חובה לשלם שעות נוספות לעורכת דין שעובדת ב- "משרת אימון"
תקציר פסק דין/ רמי אריה עו"ד רו"ח
בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור, ביום 14.10.2007, בתיק עע 570/06 עו"ד עמוס אגרון נ' עו"ד זיוה כץ, וקבע כי יש לשלם שעות נוספות לעורכת דין שהועסקה ב-"משרת אמון" גלובלית, היות וחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א - 1951 (להלן: "החוק") חל במקרה דידן והיות והעבודה איננה כרוכה ביחסי אמון מיוחדים, כדלקמן:
1. המשיבה, עו"ד זיוה כץ (להלן: "זיוה"), עורכת דין במקצועה, עבדה כשכירה במשרדו של המערער עו"ד עמוס אגרון (להלן: "עמוס"), החל מיום 15.3.2000 ועד ליום 12.6.2001.
2. בין הצדדים סוכם ביום 6.1.2000, כי זיוה תעבוד 11 שעות עבודה ביום, בימים א' - ה' מהשעה 08:00 עד 19:00 סך של 55 שעות עבודה בשבוע. במילים אחרות זיוה התחייבה לעבוד מעבר לשעות העבודה הרגילות הקבועות בחוק.
3. זיוה החתימה כרטיס נוכחות בכניסה למשרד וביציאה.
4. לאחר שלא שולם לזיוה בגין השעות הנוספות בהם עבדה, נאלצה להגיש כתב תביעה, שבו פירטה את השעות הנוספות שעבדה בכל חודש כשלפירוט צירפה את כרטיסי הנוכחות.
5. עמוס טען כי בהתאם לסעיף 30(א) (5) ו- (6) לחוק, אין החוק חל על עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי ועובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
6. לטענת עמוס, עבודתה של זיוה דרשה "מידה מיוחדת של אמון אישי", שכן במסגרת תפקידה נדרשה לנהל תיקי לקוחות של המשרד, להיפגש איתם, לייעץ להם ולהופיע מטעמם ובשם המשרד בבתי המשפט. כמו כן הופקד בידיה המוניטין של המשרד והיכולת להשפיע כיצד ייראה בעיני ציבור עורכי הדין והשופטים.
7. כמו כן, טען עמוס כי חרף הדפסת כרטסת נוכחות, תנאי עבודתה של עורכת דין שכירה "אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח", בשל כך שהיא מבצעת חלק מעבודתה מחוץ למשרד וללא נוכחות עורך דין אחר ממשרדו.
8. נקבע, סעיפים 30(א)(5) ו-(6) לחוק אינם מתייחסים למקצוע או לסוג עבודה, אלא להסדר ההעסקה ולנסיבות ביצוע התפקיד. כך, ייתכן שתפקידו של עורך דין אחד כרוך במידה מיוחדת של אמון אישי ואילו תפקידו של עורך דין שני אינו כרוך במידת אמון מיוחדת. הדבר נכון גם לגבי יכולתו של המעסיק לפקח על שעות העבודה של עורך הדין השכיר, אם כי בעידן התקשורת בימינו, יכולת הפיקוח של המעסיק גבוהה במיוחד.
9. כל תפקיד דורש מידה מסוימת של אמון אישי בין העובד למעסיקו ואנו נדרשים לבדוק האם התפקיד דורש "מידה מיוחדת של אמון אישי" (ראו עע 300271/98 טפקו נ' טל).
10. עוד נקבע, כי עבודה מחוץ למפעל או למשרד אינה מונעת לכשעצמה פיקוח על שעות העבודה של העובד. המעביד יכול לחייב רישום ידני של שעות עבודתה מחוץ למשרד. כמו כן, מערכת המחשוב במשרד מאפשרת בדיקת תפוקת עבודה.
11. נפסק, כי על זיוה חל החוק, ועל כן הייתה זכאית לתשלום עבור עבודתה בשעות נוספות, על פי הקבוע בחוק.