• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםביטוח לאומיביטוח לאומי על תמלוגים וקצבת זקנה

ביטוח לאומי על תמלוגים וקצבת זקנה

02.03.2004

חבות ביטוח לאומי על תמלוגים

קצבת זקנה נדחית מוגדלת לפנסיונר עובד.

תשובה לשאלה לתשובות למידע:

שאלה 1

שכיר בחברה בשליטתו, מקבל ממנה משכורת. הוא בן 60.

בנוסף למשכורתו, הוא מקבל פנסיה ממעבידו לשעבר.

וכן, מקבל ממעבידו לשעבר תמלוגים על עבודת פיתוח שעשה עבורו.

מה דין התמלוגים לעניין ביטוח לאומי ?

שאלה 2

עצמאי הגיע לגיל 65 , ממשיך לעבוד והכנסתו אינה עולה על 3,969 ₪.

מה יהיה באם בעוד שנתיים תעלה הכנסתו על התקרה הנ"ל,

האם תישלל קצבתו למפרע מגיל 65 , או רק בשנה בה חרגה הכנסתו מעל המותר ?

האם שלילת הזכות לקצבת זקנה, תקנה לו תוספת של 5% עקב דחיית הקצבה ?

רו"ח ועו"ד רמי אריה משיב:

שאלה 1

המסגרת הנורמטיבית לתשובה מצויה בתקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א – 1971 (להלן – התקנות), הקובעת :

" 15. עובד שאין עיקר הכנסותיו משכר או שיש לו הכנסה מפנסיה

  1. (1) מבוטח שהוא עובד וטרם מלאו לו 65 שנה בגבר ו- 60 שנה באשה, אך אינו באותו זמן עובד עצמאי ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות לפי סעיף 2 (2) לפקודה, ישתלמו דמי ביטוח בשיעור החל על עובד מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 (2) לפקודה ובשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2 (2) לפקודה למעט מהכנסתו מפנסיה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו בחוק.

    1. בתקנת משנה זו, "ההכנסה הכוללת" – ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה והכנסה אחרת לפי המקורות האמורים בסעיף 2 לפקודה " .

(ההדגשה אינה במקור)

ככלל קובעת התקנה תנאים לחיוב בדמי ביטוח על שכיר שיש לו הכנסות פסיביות לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אשר הנן שוות או עולות על הכנסותיו כשכיר, ואלו התנאים:

  1. המבוטח בו מדובר הינו עובד – "עובד" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי ועל פי מבחני הפסיקה, הינו מי שמתקיימים בו מבחני עובד מעביד בעת עבודתו.

  2. למבוטח טרם מלאו 65 שנה בגבר ו- 60 שנה באישה.

  3. המבוטח אינו באותו זמן גם עובד עצמאי – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

  4. הכנסתו משכר לפי סעיף 2(2) נמוכה מהכנסותיו הכוללות לפי סעיף 2 לפקודה – דהיינו, ההכנסות של המבוטח המנויות בסעיף 2(4) עד וכולל סעיף 2(9) (להלן – "הכנסות פסיביות"), שוות או עולות, על הכנסותיו לפי סעיף 2(2) לפקודה.

  5. מתוך ההכנסות האחרות לפי סעיף 2 לפקודה, מועטה הכנסה מפנסיה – לגביה יש הוראת חיוב מיוחדת הקבועה בתקנה 15 (ג).

  6. הכנסתו הכוללת של המבוטח עולה על מחצית השכר הממוצע במשק – "ההכנסה הכוללת" מכל המקורות האמורים בסעיף 2 לפקודה, לרבות ההכנסה שלו כשכיר לפי סעיף 2(2) לפקודה. מחצית השכר הממוצע במשק עומדת כיום על סך של כ- 3,400 ₪ ומשתנה מידי רבעון.

מתוך תנאי מספר 4 לעיל, עולה כי החבות בביטוח לאומי על תמלוגים הינה תלויה בשאלה האם מדובר בהכנסה פסיבית אם לאו. לכאורה, תמלוגים כלולים כמקור הכנסה בסעיף 2 (6) לפקודת מס הכנסה ולכן מדובר בהכנסה פסיבית. תיתכן הטענה כי היות והתמלוגים נובעים במקורם מיחסי העבודה עם המעביד, הרי מקורם בסעיף 2(2) לפקודה. טענה זו יש לבדוק בנסיבות הספציפיות של הסכם התמלוגים שנערך עם המעביד לשעבר, חוזה העבודה שהיה, מהותם של התמלוגים וכיוצ"ב.

במידה ואכן מהווים התמלוגים הכנסה פסיבית, יש להוסיף אליהם את ההכנסות מפנסיה שגם הן הכנסות פסיביות לפי סעיף 2 (5) לפקודה. כאמור בתנאי 4 לעיל, במידה וסך ההכנסות הפסיביות שווה או עולה על הכנסותיו של אותו שכיר ממשכורת, הרי הוא יהיה מחויב בביטוח לאומי גם על הכנסותיו מתמלוגים. אזכיר, כי הכנסות מפנסיה מחויבות בכל מקרה בביטוח לאומי אצל גבר עד גיל 65, לפי הוראת תקנה 12א לתקנות הביטוח הלאומי. בכל מקרה, ההכנסות הפסיביות בכללותן יחויבו בביטוח לאומי רק עד גיל 65 בגבר.

שאלה 2

לעניין תשלום קצבת זקנה בכפוף לתקרת הכנסה, קובע סעיף 245 (ב) לחוק הביטוח הלאומי, כדלקמן:

" (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת זקנה לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל10%- מסכום הקצבה לפי סעיף 244(א); ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.

(ב1) לעניין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי פרק ט' בתכוף לפני הגיעו לגיל ששים וחמש בגבר וששים באשה ".

(ההדגשות שלי – ר.א.).

מכאן, שגם אם עלתה ההכנסה מיגיעה אישית של המובטח (מעל גיל 65), על תקרת ההכנסה בסך 3,969 ש"ח, הרי ינוכה מקצבת הזקנה שלו, רק 60% מסכום ההכנסה העולה על התקרה. בכל מקרה זכאי הגמלאי לקבל לפחות 10% מסכום קצבת הזקנה.

אולם, עולה כי בתנאים מסוימים כדאי לוותר על קצבת הזקנה החלקית, שכן סעיף 249 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח שהגיע לגיל שבו הוא זכאי לקצבת זקנה, אך יכול לקבל אותה רק באופן חלקי, בשל העובדה שיש לו הכנסה אקטיבית העולה על תקרת ההכנסה המזכה לפי סעיף 245 לקצבה כאמור, תוגדל קצבת הזקנה שהוא זכאי לה ב - 5% לכל שנה שבה הייתה לו הכנסה כאמור, ובלבד שלא תוגדל הקצבה מכוח סעיף זה ביותר מ- 25%.

לגבי מבוטח שחדל להיות זכאי קובע סעיף 250 לחוק הביטוח הלאומי, כדלקמן:

" היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם לסעיף 245, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במניין השנים לעניין הגדלת הקצבה לפי סעיף 249. "

החוק משתמש במונח "יופסק", מכאן משתמע כי הפסקת תשלום קצבת הזקנה הינה מאותו מועד שבו הפסיקו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה, ולא רטרואקטיבית אחורה. יתרה מזו, קובע הסעיף, כי חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה. בכל מקרה, התוספת המרבית בשל הדחייה הינה בשיעור של 25% בלבד (חמש שנים).

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש אוגוסט
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר
לא רשומים אירועים לחודש אוקטובר