איך מתחמקים ממס ירושה? באים לגור בישראל

איך מתחמקים ממס ירושה? באים לגור בישראל

עשירי עולם, בהם אוליגרכים מבריה"מ לשעבר, מעבירים את מקום מגוריהם לישראל כדי להימנע מתשלום מס עיזבון. כך הפכה ישראל למקלט ירושה.

עשירי עולם יהודים ולא יהודים מנצלים לאחרונה את החוק הישראלי, לפיו ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם, שבה לא מוטל מס עיזבון על נכסי הירושה. כמו כן, המדינה לא מטילה מס על מתנות והעברות ללא תמורה של נכסים לקרובי משפחה ואחרים.

עורך הדין רמי אריה, מומחה בנושא, סיפר אתמול כי אוליגרכים מרוסיה גילו לאחרונה את ישראל כמקום הראוי ביותר מבחינתם לבנות בה את ביתם ולהפוך להיות תושבים בה, ובכך ימנעו מיורשיהם לשלם מס על הירושה.

לדברי עו"ד אריה, לא מדובר רק האוליגרכים יוצאי חבר העמים לשעבר. הפטור ממס עיזבון בישראל, סייע בעבר להרבה יהודים לקיים את מצוות העלייה לישראל לעת זקנתם, בהם אף מליונרים כמו תד אריסון שהעתיק את מקום מגוריו הקבוע לישראל.

אולם, דווקא תד אריסון לא הצליח לעקוף את מס הירושה האמריקאי רק משום שהחוק האמריקאי מתוחכם בניגוד לחוקים במדינות אחרות: אזרח אמריקאי פטור ממס זה רק עשר שנים לאחר ויתורו על אזרחותו האמריקאית.

תד אריסון נפטר בשיבה טובה תשע שנים וחצי לאחר שובו לישראל. עוד בטרם נסתיימה השבעה הופיע בבית המשפחה פקיד מס אמריקאי. אגב, לטענתו של אריסון עצמו, היו אלה היועצים שלו שביקשו ממנו לעלות ארצה בשל עניין המיסוי, אולם אריסון עשה עלייה גם בשל הרגש הציוני.

מס העיזבון אינו אהוד בלשון המעטה על המורישים, במיוחד בשל הטענה שמדובר בכפל מס.

פעם אחת שולמו המיסים על הרווחים שמהם נרכשו הנכסים ופעם שנייה משולם מס נוסף על שווי אותם הנכסים, אפילו אם ערכם לא עלה בעת הירושה. כלומר מס העיזבון אינו משולם על רווח ריאלי כמקובל.

מס עיזבון או מס ירושה (המוטל לא על העיזבון אלא על היורשים) נהוג כמעט בכל המדינות המפותחות.

יש הסבורים כי מס עיזבון הוא אחד המיסים הצודקים ביותר. קיימים לפחות שלושה נימוקים להצדקת המס שבא "לגזול חלק מממונו של אדם אחרי מותו": המס מוטל על יורשים שלא טרחו בהשגת הירושה, המס מצמצם את העברת האי שוויון מדור לדור, תוך הגדלת המשאבים העומדים לרשות המדינה שישמשו להגדלת הסיכוי של העניין יותר להתבסס ולצבור רמת חיים טובה יותר. המס מעודד עשירים לתת תרומות בעודם בחיים, כדי לקבל את זיכויי המס בשל התרומות ולא לשלם מס לאחר מותם.

מהצד השני, לעומת זאת, מס עיזבון שהוא מס על הון שבעליו כבר שילם עליו את מלוא המיסים בעת שהרוויח את ממונו.

בישראל היה נהוג מס עיזבון עד 1981 בשיעור נמוך עם פטור גדול. לקראת סוף שנות ה-70, 98% מהעיזבונות היו פטורים וההכנסה מהמס הייתה פחות מ-2 מיליארד שקל במונחי 2006.

הסיבה העיקרית לביטול המס הייתה האינפלציה הדוברת שמנעה חישוב ענייני הוגן של שווי ההון, הרכוש וההתחייבויות ההסטוריים בערכים ריאליים.

ועדת בן בסט המליצה להטיל מס בשיעור של 10% על שווי העיזבון נטו העולה על שני מיליון שקל, בגין כל נפטר מבין בני זוג, בניכוי מסוים של תרומות שנתרמו למוסדות ציבור בחיים.

עורך דין אריה הוסיף כי כמקובל במדינות המפותחות שבהן נהוג מס עיזבון, הכרחי שיהיה גם מס מתנות, כדי למנוע עקיפת מס עיזבון תקופה קצרה לפני המוות.

כעת ידוע במשרדי עורכי דין בארץ, כי אוליגרכים ועשירי עולם, יהודים ולא יהודים, בתוכם אישיים אמידים מבריה"מ לשעבר, מרבים לאחרונה להעתיק את מקום מגוריהם לישראל, לפחות על הנייר, כדי להימנע מתשלום מס עיזבון עתידי על נכסיהם הרבים.

פורסם ע"י מר גד ליאור בעיתון "ידיעות אחרונות" בתאריך 3.3.2008.