• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםספר "הוצאות מוכרות במס"עדכונים לחלק ד - ביטוח לאומיתשלום דמי ביטוח תיקונים בחוק הביטוח הלאומי בשנת 2008

תשלום דמי ביטוח - תיקונים בחוק הביטוח הלאומי, בשנת 2008

29.04.2008

תשלום דמי ביטוח - תיקונים בחוק הביטוח הלאומי, בשנת 2008

רו"ח אורנה צח (גלרט)

בחודש דצמבר 2007 אושרו בקריאה שנייה ובקריאה שלישית התיקונים 103 ו- 104 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 [להלן - "חוק הביטוח הלאומי"].

אחד מן השינויים החשובים הוא הפטור מתשלום דמי ביטוח, שניתן על הכנסות מדיווידנדים, החל מיום 1.1.2008. חשוב לשים לב, שהפטור האמור מדמי ביטוח על הכנסות מדיווידנדים אינו חל על חברות בית, חברות משפחתיות וחברות שקופות.

מינהל הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי [להלן - "המל"ל"] פרסם את תמצית התיקונים בחודש מארס 2008, בחוזר ביטוח מס' 1368 [להלן - "החוזר"]. הדוגמאות במאמר זה הן מתוך החוזר האמור. בקשר לחברות משפחתיות, לחברות בית ולחברות שקופות נמסר מן המל"ל, שתצא הוראת ביצוע נפרדת.

להלן עיקרי התיקון בעניין תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות [להלן - "דמי ביטוח"].

החיוב בדמי ביטוח של הכנסות פסיביות למבוטח, שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי"

הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח על הכנסות פסיביות - החוק עד שנת 2007

על פי ההוראות עד שנת 2007, כאשר עיקר הכנסתו של מבוטח שאינו "עובד עצמאי" היא ממשכורת, או כאשר עיקר הכנסתו של מבוטח שאינו עובד שכיר היא מעסק, או ממשלח יד, כאמור בהגדרת "עובד עצמאי", הכנסותיו הפסיביות (למעט מ"פנסיה מוקדמת") פטורות מתשלום דמי ביטוח. זאת, על פי תקנות 14 ו-15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 [להלן - "ההוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח"].

על פי הוראות פנימיות במל"ל, הכנסות פסיביות (לא כולל מ"פנסיה מוקדמת") היו פטורות עד שנת 2007 מתשלום דמי ביטוח, מכוח היות המבוטח גם עובד שכיר וגם "עובד עצמאי". המל"ל בודק את הגדרת העיסוקים הללו בו זמנית מדי חודש, על פי ההגדרות בחוק ובתקנות.

דוגמאות להכנסות, שהמל"ל רואה בהן הכנסות פסיביות, הנן: דיווידנד, שכר דירקטורים, הכנסות מחוץ לארץ, ריבית, דמי ניכיון, דמי שכירות, ועוד.

ריקון מתוכן של תקנות 14 ו-15 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח - החוק משנת 2008

החל משנת 2008, חוק הביטוח הלאומי מגדיר מושג חדש: "הכנסה אחרת": הכנסה מן המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], אשר אינה הכנסה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר, ואינה הכנסה מעבודתו כ"עובד עצמאי" (הכוונה להכנסות פסיביות, וכן להכנסות של עצמאי, שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי").

על פי התיקון, את דמי הביטוח ישלם מבוטח, שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי", גם על "הכנסתו האחרת", גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. אולם, לא תובא בחשבון הכנסה אחרת עד סכום של 25% מן השכר הממוצע במשק, והיא פטורה מתשלום דמי ביטוח.

על פי חוזר הביטוח הלאומי, חובת התשלום אינה מן השקל הראשון, אלא על ההכנסה העולה על 25% מן השכר הממוצע במשק (בשנת 2008, השכר הממוצע במשק הוא 7,663 ש"ח לחודש).

להלן שתי דוגמאות מן החוזר:

א. הכנסה מהשכרת חנות

מבוטח עובד כעובד עצמאי, והכנסתו החודשית הממוצעת היא 10,000 ש"ח בחודש ("הכנסה אקטיבית"). במקביל, יש לו הכנסה נוספת מהשכרת חנות בסך 9,000 ש"ח בחודש ("הכנסה אחרת").

עד לתיקון חוק הביטוח הלאומי, הכנסתו האחרת של המבוטח לעיל לא הייתה חייבת בדמי ביטוח, מאחר שהייתה נמוכה מהכנסתו האקטיבית. משנת 2008 ואילך, הכנסתו האחרת חייבת בדמי ביטוח, כאשר סך של 1,915 ש"ח הראשונים (25% מן השכר הממוצע במשק) פטור מדמי ביטוח, והיתרה עד לסך של 9,000 ש"ח חייבת בדמי ביטוח.

ב. שכר דירקטורים

מבוטח, שהכנסתו השנתית כשכיר היא 200 אלף ש"ח ונוסף על כך, הוא משתכר 70 אלף ש"ח בשנה כדירקטור. עד שנת 2007, מכוח תקנות 14 ו-15 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, לא חויבה ההכנסה כדירקטור בדמי ביטוח.

החל משנת 2008, הכנסה זו חייבת על חלק ממנה בדמי ביטוח, בשיעור 12% כלהלן:

החלק הפטור (25% מן השכר הממוצע במשק) הוא 22,980 ש"ח.

החלק החייב הוא (22,980 - 70,000) - 47,020 ש"ח.

עצמאי, שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

מבוטח, העוסק במשלח ידו, נחשב בתקופה מסוימת כעובד עצמאי, כשהוא אינו עובד שכיר, ונוסף על כך, מתקיים בו אחד מן התנאים המפורטים להלן:

1. הכנסתו ממשלח ידו היא מחצית מן השכר הממוצע במשק או יותר.

2. מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע או יותר.

3. מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע בממוצע או יותר + הכנסתו ממשלח ידו בשיעור 15% מן השכר הממוצע במשק או יותר.

מי שאינו מוגדר כ"עובד עצמאי", הכנסותיו כעצמאי נחשבות כהכנסה אחרת: הכנסה של מבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (הכנסה פסיבית):

1. מבוטח, שעוסק במשלח ידו פחות מ-12 שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו פחותה מ-50% מן השכר הממוצע במשק, אינו "עובד עצמאי".

2. מבוטח, שעוסק במשלח ידו פחות מ-20 שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו נמוכה מ-15% מן השכר הממוצע במשק, אינו "עובד עצמאי". מבוטח זה מוגדר לעתים כ"עובד עצמאי", בהתאם לכללים שנקבעו (בדרך כלל כאשר הוא כבר מבוטח במל"ל כ"עובד עצמאי" בשנה, שקדמה לשנה שבה הכנסותיו פחתו).

עובד עצמאי חייב להירשם במל"ל מיד עם תחילת עיסוקו במשלח ידו. האחריות לדיווח על עיסוקו ועל תשלום דמי הביטוח חלה עליו בלבד. מבוטח, שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם, אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה.

מי שאינו נכלל בהגדרת "עובד עצמאי", ומשום כך אינו זכאי לגמלה כעובד עצמאי, ישלם את דמי הביטוח, בדיעבד, אם יתברר שהוא "עובד עצמאי" לפי ההגדרה. למרות התשלום, ייתכן שיישללו ממנו זכויותיו לגמלאות, באופן מלא או באופן חלקי.

עד שנת 2007, מי שהיה עובד שכיר והיו לו גם הכנסות כעצמאי, שלא נכללו בהגדרת עובד עצמאי, היה פטור מתשלום דמי ביטוח, אם עיקר הכנסתו הייתה ממשכורת.

החל משנת 2008, ההכנסה הזאת חייבת בדמי ביטוח, בשיעורים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט הכנסה שאינה עולה על 25% מן השכר הממוצע במשק והפטורה מתשלום.

לדוגמה: למבוטח בן 40, יש משכורת חודשית בסך של 10,000 ש"ח, בכל החודשים, בשנת 2008. הכנסתו הצפויה ממשלח ידו (5 שעות בממוצע בשבוע) היא 35 אלף ש"ח בשנת 2008. ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, בשיעור 12%, היא בסכום ההכנסה שעולה על סך 25% מן השכר הממוצע במשק.

לעניין הדוגמה לעיל, ההכנסה, שחייבת בדמי ביטוח, אינה מבוטחת לעניין פגיעה בעבודה. כלומר, אם המבוטח ייפגע במהלך עיסוקו, כעצמאי, הפגיעה לא תוכר כפגיעה בעבודה, ולכן המבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם בעבור המשכורת, שלא יקבל בתקופת אובדן כושר העבודה.

הכנסות פסיביות, הפטורות מתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי מפורטות הכנסות, שאינן מובאות בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח.

על כל הכנסה אחרת, שמקורה בסעיף 2 לפקודה, חלות הוראות חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו על פיו - בכל תקופה על פי החקיקה המתאימה.

דיווידנד, ריבית ודמי ניכיון

על פי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו עד שנת 2007 - הכנסה, החייבת במס על פי הוראות סעיפים 125ב, או 125ג(ב), או (ג), או (ד) לפקודה (דיווידנד, ריבית ודמי ניכיון), שאינה הכנסה בידי בעל שליטה, פטורה מדמי ביטוח.

"בעל שליטה" - לעניין זה, כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה.

על פי סעיף 350(א)(6) המתוקן, פטורות ההכנסות הבאות מתשלום דמי ביטוח, החל משנת 2008:

1. הכנסות מדיווידנדים, שנקבע עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף 125ב לפקודה (למעט הכנסה בחברה משפחתית, בחברת בית ובחברה שקופה). בין היתר, מתשלום דמי ביטוח פטורה הכנסה מדיווידנד, שמקבל בעל מניות מחברה (לרבות בעל שליטה).

2. הכנסות ריבית ודמי ניכיון, שנקבע עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים 125ג(ב) ו- 125ג(ג) לפקודה.

להלן דוגמה מן החוזר:

למבוטח, שהוא בעל שליטה בחברה, שאינה חברה משפחתית, או חברת בית, או חברה שקופה, יש הכנסה חודשית ממוצעת בסך 10,000 ש"ח בחודש. החברה החליטה, שבעלי המניות ובכללם מבוטח זה יקבלו דיווידנד בסך 30 אלף ש"ח בחודש. מאחר שעל דיווידנד זה משולם מס בשיעור מוגבל, הדיווידנד יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח.

דמי שכירות והכנסות פטורות ממס

על פי סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי, הכנסות מסוימות משכר דירה למגורים בישראל פטורות מדמי ביטוח, בשנים 2007-2004, כמפורט להלן:

1. הכנסות, הפטורות ממס על פי הוראות חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-19901990.

2. הכנסה מהשכרת דירת מגורים בישראל, שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודה.

בחוזר הביטוח הלאומי (כללי 219/04 מיום 26.10.2004) הוצגה הבהרה, בהתאם לחוות דעת משפטית. על פי חוות דעת זו, הפטור מתשלום דמי ביטוח הורחב על כלל ההכנסות, שמקורן בדמי שכירות למגורים בישראל וללא תקרה, בין שההכנסה פטורה ממס ובין שהיא חייבת במס (ובלבד שניתן להוכיח, שמדובר בהכנסה מדמי שכירות למגורים בישראל).

על פי סעיף 350(א)(7) המתוקן, להלן ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח, החל משנת 2008:

1. הכנסות מדמי שכירות, שחל עליהן שיעור מס מוגבל:

בארץ, על פי סעיף 122 לפקודה (למגורים בלבד). מחוץ לארץ - על פי סעיף 122א לפקודה (כל שכר דירה, שבמסגרת הסעיף).

להלן דוגמה מן החוזר :

למבוטח, העובד כשכיר בישראל, יש הכנסה ממשכורת בסך 10,000 ש"ח בחודש, ונוסף עליה הכנסה חודשית ממוצעת בגובה 20 אלף ש"ח, שמקורה מהשכרת מגרש עסקי בארה"ב. ההכנסה מארה"ב תהיה פטורה מדמי ביטוח (אם חל שיעור מס הכנסה מוגבל על ההכנסה).

2. הכנסה פסיבית (שאינה הכנסה כעובד שכיר, או כ"עובד עצמאי"), הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) לחוק הביטוח הלאומי, ולמעט הכנסות ששר האוצר יקבע בעתיד, על פי התנאים שבסעיף זה.

החוזר מדגיש במפורש, שהכנסות מדמי שכירות למגורים בישראל ימשיכו להיות פטורות ללא הגבלה, בהתאם לאותה חוות הדעת המשפטית שהוזכרה לעיל. כמו כן על פי החוזר, כל הכנסה מהשכרת מקרקעין בחוץ לארץ, שחל עליה שיעור מס מוגבל, פטורה מדמי ביטוח.

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

חבות במס

בחברת בית, בחברה משפחתית, ובחברה שקופה, על פי הסעיפים 64-64א1 לפקודה בהתאמה, רואים את הכנסתה החייבת של החברה, כחייבת במס הכנסה בידי בעלי המניות (בחברה משפחתית - הנישום המייצג), ואילו רווחים שחולקו בפועל לבעלי המניות, רואים אותם כאילו לא חולקו לעניין החיוב במס, על פי הפקודה.

חבות בדמי ביטוח - עד שנת 2007

לעניין חבותם של בעלי המניות בדמי ביטוח נקבעה הלכה בבית הדין הארצי לעבודה (פסק הדין האחרון בנושא הוא בעניין ברק יוסף, ע"ע 1117/01 ואח'), כי בעלי המניות יחויבו בדמי ביטוח, בשנת חלוקת הדיווידנד בפועל בלבד, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולתקנותיו.

הדיווח על דיווידנדים, שחולקו בפועל, נבחן במסגרת ביקורת הניכויים בחברות המשפחתיות ובחברות הבית. התעלמות מן הדיווח האמור עלולה הייתה להיות, למעשה, אי דיווח על הכנסות החייבות בדמי הביטוח.

הוספת סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי, בשנת 2008

החל משנת 2008 נוסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי. על פי הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית, או חברה שקופה מפיקות הכנסה חייבת על פי סעיף 1 לפקודה, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה, כאילו חולקה בסוף אותה שנת המס לבעלי המניות. זאת, גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (כולל בחברה משפחתית).

על פי החוזר, הכנסות מדיווידנדים, שמקורן בחברה משפחתית, או בחברת בית, או בחברה שקופה - חייבות בדמי ביטוח בסוף אותה השנה, שבה הופקה ההכנסה, ולא במועד חלוקת הדיווידנד בפועל, כפי שהיה עד שנת 2007. רווחי החברה המשפחתית יחולקו בין בעלי המניות בחברה על פי חלקם היחסי ברווחי החברה. כלומר, על פי החוזר, התיקון התאים את מועד החיוב בדמי הביטוח למועד החיוב במס הכנסה, וההכנסה החייבת בדמי ביטוח הושוותה להכנסה החייבת במס הכנסה, למעט הכנסה הפטורה עד לשיעור 25% מן השכר הממוצע במשק. על פי החוזר, שיעור דמי הביטוח יהיה 12% על רווחי החברה המשפחתית.

להלן דוגמה מן החוזר:

לחברה משפחתית יש ארבעה בעלי מניות, כאשר לכל בעל מניה יש שיעור 25% מן הרווחים.

רווחי החברה המשפחתית, שיוחסו לבעל מניות אחד לצורך מס הכנסה, היו 200 אלף ש"ח.

לצורך ביטוח לאומי תיוחס הכנסה שנתית של 50 אלף ש"ח לכל בעל מניות. החיוב בדמי ביטוח, בשיעור 12% לכל בעל מניות, יהיה כדלהלן :

החלק הפטור (25% מן השכר הממוצע במשק) - 22,980 ש"ח לשנה; והחלק החייב - 27,020 ש"ח לשנה.

הערות לחיוב בדמי ביטוח

בשלב זה, כפי שניתן לראות בדוגמה שפורסמה בחוזר, ההכנסה החייבת במס, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, תחולק כהכנסה פסיבית בין כל בעלי המניות. המהלך אמור להיות מתואם עם רשות המסים בישראל, במטרה לבצע את החיוב עם קבלת המידע על השומה.

בשל מורכבות הנושא, המל"ל יפרסם הוראת ביצוע נפרדת, ויתייחס בהוראה גם למקור ההכנסה.

שיעורי דמי ביטוח על הכנסות פסיביות

שיעורי דמי הביטוח על הכנסות פסיביות בשנת 2007 היו: 9.61% עד לסך 4,522 ש"ח לחודש, ו- 16.05% מסך 4,523 ש"ח לחודש עד להכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח - 35,760 ש"ח לחודש.

שיעורי דמי הביטוח על הכנסות פסיביות, החל משנת 2008, הם: 9.61% עד לסך 4,598 ש"ח לחודש, 7% דמי ביטוח לאומי, ו-5% דמי ביטוח בריאות, שהם בסך הכול 12% (במקום 16.05%, כפי שהיה עד שנת 2007, בשיעור המלא של דמי הביטוח), עד להכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח - 36,760 ש"ח לחודש.

כזכור, סך של 25% מן השכר הממוצע במשק פטור מתשלום דמי ביטוח, אך לא פחות מן המינימום החייב בדמי ביטוח - למי שאלה הן כל הכנסותיו.

פטור מתשלום דמי ביטוח לעובד, בעת זכאותו לגמלאות מסוימות

החוק עד שנת 2007

סעיפים 351(א) ו-351(ה) לחוק הביטוח הלאומי העניקו פטור מדמי ביטוח לאומי לעובד שכיר על הכנסותיו האחרות, לתקופה שבעדה מגיעים לו מן המל"ל גמלאות מסוימות. מגמלאות אלה מנוכים דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות.

תיקון סעיף 351(א) וביטול סעיף 351(ה) לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2008

הפטור מדמי הביטוח הלאומי, הקבוע בסעיפים 351(א) ו-(ה) לחוק הביטוח הלאומי, מבוטל החל משנת 2008, באשר להכנסות אחרות שיש למבוטח, לתקופה שבעדה מגיעה לו אחת מן הגמלאות שבסעיפים לעיל. כלומר, מבוטח שמקבל שכר בתקופה, שבעדה הוא מקבל דמי לידה, או דמי פגיעה, או תשלומים בקשר עם שיקום מקצועי, המעסיק ינכה דמי ביטוח מן העובד ויעביר את חלקו בדמי הביטוח הלאומי, כפי שנהג בעבר (אם הוא מעסיק עיקרי, ינכה דמי ביטוח מופחתים).

להלן דוגמה מן החוזר :

מבוטחת יצאה לחופשת לידה ממקום עבודתה, כמורה במשרד החינוך. אם חופשת הלידה תהיה בחופשת הקיץ, התשלומים שהיא תקבל בתקופת חופשת הלידה, מכוח הסכם העבודה הקיבוצי, יהיו חייבים בדמי ביטוח.

יישום התיקון בפועל - איגרת למעסיקים

המל"ל פרסם איגרת למעסיקים, שבה הסב את תשומת לבם לשינויים בסעיף 351 לחוק הביטוח הלאומי, החל מיום 1.1.2008, לרבות ההשלכות המעשיות שעולות מן התיקון בחוק. להלן מתוך האיגרת האמורה:

משמעות התיקון, החל ממשכורת חודש ינואר 2008

כל הכנסה כולל דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה ודמי לידה חייבת בניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מן העובד.

ואילו המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי רק בעבור הסכום העודף על דמי הפגיעה, תמורת דמי הפגיעה ודמי הלידה, המשולם לעובד (דמי הפגיעה, תמורת דמי הפגיעה ודמי הלידה פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי בחלק של המעסיק).

את הדיווח ואת התשלום יש לבצע בטופס 102.

משמעות החוק עד משכורת חודש דצמבר 2007

כל סכום ששולם לעובד, שעלה על סכום דמי הפגיעה ודמי הלידה, היה חייב בניכוי דמי ביטוח בריאות בלבד.

בעבור הסכום ששולם לעובד, העולה על תמורת דמי הפגיעה (למעסיק המאושר על פי סעיף 343 לחוק הביטוח הלאומי), היה המעסיק חייב בניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות - חלק העובד, ובתשלום דמי ביטוח לאומי - חלק המעסיק. ואילו תמורת דמי הפגיעה הייתה פטורה מניכוי דמי ביטוח - חלק העובד וחלק המעסיק.

החל ממשכורת חודש מארס 2008 הוחלט לשנות את אופן הדיווח והתשלום בעבור עובד, בזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה כדלהלן:

מעסיק רגיל - דמי הפגיעה משולמים לעובד ישירות בידי המל"ל:

המל"ל מנכה מדמי הפגיעה המשולמים לעובד את חלק העובד בדמי הביטוח הלאומי ובדמי ביטוח הבריאות.

כל תשלום שהמעסיק משלם, נוסף על דמי הפגיעה שהעובד מקבל, לתקופה שבעדה מגיעים לו דמי פגיעה, חייב בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (חלק העובד וחלק המעסיק).

מעסיק על פי תקנה 22 - המורשה לשלם דמי פגיעה לעובדיו, על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 [להלן - "התקנות"]:

המעסיק משלם שכר רגיל לעובד בתקופת דמי הפגיעה (שלא יפחת מדמי הפגיעה), מנכה דמי ביטוח ממלוא שכרו של העובד ומשלם את חלקו בדמי הביטוח הלאומי (חלק המעסיק) - על כל השכר.

החל ממשכורת חודש מארס 2008, דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות אינם מנוכים מתשלומי דמי הפגיעה, שהמל"ל מחזיר למעסיק על פי תקנה 22 לתקנות.

המל"ל יחזיר למעסיק את חלקו בדמי הביטוח הלאומי, בסך דמי הפגיעה, הפטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי.

מעסיק המאושר על פי סעיף 343 לחוק הביטוח הלאומי - המשלם תמורת דמי פגיעה לעובדיו:

המעסיק ממשיך לשלם שכר לעובדיו ומנכה את חלקו בדמי הביטוח הלאומי ובדמי ביטוח הבריאות ממלוא שכר העובד (חלק העובד וחלק המעסיק).

המעסיק יקבל החזר של דמי הביטוח הלאומי על חלקו הפטור בסך תמורת דמי הפגיעה.

הפניית המערכת:

(*) מאמר זה הוא המשך למאמר של אורנה צח (גלרט): "תשלום דמי ביטוח - תיקונים בחוק ההסדרים לשנת 2008 - ...," ב"ידע למידע" 376, ינואר 2008, עמוד 62.

הערות הכותבת:

(1) הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את הוראות החוק והתקנות, ואת הוראות המל"ל, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהן.

(2) בדמי ביטוח, הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם יחד.

הכותבת - רואת חשבון, יועצת לענייני הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • יועץ  (31/12/2008 10:31)
    עו"ד (רו"ח) אריה שלום, תרשה לי לציין כי ספרך הוצאות מוכרות (מהדורה שנייה) עורר בי עניין רב ואכן נותן מוטיבציה. ספר נהדר. בפרק של ביטוח לאומי ציינת כי החל מיום 1/1/04 פטורות הכנסות גם מדמי שכירות למגורים במסלול 10%, האם לפי התיקון מיום 1/1/08 הכנסתו של שכיר ו/או עצמאי חייבת בדמי ביטוח החל מ-25% מהשכר הממוצע? גם במאמרך לא ראיתי התייחסות. אודה לקבלת תשובה בהקדם, איתם
  • אתיעמרם  (30/10/2008 16:04)
    אם עצמאי שעיקר הכנסתו כשכיר ונפגע בעבודה והכנסתו כעצמאי היא כ-5שעות שבועיות האם חייב להמשיך לשלם 12% כעצמאי למרות שברור לי שהוא לא מבוטח בפגיעה בעבודה. בכבוד רב אתי
  • מוטי  (03/05/2008 08:50)
    התשלומים למוסד זה הינס כבדים וקשיחים,יש להביאם בחישוב המס כאשר אנו עושים חישובי ההתחייבות באופן שוטף או שנתי. המוסדות נותנים אשליית הפחתת מס הכנסה ומנגד מעלה מסים אחרים כאשר ביטוח לאומי הינו מס לכל דבר ועניין,שעוריו גבוהים והצבור עדיין לא מעקל שיש להתחשבן עם מוסד זה המחביא בתוכו מס מקביל ששעוריו גם הינם גבוהים- מציע לאפשר חסכון במסגרת המוסדלביטוח לאומי שכביכול הינו מוסד סוציאלי לפנסיה כמו בארצות נאורות. לאור השנויים והפגיעה הנוספת בהכנסה נטו של הציבור היו משלמים תשלומי פנסיה לקשישים ולא מכנים תשלומים לזקנים בשמות שונים ומשונים המבזים את המקבל אותם לאחר שנים של נטל מס כבד ומעיק ובעיקר מטעה.
  • שרון חסן  (30/04/2008 20:50)
    אם צריך לשלם ביטוח על הכנסה פסיבית להכנסות מעל 22,000 ש"ח אז למה לא שולחים פנקסים לכל אלה שמוצהרים כי הכנסתם היא מעל לסכום הזה ואיך היום נשלם עבור תקופה זו והאם בטל"א יבקשו מאיתנו ריבית והצמדה על התקופה הנ"ל
הקש קוד אימות