקודת מס הכנסה

8.1.החלקים הרלוונטיים מהוראת סעיף 9 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן "פקודת מס-הכנסה") יצוטטו להלן:

8.2.סעיף 9 לפקודת מס הכנסה מגדיר "מוסד ציבורי" כדלקמן:

"מוסד ציבורי"-חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד והם מגישים דין וחשבון שנתי לגבי נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פקיד השומה על פי תקנות שהתקין שר האוצר;

לעניין זה הוגדרה "מטרה ציבורית" כדלקמן:

"מטרה ציבורית"-מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכל מטרה אחרת שאושרה על-ידי שר האוצר כמטרה ציבורית;

8.3.שר האוצר אישר כי מטרות ציבוריות נוספות הן: סיוע לישובים במצוקה (י"פ 3718, התש"ן, עמ' 484); עידוד התיישבות מעבר לקו הירוק [י"פ 4731, התשנ"ט, עמ' 1894]; שמירה על איכות הסביבה [י"פ 4760, התשנ"ט, עמ' 3451].

8.4.על מנת לבחון זכאות להיכנס לגדר הפטור, יש לבחון בחינה מדוקדקת יותר של הוראות הסעיף.

9.פטור מתשלום מיסים לפי סעיף 39 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961

9.1.להלן החלקים הרלוונטיים מהוראת סעיף 39 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן "חוק מס רכוש"):

נכסי מדינה רשות מקומית ונציגות חוץ

39.אלה פטורים מתשלום מס רכוש:

(6)מוסד ציבורי שמטרתו היא דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט, לגבי קרקעותיו המשמשות לאותה מטרה - ושאין עמן הכנסה, או שכל ההכנסה עמן משמשת לאותה מטרה בלבד - וכן בעל קרקע או בנין של הקדש לצרכי חינוך שאין מנהלים אותו למטרות-ריווח, או שפירותיו משמשים להחזקת בית-ספר בלבד;

לעניין זה "מוסד ציבורי" - חבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה;

9.2.על מנת לבחון זכאות להיכנס לגדר הפטור, יש לבחון בחינה מדוקדקת יותר של הוראות הסעיף.

10.פטור מתשלום מיסים לפי סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963.

10.1.החלקים הרלוונטיים מהוראת סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן "חוק מיסוי מקרקעין") יצוטטו להלן:

10.2.סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר "מוסד ציבורי" כדלקמן:

(ד)לעניין סעיף זה, "מוסדות-ציבור" - מוסדות לדת, לתרבות, לחינוך, למדע, לבריאות, לסעד או לספורט או למטרה ציבורית אחרת ושאינם מיועדים להפקת רווחים, שנקבעו לעניין זה על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ה)מוסד ציבורי שנקבע לעניין סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה, יראוהו כאילו נקבע גם לעניין סעיף קטן (ד)

סעיף 46(א) לפקודת מס-הכנסה, המוזכר בסעיף, מפנה חזרה לסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, שסקרנו לעיל.

10.3.על מנת לבחון זכאות להיכנס לגדר הפטור, יש לבחון בחינה מדוקדקת יותר של הוראות הסעיף.

החובות על חברה לתועלת הציבור תחת הוראות חוק הנאמנות

11.החלקים הרלוונטיים מהוראות חוק הנאמנות יתומצתו להלן:

12.נסקור בקצרה את החובות החלות על חברה לתועלת הציבור:

12.1.חברה לתועלת הציבור מחויבת ברישום בפנקס החברות לתועלת הציבור בתוך 6 (שישה) חודשים מעת שנתקיימו בה התנאים להגדרתה שסקרנו לעיל.

12.2.מנהלי חברה לתועלת הציבור מחויבים להודיע לרשם ההקדשים על פרטי הקדש ציבורי (קידומו של עניין ציבורי, דהיינו החברה לתועלת הציבור) בתוך 3 (שלושה) חודשים, ועל של שינוי בהקדש הציבורי בתוך 3 (שלושה) חודשים מיום השינוי. הפרטים שיש להודיע עליהם הנם:

12.2.1.שם ומען יוצר ההקדש הציבורי.

12.2.2.מועד תחילת ההקדש הציבורי.

12.2.3.מטרות ההקדש הציבורי.

12.2.4.נכסי ההקדש הציבורי.

12.2.5.שמו ומענו של כל מנהל בחברה לתועלת הציבור.

12.2.6.פרטים אחרים שיקבע שר המשפטים.

12.3.בנוסף יש לצרף העתק של מכתב ההקדש (בחברה לתועלת הציבור המדובר בתקנון החברה).

מנהלי חברה לתועלת הציבור מחויבים במסירת דו"ח לרשם ההקדשים על ענייני ההקדש במועד ובדרך שקבע שר המשפטים, ובמסירה לרשם ההקדשים, לפי דרישתו, של מידע והעתקי מסמכים בכל הנוגע לענייני החברה לתועלת הציבור.

13.קווים מנחים לסיווג כ"מוסד ציבורי".

אף כי הורחבה "יריעת המטרות הציבוריות", אליבא דתיקון מס' 6לחוק, רבים הם הגופים אשר פעילותם נכללת לכאורה בתחום התנאים של סעיף 9 (2) לפקודה, אולם מאחר ופעילותם נושאת אופי עסקי, הם אינם פטורים ממס מכוח הפטור המוענק למוסדות ציבור.

מהם אפוא התנאים הנדרשים על מנת לחסות תחת כנפיהגדרת "מוסד ציבורי" ?

13.1.מנהלי הגוף הנבחן אינם מפיקים הנאה אישית כלשהי, מלבד שכר הניתן ביחס ישיר לתרומתם.

13.2.הגוף הנבחן אינו פועל למטרת רווח.

13.3.הגוף הנבחן משרת אינטרס ציבורי, אשר לולא עשה זאת, היה גוף ממלכתי מחויב לשרת את אותו אינטרס.

13.4.הגוף הנבחן לא הוקם על מנת לשרת צורך מקומי ו/או חד פעמי, אלא בעל מטרות וחזון לאורך זמן.

13.5.מטרת הגוף הנבחן הינההעלאתרווחת הציבור הכללית, ללא יצירת קבוצות מסוימות סגורות ומועדפות -אי יצירת אפליה.

13.6.בנסחו את המטרה הציבורית, ראוי לו לגוף הנבחן כי ינסחה באופן, שלא תיווצר התניה בין שיעור ההשתתפות בהוצאות המוסד לבין הציבור הנהנה משירותיו.

13.7.מעבר לניסוח הנכון של המטרות, ראוי לו לגוף הנבחן כי אמות המידה/ קריטריונים לקבלת שירות מהמוסד, יהיו אובייקטיביים.

14.חברה לתועלת הציבור,לאור תיקון מס' 6 בחוק החברות (להלן:"התיקון"), מהנשתנה?

14.1.החוק החדש מספק, את כל ההיבט החוקי והמעשיביחס לחברה, דבר שהיה חסר עד כה.

14.2.שינוי מטרות- במקום בו שינוי המטרות אינו משמעותי, ניתן יהא לשנותןדרך רשם ההקדשות, אולם במקום בו השינוי מהותי, יש לפנות לבימ"ש מחוזי.

14.3.חיוב בהקמת ועדת ביקורת- החוק החדש מחייב הקמה של ועדת ביקורת שחבריה:בעלי מניות או בעלי מקצוע.

14.4.מנוי רואה חשבון- בחברות שמחזורן הכספי עולה על 10 מיליון שקל.

14.5.הגבלה של שכר הדירקטורים או חברי ועדת ביקורת.

14.6.החוק החדש מסמיך את רשם ההקדשות לקבוע במידת הצורך, כי חברהעסקית רגילה, היא למעשה חברה לתועלת הציבור, וזאת מבלי שהצהירה זאת או רצתה בכך.

14.7.החוק החדש מגביל את הרשמים בשלב הרישום ל- 45 יום, על מנת לחסוך התארכותם של תהליכים.

14.8.על מקימי החברה לאור החוק החדש, להגיש הצהרות בדבר פירוט הנכסים וכן הצהרת דירקטורים והצהרת בעלי מניות, כבר בשלב הרישום.

14.9.לאור החוק החדש, תחויב החברה בציון המילים: "חל"צ" או "חברה לתועלת הציבור", לצד שמה.

14.10.פירוק מרצון- רק ע"י בימ"ש.

14.11.מיזוג בין חברות לתועלת הציבור- אינו אפשרי.

14.12.פיקוח רשם ההקדשות- כמו רשם העמותות, לרבות הסמכות למנות חוקרים, כאשר יש יסוד סביר לחשד, כי הדברים אינם מתנהלים כחוק.

14.13.ערעור על החלטות רשם ההקדשות- לביהמ"ש המחוזי.

14.14.עונשין- הרמת מסך באופן נרחב מזה המקובלבחברות רגילות, וכן סנקציות נוספות, במקום בו הוכח כי בוצעה חריגה.

15.חברה לתועלת הציבור או עמותה?

עד כה, עובר לתיקון הנוכחי, אחת השיטות לחמוק מעינו הבוחנת של רשם העמותות הייתה, להירשם כחברה למטרות ציבוריות על פי סעיף 11 (ב) לחוק. עם החלתו של התיקון, נמוג יתרון זה קמעא, שכן מכוחו של התיקון, מוקנית הסמכה לרשם ההקדשות כשל רשם העמותות, לעניין מינוי חוקרים. זאת ועוד, היתרון בדבר האפשרות להוריש מניה בחברה, אפשרות הנעדרת מן העמותה, גם יתרון זה, הלך והתפוגג, שכן סעיף 345 ט"ו (ב), אוסר על הורשת מניה בחברה לתועלת הציבור, ואם שכרם היאה של דירקטורים בחברה הוא אשר הווה מדד להעדפת החברה על פני עמותה, הרי גם בכך נגס התיקון והכריע, כי שכרם של אלה יוגבל, בדומה לחבריהם בעמותה.יחד עם זאת ואף על פי כן,

15.1.יתרונותיה המרכזיים של חברה לעומת עמותה:

15.2.ההידרשות לחוק החברות, לעומת ההידרשות לחוק העמותות, ה"שותק" בסיטואציות רבות כ"כ העולות בחיי היומיום, והמאלצות יצירתה של פרשנות מגוונת, דבר הגורר חוסר ודאות ובהירות.

15.3.אחזקת "נכס " בדמות מניה ע"י בעל המניה בחברה, לעומת העדרה של אחזקה קניינית, כלשהי בעמותה.

16.הקדש או שמא חברה לתועלת הציבור?

בימ"ש העליון אמר דברו בעניין, בה"מ 310417/95 היוהמ"ש נ' הנאמן הציבורי, בצורה נחרצת בהאי לישנא:

"דיני ההקדשות בישראל כיום מהווים תרכובת מוזרה של שיטות משפט שונות... כאשר המצב המדויקמעורפל ולא ידוע למעשה לאיש.מעבר לאי הבהירות המשפטית, הרי שהמצב הנוכחי גורם נזק גדול לכלל הציבור, הן בחוסר האפשרות להקים הקדשות חדשים בצורה נוחה והן במצב החוקי שאיננו מאפשר מינוי נאמנים מוכשרים ומקצועיים, והן בחוסר הפיקוח הציבורי על ההקדשות הקיימים".

וביתר נחרצות,

להתאגדות כחברה לתועלת הציבור יתרונות ברורים... בחברה קיימים כל האורגנים הדרושים לניהול כלכלי נכון של גוף גדול, אף שאינו עסקי בלבד. מבחינה מעשית, הקדש ציבורי אינו מתאים לניהול גופים גדולים"...

לתקציר תיקון מס' 6 לחוק החברות בעניין "חברה לתועלת הציבור"

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

גדעון פישר עו"ד, -מוסמך במשפטים אונ' קיימברידג', מרצהבאוניברסיטת בר – אילן בלימודי תואר שני

משרד גדעון פישר ושות', משרד עורכי דין ונוטריון - המשרד מתמחה במתן שירותים במגוון רחב שלתחומים, המרוכזים בכמה מחלקות מקצועיות ובשני אגפים מרכזיים – האגף המסחרי ואגףהליטיגציה. באגף המסחרי פועלות מחלקות מקצועיות שונות, ביניהן סחר בינלאומי, חוזיםומכרזים, דיני זכיינות, ביקורת פנים, הגבלים עסקיים, קניין רוחני, תקשורתוטלקומוניקציה, נזיקין וביטוח, דיני עבודה, דיני משפחה צוואות וירושות

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • סאני גורביץ - מנהלת האתר  (09/09/2007 12:57)
    ראה בסוף המאמר הוספנו לינק לתקציר שהיה קיים באתר העונה לשאלותיך
  • חייםאל  (05/09/2007 18:37)
    במאמר חסרה התייחסות ליתרונות ו/או לחסרונות שבהקמת חל"צ לעומת עמותה. וכן אין התייחסות לעניין מעבר מעמותה לחל"צ מבחינת ההיבטים החוקיים, הכלכליים, החובות לחברים וההליך הפרוצדרואלי שעמותה תידרש לעשות כדי לעבור למעמד של חל"צ. וכן להיפך, מה קורה אם חל"צ רוצה לשוב או לעבור למעמד של עמותה.
הקש קוד אימות