• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true

פטור ממיסים בשל העסקת משתקמים מוגבלים

08.10.2007

פטור ממיסים בשל העסקת משתקמים מוגבלים

חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים שנתקבל לאחרונה, מבהיר כי משתקמים המועסקים למרות מוגבלותם

אינם עובדים שכירים של מעסיקם.

מכאן, עולה כי תשלומים למשתקמים פטורים ממס הכנסה ומביטוח לאומי,

כמו גם ממס שכר ומס מעסיקים.

רמי אריה עו"ד רו"ח

עמותות ומלכ"רים רבים נוהגים, כחלק מפעילותם הרגילה, להעסיק נכים ואנשים עם מוגבלויות כסיוע לשם שיקומם. יצוין כי תופעה זו מקובלת אף אצל עוסקים רגילים משלמי מיסים הרוצים לעזור לקהילה. העסקת מוגבלים אלו, מחייבת, בדרך כלל, העסקה בתנאים מיוחדים, עם מטפלים ייעודיים, תוך יצירת דרכי גישה מיוחדות למקום העבודה וגורמת להוצאות רבות ומיוחדות למעסיק.

קושי נוסף, הוא בשאלת היבטי המס החל על תשלום שכרם של המשתקמים. עד היום, לא הייתה תשובה של ממש לשאלה זו. למרות ששכרם של המוגבלים אינו גבוה ובדרך כלל פטור בעצמו ממס, הרי נטל המס היה כבד במיוחד, בשל העובדה כי מלכ"רים נאלצים לשלם גם מס שכר ומס מעסיקים על השכר המשולם על ידם לעובדיהם. נטל המס הוכבד עוד בשל החבות לכאורה בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות על העובדים המשתקמים.

ביום 8.8.2007 פורסם ברשומות חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז – 2007. החוק עוסק בזכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (להלן: "החוק") ומסדיר לראשונה את התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, שמגמתה שיקומית.

נקבע כי על מועסק עם מוגבלות, ואשר יכולת עבודתו מופחתת עקב מוגבלותו, יחולו ההוראות המיוחדות החלות על העסקת עובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת לפי האמור בחוק שכר מינימום ותקנותיו. דהיינו, יחול לגביהם ההוראות המיוחדות לשכר מינימום מיוחד ומותאם להעסקתם.

חוק שכר מינימום שנתן מענה לעובדים משתקמים, חל רק על עובדים שהיו ביניהם לבין מעבידם יחסי עובד מעביד. לפיכך, מוגבל שקיבל תשלומים בשל העסקתו אך לא התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד – לא היה זכאי אפילו לשכר המינימום המוקטן הקבוע בחוק, כשכר מינימום למשתקמים.

החוק החדש בא להיטיב עם משתקם גם אם לא חלים יחסי עובד ומעביד, ולהוסיף על זכויות שנקבעו בהסכם עבודה, עד שתתוקן החקיקה הקיימת.

החוק החדש מגדיר "מועסק עם מוגבלות" כאדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998‏, שמלאו לו 18 שנים ומועסק או מיועד להיות מועסק במקום תעסוקה רגיל. כמו כן, הוגדר "מקום תעסוקה רגיל" כמקום תעסוקה שאינו מפעל מוגן, מרכז לשיקום מקצועי-תעסוקתי וכיוצא באלה, ואשר עובדים בו או עשויים לעבוד בו מי שמתקיימים לגביהם יחסי עובד ומעביד.

לענייננו, כדאי לשים לב לסעיף 2(א) לחוק החדש, לפיו נקבע כי בין משתקם במקום תעסוקה רגיל ובין מעסיקו לא יחולו יחסי עובד ומעביד.

לדעתנו, הרי כשנקבע כי לא יחולו יחסי עובד מעביד בין משתקם לבין המשלם לו, הרי שאין לראות בתשלומי המשלם למשתקם כהכנסת עבודה על כל המשתמע מכך.

לפיכך, הכנסת המשתקם לא תהיה חייבת במס הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה. המעסיק יהיה פטור מלנכות מס במקור מהתשלומים למשתכן והוראות חוק מס מעסיקים, אשר חלות על מלכ"רים ומוסדות כספיים והוראות בדבר תשלום מס שכר החלות על מלכ"רים לפי חוק מס ערך מוסף - לא יחולו.

לא זו אף זו, פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (ביטוח נפגעי עבודה) תוקן, ויראו במשתקם מבוטח בביטוח נפגעי תאונות עבודה. כמו כן, גמול תעסוקה לא יחשב כהכנסה ויהיה פטור מדמי ביטוח לפי סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי.

נציין כי החוק החדש הוגבל בתוקפו מיום 6.10.2007 ועד ליום 8.8.2012 וזאת בכדי לבדוק את תוצאותיו על העסקת משתקמים בפועל.

לדעתנו, ההוראה בחוק החדש לפיה אין יחסי עובד מעביד בין משתקמים לבין המשלמים להם, היא הוראה מבהירה את המצב החוקי שהיה קיים גם עוד לפני חקיקת החוק החדש. שכן, העסקת משתקמים אינה בבחינת "הכנסת עבודה" כהגדרתה בפקודת מס הכנסה או בחוק הביטוח הלאומי, חוק מס מעסיקים או מס שכר. שהרי אין המדובר בהעסקה לצורך הפקת הכנסה למעביד ותמורה לעבודה לעובד. אלא, בתשלום שהוא דמי תמריץ להגעה לעבודה של המשתקמים. קשה לראות בתשלום זה כשכר הוגן לעבודה והוא גם מעולם לא התיימר להיות כזה לפי ניסיוננו ומטרות העסקתם של המשתקמים.

לסיכום, בחוק החדש יש מסר גדול לארגונים רבים המעסיקים משתקמים, אשר עונים על הגדרות החוק. לא רק שהוא קובע באופן ברור לראשונה את זכויות המשתקמים המועסקים אצל מעסיקם לשם השתקמות, הוא גם מסיר מהם נטל מיסוי כבד בשל התשלומים למשתקמים. אנו בטוחים כי חיסכון מס זה, יופנה סוף דבר לטובת המשתקמים עצמם. עם זאת נעיר כי רשות המיסים טרם פרסמה את עמדתה לגבי המיסוי שיחול על התשלומים למשתקמים לפי החוק החדש ואנו תקווה כי תאמץ לעניין זה את פרשנותנו לעיל.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • nilly6p@012.net.il  (08/10/2007 20:39)
    האם ידוע לכם למי ניתן לפנות על מנת להעסיק משתקמים מוגבלים? תודה נילי
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש יולי
לא רשומים אירועים לחודש אוגוסט
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר