• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםביטוח לאומיתכנוני מס בביטוח לאומיסוגיות בתחום הביטוח הלאומי בשנים 2008 ו 2009

סוגיות בתחום הביטוח הלאומי בשנים 2008 ו- 2009

19.10.2009

סוגיות בתחום הביטוח הלאומי בשנים 2008 ו- 2009

צח (גלרט) אורנה, רו"ח

עמוד

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנים 2008 ו - 2009

1

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

1

שינויים בשכר הממוצע במשק החל מחודש ינואר 2006 וקביעת ה"סכום הבסיסי"

1

תשלום דמי ביטוח

2

תשלום דמי ביטוח בריאות

2

חוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987
2

בירור מידע ותשלום דמי ביטוח

3

מייצגים

3

קישור למערכת ייצוג לקוחות – למייצגים הרשאים לייצג בביטוח הלאומי

3

תשלום דמי ביטוח בהוראת קבע

3

תשלום דמי ביטוח באמצעות האינטרנט

3

כרטיס אשראי

4

העברה בנקאית מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי

4

אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי www.btl.gov.il

4

אתר שירות אישי באינטרנט

4

ייצוג במוסד לביטוח לאומי

4

אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי

5

סוגיות הקשורות לעצמאיים ולבעלי הכנסות שאינן מעבודה

5

קביעת מעמד המבוטח

5

בחינת ההכנסה המדווחת

5

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

5

תיקון מקדמות

6

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

6

הענקה מטעמי צדק

6

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס

6

תשלום הפרשי שומה למוסד לביטוח לאומי

7

תשלום דמי הביטוח בתום שנת המס

7

הוראת קבע

7

החזרי דמי ביטוח לחשבון הבנק

7

הכנסה הונית

8

נקיטת יוזמה עצמאית למובטל

8

תגמולי מילואים

8

מענה קולי חדש

9

דמי לידה

9

הפרשי גמלה

9

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט – 2009

9

העלאת התקרה לבעלי הכנסות גבוהות

9

המידע שמועבר למוסד לביטוח לאומי בעקבות תיקון בחוק ההתייעלות הכלכלית

11

הסבר ללוח י"ז

11

להלן סוגי המידע הדרוש

11

דוגמאות לסוג המידע הדרוש

11

המידע שמועבר לרשות המיסים

12

תיקוני חקיקה בשנת 2008 בעקבות חוק ההסדרים במשק המדינה

12

הערכות המוסד לביטוח לאומי לחוק ההסדרים

12

החיוב בדמי ביטוח של הכנסות פסיביות למבוטח שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי"

12

עצמאי, שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

13

הכנסות פסיביות, הפטורות מתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

14

דיבידנד, ריבית ודמי ניכיון

14

דמי שכירות והכנסות פטורות ממס

15

השפעת הכנסות פסיביות על גמלאות

15

חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

16

סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון – חוזר ביטוח לאומי מס' 04/ 220

16

סוגיות הקשורות למעסיקים

17

תזכורת לכללי פריסת שכר לאור העלאת התקרה

17

דיווח על הפרשים

17

דיווח על תשלום נוסף

17

הפרש של תשלום נוסף

18

הפעולות שיש לבצע החל ממשכורת חודש ינואר 2003:

18

פריסת תשלום נוסף

19

הפרשי גמלה

19

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

19

עובד שכיר על פי צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

20

חובת דיווח חודשית

20

דוח מתוקן

20

קודי דיווח בטופס 102

20

דמי ביטוח מופחתים

20

דמי הבראה חלקיים

20

תשלום לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד

21

הכנסה של עובד, שניתנת ממעסיק עקב ניתוק יחסי עובד ומעביד

21

מתן הודעה מוקדמת – הוראות חדשות

21

העברת מידע ממוחשב

22

דיווח מרוכז

22

מילוי טופס

22

נושא משרה

22


חובת ניהול פנקס שכר ותלוש שכר

22

חשיבות הרישום המדויק

22

הגברת ההרתעה באמצעות ענישה פלילית

23

מניעת הונאות ביטוח לאומי וחוקים נלווים

24

ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי

24

הדרכים לדיווח ולתשלום בטופס 102

26

ריכוז הכללים לתיאום דמי ביטוח מראש ולהחזר דמי הביטוח בדיעבד

27

מימוש ניירות ערך ואופציות לעובדים

30

מעסיקי עובדים במשק בית

30

צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק החל מיום 1/1/2008

31

פנסיה מוקדמת (פרישה לגמלאות לפני גיל הפרישה)

32

מענק שנים עודפות בפנסיה

33

כספי פיצויים שהתקבלו בגין מלחמה

33

הקבלן – כמעסיקים של עובדי – המשנה (בעבודות בניה)

33

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

33

תיקון סעיף 351(א) וביטול סעיף 351(ה) לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2008

35

משמעות התיקון, החל ממשכורת חודש ינואר 2008

35

מבצע להחזר יזום של דמי ביטוח

35

סוגיות מיוחדות הקשורות לבני משפחה ולבעלי שליטה

36

תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי

36

פסק דין סגנון הכרך בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי

36

החזר דמי ביטוח כתוצאה משינוי מעמד בדיעבד

37

שיטת חישוב המס בין בני זוג בעסק משותף

38

מצבים שבהם בת זוג שכירה בעסק של בעלה (בעסק שאינו מאוגד כחברה)

38

מבחנים בהעסקת בעל שליטה בחברה שבשליטתו

39

המועד בו נבחן בעל השליטה לעניין זכאותו לגמלאות

39

מבוטח השוהה בחו"ל

40

הגדרת תושבות

41

שלילת תושבות

41

החזרה לארץ

41

החזרה לארץ בתקופת המבצע : "חוזרים הביתה ב- 60 לישראל"

41

עובד שכיר אצל מעסיק ישראל

41

עובד עצמאי בחו"ל

42

תשלום דמי ביטוח של תושב ישראל, השוהה באופן ארעי בחו"ל

42

אמנות לביטחון סוציאלי

43

קצבאות לשוהים בחו"ל

43

זכאות לביטוח בריאות ממלכתי בזמן השהות בחו"ל והחזרה לארץ

43

תושבות התאגיד

44

מבוטח בשנת שבתון או בשנת השתלמות

44

תיקון חוק הביטוח הלאומי בהקשר לביטוח נכות כללית

44

התיישנות חובות למוסד לביטוח לאומי

44

תביעה לגמלאות באיחור

45

מיצוי זכויות לקצבת זקנה

45

הכנסה מותרת בגיל הפרישה (המותנה בהכנסות)

46

חוק גיל פרישה, התשס"ד - 2004

48

סוגיות בתחום הביטוח הלאומי בשנים 2008 ו- 2009

צח (גלרט) אורנה, רו"ח

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנים 2008 ו - 2009

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח) באחוזים, למבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה, בשיעורים הרגילים (טור 1 בטופס 102)

בתקופה

החל מיום 1/1/2008

הכנסות שאינן

עובד

שכיר (חלק

מעסיק

פנסיה

מעבודה

עצמאי

העובד)

1-12/08

8-12/09

1-7/09

מוקדמת

%

%

%

%

%

%

עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק

9.61

9.82

3.50

3.85

3.45

3.49

עד הכנסה מירבית

12.00

16.23

12.00

5.43

5.43

11.79

שיעורי דמי ביטוח באחוזים לבעלי שליטה (טור 2 בטופס 102)

החל מיום 1 בינואר 2004 בעלי שליטה בחברת מעטים אינם משלמים דמי ביטוח לאומי, בעבור דמי אבטלה ובעבור זכויות בפירוק חברה.

להלן פירוט שיעורי דמי הביטוח בשנים 2008 ו-2009 בעבור בעלי שליטה בחברת מעטים, המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם (מבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה בשיעורים הרגילים):

בתקופה

שכיר (חלק

מעסיק

סה"כ

החל מיום 1/1/2008

העובד)

1-12/08

8-12/09

1-7/09

1-12/08

8-12/09

1-7/09

%

%

%

%

%

עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק

3.49

3.81

3.41

7.30

6.90

עד הכנסה מירבית

11.79

5.37

5.37

17.16

17.16

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

2008

1-7/2009

8-12/2009

ש"ח

ש"ח

ש"ח

ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח

36,760

38,415

76,830

60% משכר ממוצע במשק (לשיעור מופחת)

4,598

4,757

4,757

השכר הממוצע במשק, לעניין תשלום דמי ביטוח

7,663

7,928

7,928

שינויים בשכר הממוצע במשק החל מחודש ינואר 2006 וקביעת ה"סכום הבסיסי"

החל מחודש ינואר 2006 נוסף מושג חדש בחוק הביטוח הלאומי והוא "הסכום הבסיסי".
הסכום הבסיסי משמש בעיקר כבסיס לתשלומי גמלאות ולחישוב ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.

תשלום דמי ביטוח

עד חודש דצמבר 2005, חישוב דמי הביטוח נגזר במלואו מן השכר הממוצע במשק על פי סעיף 2 בהגדרה, שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. שכר זה מבוסס על נתוני השכר הממוצע למשרת שכיר מוכפל במקדם פיצוי.

החל מחודש ינואר 2006, השכר הממוצע האמור משמש בסיס רק לחלק מהחישובים בדמי הביטוח. לא חל שינוי בשיטת עדכונו של השכר הממוצע האמור, כפי שעולה מסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי.

החל מחודש ינואר 2006, ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח אינה נגזרת מן השכר הממוצע במשק כפי שהיה בעבר, אלא לפי 5 פעמים הסכום הבסיסי. החל מחודש אוגוסט 2009 ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח בלבד (לא לתשלום גמלאות) היא 10 פעמים הסכום הבסיסי – 76,830 ש"ח לחודש) כפי שעולה מהתיקון לחוק הביטוח הלאומי.

תשלום דמי ביטוח בריאות

תשלום דמי ביטוח בריאות מבוסס על אותם הנתונים, שעליהם מבוססים תשלומי דמי הביטוח הלאומי. זאת, למעט סכומי המינימום שנקבעו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומעודכנים במועדים ובשיעורים, שבהם מתעדכנות הגמלאות.

חוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987

באופן בלתי תלוי בחוק הביטוח הלאומי, קיימים חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987 (להלן:חוק שכר מינימום) , ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח - 1987. אלו קובעים שלכל עובד מגיע שכר, שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק.

שכר המינימום יכול להיות לשעה, ליום או לחודש, ואינו כולל שעות נוספות, תוספת ותק, החזרי הוצאות, מענקים על בסיס שנתי ועוד, אלא תשלומים קבועים בלבד, כמפורט בחוק שכר מינימום. שכר המינימום שונה מעובד לעובד, ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השונים.

הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר.

חוק שכר מינימום חל רק על עובדים שכירים, לרבות עובדים "תושבי חוץ", עובדים במשק בית, חברי קיבוץ או מושב שיתופי, ועובדים בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשונים להיותם בחופשה, בתנאים שנקבעו.

חוק שכר מינימום אינו חל על עובדים עצמאיים, על מי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים, על גמלאים בפרישה מוקדמת ועל עובדים בהכשרה מקצועית.

כאשר לא מוכח מהו השכר הראוי, נקבע בפסקי דין שיראו ב"שכר המינימום" כמשמעו בחוק שכר מינימום, את השכר הראוי.

שכר המינימום של העובד השכיר בחוק הביטוח הלאומי זהה לשכר המינימום על פי חוק שכר מינימום במשק. כיום, לא יתכן מבחינה חוקית מצב של "השלמת שכר" לעניין תשלום דמי ביטוח, מאחר שלפי חוק שכר מינימום המעסיק מחוייב לשלם לעובד שכר, שלא יפחת מהשכר שנקבע בחוק שכר מינימום, שזהה להכנסת המינימום לתשלום דמי ביטוח.

המעסיק חייב לדווח על המשכורות ולשלם אותן על פי חוק שכר מינימום. תשלום הנמוך משכר המינימום, על פי חוק שכר מינימום, הוא עבירה, שדינה מאסר שישה חודשים, ולחילופין קנס מנהלי.

בחודש אפריל 2007 שכר המינימום עודכן לסך של 3,710.18 ש"ח לחודש (שכר המינימום לשעה- 19.95 ש"ח).

בחודש יולי 2008 שכר המינימום עודכן לסך של 3,850.18 ש"ח לחודש למשרה מלאה (שכר מינימום לשעה - 20.70 ש"ח).

בירור מידע ותשלום דמי ביטוח

ניתן לקבל מידע בכל נושא הקשור לביטוח הלאומי במספרי הטלפון: 6050* או 1-222-6050.

מומלץ להצטייד בקוד הסודי שנשלח בדואר למבוטחים. מי שאין לו קוד סודי רשאי לבקש להנפיק לו קוד סודי, והקוד יישלח אליו בדואר. מייצג חייב לשלוח ייפוי כוח כדי לקבל סיוע. מבוטח, שאין לו קוד סודי, יכול להשיב על שאלות מנחות שיזהו אותו.

ניתן להזמין גם טפסים ואישורים, ולקבל מידע כללי.

מבוטחים החייבים בדמי ביטוח בעד עצמם, שערכו בירור במוקד, יוכלו לבצע תשלום באמצעות כרטיס אשראי, בתום הבירור.

את התשלום למוסד לביטוח לאומי ניתן לבצע בדואר, בבנק, או באתר התשלומים באינטרנט.

ניתן לבצע תשלומים, בכרטיס אשראי במוקד טלפוני מיוחד (מענה קולי) שמספרו 6509911 – 08.

ניתן לבצע תשלומים באמצעות הסדרי תשלומים בהמחאות (וחתימה על הסכם), בתיאום מוקדם עם פקיד הגבייה בסניף, או באמצעות קובץ המייצגים למייצג מורשה. את ההמחאות יש לשלוח מיידית בדואר, ויש להקפיד על מועד התשלום הראשון, שממנו מתחיל ההסדר. יש אפשרות להסדיר את תשלום החוב בהוראת קבע, לאחר תיאום מראש עם פקיד הגבייה בביטוח הלאומי.

לשיפור השירות המוסד לביטוח לאומי מאפשר ייעוץ לקשישים במילוי טפסים ובהבנת החוק ומעמיד לרשות המבוטחים מתורגמנים לשפות שונות בזמני קבלת קהל.

מייצגים

מספר הטלפון למוקד למייצגים הוא 08-6509933 ומס' הפקס 08-6509986 (מייצג שאינו מקושר למערכת ייצוג לקוחות יתבקש לשלוח בפקס ייפוי כוח חתום).

קישור למערכת ייצוג לקוחות – למייצגים הרשאים לייצג בביטוח הלאומי

לשירות המייצגים בביטוח הלאומי קיימת מערכת משוכללת ומתקדמת לייצוג לקוחות באמצעות האינטרנט. מייצגים, המחוברים למערכת, רשאים לקבל מידע ולבצע פעולות רבות ללא עלות, למעט עלות ההתחברות למערכת (מספר הטלפון שהוצג לעיל משמש את המייצגים המקושרים למתן מענה והם ישאלו שאלות מזהות לצורך זיהוי).

תשלום דמי ביטוח בהוראת קבע

אפשר לשלם מקדמות דמי ביטוח בהוראת קבע בבנק, או בהוראת קבע בכרטיס אשראי. אפשר לשלם באותה הוראת הקבע גם חובות, בתיאום מראש עם פקיד גביה במוסד לביטוח לאומי.

תשלום דמי ביטוח באמצעות האינטרנט

ניתן לשלם דמי ביטוח באתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי באינטרנט (מקדמות, חובות והפרשי שומה), בעבור כל סוגי החייבים בגבייה: מבוטחים שאינם שכירים (גל"ש), מעסיקים ומעסיקי עובדים במשק בית ( אפשר לפתוח באתר תיק מעסיקים במשק בית ).

התשלום באתר מתאפשר רק בעד לקוחות הרשומים במערכת הגבייה. האתר מתעדכן מידי יום ברשומות חדשות. אין צורך בשם משתמש ובסיסמה מיוחדת, לצורך כניסה לאתר התשלומים.

הכניסה לאתר התשלומים היא באמצעות האתר הכללי של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il, או באמצעות הקניון הממשלתי, "שוה"ם" – שירות ותשתית התשלומים הממשלתיים www.e.gov.il. לביצוע התשלום ניתן להשתמש באמצעי התשלום הבאים: כרטיס אשראי והעברה בנקאית.

התשלום לחשבונות מעסיקים ומעסיקי עובדים במשק בית מתאפשר לאחר דיווח, המתבצע באתר. הדיווח כולל את פרטי המעסיקים ואת פרטי העובדים, כולל הפרטים של עובדי משק הבית. דיווח על עובדי משק בית יכול להתבצע כחוק מדי שישה חודשים או מדי חודש, באתר התשלומים בלבד (הדיווח בפנקס התשלומים על עובדי משק בית מתבצע אך ורק פעם בחצי שנה).

כרטיס אשראי

הסכום לתשלום בכרטיס אשראי מוגבל בעסקה בודדת, וניתן לביצוע בתשלום אחד, או בתשלומי קרדיט. אי אפשר לבצע עסקה בהסדרי תשלום בריבית הנהוגה במוסד לביטוח לאומי, כמקובל בתשלום בכרטיסי אשראי בסניפי הביטוח הלאומי.

יום הערך של תשלומים, שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי, הוא יום התשלום שבו בוצעה העסקה.

העברה בנקאית מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי

אין מגבלה על גובה הסכום לתשלום באמצעי תשלום זה בשלב זה, השירות ניתן ללקוחות הבנקים, שיש להם הרשאה מתאימה מן הבנק לביצוע העברות כספיות.

יום הערך של העסקאות, שבוצעו בהעברה בנקאית, ביום עסקים רגיל עד השעה 15:00, הוא יום ביצוע התשלום. יום הערך של התשלומים בהעברה בנקאית, שבוצעו אחרי השעה 15:00, או ביום שאינו נחשב ליום עסקים, הוא יום העסקים הבא.

אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי www.btl.gov.il

באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ניתן למצוא מידע רב ושימושי.

להלן דוגמה לפעולות שניתן לבצע באתר ולמידע שמצוי בו :

1. מידע הקשור לתשלום דמי ביטוח, למעמד המבוטחים ולגמלאות.

2. הורדת טפסים והזמנת אישורים.

3. הזמנת קוד סודי לשימוש בקיוסקים ובמוקד הטלפוני.

4. אתרים בערבית ובאנגלית.

5. מדור טיוטות חוק שהמוסד יוזם – תחת חוקים ותקנות.

6. מידע אודות מייצגים, יועצי מס ובחינות ההסמכה – תחת תפריט "ביטוח וגבייה".

7. מידע על קהלי יעד – תחת הרשימה המלאה בקהלי יעד. לדוגמה : מעסיקים, חיילים משוחררים, משרתים במילואים.

אתר שירות אישי באינטרנט

קיים אתר שירות אישי, שבו כל מבוטח יכול לצפות בתיקו האישי בביטוח הלאומי, ולהדפיס אישורים במדפסת הביתית שלו.

המערכת מאובטחת. הכניסה אליה אפשרית באמצעות קוד וסיסמה, שהמבוטח מקבל בסניף הביטוח הלאומי.

ייצוג במוסד לביטוח לאומי

הטיפול במבוטחים במוסד לביטוח לאומי (למי שמורשים לייצג) מחייב הצגת ייפויי כוח מתאימים לעניין תחום הביטוח והגבייה, ולכל תחום גמלה בנפרד.

המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל את ייפוי הכוח שניתן לרשות המיסים.

קיימים מספר סוגים של ייפויי כוח:

א. ייפוי כוח למייצג/ת (בל/70) - מאפשר לייצג מבוטחים בתחום הביטוח והגבייה (גם באמצעות קישור למערכת ייצוג לקוחות) ומאפשר לקבל מידע על הכנסות מגמלאות, אך אינו מועבר אוטומטית לתחומי הגמלאות השונים.

ייפוי הכוח מתייחס למבוטח (על פי תעודת הזהות), ולמעסיק (על פי מספר תיק הניכויים). אפשר למלא את שני ייפויי הכוח באותו הטופס. ייצוג מבוטח על פי מס' תעודת הזהות שלו, אינו מעניק למייצג את הזכות לייצג את המבוטח גם בתיק הניכויים של אותו המבוטח.

ב. ייפוי כוח כללי והרשאה למסירת מידע - אינו כולל ייפוי כוח לוויתור על סודיות רפואית.

ג. כתב ויתור על סודיות רפואית והרשאה למסירת מידע - ייפוי כוח מלא, המתאים לכל תחומי הגמלאות ולכל סוגי הטיפול בלקוחות.

ד. ייפוי כוח למטרה מיוחדת - אישור לפעולה מיוחדת, שהמוסד לביטוח לאומי מאשר לקבל את ייפוי הכוח ולפעול לפיו.


אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי

אפשר למסור מסמכים למוסד לביטוח לאומי בדרכים להלן (לאחר שהמסמכים צולמו ויש עותק בידי המבוטח):

1. באופן אישי בסניף ולקבל חותמת "נתקבל".

2. להניח בתיבת השירות שנמצאת בכל סניף.

3. בדואר רשום. תקנה 10 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג - 1963 קובעת, שאם הוגשה בקשה לרישום במוסד לביטוח לאומי בדואר רשום, יראו לכאורה כאילו הוגשה למוסד בשעה 24:00 של יום המסירה לדואר.

4. בדואר רגיל.

5. בפקס. שליחת פקס מחייבת לוודא שהפקס התקבל ביעדו (שכידוע, אין זו משימה קלה). מייצג, שמחובר למערכת ייצוג הלקוחות באינטרנט, יכול להודיע לפקיד באמצעות המערכת, כי הוא שולח את המסמכים באמצעות הפקס או הדואר.

סוגיות הקשורות לעצמאיים ולבעלי הכנסות שאינן מעבודה

קביעת מעמד המבוטח

מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי נקבע בדרך כלל על פי הצהרת המבוטח, בהתאם לחוק ולתקנות. מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר, כדי למנוע שלילת גמלאות בעת הצורך, או לחילופין - כדי למנוע תשלום מיותר (ראה בהמשך התייחסות להחזר דמי ביטוח בעת שינוי מעמד רטרואקטיבי).

רישום עובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי יש לבצע מיד עם תחילת העיסוק ולא להמתין, שמא המבוטח יפגע תוך כדי ועקב העבודה ולא יהיה מבוטח.

עב"ל 430/07 רונן הורביץ נ. המוסד לביטוח לאומי

ביום 3.4.05 המערער נפצע פציעה קשה בתאונת דרכים, בדרכו לביתו מהעבודה. ביום 28.4.05 רואה החשבון שלו שלח מטעמו בקשה לפתיחת תיק כעצמאי החל מחודש מרץ 2005 (למס הכנסה נשלח מכתב לפתיחת תיק בחודש פברואר 2005). התביעה לדמי פגיעה נדחתה משום שהמבוטח לא היה רשום כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה.

בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי לעבודה קיבל אף הוא את עמדת המוסד לביטוח לאומי, תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה לפיה מעשה או מחדל של מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי, לא יועיל למבוטח.

בחינת ההכנסה המדווחת

מבוטחים, שהם עובדים עצמאיים, חייבים לבחון את ההכנסה המדווחת למוסד לביטוח לאומי. ניתן לראות את ההכנסה הזאת בפנקס המקדמות. חשיבותה של הגדלת המקדמות היא לאור חסימת השומה, כאשר מבוטח נפגע בעבודה או נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה ("גמלה חוסמת"), כמפורט בתקנות.

החל משנת 2006, כללי ה"גמלה החוסמת" מופעלים כלפי מי שנפגע בעבודה בחודשיים הראשוניים של שנת המס, על השנה שבה אירעה הפגיעה ועל השנה שקדמה לה.

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

אם למבוטח יש הכנסות, שמהן מנוכים דמי ביטוח כעובד שכיר על פי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, אין לכלול הכנסות אלה בחשבון בעת עריכת החישוב בדבר סך הכנסת המבוטח בשנת 2009.

כדי להימנע ממצב של כפל דמי ביטוח על אותן הכנסות בשנים הקודמות – פעם אחת כשכיר לפי הצו, ופעם שנייה מההכנסה המדווחת ממקור עצמאי למס – יש להעביר לפקיד הגבייה בסניף הביטוח הלאומי את אישור מקבל השירות על ניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, כדי שיפחית מהשומה את ההכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח.

יש להקפיד שהאישור יכלול את כל המידע הקשור להכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח. המוסד לביטוח לאומי מבקש להשתמש בנוסח המעודכן של טופס 806 (אישור שנתי על ניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור), מתאריך 5/2008, שנמצא באתר רשות המיסים.

תיקון מקדמות

אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות באמצעות טופס מיוחד (לא בטופס פתיחת תיק). כאשר מגדילים מקדמות יש לדאוג שההגדלה תיקלט במחשב הביטוח הלאומי ולשלם מיד את דרישת התשלום. אפשר להגדיל את המקדמות באמצעות קובץ המייצגים באינטרנט, למייצגים מורשים.

בהתאם לתקנות, הגדלת מקדמות אפשרית בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה. הקטנת מקדמות מחייבת חתימה של המבוטח על הטופס. מייצג אינו רשאי לחתום בשם המיוצג על הקטנת מקדמות, או על שינוי סוג מעובד עצמאי למי שאינו עובד.

אי אפשר לתקן את המקדמות של שנת 2009 בשנת 2010, לכן, רצוי ומומלץ לעשות זאת במהלך השנה (ולא להמתין ליום האחרון של השנה).

הגדלת המקדמות תאפשר למוסד לביטוח לאומי ליצור חיוב מקדמות מעודכן בשנת המס 2010 (חשוב מאד כאשר מופעלים כללי ה"גמלה החוסמת" בחודשים הראשונים של שנת המס 2010).

יש לזכור שנשים בהריון, החייבות דמי ביטוח או מגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני הלידה, או לפני שמירת ההריון והדבר נכון גם לפני אימוץ ילד.זאת, כדי שהגמלה לא תישלל בחלקה או במלואה, עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח (פיגור בתשלום דמי הביטוח עלול לשלול גמלאות גם מבן הזוג).

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

מבוטחים שחייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם כעצמאים או כבעלי הכנסות פסיביות, שהם גם שכירים בו זמנית, יעבירו תלוש משכורת למוסד לביטוח לאומי (לתחום גבייה מלא שכירים בסניף). זאת, כדי שהמידע הקיים במחשב הביטוח הלאומי יהיה מעודכן (גם לשנת 2009 וגם לשנת 2010).

כאשר נתוני השכר אינם נמצאים במערכת, או כאשר הם אינם מעודכנים, שיעורי דמי הביטוח שבהם מחוייב המבוטח כוללים גם שיעור מופחת. כאשר יגיעו נתוני השכר, יבוטל השיעור המופחת והמבוטח יידרש לשלם דמי ביטוח נוספים.

הענקה מטעמי צדק

בעת שלילת גמלה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח, או בשל אי רישום כעובד עצמאי, אפשר להגיש תביעה להענקה מטעמי צדק. המוסד לביטוח לאומי עורך מבחן הכנסות למבקשי ההענקה.

טענה כי פיגור בתשלום דמי ביטוח, או אי רישום כחוק, נגרמו בשל הטעיה או מחדל של רואה חשבון, מנהל חשבונות, יועץ מס או עורך דין מטעמו של מבקש ההענקה,נדחתה בבית הדין הארצי לעבודה ונקבע כי חלה אחריות של התובע על שלוחו.

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס

לצורך תשלום דמי ביטוח המבוטח חייב לקבל הודעת חיוב, שאותה יש לשלם. דמי ביטוח, המשולמים ללא הודעת חיוב, נחשבים כתשלום ביתר ואינם כלולים בתשלומים המותרים בניכוי לצורכי מס הכנסה.

תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מותר בניכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים, שנפרעו עד תום שנת המס. תשלומים ששולמו בכרטיס אשראי מותרים בניכוי במועד ביצוע העסקה.

תשלומים בעבור הפרשי שומות בדמי ביטוח, המשולמים עד תום שנת המס, מזכים בהטבות במס. מותרים בניכוי הפרשי דמי ביטוח ששולמו עד 31 בדצמבר 2009, אם הדרישה לתשלום היא עד 14 בפברואר 2010.

תשלום הפרשי שומה למוסד לביטוח לאומי

הפרשי השומה משפיעים על גמלאות שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי, למעט במקרה של "גמלה חוסמת".

אי תשלום הפרשים במועד הנקוב בדרישה, יוצר עומק פיגור בדמי ביטוח, שעלול לשלול גמלה. כלומר, הפיגור בתשלום דמי הביטוח נבחן מהיום שבו דמי הביטוח היו אמורים להשתלם ולא מהמועד שבו נשלחה הדרישה לתשלום. לכן החשיבות הגדולה שיש להסדרי התשלומים.

פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי או של עובדת עצמאית עלול לגרום לשלילת דמי לידה וגמלה לשמירת הריון (סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי). פיגור בתשלום דמי ביטוח של כלל המבוטחים עלול לשלול גמלאות באופן מלא או באופן חלקי, בהתאם לכללים שבסעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי.

תשלום דמי הביטוח בתום שנת המס

יתכן, שתשלומים שישולמו ביום חמישי, 31 בדצמבר 2009, לא ייקלטו באותו היום. אם הסכום ששולם ביום זה לא נכלל באישור השנתי שינפיק המוסד לביטוח לאומי לצורכי מס הכנסה, יש לשלוח למוסד לביטוח לאומי את צילום הקבלה, כדי לתקן את האישור.

מומלץ לשלם את דמי הביטוח עד יום רביעי, 30 בדצמבר 2009, ולא להמתין ליום האחרון.

הוראת קבע

הוראת הקבע לתשלומים שוטפים אינה חלה על הפרשי שומות ו/או על תשלומים אחרים, שאינם מקדמות שוטפות, אלא אם המבוטח ביקש זאת, בכתב, לצורך הסדר תשלומים במקום הסדר בהמחאות.

התשלום שמשולם בהוראת הקבע בחודש ינואר 2010, בעבור חודש דצמבר 2009, מוכר כניכוי
לצורכי מס בשנת 2009.

החזרי דמי ביטוח לחשבון הבנק

המוסד לביטוח לאומי מחזיר את יתרות הזכות בדרך כלל באופן אוטומטי, גם ללא בקשה בכתב מהמבוטח. לביצוע ההחזרים הללו קיימים תנאים מוקדמים.

להלן ריכוז נקודות חשובות, הנוגעות להחזרי דמי ביטוח מהמוסד לביטוח לאומי:

1. כאשר יש למבוטח יתרת זכות במוסד לביטוח לאומי, ואין בידי המוסד מידע עדכני על פרטי חשבונו בבנק, או כאשר מבוטח מבקש להחזיר לו כספים לחשבון בנק שונה מזה הידוע במוסד לביטוח לאומי, הוא יתבקש להמציא את פרטי הבנק שאליו הוא מעוניין שתועבר היתרה. עליו לצרף אסמכתא כגון: המחאה מבוטלת, או אישור מהבנק על החשבון (ניתן למסור צילום כרטיס אשראי, לאחר שהפקיד אימת את הפרטים ונמחקו הפרטים שאינם רלוונטיים).

לאחרונה מתבצע אימות בעל החשבון על ידי הבנק, ללא צורך בקבלת אישורים מהמבוטח על חשבונו כמפורט לעיל. בשלב זה, התהליך פועל רק בחלק מן הבנקים ובקרוב יוחל על יתר הבנקים.

2. החזר אוטומטי עד סך של 30,000 ש"ח מבוצע מיידית.

3. החזר מעל 30,000 ש"ח נבדק לפני מתן האישור להחזר.

אם ההחזר לא התקבל בתוך 30 ימים מתאריך ההודעה, על המבוטח לפנות לסניף.

4. ניתן לבקש לעכב החזרים בפנייה לסניף, או באמצעות קובץ המייצגים.

5. אם למבוטח קיים חוב עקב תשלום גמלת יתר בעבר, או חוב כמעסיק- חוב זה מקוזז מיתרת הזכות.

6. בקשה לקיזוז יתרת זכות של מבוטח עם יתרת חובה של בן הזוג או של בת הזוג, חייבת להתבצע בכתב.

7. יש מצבים שבהם לא מתבצע החזר אוטומטי, כגון: כאשר מבוטח שוהה בחו"ל.

הכנסה הונית

הכנסה הונית, כלומר, הכנסה שמקורה אינו בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח. לעיתים "העץ" נמכר (ה"פירות" לא נמכרו) ומשיקולים שונים ההכנסה נרשמה בשומה סופית כהכנסה פירותית. המוסד לביטוח לאומי מוכן, לעיתים, לקבל מפקיד השומה אישור חד משמעי, שמצביע שמקור ההכנסה הוא הוני, במקום תיקון השומה.

נקיטת יוזמה עצמאית למובטל

מובטל, שפותח עסק עצמאי בזמן תקופת האבטלה, ההכנסות מהעסק החדש שלו מופחתות מדמי האבטלה: בשלב הראשון לפי הצהרה שהוא מצהיר בביטוח הלאומי על גובה הכנסותיו הצפויות, ובשלב השני לפי ההכנסות בשומה. כלומר, מבוטח שפותח עסק עצמאי בתוך תקופת האבטלה אינו יכול למצות את זכותו המלאה לדמי אבטלה ועלול לאבד זכותו זו לחלוטין .

התיקון בחוק ההתייעלות מאפשר למי שפתח עסק עצמאי ושב להיות מובטל, למצות את זכותו לדמי אבטלה, בתנאים מסויימים שפורטו בהצעת החוק. הכוונה למובטלים מיום 1 במאי 2009, ובלבד שמועד פתיחת העסק חל מיום 1 באוגוסט 2009 ואילך.

התיקון בחוק מחייב הודעה גם לרשות המיסים וגם למוסד לביטוח לאומי על תחילת העיסוק במשלח היד ועל הפסקת העיסוק במשלח היד.

תגמולי מילואים

עובד עצמאי תובע מן המוסד לביטוח לאומי את התגמול המגיע לו כעצמאי. בדרך כלל, המוסד לביטוח לאומי משלם את תגמולי המילואים לעובדים עצמאיים, על פי מידע המתקבל מצה"ל, בלי שהם הגישו תביעה. התשלום מועבר ישירות לחשבון הבנק של העובדים העצמאיים, ששילמו באופן שוטף את מקדמות דמי הביטוח.

אם העובד העצמאי לא קיבל את התשלום בתום 3 שבועות מיום שסיים את שירות המילואים, עליו לפנות אל סניף המוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה אישית.

מומלץ לוודא מפעם לפעם, שחשבון הבנק של המבוטח מעודכן, כדי שהקליטה האוטומטית של תגמולי המילואים תתבצע כראוי.

את טופס התביעה ניתן למלא באופן מונחה באתר האינטרנט, להדפיס אותו, ולשלוח אותו חתום למוסד לביטוח לאומי.

ההכנסה הסופית לחישוב הגמלה מתבררת יחד עם חישוב הפרשי דמי הביטוח, בהתאם להכנסה בשומה של מס הכנסה. אם הבסיס לתגמולי המילואים היה גבוה מדי, המבוטח מחזיר את התגמול העודף. אם ההכנסה לפי השומה גבוהה יותר, המבוטח מקבל תוספת לתגמול המילואים.

המוסד לביטוח לאומי שולח מדי שנה למבוטח אישור שנתי על התגמולים, שקיבל המבוטח, ועל המס שנוכה מן התגמול. אישור זה מרכז את תגמולי המילואים, שהתקבלו בפועל בשנה האמורה. יש לשים לב, שהאישור השנתי ניתן על בסיס התגמולים, ששולמו בפועל במהלך השנה. האישור השנתי כולל בתוכו את כל התשלומים שבוצעו בין 1 בינואר ועד 31 בדצמבר באותה השנה, ובכלל זה הפרשי שומה ותשלומי מילואים לשנים קודמות.

האישור שנשלח למבוטח ממחלקת הגבייה, על הפרשי דמי הביטוח בעקבות שומה, כולל את תגמולי המילואים ששולמו על בסיס ההכנסה של אותה השנה, המהווה את הבסיס לגמלה, ללא קשר למועד התשלום.

האישור על הפרשי השומה כולל את כל תגמולי המילואים ששולמו לתקופות השירות בין 1 בפברואר באותה השנה, ועד 31 במרץ בשנה שלאחר מכן.

תקופות שירות שחלו בחודשים פברואר ומרץ יופיעו בשתי שומות מס (בשנה הקודמת ובשנה השוטפת), ולכן תקופות אלה יופיעו בהפרשים של שתי השומות.

מענה קולי חדש

מענה קולי חדש למשרתים במילואים ולמעסיקים : 02-6463010. פירוט באתר הביטוח הלאומי או באתר קצין מילואים ראשי (קמל"ר).

דמי לידה

עובדת עצמאית מקבלת את דמי הלידה אוטומטית, ללא צורך בהגשת תביעה. אולם, מבוטחת שלא קיבלה הודעה על זכאותה לדמי הלידה, בתוך כחודש ממועד הלידה, תגיש תביעה לדמי לידה כבעבר.

עובדת עצמאית שהיא גם עובדת שכירה (כולל לפי צו סיווג מבוטחים), תקבל באופן אוטומטי דמי לידה חלקיים, בהתחשב בהכנסותיה כעצמאית בלבד.

אי הגשת תביעה לדמי לידה כפופה לכללי השיהוי. כלומר, יש להגיש את התביעה לדמי הלידה בתוך 12 חודשים ממועד הלידה.

הפרשי גמלה

הפרשי גמלה בעקבות שומה של עובדת עצמאית אמורים להתבצע אוטומטית. מומלץ לעקוב אחר החישוב ולפנות למוסד לביטוח לאומי אם החישוב לא בוצע.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט – 2009

העלאת התקרה לבעלי הכנסות גבוהות

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו - 2010) התשס"ט - 2009 (להלן: חוק ההתייעלות הכלכלית) מעלה את סכום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות לכל המבוטחים ברמת הכנסה גבוהה, על ידי הכפלת תקרת ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מסכום של 38,415 ש"ח כיום, לסך של 76,830 ש"ח החל מאוגוסט 2009 ועד ליום 31 בדצמבר 2010 (סך של 10 פעמים הסכום הבסיסי), כהוראת שעה.

העלאת התקרה היא תוספת מס מכיוון שהתקרה לתשלום גמלאות מחליפות שכר (כגון: דמי פגיעה, דמי לידה ותגמולי מילואים), לא עלתה במקביל.

דוגמה לתשלום דמי ביטוח בגין הכנסה של 77,000 ש"ח בחודש אוגוסט 2009:

עצמאי ישלם סכום כולל של כ - 12,000 ש"ח בחודש (לפני הניכוי מהמס). המעסיק והעובד גם יחד ישלמו סכום כולל של כ - 13,000 ש"ח (חלקו של המעסיק מוכר כהוצאה).

מדרגות המס לא רווחו כמדי שנה (המדרגה השולית היא 454,680 ש"ח), ולכן החל באוגוסט ועד דצמבר 2009 המס הכולל ליחיד במדרגה השולית הגבוהה יהיה כ - 58% במקום 46% (המדרגה הזו תהיה בשנת 2010, על פי התיקון בפרק המיסים – 45%, החל מסכום של 454,680 ש"ח).

תשומת לב למשלמי המקדמות בהוראת קבע, שהחל מהמקדמה של חודש ספטמבר 2009 (שמשולמת ביום 15/10/09) המקדמה המתוקנת תחוייב בחשבון הבנק. למשלמי המקדמות בפנקסים אמור להישלח פנקס חדש. הפרש המקדמה של חודש אוגוסט 2009 נשלח למבוטחים בשובר נפרד.

הוראת החוק תהיה בתוקפה במשך 17 חודשים (1.8.2009 עד 31.12.2010), כך שסכום דמי הביטוח הלאומי והבריאות הכוללים הנוספים, שישולמו למוסד לביטוח לאומי לבעלי הכנסות שמעל 76,830 ש"ח לחודש הם 113,827 ש"ח עבור שכיר, 105,990 ש"ח עבור עצמאי ו- 112,064 ש"ח עבור בעל שליטה.

כיום, במעבר לפעילות באמצעות חברה יגיע עצמאי, לדוגמה, למס כולל של 44.5% בשנת המס 2009 (מס חברות ותוספת מס בגין משיכת רווח כדיבידנד), חיסכון של כ- 13.5% (58%-44.5%) בהשוואה למס שולי כעצמאי.

עם זאת, למרות החיסכון בתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, יש לבחון את כל ההשלכות והעלויות בטרם תתקבל ההחלטה אם לעבור ולפעול באמצעות חברה, שכן, למרות יתרונות המיסוי, בתנאים מסוימים הקמת חברה לא רק שלא תשרת את אינטרס החיסכון של היחיד אלא אף תפעל כנגדו.

להלן סוגיות שמומלץ לשים לב לפני שמקימים חברה:

1. לבחון האם מדובר בעצמאי, בשכיר, או בבעל שליטה - לכל אחד מהנ"ל דרך התארגנות שונה והשלכות מיסוי שונות.

2. לבחון אם הסכום הנחסך בשל העברת הפעילות לחברה עולה על הוצאות תפעול החברה.

3. קיימת חשיפה לטענות מצד פקיד השומה כדוגמת טענת המלאכותיות.

החשיפה גדלה לגבי שכיר ולגבי מי שהעביר פעילותו מיחיד לחברה בשנת 2002, וסגר את החברה וחזר להיות יחיד לאחר החזרת התקרה בשנת 2003.

העברת פעילות עסקית של עצמאי לחברה מהווה אירוע מס. לפיכך, יש להעביר את הפעילות בצורה מסודרת, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. בהקמת חברה והעברת פעילות מעסק של יחיד לחברה, יש להתחשב גם בהעברת נכסים לא מוחשיים, דוגמת מוניטין, ידע וכו'.

4. משיכת משכורת - יש לשלם משכורת גבוהה יחסית בחברה כדי לשמור על הכיסוי הביטוחי, ולא למשוך את רוב הסכום המתקבל כדיבידנד.

למי שמתכנן להקטין משכורת בשל היותו בעל שליטה, מומלץ לבדוק היטב את הכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה ולהיערך בהתאם.

הפחתת משכורת לסכום שנמוך מסך 38,415 ש"ח (ההכנסה המירבית בחודש יולי 2009) עלולה לפגוע בזכאות לגמלאות מחליפות הכנסה כגון דמי פגיעה בעבודה, קצבת נכות מעבודה, קצבת תלויים (לאלמנה שבן זוגה מת כתוצאה מפגיעה בעבודה, ובתנאים מסוימים גם לאלמן), דמי לידה, דמי תאונה ותגמולי מילואים.

5. שינוי הסכמי עבודה - במעבר של שכיר לפעילות באמצעות חברה, המעסיק מנסח מחדש את הסכמי העבודה. משכך, זכויות העובד עלולות להיפגע, בין במודע או שלא במודע.

6. דמי אבטלה וזכויות בפירוק חברה - בעל שליטה אינו זכאי לדמי אבטלה ואינו זכאי לזכויות מן המוסד לביטוח לאומי בעת פירוק חברה.

7. חשיפה לשיבוב - בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי בשילוב סעיף 82 לפקודת הנזיקין, אין המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע "תביעת שיבוב" כנגד צד שלישי שהוא מעסיקו של האדם שניזוק, שדיווח על העובד למוסד לביטוח לאומי ושילם את דמי הביטוח כדין, אם רשלנותו גרמה נזק לעובדו. כאשר השכיר נותן שירות למעסיק באמצעות חברה בבעלותו ודרכה משולמים תשלומי דמי הביטוח, נוצרת חשיפה למעסיק בפועל, שאצלו מתקיימים יחסי עובד ומעביד לפי דיני העבודה, ושאינו מי שמשלם את דמי הביטוח.

8. שינוי מעמד – כאשר מבוטח משנה מעמד מעובד עצמאי לעובד שכיר הוא חייב להודיע למוסד לביטוח לאומי בכתב. הפסקת עיסוק כעובד עצמאי נעשית מתום החודש שבו הפסיק את עיסוקו.

לסיכום, מכל האמור עולה, כי בחינת התארגנות באמצעות חברה חייבת להיעשות בשיקול דעת מעמיק, תוך חישובי עלות-תועלת ונטילת הסיכונים שרק מקצתם פורטו לעיל.

המידע שמועבר למוסד לביטוח לאומי בעקבות תיקון בחוק ההתייעלות הכלכלית

חוק ההתייעלות הכלכלית מאפשר העברת מידע בין המוסד לביטוח לאומי לרשות המיסים.

המידע שיועבר מרשות המיסים למוסד לביטוח לאומי מפורט בלוח י"ז (המצוי בחוק ההתייעלות) לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה (לפי פירוט בלוח האמור), וכן מידע נוסף שמפורט בתיקון החוק לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח (סעיף 384 א(א) ) לחוק הביטוח הלאומי:

1. הכנסותיו של נישום כפי שדיווח לרשות המיסים או כפי שדיווח מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווח הון לפי סעיף 88 לפקודה.

2. מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית, כמשמעותן בסעיפים 64 ו- 64א לפקודת מס הכנסה, בהתאמה.

3. מידע בדבר שומות ניכויים שרשות המיסים ערכה למעסיק, כפי שהוזכר לעיל.

המוסד לביטוח לאומי אמור לבקש את המידע רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות בסעיף, ובמידה שנדרש.

הסעיף מסמיך את השרים באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע מידע נוסף שהמוסד לביטוח לאומי רשאי לקבל, ללא צורך בתיקון חקיקה נוסף.

הסבר ללוח י"ז

בלוח החדש מפורטים סוגי הגמלאות ומקורם החוקי. בטור ג' בלוח מפורט סוג המידע שרשות המיסים רשאית להעביר למוסד לביטוח לאומי, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות בלוח.

להלן סוגי המידע הדרוש

"מידע על כל הכנסה מעבודה או משלח יד" – מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה, ומידע כאמור בפסקאות (2) ו- (3) של סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי.

"מידע על כל הכנסה" – מידע כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א), מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי.

"מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה" – מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה.

"מידע על הכנסות עבודה" – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי סעיף 2(2) או (8) לפקודת מס הכנסה.

דוגמאות לסוג המידע הדרוש

לקביעת זכאות לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי דורש מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד. כלומר : מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1), 2(2), 2(8) לפקודה.

לקביעת זכאות לדמי אבטלה לפי סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי דורש מידע על הכנסה מעבודה וממשלח יד ועל הכנסה מפנסיה לפי סעיף 2(5) לפקודה.

לקביעת זכאות לקצבת נכות כללית לפי סעיף 199(1) לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי דורש מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה (הסבר: הכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד עלולות לשלול את הזכאות לקצבה, והכנסות פסיביות למיניהן מפחיתות תוספת בשל תלויים).

המידע שמועבר לרשות המיסים

בפרק מיסים בחוק יש הרחבה לגבי המידע שרשות המיסים רשאית לקבל מן המוסד לביטוח לאומי לגבי תשלומים או גמלאות שהמוסד לביטוח לאומי משלם לפי כל דין, המהווים הכנסה בידי הנישום, ובלבד שהמידע נדרש לצורך קביעת שומה או עריכת ביקורת, ובמידה שנדרש.

תיקוני חקיקה בשנת 2008 בעקבות חוק ההסדרים במשק המדינה

למען הסר ספק מובהר שחוק ההסדרים תיקן מספר מצומצם של סעיפים.

חוק ההסדרים לא ביטל את הפטור מדמי ביטוח על הכנסות פסיביות שיש למבוטחים מסויימים. לדוגמה: מבוטחים שעברו את גיל הפרישה, עקרות בית נשואות וקטינים. ההכנסות הפסיביות ממשיכות להיות פטורות מתשלום דמי ביטוח, כבעבר, על פי אותם הקריטריונים.

רווח הון פטור מתשלום דמי ביטוח מן הטעם שחוק הביטוח הלאומי חל על הכנסות פירותיות, שמקורן בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה.

חוק ההסדרים לא שינה את ההכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח. על כן, כל הכנסה שעולה על ההכנסה המירבית, פטורה מתשלום דמי ביטוח.

הערכות המוסד לביטוח לאומי לחוק ההסדרים

מינהל הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי (אגף הביטוח והבריאות בראשות מר דני אלקיים, מנהל האגף) פרסם את תמצית התיקונים בחודש מרץ 2008, בחוזר ביטוח מס' 1368 (להלן: החוזר) ועדכן את החוזר ביום 16 בדצמבר 2008. הדוגמאות במאמר זה הן מתוך החוזר האמור. בקשר לחברות משפחתיות, חברות בית וחברות שקופות, נמסרו הבהרות בעל פה, והן מוצגות בהמשך המאמר.

המוסד לביטוח לאומי נערך לבצע את שינויי החקיקה גם במערכות הממוחשבות שלו החל מחודש דצמבר 2008. לאחר שעודכן מחשב הביטוח הלאומי, מבוטחים בעלי הכנסות פסיביות קיבלו הודעות המעדכנות את דמי הביטוח לשנת 2008. לאור זאת, חיובים שהוטלו במהלך שנת 2008 בוטלו בדיעבד, או חיובים הוטלו בדיעבד בעבור כל השנה.

המוסד לביטוח לאומי הקפיא דרישות תשלום עד חודש יוני 2009, למי שביקש.

החיוב בדמי ביטוח של הכנסות פסיביות למבוטח שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי"

על פי התקנות עד שנת 2007, כאשר עיקר הכנסתו של מבוטח שאינו "עובד עצמאי" הוא ממשכורת, או כאשר עיקר הכנסתו של מבוטח שאינו עובד שכיר הוא מעסק או ממשלח יד כאמור בהגדרת "עובד עצמאי", הכנסותיו הפסיביות (למעט מ"פנסיה מוקדמת") פטורות מתשלום דמי ביטוח. זאת, לפי תקנות 14 ו-15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971. כלומר, רק כאשר 50% ומעלה מההכנסות היו הכנסות "פסיביות", ההכנסות הפסיביות היו חייבות בדמי ביטוח.


על פי הוראות פנימיות בביטוח הלאומי, הכנסות פסיביות (לא כולל מ"פנסיה מוקדמת") היו פטורות עד שנת 2007 מתשלום דמי ביטוח, מכוח היות המבוטח גם עובד שכיר וגם "עובד עצמאי". המוסד לביטוח לאומי בודק את הגדרת העיסוקים הללו בו-זמנית מדי חודש, לפי ההגדרות בחוק ובתקנות.

החל משנת 2008, חוק הביטוח הלאומי מגדיר מושג חדש - "הכנסה אחרת" - כך: הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אשר אינה הכנסה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר, ואינה הכנסה מעבודתו כ"עובד עצמאי" (הכוונה להכנסות פסיביות, כשבמסגרת הכנסות אלה כלולות גם הכנסות של עצמאי, שלעניין חוק הביטוח הלאומי אינן כלולות בהגדרת "עובד עצמאי").

על פי התיקון, את דמי הביטוח ישלם מבוטח, שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי", גם על "הכנסתו האחרת", גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. אולם, לא תובא בחשבון הכנסה אחרת עד סכום של 25% מהשכר הממוצע במשק, והיא פטורה מתשלום דמי ביטוח. על פי חוזר הביטוח הלאומי, חובת התשלום אינה מן השקל הראשון, אלא על ההכנסה העולה על 25% מן השכר הממוצע במשק.

להלן שתי דוגמאות מן החוזר :

הכנסה מהשכרת חנות

מבוטח עובד כעובד עצמאי, והכנסתו החודשית הממוצעת היא 10,000 ש"ח בחודש ("הכנסה אקטיבית"). במקביל, יש לו הכנסה נוספת מהשכרת חנות בסך 9,000 ש"ח בחודש ("הכנסה אחרת").

עד לתיקון החוק, הכנסתו האחרת של המבוטח לא היתה חייבת בדמי ביטוח, מאחר שהיתה נמוכה מהכנסתו האקטיבית. בשנת 2008, הכנסתו האחרת חייבת בדמי ביטוח, כאשר סך של 1,915 ש"ח הראשונים (25% מהשכר הממוצע במשק) פטור מדמי ביטוח, והיתרה עד לסך של 9,000 ש"ח חייבת בדמי ביטוח.

שכר דירקטורים

למבוטח יש הכנסה שנתית כשכיר בסך של 200,000 ש"ח, והכנסה שנתית של 70,000 ש"ח כדירקטור (על פי חוות דעת של המחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, הכנסות משכר דירקטורים נחשבות כהכנסה פסיבית, כמוסבר להלן).

עד שנת 2007, מכוח תקנות 14,15, לא חוייבה ההכנסה כדירקטור בדמי ביטוח.

החל משנת 2008, הכנסה זו חייבת על חלק ממנה בדמי ביטוח, בשיעור 12%, כלהלן:

החלק הפטור (25% מהשכר הממוצע במשק) 22,980 ש"ח (בשנת 2008), והחלק החייב (22,980 – 70,000) - 47,020 ש"ח.

עצמאי, שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

קיימים מצבים שבהם לרשויות המס אדם נחשב כעצמאי, אך במוסד לביטוח לאומי ההכנסה מסווגת כהכנסה פסיבית. המצבים הללו מתקיימים כאשר לא מתקיימים התנאים שבהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

על פי חוק הביטוח הלאומי מבוטח, העוסק במשלח ידו, נחשב בתקופה מסויימת כעובד עצמאי, כשהוא אינו עובד שכיר, ומתקיים בו לפחות אחד מהתנאים המפורטים להלן:

1. הכנסתו ממשלח ידו היא מחצית מן השכר הממוצע במשק, או יותר.

2. מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע, או יותר.

3. מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע בממוצע או יותר + הכנסתו ממשלח ידו היא בשיעור 15% מהשכר הממוצע במשק או יותר.

מי שלא מתקיימים בו התנאים לעיל, אינו מוגדר "עובד עצמאי", והכנסותיו כעצמאי נחשבות כהכנסה אחרת : הכנסה של מבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (הכנסה פסיבית).

מי שבעת רישומו כ"עובד עצמאי" בביטוח הלאומי התקיימו התנאים ולאחר מכן שונו התנאים, המוסד לביטוח לאומי ממשיך לראות בו עובד עצמאי, כל עוד לא שינה את סיווגו במוסד לביטוח לאומי. אותו מבוטח, כל עוד הוא לא שינה סיווג במוסד לביטוח לאומי, הוא נהנה מזכויות ביטוחיות ומשלם מקדמות דמי ביטוח כעובד עצמאי.

יוזכר ויודגש, שעובד עצמאי חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי מיד עם תחילת עיסוקו במשלח ידו. האחריות לדיווח על עיסוקו ועל תשלום דמי הביטוח חלה עליו בלבד. מבוטח, שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם, אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה.

החל משנת 2008, ההכנסה של מבוטח שאינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" כאמור לעיל, חייבת בדמי ביטוח בשיעורים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט הכנסה שאינה עולה על 25% מן השכר הממוצע במשק, הפטורה מתשלום.

נניח למשל, שלמבוטח בן 40 יש משכורת חודשית ממוצעת בסך של 10,000 ש"ח בשנת 2009. הכנסתו ממשלח ידו כעצמאי היא 35,000 ש"ח בכל שנת 2009 ושעות עבודתו הן 5 שעות בממוצע בשבוע. מאחר שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי, ההכנסה היא כהכנסה פסיבית. ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשיעור של 12% היא בסכום ההכנסה שעולה על סך של 25% מן השכר הממוצע במשק. ההכנסה שחייבת בדמי ביטוח אינה מבוטחת לעניין פגיעה בעבודה. לכן, אם המבוטח נפגע במהלך עיסוקו כעצמאי, הפגיעה הזו לא תוכר כפגיעה בעבודה, והמבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם עבור המשכורת שלא יקבל בתקופת אובדן הכושר.

הכנסות פסיביות, הפטורות מתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי מפורטת רשימה של הכנסות, אשר פטורות מתשלום דמי ביטוח. בשנת 2008 חלו שינויי חקיקה בהכנסות אלה, כמפורט להלן, ובמיוחד חל שינוי מהותי בחיוב הכנסות מדיבידנדים.

דיבידנד, ריבית ודמי ניכיון

לפי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו עד שנת 2007- הכנסה, החייבת במס לפי הוראות סעיפים 125ב או 125ג(ב), או (ג) או (ד) לפקודת מס הכנסה (דיבידנד, ריבית ודמי ניכיון), שאינה הכנסה בידי בעל שליטה, היתה פטורה מדמי ביטוח.

"בעל שליטה" - לעניין זה, כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה.

על פי סעיף 350(א)(6) המתוקן, ההכנסות להלן פטורות מתשלום דמי ביטוח, החל משנת 2008:

1. הכנסות מדיבידנדים, שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף 125ב לפקודה (למעט הכנסה בחברה משפחתית, בחברת בית ובחברה שקופה). בין היתר, פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסה מדיבידנד, שמקבל בעל מניות מחברה (לרבות בעל שליטה).

להלן דוגמה מן החוזר:

למבוטח, שהוא בעל שליטה בחברה, שאינה חברה משפחתית או חברת בית או חברה שקופה, יש הכנסה חודשית ממוצעת בסך 10,000 ש"ח בחודש. החברה החליטה שבעלי המניות, ובכללם מבוטח זה יקבלו דיבידנד בסך 30,000 ש"ח בחודש. מאחר שעל דיבידנד זה משולם מס בשיעור מוגבל, הדיבידנד יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח.

הבהרות לדוגמה -

הדיבידנד נחשב כהכנסה פסיבית. עד שנת 2007, אם הדיבידנד היה נמוך מן ההכנסה ה"אקטיבית", היה פטור מתשלום דמי ביטוח (בהנחה שלמבוטח לא היו הכנסות פסיביות נוספות). אם הדיבידנד היה גבוה מן ההכנסה ה"אקטיבית", הדיבידנד היה חייב בדמי ביטוח.

החל משנת 2008, הכנסה זו - כל עוד אינה מחברה משפחתית, מחברת בית או מחברה שקופה- פטורה מתשלום דמי ביטוח ללא הגבלת סכום.

חשוב מאוד להדגיש שלעניין זכאות לגמלאות, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בסך של 10,000 ש"ח לחודש של בעל שליטה, שעובד בפועל בחברה שבשליטתו, היא הבסיס לגמלה בעת קרות אירוע המזכה בגמלה, כגון: בפגיעה בעבודה.

2. הכנסות ריבית ודמי ניכיון, שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים 125ג(ב) ו- 125ג(ג) לפקודה. ריבית, המחוייבת בשיעור מס שולי, חייבת בדמי ביטוח.

דמי שכירות והכנסות פטורות ממס

לפי סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי, הכנסות מסויימות משכר דירה למגורים בישראל פטורות מדמי ביטוח בשנים 2004 עד 2007, כמפורט להלן:

1. הכנסות, הפטורות ממס לפי הוראות חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.

2. הכנסה מהשכרת דירת מגורים בישראל, שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודה (מס בשיעור 10%).

בחוזר הביטוח הלאומי (כללי 219/04 מיום 26/10/04), הוצגה הבהרה בהתאם לחוות דעת משפטית, על פיה הכנסות משכר דירה למגורים בישראל פטורות מדמי ביטוח, ללא הגבלת סכום.

חוזר 1368 מדגיש במפורש כי הכנסות מדמי שכירות למגורים בישראל ימשיכו להיות פטורות ללא הגבלה, בהתאם לאותה חוות דעת משפטית, גם משנת 2008 ואילך.

להלן הבהרות נוספות הקשורות לחוזר 219/04:

1. הפטור על פי חוק הביטוח הלאומי, הנוגע להכנסות שלא מעבודה מהשכרת דירה למגורים, אינו מוגבל בגובה ההכנסה מדמי השכירות. זאת, בשונה מהוראות מס הכנסה, ובלבד שמדובר בדירת מגורים בישראל.

2. הסעיפים הרלוונטיים בדוח למס (טופס 1301) לשנת 2007, הם 22 ו-34. פקיד הגביה בביטוח הלאומי מפחית מהשומה את הסכום שמופיע בסעיף.

3. סעיף 8 בטופס 1301 כולל הכנסה שמקורה מ"נכס בית". כדי להפחית מהשומה הכנסה זו, פקיד הגבייה פונה למייצג לקבל הבהרות והוכחות כי אכן מדובר בהכנסה שמקורה מהשכרת דירה למגורים, למטרת מגורים.

4. השכרת דירת מגורים לצורך עסקי אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח.

על פי סעיף 350(א)(7) המתוקן, ההכנסות להלן פטורות מתשלום דמי ביטוח, החל משנת 2008:

1. הכנסות מדמי שכירות, שחל עליהן מס בשיעור מוגבל:

בארץ- לפי סעיף 122 לפקודה (הכנסות ממגורים בלבד, החייבות במס בשיעור 10%). מחו"ל- לפי סעיף 122א לפקודה (כל שכר דירה שבמסגרת הסעיף. הכנסות בניכוי פחת וניכוי בשל פחת, החייבות במס בשיעור 15%).

להלן דוגמה מן החוזר :

למבוטח, העובד כשכיר בישראל, יש הכנסה ממשכורת בסך 10,000 ש"ח בחודש וכן הכנסה
חודשית ממוצעת בסך 20,000 ש"ח, שמקורה מהשכרת מגרש עסקי בארה"ב. ההכנסה
מארה"ב תהיה פטורה מדמי ביטוח, אם חל על ההכנסה שיעור מס הכנסה מוגבל.

2. הכנסה פסיבית (שאינה הכנסה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי"), הפטורה ממס לפי כל
דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) לחוק הביטוח הלאומי,
ולמעט הכנסות ששר האוצר יקבע בעתיד, בתנאים שבסעיף.

החל משנת 2008, הפטור מתשלום דמי ביטוח שניתן לדירות מגורים בישראל ימשיך לחול. אולם, חל שינוי בחיוב בדמי ביטוח של הכנסות מדמי שכירות שמקורן בחו"ל, ושל הכנסות פטורות ממס (למעט פנסיה מוקדמת). החל משנת 2008, קיים פטור גורף מדמי ביטוח על הכנסה פסיבית, שחייבת בשיעור מס מוגבל, על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי.

השפעת הכנסות פסיביות על גמלאות

יש לזכור כי ההכנסות הפטורות ממס, ו/או הפטורות מדמי ביטוח, עלולות להיות מובאות בחשבון בקביעת גמלה, ולכן קיומן עלול לשלול זכאות מלאה או זכאות חלקית של הגמלה, על פי הכללים שנקבעו (הפטור בסעיף 350 בחוק הביטוח הלאומי חל רק על תשלום דמי ביטוח).

חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

חוזר מס' 242/2004 מחודש דצמבר 2004, והבהרות נוספות של מנהל הביטוח והגבייה בביטוח הלאומי, מפרטים את דרך הטיפול בחלוקת הכנסות שאינן מעבודה, שמקורן מנכסים הרשומים על שם שני בני זוג, או שהם רשומים על שם אחד מהם.

תקציר הנחיות הביטוח הלאומי באשר לחלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

חלוקת ההכנסות שאינן מעבודה

נישואין לפני יום 1/1/1974

נישואין אחרי יום 1/1/1974

הנכסים רשומים על שם שני בני הזוג

חלוקת ההכנסות בשנה השוטפת ובשנתיים שלפניה - תתבצע על פי בקשת אחד מבני הזוג או שניהם, ללא בקשת אישור נוסף.

חלוקת ההכנסות בשנה השוטפת ובשנתיים שלפניה - תתבצע עם המצאת אישור שהנכס רשום על שם שני בני הזוג.

הנכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג

חלוקת ההכנסות בשנה השוטפת ובשנתיים שלפניה - תתבצע עם הצהרה בכתב של שני בני הזוג על כוונת שיתוף בנכסים.

(נוסח ההצהרה מצורף כנספח לחוזר).

הערות

(1) כבת זוג נחשבת גם "ידועה בציבור".

(2) ההצהרות הן חד פעמיות. אין צורך להצהיר מחדש על אופן החלוקה בכל שנה.

(3) כאשר המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע מגורמים נוספים, הוא רשאי לנהג במידע על פי הכללים שבחוזר. לדוגמה: בעת ביקורת גבייה בתביעה לגמלה.

המידע האמור מגיע למוסד לביטוח לאומי באמצעות פנייה של המבוטח, או ממקורות אחרים (לדוגמה, תביעה לגמלה).

החוזר האמור מבטל את כל ההנחיות הקודמות בנושא חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג, ותוקפו מיום פרסומו. החוזר עוסק בבני זוג נשואים, באלמנים, בגרושים ובמקרים חריגים, שבהם בני הזוג מבקשים לחלק ביניהם רק נכסים מסויימים.

האפשרות לחלוקת הנכסים על פי החוזר ניתנת בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה.


סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון – חוזר ביטוח לאומי מס' 04/ 220

אגף הביטוח במוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביום 27 באוקטובר 2004 , שמפאת חשיבותו הוא מפורט להלן כלשונו:

"על פי חוות דעת הלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי, יש לראות בהכנסת "חבר דירקטוריון" כהכנסה שמקורה בסעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה, היינו כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי בגין הכנסה זו, עם כל המשתמע מכך.

אם למבוטח, העובד כעצמאי, נכללה בשומה הכנסה כחבר דירקטוריון, יש להפחית את ההכנסה כחבר דירקטוריון מסך הכנסתו כעצמאי בשומה.

לדוגמה: ש"ח

הכנסה ממשלח יד 300,000

הכנסה כחבר דירקטוריון 250,000

סך ההכנסה בשומה כעצמאי 550,000

על פי אישור מרואה חשבון, מיועץ מס או מפקיד השומה, המבוטח יחוייב כעובד עצמאי על פי הכנסה בסך של 300,000 ש"ח בלבד" (עד כאן נוסח החוזר).

הערות לחוזר

יש לשים לב שההכנסה בדוגמה שבחוזר ממשלח היד היא עיקר הכנסתו של המבוטח, ולכן ההכנסה משכר דירקטורים פטורה מתשלום דמי ביטוח עד שנת 2007.


החוזר אינו דן במצב, שבו יש הכנסות נוספות למבוטח, או כאשר ההכנסה משכר דירקטורים היא ההכנסה העיקרית.

על פי הפרשנות במוסד לביטוח לאומי לחוזר האמור לעיל, ההכנסה של חבר דירקטוריון היא הכנסה פסיבית, שמחוייבת בדמי ביטוח על פי הכללים בחוק ובתקנות. לא פורסם פטור גורף מדמי ביטוח על הכנסות אלה.


סוגיות הקשורות למעסיקים

תזכורת לכללי פריסת שכר לאור העלאת התקרה

העלאת תקרת הביטוח הלאומי מחייבת התייחסות לכללי פריסת שכר. על תשלום "משכורת 13", לדוגמה, בחודש אוגוסט 2009, למי שמשכורתו 40,000 ש"ח בחודש, יחושב תשלום דמי ביטוח על תוספת הכנסה של 3,333 ש"ח בשל כללי הפריסה, בעוד שבתשלום מלא העובד מחויב לפי 76,830 ש"ח.

כללי הפריסה מבוססים על תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח) (להלן:התקנות) והם מתייחסים לשני מצבים:

1. העובד מקבל הפרשים לשכרו בגין תקופות מוגדרות;

2. העובד מקבל תשלום נוסף, שאינו שכר רגיל.

להלן סקירה של סוגיות הקשורות לכללי הפריסה.

דיווח על הפרשים

כשמעסיק משלם לעובד הפרשי שכר בעד תקופות קודמות, הפרשים בגין העלאה בדרגה וכד', יש לערוך דוח על הפרשים (הפרשי שכר אינם תשלום נוסף).

על פי התקנות, ההפרשים ייחשבו כשכרו החודשי הרגיל של העובד, וייזקפו על כל אחד מהחודשים, בהתאמה. לכן, הדוח יתייחס לתקופה שבגינה שולמו ההפרשים, לפי שיעורי דמי הביטוח והמקסימום, שהיו נהוגים באותן התקופות. יש לשים לב לשינויים בשיעורי דמי הביטוח, לשינויים בהכנסה החייבת בשיעור מופחת ולתקרה החייבת בדמי ביטוח באותה התקופה.

דיווח על תשלום נוסף

"תשלום נוסף" הוא שכר שניתן לעובד, נוסף על השכר החודשי הרגיל, למעט הפרשי שכר.

ה"שכר החודשי הרגיל" הוא השכר שנהוג לשלם לעובד מדי חודש, לרבות תשלום חודשי לעובד, שנהוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם, על פי הדיווח של העובד (כגון: פרמיות, שעות נוספות וכד'). תשלומים כאלה ייחשבו כשכר חודשי רגיל של העובד, בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם התשלום החודשי.

כ"תשלום נוסף" נחשבים, בין היתר, רכיבי השכר הבאים: ביגוד, דמי הבראה, משכורת "13", בונוס, מענק השתתפות ברווחי מעסיק, מענק יובל, ביטוח רכב וכד', לרבות כל גילום מס עבור כל אחד מהרכיבים הנ"ל, וכן כל תשלום תקופתי שלא נהוג לשלמו מדי חודש, למעט הפרשי שכר (שאותם כאמור יש ליחס לכל אחד מהחודשים שבגינם שולמו).

כשמעסיק משלם לעובד בונוס או תשלום נוסף כל שהוא נוסף על שכרו החודשי הרגיל, יש לערוך דוח על תשלום נוסף בהתאם לתקנות שיפורטו להלן.

בעת פריסת שכר (על פי התקנות) יש להשוות את השכר הנוסף לשיעור מהשכר הרגיל. כדלקמן:

במקרה של שכר חודשי רגיל, שמשתנה מדי חודש בגלל תשלום פרמיות, שעות נוספות וכד', יש להשוות את השכר הנוסף לשיעור מהשכר החודשי הרגיל של אותו החודש, הכולל גם את הפרמיות, השעות הנוספות וכו'.

כאשר השכר ברוטו כולל יותר מרכיב אחד של "תשלום נוסף", כגון: גם דמי הבראה וגם ביגוד, יש להביא בחשבון את סך הכל ה"תשלומים הנוספים" באותו חודש, ולבחון את שיעורם ביחס לרבע השכר הרגיל באותו חודש (או למחצית השכר הרגיל עד ליום 31 בדצמבר 2002).

התקנות קבעו הוראות כיצד לפרוס את השכר הנוסף, וזאת לאחר שבודקים מהו השכר החודשי הרגיל של העובד בחודש המסוים, והאם שולם תשלום נוסף באותו החודש.

הפרש של תשלום נוסף

המוסד לביטוח לאומי קבע בעבר, כי הפרש של תשלום נוסף יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולמו ההפרשים. בעקבות חוות דעת משפטית במוסד לביטוח לאומי נקבע בחודש אפריל 2008, כי ההפרש האמור יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולם התשלום הנוסף במקור.

לדוגמה: המעסיק שילם "משכורת 13" במשכורת יולי 2009, ובמשכורת אוגוסט 2009 שילם לעובד הפרשים בשל טעות. במקרה זה יש ליחס את ההפרש לחודש יולי ולא לחודש אוגוסט.

הייחוס למועד המקורי משמעו חישוב מחדש של השכר הרגיל בחודש יולי 2009 (על פי הדוגמה), תוך עריכה חוזרת של ההשוואה של כל רכיבי התשלום הנוסף לעומת השכר הרגיל באותו חודש, והפעלת כללי הפריסה על פי הוראת תקנה 5 לתקנות.

אם תוצאת החישוב מחדש יוצרת בסיס גבוה יותר מהבסיס המקורי, אזי המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות.

אם המעסיק מודיע על הקטנה רטרואקטיבית של תשלום נוסף, יש להקטין את התשלום הנוסף בהשוואה לשכר המקורי בחודש שבו שולם התשלום הנוסף המקורי (חודש יולי 2009, בדוגמה). לאחר החישוב מחדש על פי כללי הפריסה ייווצר הפרש גמלה לחובה.

ההוראות החדשות חלות על כל סוגי העילות לשינויים בתשלום נוסף, כולל טעויות ו/או הסכמים קיבוציים רטרואקטיביים.

הפעולות שיש לבצע החל ממשכורת חודש ינואר 2003:

1. לבדוק מהו השכר החודשי הרגיל של העובד בחודש המסוים, כמוסבר לעיל. יש להשוות את השכר הנוסף ל- 25% מן השכר החודשי הרגיל של אותו החודש (הכולל גם את הפרמיות, השעות הנוספות וכו').

2. בתשלום נוסף יש לנהוג כדלקמן:

2.1 אם התשלום הנוסף נמוך מרבע השכר החודשי הרגיל של העובד, לא חלות הוראות הפריסה. התשלום הנוסף מצורף לשכר החודשי הרגיל, ומשולמים בגינו דמי ביטוח בחודש התשלום;

2.2 אם התשלום הנוסף עולה על רבע השכר החודשי הרגיל של העובד, או שווה לו, חלות הוראות הפריסה, המפורטות להלן.

3. הוראות הפריסה:

3.1 תשלום נוסף ששולם לאחר שהעובד עבד שנה לפחות ברציפות אצל המעסיק הנוכחי, יש לחלק בשנים עשר. המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בחודש שבו חולק התשלום הנוסף ובכל אחד מ- 11 החודשים, שקדמו לו;

3.2 תשלום נוסף ששולם לעובד שלא עבד בכל חודשי השנה הקלנדרית, שכוללת את החודש שבו שולם התשלום הנוסף ואחד עשר החודשים שלפניו, יש לחלק במספר החודשים שבהם עבד העובד במהלך 12 החודשים הללו, עד וכולל החודש שבו שולם התשלום הנוסף. המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בכל אחד מהחודשים הללו;

3.3 יום עבודה בחודש נחשב כחודש בו העובד עבד.



פריסת תשלום נוסף

למוסד לביטוח לאומי התברר, שהמעסיקים לא נהגו באופן אחיד במקרה של פריסת שכר לתקופות שבהן העובדים היו זכאים לגמלאות מחליפות שכר, כגון: דמי פגיעה ודמי לידה, ולתקופות שבהן העובד לא עבד במשך חודש מלא, כגון: חופשה ללא תשלום (חל"ת).

לאור זאת, המוסד לביטוח לאומי פרסם הוראות בחודש ינואר 2009, וקבע כללים אחידים מיום זה ואילך.

תשלומי הטבות שכר הניתנים לעובדים על פי הסכמי עבודה שלא בגין עבודה, כגון תשלום החזר ביטוח רפואי, תשלום החזרי גנים, הוצאות טלפון או שווי רכב צמוד, אינם מהווים שכר חודשי רגיל. כלומר,חודש בו העובד לא עבד וקיבל תשלומי הטבות שלא בגין עבודה, אינו נחשב לחודש שבו העובד עבד.

את התשלום הנוסף יש לחלק במספר החודשים, חודש התשלום ו- 11 חודשים אחורה בהם עבד העובד, ולהוציא חודשים מלאים שבהם לא עבד,גם אם קיבל הטבת שכר או גמלה כאמור לעיל.

לדוגמה: בחודש דצמבר 2008 שולם לרונית תשלום נוסף שעלה על 25% משכרה הרגיל. רונית קיבלה דמי לידה לתקופה מ- 10 במרץ 2008 עד 14 ביוני 2008.

מאחר שבחודשים אפריל ומאי לא עבדה כלל, יש לפרוס את התשלום הנוסף ל- 10 חודשים (ללא החודשים אפריל ומאי 2008).

הפרשי גמלה

מעסיק, ששילם בונוס שחייב בפריסת שכר, או ששילם לעובדים הפרשי שכר בשל תקופות קודמות, זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה לגמלאות שהוא קיבל בעבור העובד (לדוגמה: תגמולי מילואים), או להפנות את העובד כדי לקבל השלמה לגמלאות מחליפות שכר שהעובד קיבל, כגון: דמי לידה. יש לשים לב למגבלת השיהוי.

בתנאים מסויימים אפשר לתבוע הפרשי גמלה גם בעקבות ממצאי ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי.

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

מי שמשלם תשלומים בעבור הרצאות, הדרכות, שמירה, תשלומים למורי דרך ולאחרים, יבחן אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מנותני השירות, ולדווח עליהם כשכירים למוסד לביטוח לאומי, כמחוייב בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב – 1972.

החיוב בדמי הביטוח נעשה לפי החודש שבו ניתן השירות ולא לפי חודש התשלום. חשוב להקפיד על מילוי האישור לעובד. בין היתר יש לכלול את הסכום שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את התשלום שהמשלם העביר למוסד לביטוח לאומי ובאיזה סניף מדובר.

עובד שכיר על פי צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

להלן הבהרה מאת מר שלמה אשכנזי, מנהל תחום הביטוח במוסד לביטוח לאומי:

מבוטח שהצהיר שהוא עבד כ"עובד שכיר" אצל מעסיק, בהתאם לכללים הרשומים בצו לסיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, לדוגמא מרצה לפי פרט 6 בתוספת הראשונה לצו האמור, ההתייחסות לגביו תהיה כאל שכיר שמעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו, ובאחריות סניף הביטוח הלאומי להשלים את הפרטים החסרים.

בתקופת תהליך הבירור המבוטח ייחשב לפי המעמד שקיים במערכת.

חובת דיווח חודשית

המשכורת המדווחת למוסד לביטוח לאומי מהווה בסיס לגמלאות. לכן, יש לדווח מדי חודש על השכר הרגיל, גם אם השכר שולם באיחור (בשונה מתשלום מס הכנסה, המבוצע לפי מועד התשלום בפועל).

על בעלי שליטה להקפיד לקבל שכר באופן שוטף, כפי שנהוג לשלם לשאר העובדים.

דוח מתוקן

חשוב לזכור שדוחות מתוקנים בניכויים ניתן להגיש באיחור של עד 3 חודשים. החל מהחודש הרביעי יש לצרף מכתב הסבר לדוח המתקן. תיקוני דוחות שנעשים בדיעבד, ובמיוחד בשל משכורות לבעלי שליטה, נבחנים בתחום גבייה ממעבידים במשרד הראשי שבביטוח הלאומי.

קודי דיווח בטופס 102

01 - דוח שוטף

02 - דוח נוסף

03 - הפרשי שכר ותשלום נוסף

04 - הפרש בשל תיאום דמי ביטוח

05 - דוח אי העסקה

06 - הפרשים לתקופה העולה על שנה (לגופים שאושרו מראש)

07 - דוחות הפרשים במינוס (לגופים שאושרו מראש – מחייב דיווח נוסף)

08 - דוח מתוקן

83 - דוח מתוקן על דוח הפרשים

86 - דוח מתוקן לתקופה העולה על שנה

09 - סגירת תיק (מחייב חתימה על הטופס)

12- שובר תשלום - דוח לתשלום בלבד, פרטי הדוח הועברו באתר התשלומים באינטרנט.

דמי ביטוח מופחתים

מעסיק, שדיווח על עובד כמבוטח בשיעורי דמי ביטוח מופחתים, חייב לוודא שבידיו נמצאת הצהרת העובד, או אישור מהמוסד לביטוח לאומי, לפי העניין. לדוגמה: אישור, שהמבוטח מקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי בישראל. דוגמה נוספת: הצהרת העובד , שהמעסיק הוא המעסיק העיקרי שלו.

דמי הבראה חלקיים

הפחתת דמי ההבראה בשירות הציבורי אינה מובאת בחשבון לצורך ניכוי דמי ביטוח לאומי (חלק עובד וחלק מעסיק) ולצורך ניכוי דמי ביטוח בריאות (חלק העובד) ולצורך תשלום גמלאות הביטוח הלאומי, כך פרסם הממונה על השכר ועל הסכמי העבודה ביום 3 באוגוסט 2009.

תשלום לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד

לעיתים, לעובד שכיר משולם תשלום לאחר שנותקו יחסי עובד ומעביד, ויש לשלם בגינו דמי ביטוח.

יש להבחין בין תשלום שניתן לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד, אשר מוגדר כשכר עבודה (כגון: הפרשי שכר ובונוס) לבין מצב שבו התשלום במהותו הוא פיצוי, שניתן רק לאחר שנותקו יחסי עובד ומעביד ועקב ניתוקם (כגון : פיצויי פיטורין ופדיון ימי חופשה).

נקבע במוסד לביטוח לאומי שדמי הביטוח בעבור מי שנותקו יחסי עובד ומעביד, ישולמו כמקובל לגבי מי שלא נותקו בעבורו יחסי עובד ומעביד, אך מועד החיוב יהיה המועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, וחלוקת ה"תשלום הנוסף", תתבצע בהתאם.

כאשר משולמים תשלומים לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד, יש לדווח עליהם בדוח נפרד בקוד "03". החודש שנרשם בדוח הוא החודש שבו נותקו יחסי עובד ומעביד.

הכנסה של עובד, שניתנת ממעסיק עקב ניתוק יחסי עובד ומעביד

בחוזר 239 של מינהל הביטוח והגבייה מיום 5 ביולי 1995 (הכנסות חייבות והכנסות פטורות מדמי ביטוח –מעבידים) הובהר, שהמעסיק פטור מלנכות ולשלם דמי ביטוח מתשלומים המשולמים לעובד עקב ניתוק יחסי עובד ומעביד. לדוגמה: פיצויי פיטורין כאמור בסעיף 9(7א) לפקודה, "פדיון חופשה", תשלום "דמי הסתגלות", פיצויי הלנת שכר ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת (גם אם הם חייבים בניכוי מס על ידי המעסיק), ובלבד, ששולמו כשיחסי עובד ומעביד נותקו בפועל ועקב ניתוקם. בתנאים מסויימים יתכן שהעובד ישלם דמי ביטוח על ההכנסות האמורות באופן אישי, כהכנסות שאינן מעבודה.

מתן הודעה מוקדמת – הוראות חדשות

החובה לתת הודעה מוקדמת לפיטורי עובד, או לפני התפטרותו, הוסדרה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 (להלן - חוק הודעה מוקדמת).

ביום 26/3/08 ניתן בבית הדין הארצי לעבודה, פס"ד המוסד לביטוח לאומי נגד יהודה זפרני וצבי קרויטרו (עב"ל 123/07 עבד 840/06). בית הדין הארצי פירש את החוק באופן שונה מהביטוח הלאומי. לאור זאת, המוסד לביטוח לאומי התאים את הנוהלים לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, בחוזר של אגף הביטוח והבריאות בראשות מר דני אלקיים (חוזר ביטוח/1373 מיום 19/6/08).

על פי החוזר, "התשלום שמשולם ע"י המעביד לעובד בגין "ההודעה המוקדמת" אף אם העובד פוטר לאלתר, יש לראותו "כשכר עבודה". לפיכך, המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח כמקובל".

המוסד לביטוח לאומי מקפיד על יישום השינוי החל ממשכורת חודש ינואר 2009, כיוון ששנת 2008 היתה תקופת הסתגלות. בהתאם להוראות ולאור פסקי דין קודמים, עולים הדברים הבאים:

1. הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לעובד, וחייב בתשלום דמי ביטוח לאומי למעסיק.

2. לעניין הזכאות לדמי אבטלה – המוסד לביטוח לאומי מביא בחשבון את ימי ההודעה המוקדמת כתקופת אכשרה, בין ששולמו כשכר ובין ששולמו כפיצוי, כבר ממועד פרסום פסק הדין.

3. מועד ניתוק יחסי עובד ומעביד נותר ללא שינוי לעניין תשלום גמלאות.

4. התקופה שבעדה משולם הפיצוי אינה מובאת בחשבון בחישוב הבסיס לתשלום דמי האבטלה (למעט במקרים נדירים, שבהם הדבר מיטיב עם המבוטח).

5. כיוון שהפיצוי הוא "שכר עבודה", אין לפרוס אותו על פי כללי פריסת שכר. ההתייחסות לפיצוי היא כאל משכורת חודשית לתקופה שבעדה הפיצוי משולם, גם אם יחסי עובד ומעביד נותקו.

6. העובד יקבל תלושי שכר בהתאם לתקופה שבעבורה משולם הפיצוי. אם הפיצוי משולם גם עבור החודש שלאחר החודש שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, יש למסור לעובד תלוש שכר גם בעד חודש זה, על התשלום היחסי ששולם בשל אי מתן ההודעה המוקדמת. תקופה זו תיחשב לעובד כתקופת אכשרה לגמלאות למרות שלא עבד בה בפועל.

7. התייחסות לפיצוי כשכר עבודה חלה רק על פיצוי המשולם לפי חוק הודעה מוקדמת.
פיצוי שניתן לעובד, שעולה על הפיצוי החוקי (לדוגמה: בשל הסכם עבודה אישי המחייב
תשלום פיצוי של חודשיים, או בשל הסכם קיבוצי) נחשב פיצוי, כבעבר, ופטור מתשלום
דמי ביטוח.

העברת מידע ממוחשב

אפשר להגיש מידע באופן ממוחשב לאתר אינטרנט של הביטוח הלאומי, ברישום מוקדם.
באתר יש הסבר על אופן ההרשמה. מיקום האתר הוא : ב–
https://b2b.btl.gov.il.
מס' הטלפון של מוקד התמיכה כפי שרשום באתר, הוא: 02-6463252 .

הכניסה לאתר דרך מערכת ייצוג לקוחות, חוסכת את ההרשמה. בשלב זה ההקלה היא בעבור העברת טופסי 126 וטופסי בל/652 (דיווח עבור מבוטחים המסווגים כשכירים על פי צו סיווג מבוטחים כמרצים, אמנים וכו').

דיווח מרוכז

אין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי. יש לפרט את התשלום ולהכניסו בחלק ב' של טופס 126 כרשומה נוספת לעובד, על כל המשתמע מכך. דיווח מרוכז, כאמור, גורם לכך שתלושי השכר שנמסרים לעובדים, אינם כוללים את כל רכיבי השכר (עבירה לפי חוק הגנת השכר). כתוצאה מכך, המוסד לביטוח לאומי אינו יכול למצות עם תובעי הגמלאות את כל זכויותיהם, ואינו משלם גמלאות בשל הטבות אלה.

מילוי טופס

מומלץ לבקש מכל עובד, הממלא טופס 101 (או 103), לצרף צילום של תעודת הזהות שלו (או להעתיק את הפרטים המדוייקים מתוך תעודת הזהות).

נושא משרה

נושא משרה בתאגיד הוא מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

חובת ניהול פנקס שכר ותלוש שכר

סעיף 24 לחוק הגנת השכר קובע את חובת המעסיק לנהל באופן מפורט את שכר העובדים.

על פי תיקון לחוק שתחולתו מחודש פברואר 2009 (כלומר, משכורות ינואר 2009 שמשולמות בתחילת חודש פברואר 2009) מוחלף הסעיף בסעיף שכותרתו: "פנקס שכר ותלוש שכר".

הסעיף מפרט את כל הפירוטים שעל המעסיק לפרט בפנקס השכר ובתלוש המשכורת שניתן לעובד. בין היתר: פרטי השכר, תקופת התשלום, מס' ימי עבודה, מס' שעות עבודה, מס' ימי חופשה וימי מחלה, השכר ששולם לפי מרכיביו, הניכויים מן השכר ופרטי הפרעון. הסעיף אינו מבחין בין העובדים, ולכן הפירוטים האמורים יבוצעו גם בעבור משכורות בעלי השליטה.

הסעיף קובע גם את אחריות נושא המשרה בתאגיד, וקובע ענישה למי שלא מקיימים את החוק. ביום 4/2/2009 פורסם, שמשרד התמ"ת יבצע ביקורות. עד 30/4/2009 המעסיק קיבל התראה, והחל מיום 1/5/2009 המעסיקים חשופים לדין פלילי (תשומת לב לבעלי שליטה, שעובדים כשכירים בחברה שבבעלותם).

חשיבות הרישום המדויק

כאשר מדובר בזכאות לגמלה, שתלוייה במספר ימי העבודה בפועל, המוסד לביטוח לאומי מייחס חשיבות רבה לאימות הפרטים הרשומים בטופס התביעה לגמלה. זאת, כיוון שהמוסד מבסס על נתון זה את החלטת הזכאות לגמלה. ימי העבודה בפועל כוללים את מספר הימים שבעבורם שולם שכר, לרבות: ימי מחלה, ימי חופשה וחג.

אם מספר הימים הרשום בתלוש אינו משקף את מספר ימי ההופעה לעבודה בפועל (כולל ימי מחלה, חופשה וחג, ששולם בעבורם שכר), המוסד לביטוח לאומי עלול לשלם גמלה (לדוגמה: דמי אבטלה) שלא כדין, או למנוע תשלום ממי שזכאי לו. כך גם כאשר אין התאמה בסוג המשרה: חודשית או יומית, חלקית או מלאה.

לכן, מומלץ להימנע ממצב שבו בתום לב יתעורר חשד, שמנהל החשבונות משתף פעולה עם עובד, או עם מעסיקו, כדי לזכות בגמלה שלא כדין. מומלץ להקפיד על הרישומים הנכונים במועד הכנת תלושי השכר, ולשמור מסמכים מאמתים.

במסגרת ההנחיות שפרסם משרד התמ"ת ביום 4/2/2009 לתיקון חוק הגנת השכר צויין במפורש התיקון העקיף בחוק שעות עבודה ומנוחה לפיו כאשר מעביד אינו מנהל רישומי שעות עבודה באופן דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, עליו לנהל רישום יידני באופן שוטף ולהחתים את העובד.

הגברת ההרתעה באמצעות ענישה פלילית

המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל ומשרד המשפטים, חברו יחדיו כדי להילחם בתופעת העבירות כנגד כספי הביטוח הלאומי. במהלך מהיר העבריינים מובאים לדין פלילי, ונענשים בהתאם לחומרת העבירה. כך מנהלי חשבונות ואחרים מוצאים את עצמם מעורבים בחשד לעבירות פליליות, או בסיוע לביצוע עבירות פליליות בתום לב, מפני שלא הקפידו הקפדה יתרה על נכונות הרישומים במועד ביצועם.

מאז הקמת היחידה הארצית ללוחמה בפשיעה כלכלית במשטרת ישראל, באוקטובר 2004, הורשעו יותר מ- 1,000 נאשמים בעבירות כלפי הביטוח הלאומי בקבלת דבר במרמה, בניסיון לקבל דבר במרמה, בזיוף ובשימוש במסמך מזויף.

העבירות היו בדרך כלל, בקבלת גמלה במרמה או סיוע לקבלת גמלה במרמה, אולם המוסד לביטוח לאומי נערך להעמיד לדין פלילי גם בשל אי תשלום דמי ביטוח לפי סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי.

המוסד לביטוח לאומי הקים יחידה ליצירת קשר עם גורמי האכיפה השונים. מר אמיר קירש הוא מנהל יחידת התיאום.

היחידה האמורה מרכזת את בחינת ההיבט הפלילי בביטוח הלאומי ומלווה את ההליך המשפטי מרגע הגשת התלונה ביחידה הכלכלית במשטרה (יאל"כ - יחידה ארצית לחקירות כלכליות) ועד למתן גזר הדין.

עם הגשת כתב האישום החשוד מופנה למוסד לביטוח לאומי. עליו להסיר את המחדל ולהשיב את הכספים שקיבל שלא כדין, על מנת לקדם הסדר טיעון עמו.

סל הענישה הצפוי למבוטח, לאחר הסרת המחדל:

1. הרשעה פלילית (גם אם מחייב ערעור לבית המשפט המחוזי).

2. מחצית מגובה המרמה נתבע ממקבל הגמלה שלא כדין, כקנס לטובת המדינה.

3. מאסר על תנאי, או מאסר בפועל, בהתאם לאופי העבירה.

לעניין אדם שמסייע לקבל גמלה שלא כדין – מדובר בהרשעה פלילית, מאסר על תנאי וקנס כספי.

להלן דוגמאות להחלטות של בית המשפט:

בפ"א 330/05 - מבוטחת הגישה תביעה לדמי לידה ולה צירפה שבעה תלושי שכר מזוייפים, אותם זייף עבורה הנאשם שהינו רואה חשבון במקצועו. הנאשם עשה זאת במטרה לסייע לחברו הטוב – בעלה של התובעת. רואה החשבון הודה בביצוע העבירה ודמי הלידה לא שולמו. בערעור בפני בית המשפט המחוזי קבעו השופטים, שיש להרשיע את הנאשם בעבירות של שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר במרמה.

בע"פא 237/08 – יועץ מס הורשע בכך שזייף תלושי שכר רבים בהיקף כספי גדול ביודעו כי בכוונת הרוכשים לעשות בהם שימוש במרמה (גם הרוכשים הורשעו בדין). הוטל עליו עונש מאסר של 24 חודשים וקנס של 100,000 ש"ח (או 10 חודשי מאסר כנגדם). גזר הדין ניתן ביום 28/10/2008.

מניעת הונאות ביטוח לאומי וחוקים נלווים

הצעת חוק שהופרדה מחוק ההתייעלות הכלכלית מנסה להתמודד בהונאות כלפי הביטוח הלאומי. הסנקציות כיום אינן אפקטיביות דיין והצעת החוק מעלה מדרגה בענישה בשני היבטים כלפי המבוטחים:

1. כלפי מי שמדווח הצהרה כוזבת או כלפי מי שמעלים מידע.

2. כלפי מי שכבר מקבל גמלה ולא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בכתב על כל שינוי שעשוי להשפיע על זכאותו לגמלה, כגון : שינוי במצבו המשפחתי (לדוגמה, ידוע בציבור), שינוי ברמת ההכנסה (לדוגמה, מקבלי קצבת נכות כללית) וכד'.

על פי דברי ההסבר, ההונאות בגמלאות הביטוח הלאומי ובחוקים נלווים הסתכמו בשנת 2008 בכ- 2.5 מיליארד ש"ח.

ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי

ביקורת ניכויים במוסד לביטוח לאומי מבוצעת, בדרך כלל, כל 3 עד 5 שנים. אין הגבלת זמן ואין התיישנות. אולם, נוהגים לבדוק עד 5 השנים המוקדמות מתוך שבע השנים האחרונות (למעט חריגים). תאגידים, המעסיקים יותר מ- 20 עובדים, נבדקים בשגרה. בעקבות דוח מבקר המדינה נבדקים גם מעסיקים קטנים יותר, לרבות חברות משפחתיות.

הנושאים העיקריים שנבדקים בביקורת הם כדלקמן: חיוב כל רכיבי השכר בדמי ביטוח (למעט החזרי הוצאת הפטורים ממס, וכן רכיבים פטורים בעת ניתוק יחסי עובד ומעביד),התאמה בין ט' 126 לט' 102, סיווג עובדים בטור הנכון בט' 102, פריסת שכר נוסף, זקיפת הטבות שכר לעובדים (לרבות הוצאות שלא נזקפו), בדיקת שכר מינימום, ביקורת הכנסות מחברה משפחתית, תשלום
דמי ביטוח על דיבידנד בחברה פרטית, תיאום דמי ביטוח, סיווג עובדים על פי צו סיווג מבוטחים, ועוד.

ביקורת הניכויים היא המועד שבו אפשר לתבוע החזרים בשל טעויות שנעשו בתשלום דמי ביטוח לאומי ו/או דמי ביטוח בריאות כי ממילא ספרי המעסיק נבדקים. הגשת תביעות להחזר דמי ביטוח לאחר שנערכה ביקורת, כמוה, לדעת המוסד לביטוח לאומי, כערעור על ממצאי הביקורת כולה.

כאשר מבוצעת ביקורת ניכויים של רשות המיסים, ומגיעים מהמוסד לביטוח לאומי לביקורת בגין אותן השנים, תיתכן ביקורת כפולה בנושא הטבות שכר.

הכלל על פי פסק דין "גדות" לעניין הטבות השכר האמורות, שלא נזקפו במשכורת: אם היתה ביקורת ניכויים של רשות המיסים על אותן שנים – מחייבים בדמי ביטוח את המעסיק בהתאם להסכם עם רשות המיסים.

עמדת הביטוח הלאומי היא כי רק שומות ניכויים בלבד מחייבות את הביטוח הלאומי בעת ביקורת. זאת, על בסיס פסק דין אמי פרסט, שניתן בבית המשפט העליון.

מבקר המדינה בדק בשנת 2006, בין היתר, את תחום ביקורת הניכויים במוסד לביטוח לאומי. בעקבות הדוח, פקידי תחום ביקורת הניכויים הונחו לבדוק עם המעסיק אם נעשתה אצלו ביקורת ניכויים של רשות המיסים, ומתי החלה הביקורת, כיוון שהמוסד לביטוח לאומי אינו מקבל את המידע מרשות המיסים. המוסד לביטוח לאומי מחייב את המעסיקים להצהיר בכתב על קיום שומת ניכויים של רשות המיסים. הדוח מחייב את המוסד לביטוח לאומי לנקוט את העונשים שנקבעו בחוק נגד מי שהצהירו הצהרה כוזבת . המעסיקים מתבקשים לצרף להצהרה את העתקי שומות הניכויים לשנים הרלוונטיות.

החל מינואר 2009 המעסיקים נדרשים להעביר למוסד לביטוח לאומי את שומות הניכויים של רשות המיסים, כמוסבר להלן.

כאשר השומות יועברו למוסד לביטוח לאומי ישירות מרשות המיסים, המבצע האמור להלן יבוטל.

הבהרות לדרישת הביטוח הלאומי

1. שומות ניכויים של רשות המיסים שנערכות מחודש ינואר 2009 ואילך - החל מחודש ינואר 2009 כל מעסיק נדרש לדווח על ביקורת ניכויים של רשות המיסים בתוך 60 יום מקבלת השומה מרשות המיסים.

המוסד לביטוח לאומי דורש את התשלום לאחר שפונה למעסיק, כמקובל בעת ביצוע ביקורת ניכויים. למעסיק שמדווח כנדרש מבוטלים כל הקנסות בגין ממצאי שומות רשות המיסים.

2. לגבי שנים קודמות - המוסד לביטוח לאומי ערך מבצע לגביית דמי ביטוח בשל שומות ניכויים ישנות, שנערכו בעבור שנת 2002 ואילך (זאת, בשונה מפרסומים קודמים, שבהם התבקשו המעסיקים להעביר שומות ניכויים שנערכו משנת 2001 ואילך).

במסגרת המבצע המוסד לביטוח לאומי ביטל את כל הקנסות שהוטלו עקב החיוב בדמי הביטוח.

בפרסום ראשון נקבע שהמבצע ייערך עד חודש פברואר 2009 אך המבצע הוארך עד יום 31 במרץ 2009 ואחר כך עד יום 30 ביוני 2009.

3. דוחות אחרים - פרט לשומות הניכויים של רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי דורש לקבל גם דוחות אחרים. להלן דוגמאות לדוחות אלה:

א) גילומים קיבוציים שדווחו לרשות המיסים ולא שולמו בגינם דמי ביטוח (זאת, אף על פי שאין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת ללא פירוט שמי).

ב) דיווחים של נאמן על הכנסות שמקורן בהקצאת מניות ואופציות במסלול
הפירותי, בהקצאות לאחר הרפורמה במס. לדוגמה: עובד שלא עמד בתנאי המסלול ההוני, ומימש את האופציה או המניה במסלול הפירותי באמצעות הנאמן.

ג) הכנסות פירותיות שנכללו בשומות סופיות של חברה, ובעל השליטה לא דיווח עליהן למוסד לביטוח לאומי במסגרת הדוח האישי ( לדוגמה: דיבידנד בחברה פרטית ודיבידנד בחברה משפחתית או בחברת בית).

4. קביעת דמי ביטוח עקב שומה – המוסד לביטוח לאומי שולח את הקביעה האמורה בדואר רשום.

5. ביטול הקנסות - הזכות לביטול הקנסות נשמרת למעסיק במשך 30 ימים ממועד מסירת קביעת דמי הביטוח בדואר רשום (סעיף 358 לחוק הביטוח הלאומי).

6. תשלום דמי הביטוח - מובהר ומודגש שלא לשלם את דמי הביטוח בלי שהוצאה קביעה מן המוסד לביטוח לאומי.

7. השגות - אם למעסיק יש השגות על קביעת דמי הביטוח בשל שומות הניכויים שהעביר מיוזמתו למוסד לביטוח לאומי, הוא חייב לפנות למוסד לביטוח לאומי תוך 30 ימים, כמקובל .

8. תיאום עם המוסד לביטוח לאומי - כאשר ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כהטבת שכר אינה חייבת במלואה בדמי ביטוח, יש להסב את תשומת לב מבקרי המוסד לביטוח לאומי לעניין זה. לדוגמה: משכורת מעל תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, עובדים מעל גיל פרישה, נערים עובדים וכו'.

אם למעסיק יש הבהרות בקשר לשומה, מומלץ לשלוח אותן עם השומות. מעסיקים שלא יעשו כן, המוסד לביטוח לאומי יתייחס לנתונים הקשורים לשיעורי דמי הביטוח, ולנתונים הקשורים לעובדים שהכנסתם עולה על תקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח, בהתאם למידע שנמצא ברשותו.

9. עריכת ביקורת ניכויים עתידית - העברת שומת הניכויים של רשות המיסים למוסד לביטוח לאומי לא תמנע מהמוסד לביטוח לאומי לערוך ביקורת ניכויים, אך כרטיסי הנהלת החשבונות ודוחות ההתאמה למס לא יבדקו בביקורת הזו, אם תיערך (כפי שמקובל מאז פסק דין "גדות").

10. שומות של רשות המיסים שנמצאות בהשגה - המעסיקים מתבקשים לשלוח גם את השומה וגם העתק מן ההשגה. המידע יישמר במוסד לביטוח לאומי עד שרשות המיסים תדון בהשגה.

גם כיום, בעת ביקורת ניכויים, המידע האמור נמסר למבקר הניכויים של הביטוח הלאומי ונשמר ב"הקפאה" עד קבלת שומה סופית מרשות המיסים.

המעסיק מתבקש להעביר למוסד לביטוח לאומי את השומה הסופית, כדי שיכלל במסגרת המבצע לביטול כל הקנסות.

11. לשאלות והבהרות נוספות ניתן לפנות למשרדי אגף ביקורת ניכויים במוסד לביטוח לאומי בטל': 02-6462011/2 או בפקס: 02-6462009.

הדרכים לדיווח ולתשלום בטופס 102

המוסד לביטוח לאומי הודיע בתשובה למשרד מבקר המדינה מחודש דצמבר 2006, כי החל מחודש ינואר 2007, כ- 153,000 מעסיקים יחוייבו לדווח על כל אחד מעובדיהם מדי חודש (המעסיקים חוייבו לדווח עבור 5 עובדים בשנת 2007). המוסד לביטוח לאומי הוסיף כי לאחר תקופת ניסיון, תיבחן האפשרות להחיל את שיטת הדיווח הזו גם על מעסיקים גדולים יותר.

החל משנת 2008 הוראות הדיווח חלות על מעסיק בעבור בעלי השליטה בכל מקרה, ללא תלות במספר העובדים המועסקים אצלו (מעסיק שיש לו מעל 9 בעלי שליטה, רושם את 9 בעלי השליטה בעלי השכר הגבוה ביותר), וגם על מעסיק, המעסיק עד 9 עובדים בחודש הדיווח. הדיווח מתבצע בגב טופס 102 ומבחן מספר העובדים הוא חודשי. בדוח הפרשים יש לדווח בגב הטופס למי שמעסיק עד 9 עובדים בחודש הדיווח.

טופס 102 (חזית וגב) מועבר למוסד לביטוח לאומי בטופס המקורי, או במחשב. אי אפשר להעביר את הטופס בפקס. צילום גב הטופס או פלט מחשב אינם מתקבלים במוסד לביטוח לאומי.

מומלץ להעביר את הטפסים באופן ממוחשב, כדי לחסוך גם את העתקת הנתונים, וגם את בעיית חיסיון המידע כאשר הטופס מוגש בדואר.

ניתן לפנות למוקד התמיכה הטלפוני. מספרי הטלפון הם: 02-6463252 ו-02-6463251, בימים א'-ה' בין השעות 08:00-17:00.

מעסיק שלא דיווח את פרטי העובדים בגב הטופס לתקופות קודמות וקיבל הודעה על כך, ימלא את פרטי העובדים בגב הטופס בהודעה שקיבל וימסור את הטופס בבנק, או בסניף הביטוח הלאומי או בדואר. ניתן לדווח במרוכז באתר התשלומים באינטרנט, או במערכת ייצוג הלקוחות, מחודש ינואר 2008. לא מקבלים דוחות מתוקנים על פלטים של בתי התוכנה או בפקס.

דוחות 102 שהוגשו ללא גב הטופס נרשמים במוסד לביטוח לאומי כאילו לא הוגשו. כתוצאה מכך נוצרת קביעה, והמעסיק עלול להיתבע לשלם קנסות.

להלן הבהרות בעניין אופן העברת המידע ישירות לביטוח הלאומי. ההבהרות נכתבו בשיתוף עם אגף הגבייה ממעסיקים במוסד לביטוח לאומי.

מערכת ייצוג לקוחות

דיווח באמצעות מערכת "ייצוג הלקוחות" למייצגים המקושרים, ותשלום בפנקס-בבנק או בדואר (בקוד דיווח 12). אפשרי דיווח וגם תשלום בעבור מיוצגים, שיש להם הרשאה לחיוב החשבון בבנק (לא בהוראת קבע). מיוצגים אלה יהנו מדחיית מועד הדיווח והתשלום (עד לסכום דמי ביטוח בסך 53,000 ש"ח).

לאחר שידור הקובץ המייצג מקבל משוב על תקינות הדיווחים. הוא יכול לתקן באופן מיידי גם דוחות שגויים וגם פרטי עובדים בלתי מזוהים.

המוסד לביטוח לאומי עורך ימי עיון למייצגים, מידע קיים באתר.

אתר התשלומים באינטרנט

דיווח באמצעות אתר התשלומים של הביטוח הלאומי, אשר הקישור אליו נמצא בדף הבית של אתר הביטוח הלאומי www.btl.gov.il.

כאשר מעוניינים להשתמש באתר התשלומים לדיווח בלבד, בעת הדיווח באתר התשלומים יש למסור מספר כרטיס אשראי לרישום וזיהוי. התשלום יבוצע בבנק, בטופס 102 ריק. בשדה "קוד דיווח" יש למלא קוד "12", ובשדה "תשלום בפועל" יש למלא את סכום התשלום.

אפשר לבצע יבוא קובץ ממרבית תוכנות השכר לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי, וכך לחסוך הקלדה של פרטי הדוחות.

פרטים נוספים בנושא זה ניתן למצוא באתר התשלומים של הביטוח הלאומי.

ריכוז הכללים לתיאום דמי ביטוח מראש ולהחזר דמי הביטוח בדיעבד

נושא תיאום דמי ביטוח ונושא החזר דמי ביטוח נמצאים בהליכי ייעול לצורך שיפור השירות למבוטחים. לאור זאת, ייתכן שהמידע המפורט להלן הוא זמני. יש להתעדכן באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

תיאום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות נערך למבוטח שמנוכה ממנו שיעור דמי ביטוח מלא במקום שיעור מופחת, או למבוטח שהכנסתו הנוספת ממשכורת או מפנסיה מוקדמת (כולה או חלקה) פטורה מתשלום דמי ביטוח, מן הסיבה שההכנסה הכוללת עולה על ההכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח (התקרה).

כאשר לא נערך תיאום דמי ביטוח באופן שוטף, המבוטח רשאי לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר.

תיאום דמי ביטוח

1. מומלץ בשלב זה להפיק את האישור לתיאום דמי הביטוח באינטרנט לעובד אצל עד שלושה מעסיקים, כולל פנסיה מוקדמת, למי ששכרו אצל המעסיק העיקרי נמוך מ- 60% מן השכר הממוצע במשק. כלומר, העובד זכאי לאישור על ניכוי נוסף בשיעור המופחת.

"מעסיק עיקרי", הכוונה למעסיק שהעובד הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר משכורת חודשית.

את האישור אפשר להפיק לעובדים כאמור באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי בשירות "תיאום דמי ביטוח" – "ביצוע תיאום דמי ביטוח", ולאחר הקשת המחרוזת (המילה המוצגת). בכניסה לאתר יש לבחור בתיקייה "תיאום דמי ביטוח" שמופיעה מימין. מס' הטלפון של מוקד התמיכה בנושא זה : 08-6509920.

המוסד לביטוח לאומי מתכנן להנהיג טופס מיוחד שמספרו בל/644. באמצעות טופס זה המעסיק המשני ו/או משלם הפנסיה יוכלו לערוך תיאום דמי ביטוח, על ידי קבלת הצהרת העובד על הכנסותיו אצל המעסיק העיקרי. השירות יהיה אפשרי למי ששכרו אצל המעסיק העיקרי נמוך מ- 60% מן השכר הממוצע במשק.

בכוונת המוסד לביטוח לאומי להנהיג את הטופס (בל/644) החל מינואר 2010 במקום האישורים שמנפיק כיום המוסד לביטוח לאומי לבעלי הכנסה בשיעור המופחת (אפשר יהיה להנפיק אישורים באינטרנט גם בשנת 2010).

המוסד לביטוח לאומי מתאם בימים אלה את השינויים האמורים לעיל עם לשכות השירות ועם בתי התוכנה.

2. תיאום דמי ביטוח, שנערך מראש, נערך תמיד מחודש התיאום ואילך. יש לצרף תלושי שכר של החודש השוטף, או של החודש הקודם לחודש השוטף, מכל המקומות, ולציין מי המעסיק העיקרי, והכל על פי טופס שמצוי באתר הביטוח הלאומי באינטרנט, שמספרו בל/753.

לצורך קבלת אישור בלבד יש לשלוח את התלושים לפקס:03-5127408 או לפקס:03-5127409. את הבקשות לכל סוגי התיאום אפשר לשלוח בדואר למוסד לביטוח לאומי, מוקד תיאום דמי ביטוח, שד' ויצמן 13 ירושלים 91909.

בחודש אוגוסט 2009 הוגדלה ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לסך של 76,830 ש"ח לחודש. כל האישורים שניתנו בעבור פטור מתשלום דמי ביטוח מהכנסה שמעל סך 38,415 ש"ח אינם בתוקף החל מחודש זה, ויש לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבל אישור חדש, אם השכר עובר את סכום ההכנסה המירבית שעודכנה בחודש אוגוסט 2009.

החזר דמי ביטוח

3. החזר דמי ביטוח מעל ההכנסה המירבית, ששולמו ביתר בשל תיאום שלא נערך מראש, מבוצע בסניפי הביטוח הלאומי בתחום גבייה ממעסיקים, לרבות בשל חודשים קודמים בשנה השוטפת (למעט בתקופה מיום 1 ביולי 2002 ועד 30 ביוני 2003, שבה לא היתה תקרה).

4. בקשה להחזר דמי ביטוח בשל הכנסה בשיעור של עד 60% מן השכר הממוצע במשק (עד שנת 2005 השיעור המופחת היה עד 50% מן השכר הממוצע במשק) יש לשלוח בשלב זה למוסד לביטוח לאומי, מוקד תיאום דמי ביטוח, שד' ויצמן 13 ירושלים 91909.

5. הטופס שהוזכר לעיל (שמספרו בל/753) מיועד גם להחזר דמי ביטוח, אך אפשר לשלוח מכתב בקשה שכולל את הפרטים במלואם.

לבקשה להחזר דמי ביטוח יש לצרף צילום תלושי משכורת לתקופה הרלוונטית.

בבקשה להחזרים שבהם שולם שכר נוסף באחד מן החודשים שבהם נדרש החזר או ביותר (לדוגמה: שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים), יש להעביר פירוט שכר חודשי בכל שנה. את הפירוט הזה יש לבקש מהמעסיק בעבור המוסד לביטוח לאומי (הפירוט כולל את הפריסה המחושבת מדי חודש באופן תאורטי, או לחילופין טופס 101 שכולל פירוט שכר בכל חודש ודמי הביטוח שנוכו מדי חודש).

6. לבקשה להחזר יש לצרף אישור על פרטי חשבון הבנק שאליו מבקש העובד לקבל את ההחזר, או המחאה מבוטלת מחשבון זה.

7. בשל מחסור בכוח אדם העוסק בהחזרי דמי ביטוח, נוצר פיגור בביצוע ההחזרים. אין טעם לפנות לברור עד קבלת התשובה. הפיגור כיום הוא מחודש מאי 2008. כלומר, כל מי שהגיש בקשה עד חודש אפריל 2008 - דמי הביטוח הוחזרו לו.

8. החזר דמי ביטוח ניתן 7 שנים אחורה מיום קבלת הבקשה במוסד לביטוח לאומי, כולל החודשים הקודמים בשנה השוטפת.

החזר דמי ביטוח בשל פנסיה מוקדמת למי שהכנסתו נמוכה מ- 60% מהשכר הממוצע במשק ניתן מחודש פברואר 2004. זאת, מכיוון שעד חודש ינואר 2004 נוכו דמי ביטוח בשיעור אחיד ממחצית הפנסיה המוקדמת (לא היה שיעור מופחת).

פנסיה מוקדמת

9. פנסיה מוקדמת (כולל תקבול בשל אובדן כושר עבודה) נחשבת כ"מעסיק משני", אף על פי שבדרך כלל במס הכנסה הפנסיה המוקדמת נחשבת כמעסיק עיקרי לעניין תיאום מס. לכן, כאשר יש למבוטח משכורת וגם הכנסה מפנסיה מוקדמת, עליו לבקש מהמעסיק לנהוג כלפיו כמעסיק עיקרי לעניין דמי הביטוח.

10. עובד עצמאי (או עובד שכיר ועצמאי), שיש לו גם פנסיה מוקדמת ושסך כל הכנסותיו עולה על ההכנסה המירבית, פונה לתחום גבייה ממעסיקים בסניף כדי לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר מהפנסיה המוקדמת.

11. להלן הערות למשלם פנסיה מוקדמת:

א. משלם הפנסיה המוקדמת חייב להקפיד על קבלת טופס 101 ממקבל הפנסיה.

ב. אם מקבל הפנסיה דיווח בטופס 101 שהוא אינו עובד, אזי משלם הפנסיה ינכה ממנו
דמי ביטוח בשיעור מופחת ובשיעור מלא כהכנסה יחידה.

ג. אם מקבל הפנסיה דיווח בטופס 101 שהוא עובד שכיר, על משלם הפנסיה לנכות
מהפנסיה המוקדמת את השיעור המלא בלבד.

ד. אם משלם הפנסיה קיבל אישור מן המוסד לביטוח לאומי, עליו לנהוג על פי האישור.

ה. החל מינואר 2010 אפשר יהיה לקבל הצהרה מהעובד בטופס בל/ 644, כמוסבר לעיל,
במקום אישור מן המוסד לביטוח לאומי.

מדור התשלומים של צ.ה.ל

12. לביטוח הלאומי יש הסדרים עם מופ"ת (לשעבר מת"ש- מדור התשלומים של צה"ל), לעניין תיאום דמי הביטוח מהפנסיה המוקדמת, וגם לעניין החזרי דמי הביטוח שנוכו ביתר.

מי שמקבל פנסיה מוקדמת ממופ"ת וגם עובד כשכיר במקום אחד, או שהוא גם עצמאי והכנסתו מעל המקסימום, מעביר את הבקשה ישירות למופ"ת. החזר דמי הביטוח הוא מחודש פברואר 2004 ואילך.

לכל שאלה או בירור ניתן לפנות למוקד השירות של מדור הגמלאות של מופ"ת בטלפון:

03-5699999, פקס 03-7374169 , או באתר השכר והכספים בכתובת .www.aka.idf.il/sachar/logi

הוראות כלליות

13. למעסיק נקבעו 2 מדרגות לתשלום דמי ביטוח. חשוב לזכור, שתיאום דמי ביטוח מבוצע לעובד בלבד. אין תיאום דמי ביטוח למעסיק.

14. מי שעובד שכיר במקום עבודה אחד והוא גם עובד עצמאי (או שיש לו הכנסות פסיביות החייבות בדמי ביטוח), חישוב דמי הביטוח עד התקרה מבוצע בהפרשי השומה בתיק העצמאי שלו בביטוח הלאומי. אם נעשתה טעות במשכורת, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי, כמקובל.

15. החזר דמי ביטוח, שנדרש כתוצאה מטעות של המעסיק, מוחזר לעובד באמצעות המעסיק. המעסיק מגיש דוחות מתוקנים למוסד לביטוח לאומי, מקבל את מלוא דמי הביטוח ומעביר לעובד את חלקו. יש למלא טופס בל/659 בעבור כל עובד בנפרד.

מימוש ניירות ערך ואופציות לעובדים

הרפורמה במס שינתה את כללי החיוב במס של הכנסות ממימוש מניות ואופציות לעובדים בהקצאות חדשות, שמבוצעות החל מיום 1 בינואר 2003.

בחירה של מסלול מיסוי, שיחול על תוכנית ההקצאה - מסלול הכנסת עבודה, או מסלול רווח הון, משפיעה על החבות בדמי ביטוח ועל הזכאות לגמלאות בשל הכנסה זו.

למרות שני פסקי הדין המפורטים להלן, המוסד לביטוח לאומי טרם פרסם הוראות חדשות, בעניין סיווג ההכנסה של ניירות ערך מתוכניות הקצאה שלפני הרפורמה במס.

בפסק דין: בנק המזרחי ובנק טפחות נגד המוסד לביטוח לאומי (בל 010133/06, בל 10134/06) מיום 11 במאי 2008, בבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, נקבעה עמדה שונה לעניין סעיף 102 לפקודה. את בנק המזרחי טפחות ייצגו עורכי הדין עמנואל גבאי ואליעזר צוקרמן.

כב' השופט אייל אברהמי קובע חד-משמעית כי הכנסת עובדי הבנק מההטבה שניתנה להם במסגרת ההפרטה של הבנק ובמסגרת סעיף 102 לפקודה, בנוסחו לפני הרפורמה במס, "אינה הכנסת עבודה, כי אם רווח הון, הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. מועד המיסוי הינו המועד בו מסתיימת תקופת חסימת המניות, היינו תקופת ההפקדה בידי הנאמן".

לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון פס"ד (ע"א 6161/05) חגי כץ נגד פ"ש ת"א 3, שקבע את ההלכה כי הרווח שנקבע לעובד מממוש אופציות ומניות, שהוקצו לפני ינואר 2003 לפי סעיף 102 לפקודה – הוא רווח הון.

מעסיקי עובדים במשק בית

עד חודש יולי 2005 המוסד לביטוח לאומי קיבל גם דיווחים שנעשו בלי שנמסרו פרטים מלאים על עובדי משק בית. כיום, על פי הוראת המוסד לביטוח לאומי, אי אפשר לדווח על העסקת עובד משק בית ללא פרטים מלאים של העובד. יש לבקש מן העובדים את הפרטים המלאים, כדי שניתן יהיה לדווח ולשלם את דמי הביטוח.

יש לזכור שמעסיק שאינו משלם דמי ביטוח בעבור עובד, עלול להידרש לשלם את דמי הביטוח בצירוף הצמדה, קנסות, ולעיתים אף תביעה להחזר הגמלה, שהמוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לעובד. כאשר העובד תובע גמלה, אשר ייתכן ולא היה זכאי לה בשל העובדה שהוא עובד במשק בית, עלול המעסיק להיחשד כמי שסייע לעובד לקבל גמלה שלא כדין, אם לא דיווח כדין על העובד.

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר 175/08 ביום 24/11/08. החוזר בוחן את מעמד המועסקים במשק בית על פי העקרונות שלהלן, ויוצר אחידות בטיפול במשק בית בין סניפי הביטוח הלאומי.

בחוזר נקבעו מי שאינם כלולים בין העבודות במשק בית: הוראה פרטית והנחיית סדנאות, גננים שעיקר עיסוקם בגננות וניקיון ואחזקת עמותות, לרבות בתי כנסת.

להלן העקרונות המצטברים, שעל פיהם ייחשב מבוטח כעובד במשק בית :

- המעסיק הוא אדם פרטי (או ועד בית) והעבודה אינה לצורך עסקו או משלח ידו של
המעסיק.

- העבודה נחוצה וחיונית, ואם לא היו מעסיקים את העובד היו מעסיקים עובד אחר במקומו.

- לעובד במשק הבית משולם שכר ריאלי (ולא סמלי)והוא אינו עובד בהתנדבות ו/או ללא שכר.

- העובד במשק הבית אינו מבצע את העבודה במסגרת עזרה הדדית טבעית בין בני
המשפחה ו/או בין חברים.

- העבודה שמבוצעת נמדדת בכסף ומוערכת כשכר עבודה במסגרת קשר חוזי להסדרת זכויות וחובות שבין עובד למעבידו.

- עיקר העבודה נעשה באופן סדיר וקבוע במסגרת שעות עבודה ו/או ימי עבודה קבועים.

- העובד במשק הבית מחוייב לבצע את העבודה באופן אישי.

- העובד במשק הבית אינו מעסיק עובדים בביצוע העבודה.

- היקף העבודה הוא ריאלי וסביר ביחס לסוג העבודה.

עובד במשק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי כמי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק או בעבודות ניקיון בבנין משותף. נכללים גם מי שעוסקים בטיפול בילדים,במבוגרים,בקשישים ובסיעודיים.

מדובר בעבודות שבטבען נחוצות לשמירה על אחזקה תקינה ועל תפקוד משק הבית הפרטי ו/או הבנין המשותף וסיוע לבעל הבית הפרטי ו/או לבני ביתו בניהול משק הבית.

להלן סוגי העבודות המוכרות במשק הבית:

סוג העבודה

תנאי עבודה

הסבר

1.

עבודות נקיון

העבודה מתבצעת בבית הפרטי ובחצרות הבית הפרטי. מדובר בעבודות ניקיון לרבות בישול, גיהוץ, קיפול כביסה וכד'

העבודה מתבצעת על ידי העובד עצמו והוא אינו מעסיק עובדים מטעמו

2.

טיפול, השגחה ושרותי שמרטפות

עיקר העבודה לא מתבצע בבית של המטפל

סעיף זה מתייחס לטיפול בילדים, קשישים וחולים הזקוקים להשגחה. במסגרת זו יכללו גם מצבים זמניים שהטיפול מתבצע מחוץ לבית כגון: בתי אבות, בית חולים וכד'.

3.

עבודות נקיון וחצרנות בבתים משותפים

העבודות מתבצעות ברכוש המשותף ולא ברכוש הפרטי ומבצע העבודה אינו מעסיק עובדים

מתייחס למעסיק שהוא ועד בית

4.

נהג פרטי

ההסעה מתבצעת שלא בכלי הרכב של הנהג הפרטי, והנהג לא נשלח מטעם חברה ו/או מעסיק אחר

5.

שומר

בכל תנאי ההעסקה ובלבד שלא נשלח לעבודה מטעם חברה

6.

מטפל שנשלח ע"י חברה פרטית ומועסק ע"י המטופל מעבר לשעות שנקבעו ע"י החברה

בתחום הסיעוד

7.

העסקה משותפת ע"י קבוצת הורים בשמירה על ילדים

גם אם ההעסקה מחוץ לבית

על קבוצת ההורים המעסיקה לצרף מכתב בו הם מציינים מי נבחר לשמש כמעסיק ועל מי תחול חובת הדיווח ותשלום

צו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק החל מיום 1/1/2008

בצו ההרחבה לביטוח הפנסיוני נקבעו העובדים שהצו חל עליהם, לרבות עובדים שלא חלה עליהם חובת ביטוח על פי חוק או הסכם כל שהוא. בדרך כלל עובדי משק בית נמנים על עובדים אלו ולכן צו ההרחבה חל עליהם ויש להפקיד בעבורם לקרן פנסיה או לתוכנית ביטוח מנהלים.

פנסיה מוקדמת (פרישה לגמלאות לפני גיל הפרישה)

מחודש פברואר 2004 חלה חובה על כל משלמי הפנסיה, לרבות חברות הביטוח, לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הפנסיה, המשולמת מכוח חיקוק, או הסכם עבודה לגמלאים בפרישה מוקדמת, לרבות "פנסיה" המשולמת בשל נכות, או אובדן כושר עבודה מלא או חלקי, אם הקצבה נכללת בהגדרת "פנסיה", שבסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי.

"פנסיה מוקדמת" מוגדרת בסעיף 345ב לחוק כקצבה, המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל פרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות, או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.

חברות הביטוח אינן חייבות בניכוי במקור של דמי ביטוח מתשלומים, המשולמים בגין פוליסות, שבמקורן אינן מכוח יחסי עובד ומעביד. במקרים אלה, ההכנסה מפוליסת אובדן הכושר תראה כהכנסה פסיבית, על כל המשתמע מכך.

אם משולמת פנסיה מוקדמת לגמלאי, שהוא גם עובד שכיר, ו/או גם עצמאי, ו/או גם מקבל פנסיה במקום נוסף, משלם הפנסיה מנכה מהמבוטח את השיעור המלא של דמי הביטוח על כל הכנסתו, למעט אם המבוטח המציא למשלם הפנסיה אישור מהמוסד לביטוח לאומי על ניכוי בשיעור שונה (המוסד לביטוח לאומי מעוניין לשנות את החוק כך שהפנסיה המוקדמת תחויב כמעסיק עיקרי).

להלן מפורטים המקרים, שבהם משלם הפנסיה פטור מלנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהפנסיה המוקדמת:

מקרים, שבהם אין צורך להמציא למעסיק אישורים

1. גמלאים, שהגיעו ל"גיל הפרישה" על פי החוק (הכוונה לחוק גיל פרישה, התשס"ד- 2004).
2. פנסיה, לשאיריו של גמלאי (כגון: אלמן/ה וילדים), פטורה מניכוי דמי ביטוח בכל מקרה.
3. מבוטח שפרש לגמלאות ב-2 לחודש ואילך – לא ינוכו ממנו דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח
בריאות מהפנסיה באותו החודש, אלא רק מהחודש שלאחריו ואילך.

עקרת בית (לרבות ידועה בציבור)

אישה נשואה היא "עקרת בית" על פי חוק הביטוח הלאומי, כאשר היא אינה עובדת מחוץ למשק ביתה, כעובדת שכירה או כ"עובדת עצמאית" ,ושבעלה (או בן זוגה) מבוטח לפי פרק י"א לחוק (מבוטח לזקנה). "עקרת הבית" פטורה מתשלום דמי ביטוח גם אם היא טרם הגיעה ל"גיל פרישה" על פי החוק.

יש לקבל הצהרה בכתב מ"עקרת הבית", בתחילת כל שנת כספים, על מעמדה כאמור. בגוף ההצהרה, עליה להתחייב להודיע למשלם הפנסיה, אם וכאשר תתחיל לעבוד כעובדת שכירה או כ"עובדת עצמאית", או על כל שינוי שיחול במעמדה האישי.

משלם הפנסיה מנכה דמי ביטוח מהפנסיה המוקדמת כאשר המבוטחת אינה כלולה בהגדרה לעיל והיא אינה "עקרת בית", לדוגמה: אם היא עובדת שכירה.

טופס בל/ 618

בעבור המבוטחים, המנויים בסעיפים להלן, אי הניכוי מהפנסיה יהיה רק על פי אישור
בכתב, בטופס בל/618, שניתן למבוטח במוסד לביטוח לאומי עבור משלם הפנסיה. את
הטופס אפשר להזמין בפקס מסניף הביטוח הלאומי שבמקום המגורים. אין צורך לבקש
אותו אישית בסניף.

1. אלמנה, המקבלת קצבת שאירים או קצבת תלויים מן המוסד לביטוח לאומי בישראל.

2. מבוטח נכה, המקבל מהמוסד לביטוח לאומי בישראל קצבת נכות כללית זמנית
בשיעור 75% לתקופה של שנה לפחות, או קצבת נכות כללית יציבה בשיעור 75%, או
קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות.

3. מבוטחת ברשות (שעדיין מבוטחת, למרות שהזכות לביטוח ברשות בוטלה).

4. כאשר הגמלאי אינו תושב ישראל, הוא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות
בכל מקרה. אם נוכו דמי ביטוח, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש בקשה להחזר.

מענק שנים עודפות בפנסיה

לפי הנחייתו של מר דני אלקיים, מנהל אגף ביטוח ובריאות, המוסד לביטוח לאומי רואה בהכנסה זו כהכנסה פטורה מתשלום דמי ביטוח.

כספי פיצויים שהתקבלו בגין מלחמה

הנחיה של מנהל אגף הביטוח והבריאות מר דני אלקיים, מיום 1/8/07, מפרטת את אופן חיוב דמי הביטוח של תשלום שניתן למבוטחים, שהכנסתם נפגעה עקב מלחמת לבנון השנייה ואשר המדינה שילמה להם הכנסות שהיו מקבלים, לכאורה, אלמלא המלחמה בצפון. ההנחה היא, שהוראות אלה תקפות גם כיום. ההנחיה היא כדלקמן:

1. אם הפיצוי התקבל בשומה כהכנסה ממשלח יד כעובד עצמאי, יש לראות בפיצוי כהכנסה ממקור עצמאי.

2. אם הפיצוי התקבל בשומה כהכנסה פסיבית, בגין השכרת נכסים למשל, יש לראות בפיצוי כהכנסה שלא מעבודה.

3. אם המבוטח יוכיח שהפיצוי הוא הוני, לא יראו בפיצוי הכנסה חייבת בתשלום דמי ביטוח.

הקבלן - כמעסיקם של עובדי קבלן-המשנה (בעבודות בניה)

על פי סעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי הותקנו תקנות בדבר חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן-משנה ובדבר דינו של קבלן, שלא קיים את החובה האמורה. התקנות הן: תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), התשי"ח-1957.

בהתאם לחקיקה האמורה: קבלן בניין, שאינו מדווח למוסד לביטוח לאומי על קבלני-המשנה שהוא מעסיק, מקבל עליו - במודע - את האחריות כמעסיקם של עובדי קבלן-המשנה. אם קבלן- המשנה מוכיח לקבלן שהוא מדווח למוסד לביטוח לאומי ומשלם דמי ביטוח על פי החוק והתקנות, אין צורך לדווח על פי סעיף 355 והתקנות שהותקנו לפי סעיף זה. הדיווח מבוצע בטופס מיוחד שהנפיק המוסד לביטוח לאומי.

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

בחברת בית, בחברה משפחתית ובחברה שקופה, לפי סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה, בהתאמה, רואים את הכנסתה החייבת של החברה כחייבת במס הכנסה בידי בעלי המניות (בחברה משפחתית – הנישום המייצג), ואילו רווחים שחולקו בפועל לבעלי המניות, רואים אותם כאילו לא חולקו לעניין החיוב במס, על פי פקודת מס הכנסה.

חבות בדמי ביטוח – עד שנת 2007

לעניין חבותם של בעלי המניות בדמי ביטוח, נקבעו ההלכות בבית הדין הארצי לעבודה, כי בעלי המניות יחויבו בדמי ביטוח בשנת חלוקת הדיבידנד בפועל בלבד, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולתקנותיו.

הובהר בביטוח הלאומי, שעם קבלת הדיווח כי הדיבידנדים חולקו בפועל, נוצרה הזכות החוקית למוסד לביטוח לאומי לבדוק את החיוב בדמי הביטוח.

הדיווח על דיבידנדים שחולקו בפועל נבחן במסגרת ביקורת הניכויים בחברות המשפחתיות ובחברות הבית. התעלמות מהדיווח האמור עלולה הייתה להיות, למעשה, אי דיווח על הכנסות החייבות בדמי הביטוח.

הוספת סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2008

החל משנת 2008 נוסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי. על פי הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה מפיקות הכנסה חייבת לפי סעיף 1 לפקודה בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת המס לבעלי המניות. זאת, גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (כולל בחברה משפחתית).

על פי חוזר 1368 מחודש מרץ 2008, הכנסות מדיבידנדים, שמקורן בחברה משפחתית או בחברת בית או בחברה שקופה, חייבות בדמי ביטוח בסוף אותה השנה שבה הופקה ההכנסה, ולא במועד חלוקת הדיבידנד בפועל, כפי שהיה עד 2007. רווחי החברה המשפחתית יחולקו בין בעלי המניות בחברה לפי חלקם היחסי ברווחי החברה.

כלומר, על פי החוזר, התיקון התאים את מועד החיוב בדמי הביטוח למועד החיוב במס הכנסה, וההכנסה החייבת בדמי ביטוח הושוותה להכנסה החייבת במס הכנסה, למעט הכנסה הפטורה עד לשיעור 25% מן השכר הממוצע במשק. על פי החוזר, שיעור דמי הביטוח יהיה 12% על רווחי החברה המשפחתית.

להלן דוגמה מן החוזר :

לחברה משפחתית יש ארבעה בעלי מניות, ולכל בעל מניה 25% מהרווחים.

רווחי החברה המשפחתית, שיוחסו לבעל מניות אחד לצורך מס הכנסה, היו 200,000 ש"ח.

לצורך ביטוח לאומי תיוחס הכנסה שנתית של 50,000 ש"ח לכל בעל מניות. החיוב בדמי ביטוח, בשיעור 12% לכל בעל מניות, יהיה כדלהלן :

החלק הפטור בשנת 2008 (25% מהשכר הממוצע במשק)- 22,980 ש"ח לשנה, והחלק החייב - 27,020 ש"ח לשנה.

הערות לחיוב בדמי ביטוח

כפי שניתן לראות בדוגמה שפורסמה בחוזר, ההכנסה החייבת במס, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, תחולק כהכנסה פסיבית בין כל בעלי המניות. המהלך אמור להיות מתואם עם רשות המיסים, במטרה לבצע את החיוב עם קבלת המידע על השומה, ואכן בחוק ההתייעלות הכלכלית אושרה העברת המידע הקשור בחברות אלה מרשות המיסים למוסד לביטוח לאומי.

בהמשך לשיחות עם מר דני אלקיים, מנהל אגף הביטוח והבריאות, שהתקיימו בעניין האמור, עולות ההנחיות הבאות, שכאמור טרם הועלו על הכתב.

1. הכנסות חברה משפחתית, המוצגות כיגיעה אישית ומיוחסות לנישום המייצג, יחולקו בין כל בעלי המניות כהכנסה פסיבית.

חשוב להדגיש שכאשר יש עבודה בפועל ומדובר בבעלי מניות בחברה, שעובדים בפועל בחברה שבשליטתם כשכירים, הרי שהחברה חייבת, ככל מעסיק, לנכות דמי ביטוח מבעל השליטה ולהעביר את חלק העובד ואת חלק המעסיק מדי חודש למוסד לביטוח לאומי.

כאשר בעל השליטה הוא "עובד עצמאי", חלים עליו כל הכללים החלים על עובד עצמאי, לרבות רישום במוסד לביטוח לאומי כ"עובד עצמאי" ותשלום מקדמות בהתאם מדי חודש.

2. בכוונת המוסד לביטוח לאומי להתייחס להכנסות של החברה המשפחתית, או של חברת הבית, הכלולות בגדר ההכנסות הפטורות מדמי ביטוח לפי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי (לדוגמה: ריבית ושכר דירה), ומוצגות בהתאם בדוח השנתי למס הכנסה, כאילו הן הכנסות היחיד. כלומר, הן יהיו פטורות מתשלום דמי ביטוח.

כאמור, טרם פורסמה הודעה רשמית מן המוסד לביטוח לאומי.

3. קיזוז הפסדים בחברה משפחתית מבוסס על כללי מס ההכנסה, להלן דוגמה :

בשנת 2008 יש למבוטח משכורת בסך 100,000 ש"ח והפסד מחברה משפחתית בסך
100,000 ש"ח. למס הכנסה מדווח "אפס" הכנסה. לעומת זאת, דמי ביטוח הוא ישלם
מהמשכורת (ולא יקבל החזר). בשנת 2009 - לחברה המשפחתית יש הכנסה בסך של 100,000 ש"ח. ההכנסה בסך של 100,000 ש"ח תחויב בדמי ביטוח, על אף שבשנה קודמת לא קוזז ההפסד לצורך הביטוח הלאומי.

חשוב לשים לב שכאשר מדובר במשכורת של בעל שליטה בחברה, לרבות בחברה משפחתית, בעל השליטה מתנהג כשכיר לכל דבר ועניין.

תיקון סעיף 351(א) וביטול סעיף 351(ה) לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2008

הפטור מדמי הביטוח הלאומי, הקבוע בסעיפים 351(א) ו-(ה) לחוק הביטוח הלאומי, בוטל החל משנת 2008 באשר להכנסות נוספות שיש למבוטח, לתקופה שבעדה מגיעה לו אחת מהגמלאות שבסעיפים לעיל. כלומר, מבוטח שמקבל שכר בתקופה שבעדה הוא מקבל דמי לידה, או דמי פגיעה, או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי, המעסיק מנכה דמי ביטוח מהעובד ומעביר את חלקו בדמי הביטוח הלאומי (אם הוא מעסיק עיקרי, ינכה מהעובד דמי ביטוח מופחתים).

להלן דוגמה מחוזר 1368 מחודש מרץ 2008 :

מבוטחת יצאה לחופשת לידה ממקום עבודתה, כמורה במשרד החינוך. אם חופשת הלידה היא בחופשת הקיץ, התשלומים שהיא תקבל בתקופת חופשת הלידה, מכוח הסכם העבודה הקיבוצי, חייבים בדמי ביטוח.

משמעות התיקון, החל ממשכורת חודש ינואר 2008

הכנסות מדמי פגיעה, מתמורת דמי פגיעה ומדמי לידה, חייבות בניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מהעובד, ואילו המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי רק עבור הסכום העודף על דמי הפגיעה, תמורת דמי הפגיעה ודמי הלידה המשולם לעובד.

כלומר, סכום דמי הפגיעה, תמורת דמי הפגיעה ודמי הלידה פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי בחלקו של המעסיק.

את הדיווח ואת התשלום יש לבצע בטופס 102.

החל ממשכורת חודש מרץ 2008 חל שינוי באופן הדיווח והתשלום בעבור עובד בזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, כדלהלן:

1. מעסיק רגיל (דמי הפגיעה משולמים לעובד ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי):

המוסד לביטוח לאומי מנכה מדמי הפגיעה המשולמים לעובד את חלק העובד בדמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות.

כל תשלום שהמעסיק משלם בנוסף לדמי הפגיעה שהעובד מקבל, לתקופה שבעדה מגיעים לו דמי פגיעה,חייב בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (חלק עובד וחלק מעסיק).

2. מעסיק על פי תקנה 22, המורשה לשלם דמי פגיעה לעובדיו, על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד - 1954:

המעסיק משלם שכר רגיל לעובד בתקופת דמי הפגיעה (שלא יפחת מדמי הפגיעה), מנכה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא שכרו של העובד, ומשלם את חלקו בדמי הביטוח הלאומי (חלק המעסיק) על כל השכר.

החל ממשכורת חודש מרץ 2008, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות אינם מנוכים מתשלומי דמי הפגיעה, שהמוסד לביטוח לאומי מחזיר למעסיק על פי תקנה 22.

3. מעסיק המאושר לפי סעיף 343 לחוק הביטוח הלאומי, המשלם תמורת דמי פגיעה
לעובדיו:
המעסיק ממשיך לשלם שכר לעובדיו, מנכה מן העובד את חלקו בדמי הביטוח הלאומי ובדמי ביטוח הבריאות (חלק עובד) ומשלם את חלקו בדמי הביטוח הלאומי ממלוא שכר העובד.

המעסיק יקבל החזר של דמי הביטוח הלאומי על חלקו הפטור בגובה תמורת דמי הפגיעה.


מבצע להחזר יזום של דמי ביטוח

בבדיקות שערך המוסד לביטוח לאומי התברר, כי מעסיקים מורשים לפי תקנה 22 שילמו דמי ביטוח לאומי וניכו מהעובדים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, בתקופה שבה הם שילמו את דמי הפגיעה לעובד על פי התקנה האמורה. המעסיקים לא פנו למוסד לביטוח לאומי לבקש החזר דמי ביטוח עבורם ועבור העובדים.

מזה מספר שנים, המוסד לביטוח לאומי אינו מחזיר כספים למעסיקים שביקשו לערוך התחשבנות רטרואקטיבית של תקופות ארוכות (בדרך כלל התחשבנות של מספר שנים).

המוסד לביטוח לאומי טען שהוא מפתח מערכת אוטומטית, שתבצע את ההחזר באופן המיטבי בהעברה ישירה לחשבונות הבנק של העובדים ושל המעסיקים, תוך כדי חלוקה בין יתרות הזכות שמגיעות לעובדים ולמעסיקים.

במשך השנים החוקים השתנו וביצוע ההחזר הפך לפעולה מורכבת.

לאחרונה השלים הביטוח הלאומי את ההכנות להחזר אוטומטי רחב היקף של דמי הביטוח ששולמו ביתר למעסיקים מורשים לפי תקנה 22, כשעל המעסיק למלא שאלון ולהעבירו אל המוסד לביטוח לאומי. דרישת המידע תבוצע בצורה יזומה על ידי המוסד לביטוח לאומי, החל מחודש אוגוסט 2009, המעסיק מתבקש לא להגיש דוחות מתוקנים בגין החזר דמי הביטוח.

לשאלות הבהרה אפשר לפנות למוסד לביטוח לאומי, לגב' יעל סימן טוב בטלפון 02-6709506 ולגב' גלדיס שמחי בטלפון 02-6463432.

סוגיות מיוחדות הקשורות לבני משפחה ולבעלי שליטה

תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי

ביום 21 במאי 2007, ניתן פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה : ויפג בע"מ נ.המוסד לביטוח לאומי (עבל 000376/06), שעניינו בקשה לתקן דיווח על שכר חודשי לבעל שליטה, שמשך בפועל שכר נמוך יותר.

החברה המערערת דיווחה על תשלום שכר לבעל השליטה בסך 20,000 ש"ח, על אף שבפועל נמשך שכר נמוך יותר. השכר שדווח עליו נקבע מתוך הנחה וצפייה שיאושרו מענקי מחקר ופיתוח על ידי המדען הראשי, ומשלא אושרו המענקים – החברה ביקשה להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע שלא ניתן לעשות כן, שכן השכר שהוצהר עליו וששולמו ממנו דמי ביטוח, היה השכר הקובע לעניין גמלאות מחליפות שכר, לו העובד היה זכאי להן במועד הרלוונטי.

כב' השופט יגאל פליטמן קבע בין היתר, בסעיף 7 בפסק הדין, כדלקמן :

"טענתה העיקרית של המערערת, היא כי אין לגבות דמי ביטוח לאומי משכר אשר לא שולם בפועל. עפ"י טענתה, המשיב גבה כספי שכרו של ד"ר שדה שלא כדין. אין בידי לקבל טענה זו...

בתקופה הנטענת השכר המוסכם היה בסך של 20,000 ש"ח. על פי שכר זה בוטח העובד למשל לעניין פגיעה בעבודה ולעניין דמי אבטלה. לכן על פי שכר זה צריכים היו להשתלם דמי הביטוח ואין המערערים (החברה ובעליה) יכולים להקטין רטרואקטיבית את שכר העבודה המוסכם באופן שיפחית את החיוב בדמי הביטוח לאחר שהתברר שלא קמה זכאות לגמלה בתקופה הרלבנטית".

פסק דין סגנון הכרך בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי

בעלי השליטה בחברת סגנון הכרך בע"מ הפחיתו את שכרם באופן רטרואקטיבי בשל מצוקה כלכלית. החברה פנתה לפקיד השומה שהסכים להפחית את השכר. החברה פנתה עם האישור מפקיד השומה למוסד לביטוח לאומי, שסרב להפחית את השכר.

התובעים פנו לבית הדין האיזורי לעבודה, שדחה את התביעה, ערערו לבית הדין הארצי לעבודה, שדחה אף הוא את התביעה מטעמיו של בית הדין האיזורי (פס"ד חברת סגנון הכרך בע"מ ואח' נגד המוסד לביטוח לאומי, בבית הדין האזורי לעבודה בת"א – יפו בל003881/05 מיום 11/9/07 ובבית הדין הארצי לעבודה עב"ל 000748/07 מיום 28/1/09).


השיקולים לדחיית פסק הדין:

1. שיקול ביטוחי – לדעת בית הדין בלתי סביר לאפשר קבלת זכות ביטוחית ולהקטין בדיעבד את מחירה, כשמתברר שהזכות לא מומשה.

2. פירוש חוק הביטוח הלאומי – נקבע בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי שההכנסה היא לפי סעיף 2(2) לפקודה, אך לא נקבע כי ההכנסה היא לפי מה שקבע פקיד השומה, למרות שראוי ורצוי כי קביעת הרשויות המנהליות יהיו אחידות, אלא שכלל זה אינו מוחלט וזוהי רק נקודת המוצא.

יש טעם לסטות מקביעת פקיד השומה בשל העיקרון הביטוחי.

החזר דמי ביטוח כתוצאה משינוי מעמד בדיעבד

אדם, שמעסיק בן משפחה שלא באופן סדיר (ויותר כעזרה משפחתית מאשר עבודה נחוצה וחיונית), וככל הנראה הוא לא היה מעסיק עובד בשכר במקום את בן המשפחה, אינו נחשב עובד שכיר על פי חוק הביטוח הלאומי. מכאן, אין מקום לדווח על בן המשפחה כעל עובד שכיר, שכן העובד לא יהנה מגמלאות הביטוח הלאומי, ולא יוחזרו למעביד ולעובד דמי הביטוח, אלא לפי כללים חדשים שפורסמו בחוזר הביטוח הלאומי שמובהר להלן.

ביום 21 באוגוסט 2007 המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר, המפרט את הכללים בהחזר דמי ביטוח במצבים מסוימים.

העיקרון המנחה בגיבוש הכללים הוא שהכנסה שדווחה כהכנסת עבודה של בן המשפחה, שלא הוכר כשכיר, היא הכנסה חייבת של המעביד, שכן היא הוכרה כהוצאה מוכרת. דמי הביטוח יוחזרו כפוף לאישור מתאים ממס הכנסה כי הוצאות השכר של המעביד הופחתו, כפוף להגשת דוחות מתוקנים במוסד לביטוח לאומי, וכפוף לתקופת ההתיישנות.

התיישנות לעניין החוזר היא תקופה שאינה עולה על 7 שנים רטרואקטיבית מהמועד שבו נדרש המוסד לביטוח לאומי על ידי המעביד להשיב את דמי הביטוח, או מהמועד שבו הודיע המוסד לביטוח לאומי למעביד ו/או למבוטח על זכאותם להחזרי דמי הביטוח, והכל לפי המוקדם.

המוסד לביטוח לאומי העביר הבהרה נוספת לסניפים, שההתיישנות האמורה אינה חלה על חובות למוסד לביטוח לאומי, אלא על החזרי דמי ביטוח על פי החוזר, בלבד.

שינוי מעמד של עובד עצמאי - כאשר מתברר כי בוצעה בפועל עבודה והמבוטח עונה לכללים שנקבעו ל"עובד עצמאי"-משתנה המעמד לעובד עצמאי, בדרך כלל לא רטרואקטיבית.


שינוי מעמד של עובד שכיר - כאשר מבוטח הוא "עובד עצמאי" ומתברר בדיעבד שמתקיימים יחסי עובד ומעביד בפועל בינו לבין מקבל השירות, מבוטל הרישום כעובד עצמאי. דמי הביטוח שמופיעים כיתרת זכות אצל המבוטח מועברים במלואם לתיק הניכויים של המעביד.

פסק דין בדרי

בפס"ד יחזקאל בדרי נגד המוסד לביטוח לאומי קבע בית הדין האיזורי בפ"ת (בל 007486/06 מיום 15/6/08) כי המוסד לביטוח לאומי נהג בהתאם למדיניות הנוהגת שעה שההכנסה שדווחה כהכנסת עבודה של התובע יוחסה למעסיק, ומשכך התובע אינו זכאי לקבל את דמי הביטוח (חלק מעסיק) חזרה מהנתבע. ואילו ביחס לחלק העובד, על המעסיק להחזירו ישירות לתובע.

התביעה להחזר דמי הביטוח (חלק עובד וחלק מעסיק) נדחתה והמוסד לביטוח לאומי קיבל גיבוי לחוזר האמור.

הובהר בעל פה כי על פי הבנת המוסד את פסק הדין, העובד והמעביד לא יקבלו את חלקם בדמי הביטוח בחזרה גם אם החברה תמציא אישור מרשות המיסים, שהוצאות השכר הופחתו כי המשכורת ששולמה, כביכול לתובע, שייכת לאחיו "המעסיק".


שיטת חישוב המס בין בני זוג בעסק משותף

שיטת חישוב המס בין בני הזוג אינה אמורה להשפיע על הדיווח למוסד לביטוח לאומי, כיוון שתקנות הביטוח הלאומי מחייבות יחס חלוקה בין בני זוג, העובדים בעסק משותף, כאשר לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד (תקנה 24 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח).

בני זוג, המדווחים על הכנסתם על פי תקנה 24 האמורה, וההכנסה מחולקת ביניהם, רשאים להצהיר על יחס החלוקה (לפי התקנה), עד ליום 30 באפריל בכל שנה (שינוי כאמור לפני זכאות לקצבת זקנה, אינו חל על הזכאות לקצבה).

חשוב לשים לב שחלוקת הכנסה בין בני הזוג על פי תקנה 24 האמורה, אפשרית רק אם בת הזוג עונה לכללים של "עובדת עצמאי".

בעבר היה נהוג שלא לאפשר חלוקת הכנסה בין בני זוג שהם "עובדים עצמאיים" כאשר לבן הזוג יש מקצוע מיוחד (כגון: רואה חשבון, עורך דין, שמאי, יועץ מס או רופא), לבת הזוג אין מקצוע זהה,היא עובדת כשכירה אצל בן הזוג, ומתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד. בת הזוג נחשבה לעובדת שכירה. כיום ניתן לבקש "יחס חלוקה" גם במקרים אלה, לפי תקנה 24.

במקרים שבהם מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין בני הזוג, בת הזוג היא שכירה. במקרים, שבהם שני בני הזוג הם עובדים עצמאיים, ללא תלות במקור הכנסתם, תקנה 24 האמורה אינה חלה עליהם.

חשוב לזכור, שהמוסד לביטוח לאומי קובע מעמד מבוטחים על פי דיני עבודה, ולא על פי אופן תשלום דמי הביטוח, או על פי אופן תשלום המס.

מצבים שבהם בת זוג שכירה בעסק של בעלה (בעסק שאינו מאוגד כחברה)

אין מניעה חוקית כי אישה תיחשב כעובדת שכירה של בעלה (בעסק פרטי). בת זוג נחשבת כשכירה בעסק של בעלה אך ורק אם מתקיימים ביניהם יחסים של עובד ומעביד כהלכתם.

עם זאת, לאור מיעוט המקרים בפסיקה, שבהם אישה הוכרה כשכירה של בעלה, המוסד לביטוח לאומי אימץ מספר מבחנים מצטברים, שנקבעו בפסיקה, שנבחנים בין יתר המבחנים, לקיום יחסי עובד ומעביד (הכללים זהים גם למקרים בהם בן הזוג מועסק בעסק של אשתו):

1. שכר קבוע ויציב, שמתקבל בפועל, שאינו מותנה במצב הכלכלי של העסק, ושאינו מושפע ממנו. העובדת (האישה) אינה חשופה לסיכון כלכלי.

2. קיימת מסגרת קבועה של שעות עבודה.

3. בת הזוג מקבלת שכר ריאלי בתוספת התנאים הסוציאליים, כגון: חופשה, הבראה ותוספת יוקר כמו כל העובדים.

4. האישה אינה נוהגת מנהג בעלים בעסק, ובעלה הוא זה שמקבל את ההחלטות המהותיות במקום העבודה.

באותם מקרים, שבהם האישה עובדת בפועל והוגשה תביעה לגמלה, כאשר העובדת שכירה או עובדת עצמאית, היא תהיה זכאית לגמלה כפוף לכללים במוסד לביטוח לאומי.

כאמור, חוק הביטוח הלאומי מאפשר מצב שבו אישה תהיה שכירה אצל בעלה. אולם כדי שהדבר יתאפשר, צריכים להתקיים יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. דיווח טכני על האישה כשכירה, כאשר היא מתנהגת כעצמאית לכל דבר, אינו יכול "להכשיר" את המעמד כ"שכיר" כשלא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, שכן, שינוי במעמד האישה מעובדת עצמאית לעובדת שכירה, שלא על פי דיני עבודה בשל תכנוני מס, טומן בחובו הוספת זכויות ביטוחיות למי שאינו מבוטח בהן, כגון ביטוח בענף אבטלה ובענף פשיטות רגל.

אשר על כן, המוסד לביטוח לאומי מקפיד על בחינת מעמדה של אישה, המדווחת כשכירה של בעלה, כדי שלא תוכל להנות מזכויות אשר אינן מגיעות לה.

מבחנים בהעסקת בעל שליטה בחברה שבשליטתו

כאשר מדובר בחברה בע"מ, שבני הזוג או אחד מהם בעלי שליטה בה, ובני הזוג מועסקים בחברה כעובדים שכירים, מדובר באישיות משפטית נפרדת, והמבחנים לקביעת המעמד הם לפי שלושת המבחנים שנקבעו בפסק דין גרוסקופף.

פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה - עב"ל 20182/97, דב"ע נז/02-182 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף - ניתן באפריל 1999. פסק הדין מהווה בסיס להחלטות בביטוח הלאומי לעניין מעמד ולעניין סכום ההכנסה המזכה בגמלה.

בית הדין הארצי, בפסק דין גרוסקופף, קובע את המסקנות שלהלן:

1) הכלל הוא - שאדם, שמבצע עבודה עבור חברה הוא "עובד" החברה.

2) על החריגים לכלל מוטלת חובת ההוכחה לעניין קיום יחסי עובד ומעביד, בין היתר במצבים בהם קיימת קירבה משפחתית.

בפסק דין גרוסקופף ערך בית הדין מבחנים, ובעזרתם קבע שהמבוטח, שהוא בעל שליטה בחברה, היה עובד שכיר. מבחנים אלו הפכו למבחנים מובילים בפסקי הדין בבתי הדין לעבודה, והמוסד לביטוח לאומי משתמש בהם כדי לקבוע את אופן ביטוחם של בעלי השליטה בחברות.

המבחן הראשון - האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של בעל השליטה כ"עובד", לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה.

המבחן השני - האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה. כלומר: האם בעל השליטה עובד בחברה בפועל.

המבחן השלישי - האם ניתן לקבוע מה היה "שכרו", של האדם כ"עובד":

א. האם היה לתשלומים אופי של שכר?

ב. האם יש עירוב נכסים? כלומר, האם נשמרת ההפרדה בין החברה לבין בעלי המניות בנכסים, בחובות ובהכנסות. ובפועל : האם יש הפרדה בהנהלת החשבונות בין חשבון משכורת, לחשבון הלוואה, לחשבון משיכות וכדומה.

מי שעובד בחברה והוא הבעלים שלה והוא מושך כספים כמשכורת בחברה שבשליטתו, חייב למשוך את המשכורת לפי הלכת גרוסקופף. כלומר, לשלם שכר וסוציאליות ולהתנהג כעובד שכיר ולא כבעלים, כדי שהביטוח הלאומי יכיר בפעילות הזו כמשכורת שמקנה גמלאות.

המוסד לביטוח לאומי מתערב, לעיתים, בקביעת בסיס ההכנסה של בעל השליטה גם כשלא מוגשת תביעה, ומתערב לעיתים בקביעת בסיס הגמלה כשמוגשת תביעה לגמלה.

המועד בו נבחן בעל השליטה לעניין זכאותו לגמלאות

להבדיל מהעובד העצמאי, שמעמדו נבחן בעת פתיחת התיק במוסד לביטוח לאומי, מעמד בעל השליטה השכיר נבחן על פי רוב בעת הגשת תביעה לגמלה. כתוצאה מכך, ייתכן שמבוטח יראה עצמו במעמד של עובד במשך שנים רבות וכשיגיש תביעה לגמלה, יתברר שמעמדו לא תאם לדיווח.

לדוגמה: בעלת שליטה, נשואה, דיווחה כשכירה בחברה ביחד עם בעלה. אם יתברר שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד ואין היא נכללת בגדר הגדרת "עובד עצמאי", היא תקבל קצבת זקנה כעקרת בית, ולא כמבוטחת שעבדה (לעניין החזר דמי הביטוח ראה לעיל).

כאשר בעל השליטה עובד בפועל בחברה שבבעלותו הוא זכאי לקבל דמי לידה, דמי פגיעה, תגמולי מילואים וכו', בין אם מתקיימים יחסי עובד ומעביד ובין אם הוא נכלל בהגדרת "עובד עצמאי".

לעניין דמי אבטלה, מאז חודש ינואר 2004 בעלי שליטה בחברת מעטים אינם מבוטחים בביטוח אבטלה (סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי). אך לעיתים לבני משפחה יש פחות מ- 10% ממניות החברה.

כאשר לכמה בני משפחה יש מניות בחברת מעטים, מחברים את אחוזי המניות של כולם ומחלקים במספר בני המשפחה. רק אחוז נמוך מ-10% מאפשר לקבל דמי אבטלה, בכפוף כמובן, לקיום יחסי עובד ומעביד וליתר התנאים המזכים בדמי אבטלה.

מאז התיקון בחוק, שהוציא את בעלי השליטה מהביטוח בענף אבטלה ובזכויות בפירוק חברה, בתי הדין כמעט ואינם נדרשים לקבוע את מעמדם של בעלי השליטה, כלומר, המוסד לביטוח לאומי לא נדרש לזאת. כל זאת כאשר ברור מעל לכל ספק שההכנסה המהווה בסיס לגמלה מקורה בעבודה, וכאשר המשכורת שמושך בפועל בעל השליטה היא משכורת ראוייה, שמקורה בעבודה האמורה ומשולמת לפי כללים ברורים, ואין שינויי שכר קיצוניים סמוך לפני הגשת התביעה לגמלה.

לצורך החלטה בתביעה לגמלה של בעלי שליטה, פקיד התביעות שולח שאלון לתובע הגמלה לברור אופי העבודה, על פי המבחנים בפסק דין גרוסקופף (לשאלון זה יש להתייחס כחלק מהתביעה. אי מתן מענה במועד ישלול את הזכאות, והתביעה תידחה).

המוסד לביטוח לאומי ממשיך לחקור ולבדוק כאשר קיים ספק באשר לעצם עבודתו של בעל השליטה, וכאשר המשכורת אינה סדירה, או שאינה משולמת בפועל לבעל השליטה.

פקיד הביטוח הלאומי בודק, בין היתר, את הזכאות לגמלה כאשר תקופת העבודה קצרה, או במצב של עזרה משפחתית, או כאשר משולמים תשלומים שאינם כנגד עבודה, או כאשר העבודה אינה חיונית, או כאשר יש שינויים גדולים במשכורתו של בעל השליטה, או כאשר בעל השליטה אינו מושך את המשכורת בפועל, והוא ביתרה גדולה בחברה, או כאשר החברה חייבת דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי.

להלן הבהרה מטעם מר שלמה אשכנזי, מנהל תחום הביטוח במוסד לביטוח לאומי, בעניין בעלי השליטה (ההבהרה הוצאה לפני פרסום פס"ד סגנון הכרך בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי, שנתן לה משנה תוקף):

א. פס"ד ויפג בע"מ נגד המוסד לביטוח לאומי עבל 00376/06:

כאשר מדובר בבעל שליטה – עליו לשלם דמי ביטוח לפי ההכנסה שמדווחת למוסד לביטוח לאומי.

כאשר בוחנים במוסד לביטוח לאומי את ההכנסה לעניין תשלום גמלאות, בוחנים את ההכנסה האמיתית שנמשכה בפועל על ידי בעל השליטה.

בשל הלכה פסוקה, לפיה תכלית חוק הביטוח הלאומי היא לשמור על רמת החיים שהאדם היה רגיל אליה, קובעים את הבסיס לתשלום הגימלה לפי ההכנסה האמיתית שנמשכה בפועל, ערב האירוע המזכה בגימלה. כמו כן, בעת בחינת הבסיס לגימלה של מקרים בהן משיכות השכר לא היו סדירות אך בסופו של דבר נמשך השכר הנקוב בתלוש, תבחן התאמה בין סך כל ההכנסות שנמשכו על ידי המבוטח, בתקופה של 12 חודשים שקדמו לתאריך העילה, לבין ההכנסות שדווחו למוסד לביטוח לאומי.

(הובהר בעל פה כי בדיקת המשכורת ומשיכתה בפועל על ידי בעל השליטה תיבחן, בין היתר, גם לפי כרטיס החו"ז).

ב. המוסד לביטוח לאומי יוציא הנחיה אחידה ושאלון אחיד לסניפים.

בחודש מרץ 2009 המוסד לביטוח לאומי פרסם הנחיות אחידות לסניפים בעניין הזכאות לדמי אבטלה. על פי ההנחיות על פקידי המוסד לאסוף נתונים רבים, לרבות מהמעסיקים באמצעות השאלון האמור, ולנסות להימנע, ככל שאפשר, משימוש בחקירה.

הובהר בעל פה כי המוסד לביטוח לאומי בוחן לעומק כל גידול בשכר שאינו מוסבר בסמוך למועד העילה לגמלה.

מבוטח השוהה בחו"ל

בעקבות הרפורמה במס נקבע בסעיף 2 רישא לפקודה כי הכנסות של תושבי ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל, או מחוץ לישראל, חייבות במס.

בנושא זה חופף בסיס המס לעניין מס הכנסה לבסיס החיוב בדמי ביטוח לאומי. כלומר, כל ההכנסות מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה, המופקות בחו"ל בידי תושבי ישראל, נכנסות לבסיס החיוב בדמי ביטוח.

הגדרת תושבות

תושב ישראל שיוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי, ומבוטח על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זאת, כל עוד הוא מוכר במוסד לביטוח לאומי כ"תושב ישראל". היציאה לחו"ל יכולה להיות לצורך לימודים, טיול, עבודה, ביקור משפחתי, טיפול רפואי, או לכל מטרה אחרת.

"תושב ישראל בחו"ל" הוא מי שמקום מגוריו הקבוע במדינת ישראל, מרכז חייו בישראל, הוא מצהיר על כוונתו להיות תושב ישראל על אף שהוא שוהה באופן זמני בחו"ל, והיעדרותו היא היעדרות ארעית בלבד.

ההחלטה בנושא תושבות (לרבות לעניין חוק ביטוח בריאות) מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות שנקבעו בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה. החלטה זו אינה תלוייה בהחלטתם של גופים אחרים כגון : מס הכנסה, משרד הקליטה וכד'.

על פי הוראות המוסד לביטוח לאומי, אחד מהגורמים, שישפיעו על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחו"ל, הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כלומר, כאשר אין בעובדות המוצגות לפני הפקיד המוסמך, כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח כתושב, תאריך הפסקת התושבות ייקבע החל מן המועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח, שבעדה המבוטח שילם דמי ביטוח, אך לא מעבר לחמש שנים רצופות.

שלילת תושבות

פקיד המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון מחדש, בכל עת, את התושבות של המבוטח ולהחליט בדיעבד על שלילתה. על פי הנהוג כיום במוסד לביטוח לאומי, תשלומים ששולמו למוסד לביטוח לאומי בעבור התקופה שמעבר לחמש שנות שהייה בחו"ל, מוחזרים צמודים למדד. זאת, כיוון שמי שאינו מוגדר כתושב ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל (גם על הכנסות, שהופקו או שנצמחו בישראל).

החזרה לארץ

מי שחוזר לישראל אחרי שהות ארוכה בחו"ל חייב לפנות למוסד לביטוח לאומי.

במצב שבו נשללה תושבות ממבוטח ששהה בחו"ל והוא חוזר לישראל, הוא יהיה זכאי לזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי, רק כאשר הוא יוכר במוסד לביטוח לאומי כתושב ישראל ( הגדרות "תושב" במשרד הפנים, או "תושב חוזר" במשרד הקליטה, לדוגמה, אינן מקנות זכויות במוסד לביטוח לאומי), וכפוף לתיקונים בחוק ביטוח בריאות, כמוסבר להלן.

התושבים החוזרים מקבלים הקלות, הדומות להקלות שמקבלים העולים החדשים, בתנאים מסויימים, לדוגמה: בהבאת מטען לארץ. אין מעמד זה מקנה זכויות של עולים חדשים במוסד לביטוח לאומי.

כאשר מבוטחים בגיל פרישה חוזרים לארץ, ההחלטה בדבר תושבותם עלולה להתעכב כ- 6 חודשים מיום שחזרו לארץ, כדי למנוע זכאות לגמלאות ממי שאינם תושבי ישראל. זאת, גם אם הם פדו את תקופת ההמתנה לביטוח בריאות ממלכתי (כמוסבר להלן) תמורת תשלום.

החזרה לארץ בתקופת המבצע : "חוזרים הביתה ב- 60 לישראל"

המשרד לקליטת עליה הכריז על מבצע מיוחד: "חוזרים הביתה ב- 60 לישראל". במסגרת המבצע, זכו החוזרים לתנאים מיטביים שיקלו עליהם לחזור לארץ. המבצע הסתיים בחודש אוגוסט 2009.

עובד שכיר אצל מעסיק ישראלי

כאשר מעסיק, שהוא תושב ישראל, שולח מטעמו עובד תושב ישראל לחו"ל, וחוזה העבודה נקשר בישראל, דינו של העובד כדין עובד שכיר במדינת ישראל, המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל. הוא ובני משפחתו זכאים, בדרך כלל, לגמלאות שהיו זכאים להן לו שהו בישראל, לרבות טיפול רפואי מלא, שניתן בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

לעניין הזכויות האמורות, התקופה המקסימלית היא חמש שנים של שהייה בחו"ל על פי חוק הביטוח הלאומי. יחד עם זאת, ניתן לקבל אישור מיוחד ממנהל אגף ביטוח ובריאות במוסד לביטוח לאומי, להאריך את התקופה מפעם לפעם.

בתנאים מסויימים אפשר לראות גם בעובדים, שנשלחים לעבוד בחברות בנות בחו"ל, כשכירים של המעסיק ששלח אותם.

עובד עצמאי בחו"ל

יש להבחין בין עובד עצמאי, אשר מנהל את עסקיו לסירוגין בישראל ובחו"ל, למצב שבו כל העיסוקים הם בחו"ל וההכנסות הן מחו"ל.

תשלום דמי ביטוח של תושב ישראל, השוהה באופן ארעי בחו"ל

תושב ישראל השוהה בחו"ל באופן ארעי חייב לשלם דמי ביטוח בארץ כל עוד הוא מוגדר כתושב ישראל בביטוח הלאומי. הוא מחוייב בתשלום דמי ביטוח בשיעורי דמי הביטוח החלים על מבוטח, שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, על הכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח (כולל גם ההכנסות מחו"ל). אם אין לאותו אדם הכנסה, הוא משלם מינימום.

.

על המבוטח לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהסדיר את התשלום בשלב היציאה מישראל (אפשר לשלם את דמי הביטוח בהוראת קבע). התשלום השוטף לביטוח הלאומי כולל דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. תשלומים, ששולמו למוסד לביטוח לאומי שלא הוצא בגינם חיוב, יוחזרו למשלם.

המינימום האמור משולם למוסד לביטוח לאומי מדי רבעון. בשנת 2009, התשלום הוא בסך 441 ש"ח לרבעון (למי שמשלם בהוראת קבע, התשלום הרבעוני משולם בתשלומים).

למי שאינו מוגדר "תושב ישראל", התשלום אינו מקנה זכויות, ומוחזר למשלם.

המוסד לביטוח לאומי מפרט באמצעות טבלה את כללי החיוב בדמי ביטוח. לכל עיסוק בחו"ל הטבלה מפרטת שלוש אפשרויות של עיסוקים בארץ בו זמנית, ואת ההתייחסות להכנסה בחו"ל במוסד לביטוח לאומי.

החוזר אינו עוסק במבוטחים, המשלמים דמי ביטוח לאומי במדינות עימן חתומה ישראל על אמנה לביטחון סוציאלי.

מפאת חשיבות העניין, מוצגת להלן הטבלה, שפורסמה בחוזר הביטוח הלאומי 153/2004 בחודש יולי 2004, בעניין ההכנסות בחו"ל.

יש לפעול על פי הכללים המפורטים בטבלה, כאשר מתקבלת הכנסה שמקורה בחו"ל.

מעמד המבוטח (1)

התייחסות להכנסה בחו"ל בעקבות הרפורמה במס ((2)

בחו"ל

בארץ

גבייה

גמלאות

הערות

שינוי חקיקה

א.

שכיר -

שכיר

רגיל

רגיל

עפ"י סעיף

אין

מעביד

עצמאי

רגיל

רגיל

76 לחוק

ישראלי

לעל"ע(3)

רגיל

רגיל

ב.

שכיר -

שכיר

הכנסה שלא מעבודה

לעל"ע

אין

מעביד זר

עצמאי

הכנסה שלא מעבודה

לעל"ע

לעל"ע

הכנסה שלא מעבודה

לעל"ע

ג.

עצמאי

שכיר

הכנסה שלא מעבודה

לעל"ע

אין

עצמאי

רגיל

זכאות מוגבלת

עפ"י תקנה - ביטוח מפגיעה בעבודה-עובדים עצמאיים
(תקנה 2)(4)

לעל"ע

הכנסה שלא מעבודה

לעל"ע

ד.

הכנסה

שכיר

הכנסה שלא מעבודה

לעל"ע

אין

שלא מעבודה

עצמאי

הכנסה שלא מעבודה

לעל"ע

לעל"ע

הכנסה שלא מעבודה

לעל"ע

הערות לטבלה לעיל

(1) הכוונה למעמד המבוטח במוסד לביטוח לאומי, בו זמנית בחו"ל ובארץ, כל עוד המבוטח הוא תושב ישראל, על פי קביעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי (בלי להתייחס לאמנות בינלאומיות לביטחון סוציאלי).

(2) הטבלה מפרטת רק את ההתייחסות להכנסות מחו"ל, על פי מעמדו של המבוטח בחו"ל. אין התייחסות להכנסות בארץ, אם קיימות הכנסות כאלה בנוסף.

(3) לעל"ע = לא עובד שכיר ולא עובד עצמאי = מבוטח שאינו עובד שכיר ושאינו עובד עצמאי, שאין לו הכנסות, או שיש לו הכנסות שאינן מעבודה (הל"ע).

(4) הכוונה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), התשי"ז-1957. תקנה 2 לתקנות אלה מפרטת את תנאי הזכאות לגמלה לעובד עצמאי, כאשר הפגיעה אירעה בחו"ל.

לדוגמה, להלן דיון במצב ב' בטבלה

תושב ישראל, עובד בחו"ל אצל מעסיק זר, ובארץ יש לו רק הכנסות מדמי שכירות (בארץ הוא במעמד של מי שאינו עובד שכיר, ואינו עובד עצמאי):

ההתייחסות להכנסתו בחו"ל היא כהכנסה שאינה מעבודה, ובהתאם לכך הזכויות לענפי הביטוח הלאומי.אין זכאות לגמלאות מחליפות שכר. הזכאות לגמלאות היא כמו למבוטח שאינו עובד, השוהה בחו"ל.

אמנות לביטחון סוציאלי

האמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדינות. לכל אמנה יש תנאים המתאימים לה (מדינת ישראל אינה חתומה על אמנה לביטוח בריאות).

קצבאות לשוהים בחו"ל

סעיפים 324(א) ו- 65(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובעים כי לתושב ישראל, שנמצא מחוץ לישראל יותר משישה חודשים, לא תשולם קצבה בתקופה שעולה על ששת החודשים, אלא בהסכמת המוסד לביטוח לאומי.

נקבע בחוק ההתייעלות הכלכלית, שהחל מחודש אוגוסט 2009 התקופה הזו תקוצר לשלושה חודשים בלבד, מתוך התפיסה שאחריות המדינה לביטוח סוציאלי צריכה לחול רק על מי שמתגוררים בתחומה.

לדוגמה : אב המשפחה יוצא לארה"ב לשנתיים ומשפחתו עימו. האב הוא עובד בכיר בחברה זרה בארה"ב (לא עובד שכיר של חברה ישראלית שנשלח מטעמה לחו"ל). החל מן החודש הרביעי, לשהיית הילדים בארה"ב, יופסק תשלום קצבת הילדים.

זכאות לביטוח בריאות ממלכתי בזמן השהות בחו"ל והחזרה לארץ

מבוטח השוהה רוב הזמן בחו"ל, במשך שנתיים לפחות, אינו שומר על רצף זכויות במוסד לביטוח לאומי, או שאינו נחשב תושב ישראל במוסד לביטוח לאומי - בשובו לארץ ימתין "תקופת המתנה", בטרם תשוב זכאותו לביטוח בריאות בישראל (למעט אם פדה את תקופת ההמתנה תמורת תשלום). בחוק ביטוח בריאות ממלכתי נקבעו המבוטחים, הפטורים מתקופת ההמתנה האמורה.

בכל מקרה, תקופת ההמתנה מתחילה רק כאשר המבוטח חזר להיות תושב ישראל, על פי קביעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי.

החל מחודש נובמבר 2008 תוקן חוק ביטוח בריאות ממלכתי בהקשר למשך תקופת ההמתנה ובהקשר לפדיון תקופת ההמתנה. בין היתר, תקופת ההמתנה המירבית היא 6 חודשים, והחשוב מכל – אפשר לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום אחד ולקבל שירותים רפואיים אם המבוטח תושב ישראל ביום הזכאות (סכום התשלום המיוחד החל מיום 4/1/2009 הוא 9,180 ש"ח).

במבצע לשנת ה-60 למדינה משרד הקליטה החזיר את התשלום המיוחד ששולם לפדיון תקופת ההמתנה באופן מלא או באופן חלקי, למי שחזר בתקופת המבצע, הוכר כתושב חוזר במשרד הקליטה ושילם את התשלום המיוחד.

תושבות התאגיד

קיימת חשיבות רבה להגדרת חברה כתושבת ישראל, לצורך החיוב בדמי ביטוח של העובדים ושל בעלי השליטה.

מבוטח בשנת שבתון או בשנת השתלמות

המוסד לביטוח לאומי קבע כללים ברורים באשר למבוטח היוצא לשנת שבתון. השבתון בחו"ל נמשך שנה בדרך כלל, ונועד לעבודת מחקר או להשתלמות מדעית, כפוף לאישור ועדת החופשות של המוסד שבו מועסק המבוטח. נקבע, שמעמדו בביטוח הלאומי של מי שיוצא לשבתון יהיה כשל עובד שכיר, שמעסיקו חייב בתשלום דמי הביטוח בעבורו, לפחות על פי שכר המינימום במשק.

האמור בעניין השבתון אינו חל על מורים בשנת השתלמות. מורים אלה מדווחים כמקובל בחופשה ללא תשלום.

תיקון חוק הביטוח הלאומי בהקשר לביטוח נכות כללית

בחודש יולי 2008 פורסם ברשומות תיקון מס' 109 לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו קידום השתלבותם של אנשים בעלי מוגבלות בשוק העבודה.

מטרת התיקון לחוק לאפשר לנכים להשתלב בשוק העבודה בהתאם ליכולתם, תוך כדי מנגנון הדרגתי. המנגנון אמור להבטיח שסך ההכנסה מעבודה ומקצבה גם יחד לא ייפגע, בתקופה שנקבעה בחוק המתוקן.

תחולת החוק החדש מחודש אוגוסט 2009.

12 החודשים, עד יום 31 ביולי 2009, הוקצבו להערכות של המוסד לביטוח לאומי לביצוע תיקוני החוק. לגבי תקופה זו נקבעו כללי מעבר של תשלום קצבת נכות כללית למי שהחל לעבוד לראשונה.

נכים עובדים, שלא החלו לעבוד לראשונה, רשאים לבחור בין חוק "ישן" לחוק "חדש" לאחר מועד התחילה ביום 1.8.09. במהלך תקופת ההיערכות לא חל שינוי בטיפול בהם.

תביעות חדשות, תביעות חוזרות ובדיקה מחדש למקבלי קצבה, טופלו כמקובל, לפי החוק ה"ישן", בתקופת ההערכות.

התיישנות חובות למוסד לביטוח לאומי

על פי חוק הביטוח הלאומי, אדם חייב לשלם את חובו למוסד, והמוסד לביטוח לאומי רשאי לבוא אליו בדרישה לפריעת חוב בכל נקודת זמן נתונה. יש מצבים, שבהם המוסד לביטוח לאומי דורש פירעון חוב שנים לאחר מועד תשלומו, ולאחר שהצטבר לסכום גדול.

חשוב לציין שכאשר מבוטח אינו תובע גמלאות מן המוסד לביטוח לאומי, חלים כללי שיהוי. בדרך כלל, ניתן לתבוע גמלה לתקופה רטרואקטיבית מירבית של שנה, כמפורט להלן.

כפי שכבר הוסבר לעיל, גם על החזר דמי ביטוח בשל שינוי מעמד חלים כללי שיהוי.

הצעה לתיקון בחוק הביטוח הלאומי מסדירה את הכללים באשר להתיישנות בחוק הביטוח הלאומי, כל עוד חובת הדיווח והרישום בוצעו כחוק. ההצעה הוסרה בשלב זה מסדר היום של מליאת הכנסת.

תביעה לגמלאות באיחור

התקופה המירבית, שבעדה ניתן לשלם גמלה, או הפרש גמלה, שמוגשים באיחור למוסד לביטוח לאומי והמשתלמים בעד תקופה (למעט יוצאים מן הכלל), היא 12 חודשים ממועד העילה (או 18 חודשים בתביעה למענק). במהלך תקופה זו הגמלה משולמת, כאשר היא צמודה.

לא קיימת זכות לשיקול דעת של פקיד התביעות.

יש גמלאות, שבהן תקופת השיהוי שונה, ובדרך כלל היא נמוכה מ-12 החודשים האמורים. לדוגמה: דמי תאונה.

מועד העילה למבוטחת שהפסיקה לעבוד לפני הלידה, הוא מועד הפסקת העבודה (כמפורט בחוק) וממועד זה נספרת תקופת השיהוי.

לאור הנ"ל, מומלץ לדאוג למצות את הזכויות במוסד לביטוח לאומי- תכוף, ככל שאפשר, למועד העילה לתביעה לגמלה, ולא להמתין בהגשתה מעבר למועד הקבוע בחוק.

מיצוי זכויות לקצבת זקנה

המוסד לביטוח לאומי שולח הודעות למבוטחים, שהגיעו לגיל פרישה. הייזום נעשה כדלקמן :

1. חודשיים לפני גיל הפרישה (הגיל המותנה בהכנסות) כל מבוטח מקבל טופס תביעה.

2. פעם בשנה, מבוטח שאינו מקבל קצבה (לרבות מבוטח שתביעתו נדחתה בעבר) מקבל תזכורת.

תהליכים אוטומטיים בזכאות לקצבאות זקנה ושאירים

המוסד לביטוח לאומי נערך לשלם למבוטחים גמלאות ללא צורך בהגשת תביעה כאשר נמצא ברשותו כל המידע הדרוש. להלן פירוט הגמלאות הקשורות לקצבאות זקנה ושאירים, שהמוסד מבצע תשלום בתהליך האוטומטי :

* תשלום קצבאות זקנה בגיל הזכאות המוחלט לכלל המבוטחים, כולל לעקרות בית.

הגיל המוחלט לגבר הוא 70 ולאישה הוא על פי הטבלאות בחוק גיל הפרישה.

* תשלום מענק נישואין לאלמן או לאלמנה (חלק ב') המקבלים קצבת שאירים, שנישאו, ולכן הם אינם זכאים לקבל קצבת שאירים.

* תשלום אוטומטי של גמלת שאירים לאלמנות של מקבלי קצבת זקנה, כאשר המידע הקשור בתביעה מצוי במלואו במחשב הביטוח הלאומי. אלמנות, שפרטי חשבון הבנק שלהן אינם מצויים במערכת, מקבלות מכתב מן המוסד לביטוח לאומי.

מבוטח, שזכאי לגמלה ולא קיבל אותה במהלך האוטומטי, כפוף לכללי השיהוי. כלומר, אם לא יגיש תביעה במועד, יחולו כללי התיישנות תביעות.

מבוטח שמקבל פנייה מן המוסד לביטוח לאומי להשלמת פרטים חייב להגיב במסגרת הזמן שמפורט במכתב.

פעולות נוספות שנעשות כדי להקל על המבוטחים

* קבלת מידע אוטומטי על הכנסותיהם של המבוטחים. מהלך זה מייתר את בקרת ההכנסות לחלק מהמבוטחים.

* אימות חשבון בנק וביטול הצורך בצילום המחאות. מהלך זה קיים בחלק מן הבנקים, בשלב זה.

נקבע בשלב זה במוסד לביטוח לאומי, לעניין מבוטחים שהגישו תביעה לקצבת זקנה באיחור:

1. מבוטח שהגיש תביעה לקצבת זקנה בהגיעו לגיל פרישה, והתביעה נדחתה בשל הכנסות
בגיל הפרישה (בגיל המותנה בהכנסות), פונה למוסד לביטוח לאומי עם פרטי הדוח השנתי שהוגש למס הכנסה או עם השומה, והמוסד לביטוח לאומי לא יטען את טענת השיהוי, אם יתברר שהמבוטח זכאי בדיעבד לגמלה.

2. מבוטח שהוא עצמאי, או בעל הכנסות שאינן מעבודה, שלא הגיש תביעה לקצבת זקנה בגיל פרישה - אם בתוך 12 חודשים ממועד הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה יגיש תביעה לקצבת זקנה, התביעה תיבחן ללא טענת שיהוי.

מומלץ ורצוי להחתים את הדוח המוגש בחותמת בפקיד השומה, כהוכחה למועד הגשת הדוח, כדי שהדוח החתום האמור יישלח למוסד לביטוח לאומי עם התביעה החדשה לקצבת הזקנה.

הכנסה מותרת בגיל הפרישה (המותנה בהכנסות)

להלן פירוט ההכנסה המותרת בגיל הפרישה (הגיל שבו הזכאות לקצבת זקנה תלוייה בסכום ההכנסות). הפירוט מבוסס על טבלה מתוך חוזר הביטוח הלאומי, כללי 278/06 מחודש דצמבר 2006. הטבלה דנה במבוטח יחיד, ללא תלויים, שהכנסתו מאפשרת זכאות לקצבת זקנה בגיל הפרישה.


גובה ההכנסה החודשית המותרת מתעדכן בהתאם לשכר הממוצע במשק. למי שאינו עובד שכיר החישוב הוא לפי הכנסה מיטבית, כלומר: ההכנסה המשמשת בסיס לתשלום דמי הביטוח.

בשנת 2009

בשנת 2008

עיסוק

סוג האוכלוסיה

עד 4,519 ש"ח

עד 4,519 ש"ח

עד 4,519 ש"ח (משני המקורות)

עד 4,368 ש"ח

עד 4,368 ש"ח

עד 4,368 ש"ח (משני המקורות)

עובד (שכיר)

עובד עצמאי

עובד ועובד עצמאי

בעל הכנסה מעבודה

עד 13,557 ש"ח

עד 13,104 ש"ח

ה.ל.ע (*)(למעט הכנסה מפנסיה)

בעל הכנסה שלא מעבודה

עד 4,519 ש"ח

עד 9,038 ש"ח

עד 4,519 ש"ח

עד 9,038 ש"ח

עד 4,519 ש"ח (משני המקורות)

עד 9,038 ש"ח

עד 4,368 ש"ח

עד 8,736 ש"ח

עד 4,368 ש"ח

עד 8,736 ש"ח

עד 4,368 ש"ח (משני המקורות)

עד 8,736 ש"ח

עובד

ה.ל.ע (*)(למעט הכנסה מפנסיה)

עובד עצמאי

ה.ל.ע (*)(למעט הכנסה מפנסיה)

עובד ועובד עצמאי

ה.ל.ע (*) (למעט הכנסה מפנסיה)

בעל עיסוק מעורב:

עובד ובעל הכנסה שלא מעבודה

עובד עצמאי ובעל הכנסה שלא מעבודה

עובד, עובד עצמאי ובעל הכנסה שלא מעבודה

(*) ה.ל.ע – בעל הכנסה שלא מעבודה

הכנסה - ההכנסה המפורטת בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, להוציא הכנסות מסויימות, לדוגמה: הכנסת עובד (שכיר) הפטורה ממס לפי פקודת מס הכנסה ולא משולמים ממנה דמי ביטוח, הפרשי הצמדה פטורים ממס, פנסיה וגמלאות מסויימות.

הכנסה מירבית מותרת בגיל פרישה (לוח ט)

- 57% מהשכר הממוצע במשק ליחיד (4,368 ש"ח בחודש בשנת 2008 ו- 4,519 ש"ח לחודש בשנת 2009).

- 76% מהשכר הממוצע במשק למי שיש לו תלוי אחד (5,824 ש"ח בחודש בשנת 2008 ו- 6,025

ש"ח לחודש בשנת 2009).

- 7% מן השכר הממוצע במשק בעד כל תלוי נוסף (536 ש"ח בחודש בשנת 2008 ו- 555 ש"ח לחודש בשנת 2009).

התלויים הם בן או בת זוג שעומדים במבחן ההכנסות (או לפי גיל) וילדים, על פי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי.

בהכנסה מעבודה, ההכנסה המותרת היא פעם אחת ההכנסה הרשומה לעיל, ועוד פעמיים ההכנסה האמורה בעבור הכנסות שאינן מעבודה. בהכנסה שאינה מעבודה, ההכנסה המותרת היא שלוש פעמים ההכנסה הרשומה לעיל .

אם בשנת המס ההכנסות עולות על ההכנסה המותרת, יתכן שהמבוטח זכאי לקצבת זקנה יחסית.

הבהרות מתוך ההוראות של המוסד לביטוח לאומי


הכנסה מעבודה: כאשר מדובר בהכנסה מעבודה, הזכאות בגיל הפרישה נבדקת על פי מלוא ההכנסה מעבודה, לעומת ההכנסה המרבית, לפי הרכב התלויים.

הכנסות שלא מעבודה המובאות בחשבון הן: מנכס, משכר דירה וכדומה. החל מיום 1.1.2003 הכנסה שמקורה בריבית על תוכניות חסכון שאינה פטורה ממס הכנסה, נחשבת כהכנסה.

ההכנסות שלא מעבודה שאינן מובאות בחשבון הן: פנסיות למיניהן, רווחים מפיקדונות כספיים (קופות גמל, תוכניות חסכון, מלוות מועדפים) כל עוד יש פטור ממס הכנסה על כל הרווחים או על חלקם. מיום 1.1.2003 הפטור ממס הכנסה על הכנסה מריבית בוטל, ועל כן הכנסה מריבית היא בגדר הכנסה. לעומת זאת, יש פטור ממס הכנסה על הכנסה שמקורה בהפרשי הצמדה, ועל כן הכנסה מהפרשי הצמדה לא מובאת בחשבון.

על פי תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), תשל"ז- 1976, נקבע כי הכנסה שאינה מעסק וממשלח יד ושאינה מעבודה, בסכום השווה לכפליים הסכום הנקוב בלוח ט' לחוק, אינה נחשבת.

ההכנסה שאינה מעבודה, המובאת בחשבון היא רק בסכום העולה על כפליים הסכום הנקוב בלוח ט' והסכום העולה יהיה כנגד פעם נוספת של ההכנסה המרבית לפי הרכב התלויים.

לפיכך, תובע שאין לו הכנסה מעבודה, הכנסתו המרבית היא הסכום השווה ל- 3 פעמים הסכום הנקוב בלוח ט' לחוק לפי הרכב התלויים.

יש לשים לב:

כשההכנסה שאינה מעבודה, כשלעצמה, פחותה מכפליים ההכנסה לפי לוח ט', נבחנת הזכאות על פי ההכנסה מעבודה בלבד.

כשההכנסה שאינה מעבודה, כשלעצמה, עולה על כפליים ההכנסה לפי לוח ט', נבחנת הזכאות על פי ההכנסה שאינה מעבודה (ההכנסה העודפת) העולה על כפליים ההכנסה לפי לוח ט' בתוספת ההכנסה מעבודה.

זכאות לקצבה יחסית

אם בשנת המס עולות ההכנסות על ההכנסה המותרת, יתכן שהמבוטח זכאי לקצבת זקנה יחסית.

חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004

מטרת חוק גיל פרישה, שתחולתו מיום 1 באפריל 2004, היא לקבוע כללים אחידים לעניין גיל פרישה מעבודה ולהעלות בהדרגה את גיל הפרישה לגברים ולנשים. העלאת גיל הפרישה משפיעה ישירות על גמלאות הביטוח הלאומי ועל החבות בדמי ביטוח, החל מיום 1 ביולי 2004, ובמשך השנים הבאות.

החקיקה הביאה לשינוי בגיל הזכאות לקצבת זקנה וכתוצאה מכך, לשינוי בגיל שבו מופחת התשלום לדמי ביטוח לאומי ולדמי ביטוח בריאות. הגיל מועלה בהדרגה, בהתאם לטבלאות להלן.

גיל פרישה לגברים, לפי תאריך לידתם

חודש ושנת לידה

גיל הזכאות לקצבת זקנה

תקופת יישום

מתאריך

עד תאריך

שנים

חודשים

מ

עד

-

6/39

65

-

-

6/04

7/39

8/39

65

4

11/04

12/04

9/39

4/40

65

8

5/05

12/05

5/40

12/40

66

-

5/06

12/06

1/41

8/41

66

4

5/07

12/07

9/41

4/42

66

8

5/08

12/08

5/42

ואילך

67

-

5/09

ואילך

גיל פרישה לנשים, לפי תאריך לידתן

חודש ושנת לידה

גיל הזכאות לקצבת זקנה

תקופת יישום

מתאריך

עד תאריך

שנים

חודשים

מ