• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםביטוח לאומיתכנוני מס בביטוח לאומיאופן חישוב הבסיס לתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי בשנות המס 2006 ועד 2011

אופן חישוב הבסיס לתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי בשנות המס 2006 ועד 2011

14.05.2011

אופן חישוב הבסיס לתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי

בשנות המס 2006 ועד 2011

אורנה צח (גלרט), רו"ח

תוכן:

חישוב הניכוי לפי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי - 1 -

שינויים בשכר הממוצע במשק ובשיעור המופחת . - 3 -

שינויים בתקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח . - 3 -

שיעורי דמי ביטוח . - 3 -

הנוסחה לשקלול ההכנסה המיטבית לרבעון - 3 -

אופן שקלול ההכנסה - מציאת ההכנסה המיטבית . - 3 -

הנוסחה לחישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח . - 3 -

הכנסות מעל ה"תקרה" . - 3 -

נוסחת ההפחתה לעיסוקים מורכבים .. - 3 -

כדי לדעת מהו הבסיס לתשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות (להלן:דמי ביטוח) בשנת המס הנבדקת, יש להשתמש בנוסחאות המבוססות על ההכנסה בשומת המס של המבוטח, בניכוי ההפקדה המותרת בניכוי לצורכי מס לקופות הגמל, ובניכוי 52% מדמי הביטוח הלאומי המחושבים מההכנסה החייבת, המותרים בניכוי לצורכי מס על פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה.

חישוב הניכוי לפי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי

" 345. חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר

(א) עובד עצמאי יראו בהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (ו) ו- (8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת),ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

(ב)(1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פיהשומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:

(א)סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה;..."

סעיף 47א לפקודת מס הכנסה קובע כי :

"יחיד שבשנת מס שילם דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח – 1968 ... בשל הכנסה שאינה הכנסת עבודה, יותר לו ניכוי של 52% מהסכום ששילם..."

ההפחתה לפי סעיף 345(ב)(1)(א) לחוק הביטוח הלאומי

הפירוש המקובל במוסד לביטוח לאומי בדבר אופן ההפחתה של דמי הביטוח הלאומי, הוא באמצעות הנוסחה שמתוארת בהמשך.

ההפחתה על פי סעיף 345(ב)(1)(א) לחוק הביטוח הלאומי, מופעלת כבר בשלב חישוב המקדמות. זאת, מתוך מגמה לחשב את הבסיס לחישוב דמי ביטוח קרוב, ככל האפשר, לחישוב העתידי שיבוצע בעת קבלת השומה מרשות המיסים.

בדרך זו המבוטח "נהנה" מההפחתה כבר בשלב חישוב המקדמות.

תביעתו של מר לבקוביץ

מר פנחס לבקוביץ הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בעניין זה וביקש להכיר בה כתביעה ייצוגית. הוא טען שהחישוב של המוסד לביטוח לאומי שגוי, ותבע את השבת הכספים שנגבו ממנו לכאורה ביתר בשנים 2004 ו- 2006. ביום 6 באפריל 2011 בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האישור ומחק את התביעה (ת"צ 147808).

כאמור לעיל, המוסד לביטוח לאומי מחשב את דמי הביטוח המותרים בניכוי בהתאם לדמי הביטוח ששולמו בעד שנת המס. לטענת מר לבקוביץ, סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי מחייב את המוסד לביטוח לאומי לחשב את הסכומים לניכוי לפי דמי הביטוח ששולמו בפועל בשנת המס.

בית המשפט קיבל את טענת המוסד לביטוח לאומי וטען כי פרשנות זו מתיישבת עם תכלית החוק. פרשנות שלפיה יש לחשב את הסכומים לניכוי לפי דמי הביטוח שולמו בפועל באותה שנת מס, עשויה להביא למצב בו ההכנסה החייבת בדמי ביטוח תעמוד על 0 ש"ח. למשל במצב בו המבוטח שילם במהלך שנת מס מסויימת הפרשי דמי ביטוח בגין שנות מס קודמות. תוצאה זו אינה מתיישבת עם הפן הביטוחי שיש לתשלום דמי ביטוח.

המוסד לביטוח לאומי מנכה את הסכומים המותרים בניכוי בשלב חישוב המקדמות בהן חייב המבוטח ולא לאחר קבלת השומה הסופית ממס הכנסה.

ההפחתה מתבצעת בכל שלב ושלב של חישוב דמי הביטוח, על מנת להימנע ממצב בו המבוטח משלם דמי ביטוח ביתר, אשר מוחזרים לו לאחר עריכת השומה הסופית.

בית המשפט מצדיק את המוסד לביטוח לאומי, כי לדעתו, מקום בו ניכוי מוקדם אינו מביא לתוצאה לפיה משולמים דמי ביטוח ביתר, והניכוי המוקדם רק 'חוסך' למבוטחים התחשבנות מאוחרת עם המוסד לביטוח לאומי, הרי שלא ניתן לומר כי מדובר בשיטה המנוגדת לתכליתו של סעיף 345 לחוק.

שינויים בשכר הממוצע במשק ובשיעור המופחת

השכר הממוצע במשק:

בשנת 2006 - 7,383 ש"ח לחודש, בשנת 2007 - 7,537 ש"ח לחודש, בשנת 2008 – 7,663 ש"ח לחודש, בשנת 2009 - 7,928 ש"ח לחודש, בשנת 2010 - 8,015 ש"ח לחודש ובשנת 2011 - 8,307 ש"ח לחודש. השכר הממוצע מתעדכן לפי סעיף 2 בחוק הביטוח הלאומי.

60% מן השכר הממוצע במשק לעניין השיעור המופחת של דמי הביטוח הם :

4,430 ש"ח לחודש בשנת 2006, 4,522 ש"ח לחודש בשנת 2007, 4,598 ש"ח לחודש בשנת 2008, 4,757 ש"ח לחודש בשנת 2009, 4,809 ש"ח לחודש בשנת 2010, 4,984 ש"ח לחודש בשנת 2011 (בהנחה שלא יחול שינוי במהלך השנה).

שינויים בתקרת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח

תקרת ההכנסה המירבית (המקסימום) לתשלום דמי ביטוח (לא לעניין גמלאות) בשנים 2006 ו - 2007 היא35,760 ש"ח לחודש, בשנת 2008 - 36,760 ש"ח לחודש, מינואר עד יולי 2009 -38,415 ש"ח לחודש, מאוגוסט עד דצמבר 2009 - 76,830 ש"ח לחודש, בשנת 2010 - 79,750 ש"ח לחודש ובינואר 2011 ואילך – 73,422 ש"ח לחודש.

לאור הגדלת תקרת ההכנסה החייבת, סכום ההכנסה השנתי המירבי החייב בדמי ביטוח של עובד עצמאי בשנת 2011 הוא 881,064 ש"ח.

שיעורי דמי ביטוח

להלן טבלה המפרטת את שיעורי דמי הביטוח בגיל 18 עד גיל פרישה. הכוונה לשיעורי דמי הביטוח הרגילים:

עובד עצמאי 2006 ואילך %

מי שאינו עובד ואינו עצמאי

2006-2007

מי שאינו עובד ואינו עצמאי

2008 ואילך

שיעור מופחת של דמי ביטוח לאומי

6.72

4.61

4.61

שיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות

3.10

5.00

5.00

סה"כ

9.82

9.61

9.61

שיעור מלא של דמי ביטוח לאומי

11.23

11.05

7.00

שיעור מלא של דמי ביטוח בריאות

5.00

5.00

5.00

סה"כ

16.23

16.05

12.00

הנוסחה לשקלול ההכנסה המיטבית לרבעון

הנוסחאות המובאות במאמר זה, שנועדו לחישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח של מבוטח שהוא עובד עצמאי, מבוססות על הכנסתו הרבעונית. דהיינו, בכל רבעון יש לחשב מחדש את הנוסחה על בסיס הנתונים שבאותו הרבעון.

את ההכנסה הרבעונית של המבוטח מחשבים כדלקמן:

1.ההכנסה שבשומה, לאחר הפחתת ההפקדה בקרן ההשתלמות וההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה, המותרות בניכוי לצורכי מס.

2.בניכוי – סכום ההפקדה בקופת גמל שמותרת בניכוי לצורכי מס.

3.בנוסף – תגמולי מילואים, שהתקבלו בפועל בשנת המס.

התוצאה ( X ) היא הכנסה מיטבית רבעונית (לא משוקללת), החייבת במס מעסק וממשלח יד, לרבות תגמולי מילואים, לפני ניכויים אישיים, ובניכוי הסכום המותר בניכוי לקופת גמל.
סדר פעולות

1.מציאת הכנסה מיטבית ( X )-

מן ההכנסה שבשומת המס מפחיתים את הסכום המותר בניכוי בשנת מס זו לקופת גמל (לפי השומה), ומוסיפים הכנסות מתגמולי מילואים שהתקבלו בפועל בשנת המס (לפי בסיס מזומן).

2.מציאת הכנסה מיטבית לרבעון ( Y )-

משקללים את ההכנסה המיטבית האמורה לרבעוני שנת המס, על פי סך השכר הממוצע במשק שחושב לשנת מס זו.

3.מציאת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לרבעון ( W )-

מן ההכנסה המיטבית לרבעון מפחיתים את סכום "דמי הביטוח הלאומי" אשר מותר לנכותם בעת חישוב השומה, על פי סעיף 47א' לפקודת מס הכנסה (על פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי).

4.מסכמים את סך ההכנסות החייבות בדמי ביטוח בכל ארבעת הרבעונים.

אופן שקלול ההכנסה - מציאת ההכנסה המיטבית

(הרבעונים מסומנים באותיות רומיות).

YI, II, III, IV = הכנסה מיטבית לרבעון = הכנסה רבעונית חייבת במס מעסק וממשלח יד, לרבות תגמולי מילואים, לפני ניכויים אישיים, בניכוי הסכום המותר בניכוי לקופת גמל, המשוקללת לפי השכר הממוצע במשק.

בכל הרבעונים בשנים 2006 ועד 2009, השכר הממוצע במשק היה ללא שינוי. בשנים 2006 ועד 2008 לא חל שינוי בהכנסה המירבית במהלך השנה. בשנים אלה ניתן לחלק את X לארבעה חלקים שווים, כדי לקבל את Y .

נתוני הרבעונים בשנת 2009 זהים, למעט ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח שעלתה מסך 38,415 ש"ח לסך 76,830 ש"ח לחודש החל מאוגוסט ועד דצמבר 2009. נתוני הרבעונים בשנת 2010 היו זהים ובשנת 2011, בשלב זה, לא אמורים לחול שינויים במהלך השנה.

הנוסחה לחישוב ההכנסה החייבת בדמי ביטוח

רכיבי הנוסחה לרבעון אחד

W -הכנסה רבעונית חייבת בדמי ביטוח מעל המינימום ועד המקסימום (התקרה).

Y -הכנסה מיטבית לרבעון - הכנסה רבעונית חייבת במס מעסק וממשלח יד, לפני ניכויים אישיים, בניכוי הסכום המותר בניכוי לקופת גמל, ובתוספת תגמולי מילואים שהתקבלו בשנת המס - המשוקללת לפי השכר הממוצע במשק.

1 T -השיעור המופחת של דמי הביטוח הלאומי (אינו כולל דמי ביטוח בריאות).

2 T -השיעור המלא של דמי הביטוח הלאומי (אינו כולל דמי ביטוח בריאות).

S -השכר החודשי הממוצע במשק.

S x 3 -השכר הרבעוני הממוצע במשק.

S x 1.8 –60% מהשכר הרבעוני הממוצע במשק.

הנוסחה עצמה

לנוסחה יש שלוש גרסאות, מכיוון ששיעורי דמי הביטוח שונים בהכנסה העולה על 60% מהשכר הממוצע במשק לעומת הכנסה הנמוכה מכך:

1. S x 1.8 < Y : ההכנסה החייבת הרבעונית, הכוללת את תגמולי המילואים, ולאחר ניכוי ההפקדה בקופת גמל המותרת בניכוי לצורכי מס, היא מעל ל 60% מן השכר הרבעוני הממוצע במשק.

2. S x 1.8 > Y : ההכנסה החייבת הרבעונית, הכוללת את תגמולי המילואים, ולאחר ניכוי ההפקדה בקופת גמל המותרת בניכוי לצורכי מס, קטנה מ - 60% מן השכר הרבעוני הממוצע במשק, או שווה ל - 60% אלה, ולא פחות מ- 25% מהשכר הממוצע במשק, אם המבוטח אינו עובד שכיר בו זמנית (אם שני בני הזוג הם "עובדים עצמאיים" עם יחס חלוקה, על פי תקנה 24 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח - לא פחות מ- 15%).

3.חישוב דמי ביטוח בשיעור מלא בלבד בעבור הכנסה של "עובד עצמאי" או בעבור הכנסה שאינה מעבודה, בעיסוקים מורכבים:

1.עובד שכיר שהכנסתו מעל השיעור המופחת ויש לו הכנסה נוספת.

2.עובד עצמאי שאינו עובד שכיר בו זמנית, שהכנסתו כעובד עצמאי עולה על 60% מן השכר הממוצע במשק ויש לו הכנסות נוספות שאינן מעבודה.

להלן "נוסחה מקורית", ו"נוסחה מפותחת", בעבור האפשרויות, שצויינו לעיל.

1. S x 1.8< Y

________

הנוסחה המקורית : Y = [2 T ( S x 1.8- W ) + 1 T x S x 1.8] x 0.52+ W

הנוסחה המפותחת :(2 T x 0.52 + 1)/[ (1 T 2 T ) x S x 1.8 x 0.52+ Y ] = W

2. S Y < 1.8x < S x 3 x 0.25 ="(" S x ¾ (

________________________________

הנוסחה המקורית : W + 0.52 x W x T1 = Y

הנוסחה המפותחת : W = Y / (1 + 0.52 x T1)

3. עיסוקים מורכבים

בעיסוקים מורכבים יש לבחון האם בעיסוק הראשון ההכנסה עולה על 60% מן השכר הממוצע במשק.

כאשר המבוטח עובד שכיר וגם עובד עצמאי, העיסוק כעצמאי הוא העיסוק השני. כאשר המבוטח עובד עצמאי שיש לו גם הכנסות שאינן מעבודה שחייבות בדמי ביטוח, ההכנסות כעובד עצמאי הן העיסוק הראשון.

הנוסחה שבסעיף 1 תופעל אם יש שיעור מופחת. הנוסחה שמוצגת להלן תופעל רק אם בעסוק הראשון ההכנסות עלו על 60% מן השכר הממוצע במשק.

W = Y / (1 + 0.52 x T2)

חישוב לדוגמה של הכנסה חייבת בדמי ביטוח, בעבור הכנסה שאינה עולה על ההכנסה המירבית

למבוטח עצמאי היתה הכנסה חייבת, לפני ניכויים אישיים, לאחר ניכוי סכום שהופקד בקופת גמל, המוכר בניכוי לצורכי מס, בסך של 100,000 ש"ח.

הסבר כללי

1.החישוב באמצעות הנוסחאות מבוצע בכל רבעון בנפרד. בשנים שבהן אין שינוי בנתונים לאורך כל השנה כגון: בשכר הממוצע במשק, או בשיעורי דמי הביטוח, או בהכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח, התוצאה זהה בכל הרבעונים.

2.לאחר ידיעת תוצאות החישוב לכל ארבעת הרבעונים מסכמים את בסיסי ארבעת הרבעונים האלה.

3.תוצאת הסיכום של ארבעת בסיסי הרבעונים של שנת המס, במגבלת ה"מינימום" וה"מקסימום", היא הבסיס לחישוב ההכנסה החייבת בדמי הביטוח בעבור אותה השנה.

חישוב ההכנסה המיטבית (המשוקללת) לרבעון

ההכנסה המיטבית לרבעון:

הבסיס לתשלום דמי הביטוח ברבעון הראשון של שנת 2006

W =

חיבור התוצאות:

23,915 x 4 = 95,660

כלומר, ההכנסה השנתיתהחייבת בדמי ביטוח בשנת 2006 היא 95,660 ש"ח.

הבסיס לתשלום דמי הביטוח ברבעון הראשון של שנת 2007

W =

חיבור התוצאות:

כלומר, ההכנסה השנתית החייבת בדמי ביטוח בשנת 2007 היא 95,689 ש"ח.

הבסיס לתשלום דמי הביטוח ברבעון הראשון של שנת 2008

W =

חיבור התוצאות:

כלומר, ההכנסה השנתית החייבת בדמי ביטוח בשנת 2008 היא 95,704 ש"ח.

הבסיס לתשלום דמי הביטוח ברבעון הראשון של שנת 2009

W =

חיבור התוצאות:

כלומר, ההכנסה השנתית החייבת בדמי ביטוח בשנת 2009 היא 95,747 ש"ח.

הבסיס לתשלום דמי ביטוח ברבעון הראשון של שנת 2010

W =

חיבור התוצאות:

כלומר, ההכנסה השנתית החייבת בדמי ביטוח בשנת 2010 היא 95,761 ש"ח.

הבסיס לתשלום דמי ביטוח ברבעון הראשון של שנת 2011

W =

חיבור התוצאות:

כלומר, ההכנסה השנתית החייבת בדמי ביטוח בשנת 2011 היא 95,808 ש"ח, בהנחה שלא יחול שינוי במהלך השנה.

הכנסות מעל ה"תקרה"

כאשר ההכנסה החייבת גבוהה מהתקרה(ההכנסה המירבית), לאחר שנוכו ממנה דמי הביטוח הלאומי המותרים בניכוי – אין צורך לחשב את ההכנסה בכל פעם מחדש. החישוב מתבצע פעם אחת בלבד, כדלקמן:

יש למצוא את ההכנסה הגולמית המיטבית ( Y ) באופן שלאחר הפחתת דמי הביטוח הלאומי המותרים בניכוי, התוצאה שתתקבל תהיה: ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח ( W ).

בהכנסה, הנמוכה מהכנסה זו ( Y ) משתמשים בנוסחה. בהכנסה הגבוהה מהכנסה זו, אין צורך להשתמש כלל בנוסחה באותה התקופה.

כאשר ההכנסה בשנת 2009 גבוהה מהתקרה לחודשים שעד אוגוסט 2009, ונמוכה מהתקרה שמחודש אוגוסט 2009, יש להשתמש בשתי הנוסחאות שמוצגות במאמר זה. יש לחשב כל רבעון בנפרד ולחבר את התוצאות.

שנת 2006
בשנת 2006 הייתה תקרה להכנסה החייבת בדמי ביטוח.

להלן נוסחה לחישוב ההכנסה המירבית בשנת 2006, המהווה נקודת איזון לחישוב הנוסחה, כאשר יש תקרה:

הכנסה מירבית בחודש ינואר 200635,760 ש"ח

הכנסה מירבית רבעונית בשנת 2006 107,280 = 3 x 35,760

לחישוב ההכנסה הגולמית המיטבית ( Y ) (מלוא ההכנסה לפני הפחתת 52% מדמי הביטוח הלאומי), יש להשתמש בנוסחה הבסיסית:

(6.72% - 11.23%) 0.52 x 7,383 x 1.8 + Y

="107,280 = W

% 11.23 x 0.52 + 1



113,233 = Y

311.663 + Y

= 107,280

1.058396

לעובד עצמאי, שהכנסתו עולה על 113,233 ש"ח בכל אחד מן הרבעונים של שנת 2006, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ברבעונים אלה היא 107,280 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח ברבעון.

שנת 2007
בשנת 2007 הייתה תקרה להכנסה החייבת בדמי ביטוח.

להלן נוסחה לחישוב ההכנסה המירבית בשנת 2007, המהווה נקודת איזון לחישוב הנוסחה כאשר יש תקרה:

הכנסה מירבית בחודש ינואר 200735,760 ש"ח

הכנסה מירבית רבעונית בשנת 2007 107,280 = 3 x 35,760

לחישוב ההכנסה הגולמית המיטבית ( Y ) (מלוא ההכנסה לפני הפחתת 52% מדמי הביטוח הלאומי), יש להשתמש בנוסחה הבסיסית:

(6.72% - 11.23%) 0.52 x 7,537 x 1.8 + Y

="107,280 = W

% 11.23 x 0.52 + 1

113,227 = Y

318.163903 + Y

= 107,280

1.058396

לעובד עצמאי, שהכנסתו עולה על 113,227 ש"ח בכל אחד מן הרבעונים של שנת 2007, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ברבעונים אלה היא 107,280 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח ברבעון.
שנת 2008
בשנת 2008 קיימת תקרה להכנסה החייבת בדמי ביטוח.

להלן נוסחה לחישוב ההכנסה המירבית בשנת 2008, המהווה נקודת איזון לחישוב הנוסחה כאשר יש תקרה:

הכנסה מירבית בחודש ינואר 200836,760 ש"ח

הכנסה מירבית רבעונית בחודשים ינואר עד מרס 2008 110,280 = 3 x 36,760

לחישוב ההכנסה הגולמית המיטבית ( Y ) (מלוא ההכנסה לפני הפחתת 52% מדמי הביטוח הלאומי), יש להשתמש בנוסחה הבסיסית:

(6.72% - 11.23%) 0.52 x 7,663 x 1.8 + Y

="110,280 = W

% 11.23 x 0.52 + 1

116,397 = Y

323.482 + Y

= 110,280

1.0584

לעובד עצמאי, שהכנסתו עולה על 116,397 ש"ח בכל אחד מן הרבעונים של שנת 2008, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ברבעונים אלה היא 110,280 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח ברבעון.

שנת 2009
בשנת 2009 קיימת תקרה להכנסה החייבת בדמי ביטוח, אך התקרה הוכפלה בחודש אוגוסט 2009 ואילך.

להלן נוסחה לחישוב ההכנסה המירבית בשנת 2009, המהווה נקודת איזון לחישוב הנוסחה כאשר יש תקרה:

הכנסה מירבית בחודש ינואר 200938,415 ש"ח

הכנסה מירבית רבעונית בחודשים ינואר עד מרס 2009

ובחודשים אפריל עד יוני 2009115,245 = 3 x 38,415

לחישוב ההכנסה הגולמית המיטבית ( Y ) (מלוא ההכנסה לפני הפחתת 52% מדמי הביטוח הלאומי), יש להשתמש בנוסחה הבסיסית:

(6.72% - 11.23%) 0.52 x 7,928 x 1.8 + Y

="115,245 = W

% 11.23 x 0.52 + 1

121,640.67 = Y

334.67 + Y

= 115,245

1.0584

לעובד עצמאי, שהכנסתו עולה על 121,640.67 ש"ח ברבעון הראשון והשני של שנת 2009, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ברבעונים אלה היא 115,245 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח.

הכנסה מירבית בחודש יולי 200938,415 ש"ח

הכנסה מירבית בחודשים אוגוסט וספטמבר 2009153,660= 2 x 76,830

סה"כ הכנסה מירבית ברבעון192,075 ש"ח

לחישוב ההכנסה הגולמית המיטבית ( Y ) (מלוא ההכנסה לפני הפחתת 52% מדמי הביטוח הלאומי), יש להשתמש בנוסחה הבסיסית:

(6.72% - 11.23%) 0.52 x 7,928 x 1.8 + Y

="192,075 = W

% 11.23 x 0.52 + 1

202,957.51 = Y

334.67 + Y

= 192,075

1.0584

לעובד עצמאי, שהכנסתו עולה על 202,957.51 ש"ח ברבעון יולי עד ספטמבר 2009, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ברבעון הזה היא 192,075 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח ברבעון.

הכנסה מירבית בחודש אוקטובר 200976,830 ש"ח

הכנסה מירבית רבעונית בחודשים אוקטובר עד דצמבר2009 230,490 = 3 x 76,830

לחישוב ההכנסה הגולמית המיטבית ( Y ) (מלוא ההכנסה לפני הפחתת 52% מדמי הביטוח הלאומי), יש להשתמש בנוסחה הבסיסית:

(6.72% - 11.23%) 0.52 x 7,928 x 1.8 + Y

="230,490 = W

% 11.23 x 0.52 + 1

243,616 = Y

334.67 + Y

= 230,490

1.0584

לעובד עצמאי, שהכנסתו עולה על 243,616 ש"ח ברבעון אוקטובר עד דצמבר 2009, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ברבעון הזה היא 230,490 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח ברבעון.

חישוב לכל שנת 2009

סיכום החישובים של ארבעת הרבעונים הוא כדלקמן:

לעובד עצמאי, שהכנסתו עולה על 689,855 ש"ח בשנת 2009, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשנת 2009 היא 653,055 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח בשנת 2009.

חישוב לשנת 2010

בשנת 2010 היתה תקרה להכנסה החייבת בדמי ביטוח.

להלן נוסחה לחישוב ההכנסה המירבית בשנת 2010, המהווה נקודת איזון לחישוב הנוסחה כאשר יש תקרה.

הכנסה מירבית בחודש ינואר 201079,750 ש"ח

הכנסה מירבית רבעונית בשנת 2010 239,250 = 3 x 79,750

לחישוב ההכנסה הגולמית המיטבית ( Y ) (מלוא ההכנסה לפני הפחתת 52% מדמי הביטוח הלאומי), יש להשתמש בנוסחה הבסיסית:

(6.72% - 11.23%) 0.52 x 8,015 x 1.8 + Y

="239,250 = W

% 11.23 x 0.52 + 1



252,882.90 = Y

338.34 + Y

= 239,250

1.058396

לעובד עצמאי, שהכנסתו עלתה על 252,882.90 ש"ח בכל אחד מן הרבעונים של שנת 2010, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ברבעונים אלה היא 239,250 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח ברבעון.

הכנסה בכל שנת 2010

לעובד עצמאי, שהכנסתו עלתה על 1,011,532 ש"ח בשנת 2010, ההכנסה החייבת היא
957,000 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח בכל השנה.

חישוב דמי הביטוח המירביים בשנת 2010

להלן חישוב דמי הביטוח שישלם עובד עצמאי שהכנסתו בשנת המס 2010 היא 1,011,532 ש"ח בכל השנה.

ש"ח

ההכנסה השנתית החייבת בדמי ביטוח957,000

פחות ההכנסה החייבת בשיעור המופחת(57,708)

הכנסה חייבת בשיעור המלא899,292

שיעור מלא של דמי הביטוח16.23%

145,955

נוסף – דמי ביטוח בשיעור המופחת

(9.82% x 57,708)5,667

151,622

סה"כ דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לעובד עצמאי שהכנסתו היתה 1,011,532 ש"ח או יותר בשנת 2010, הם 151,662 ש"ח (בחישוב חודשי – 12,635 ש"ח).

יש לזכור ש- 52% מסכום דמי הביטוח הלאומי מותרים בניכוי לצורכי מס.

חישוב צפוי לשנת 2011

בכל שנת 2011 צפויה תקרה להכנסה החייבת בדמי ביטוח.

להלן נוסחה לחישוב ההכנסה המירבית בשנת 2011, המהווה נקודת איזון לחישוב הנוסחה כאשר יש תקרה, בהנחה שלא יחול שינוי במהלך השנה.

הכנסה מירבית בחודש ינואר 201173,422 ש"ח

הכנסה מירבית רבעונית בשנת 2011 220,266 = 3 x 73,422

לחישוב ההכנסה הגולמית המיטבית ( Y ) (מלוא ההכנסה לפני הפחתת 52% מדמי הביטוח הלאומי), יש להשתמש בנוסחה הבסיסית:

(6.72% - 11.23%) 0.52 x 8,307 x 1.8 + Y

= 220,266 = W

% 11.23 x 0.52 + 1



232,778 = Y

350.67 + Y

= 220,266

1.058396

לעובד עצמאי, שהכנסתו עולה על 232,778 ש"ח בכל אחד מן הרבעונים של שנת 2011, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח ברבעונים אלה היא 220,266 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח ברבעון.

הכנסה צפויה בכל שנת 2011

לעובד עצמאי, שהכנסתו עולה על 931,112 ש"ח בשנת 2011, ההכנסה החייבת היא
881,064 ש"ח, שהם ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח בכל השנה, אם לא יחול שינוי.

חישוב דמי הביטוח המירביים בשנת 2011

להלן חישוב דמי הביטוח שישלם עובד עצמאי שהכנסתו בשנת המס 2011 היא 931,112 ש"ח בכל השנה.

ש"ח

ההכנסה השנתית החייבת בדמי ביטוח881,064

פחות ההכנסה החייבת בשיעור המופחת(59,808)

הכנסה חייבת בשיעור המלא821,256

שיעור מלא של דמי הביטוח16.23%

133,290

נוסף – דמי ביטוח בשיעור המופחת

(9.82% x 59,808)5,873

139,163

סה"כ דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לעובד עצמאי שהכנסתו היא 931,112 ש"ח או יותר בשנת 2011 (אם לא יחול שינוי) הם 139,163 ש"ח (בחישוב חודשי – 11,597 ש"ח).

יש לזכור ש- 52% מסכום דמי הביטוח הלאומי מותרים בניכוי לצורכי מס.

נוסחת ההפחתה לעיסוקים מורכבים

כאשר מבוטח הוא עובד עצמאי, שיש לו עוד הכנסות שאינן מעבודה (הכנסות פסיביות) החייבות בדמי ביטוח, מחשבים את ההכנסה המיטבית לכל עיסוק בנפרד, ולאחר מכן מבצעים את ההפחתות לפי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי.

אם יש למבוטח הפקדה לקופת גמל המותרת בניכוי לצורכי מס, היא מופחתת מכל הכנסה, על פי יחס ההכנסה מסך ההכנסות.

אם שילם המבוטח דמי ביטוח כ"עובד עצמאי", בשיעור מופחת ובשיעור מלא, ועל הכנסותיו שאינן מעבודה הוא משלם דמי ביטוח בשיעור המלא בלבד, אזי יש להפעיל את הנוסחה הקצרה יותר מבין שתי הנוסחאות שהוזכרו לעיל, כדי לחשב אתההכנסות שאינן מעבודה החייבות בדמי ביטוח, כדלקמן:

Y

= W

2 T × 0.52 + 1

לדוגמה, הכנסות ברבעון:

הכנסות מעסק ("עובד עצמאי") - 30,000 ש"ח

הכנסות שאינן מעבודה, החייבות בדמי ביטוח - 50,000 ש"ח.

מכיוון שהכנסותיו של המבוטח מעסק גבוהות מ- 60% מן השכר הממוצע במשק, יש להפעיל את הנוסחה המתאימה על ההכנסות מעסק, שכן כעובד עצמאי הוא משלם את השיעור המופחת ואת השיעור המלא של דמי הביטוח.

על הכנסותיו של המבוטח שאינן מעבודה הוא משלם דמי ביטוח רק בשיעור המלא, ולפיכך מופעלת הנוסחה הקצרה, כאשר 2 T מתייחס לשיעורי דמי ביטוח מלאים מהכנסות שאינן מעבודה.

החל משנת 2008 יש להפחית מן ההכנסה שאינה מעבודה סכום של 25% מן השכר הממוצע במשק, הפטור מתשלום דמי ביטוח.

עובד עצמאי שהוא גם עובד שכיר

למבוטח, שהוא במעמד של "עובד עצמאי" וגם של עובד שכיר, ועל הכנסתו כשכיר הוא משלם את מלוא דמי הביטוח המופחתים, אזי כ"עובד עצמאי" הוא משלם שיעורי דמי ביטוח מלאים, ולכן גם במקרה זה מופעלת הנוסחה כמו בפסקה הקודמת.

כאשר הכנסות המבוטח האמור כעובד שכיר קטנות מ- 60% מן השכר הממוצע במשק, הוא משלם גם שיעור מופחת וגם שיעור מלא של דמי הביטוח.

(1)הכותבת מודה לגב' אלה מדר, רכזת גבייה מלא שכירים במוסד לביטוח לאומי, על עזרתה הרבה בהכנת מאמר זה.

(2)הכותבת רואת חשבון, יועצת לענייני הביטוח הלאומי, מפעילת מיזם משותף עם משרד ארצי את חיבה פיתרונות מיסוי. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.

(3)הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

(4) כל המידע המוצג במאמר הוא מידע, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה
לנקיטת הליכים
או להימנעות מהם. הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי קוראים
ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.

(5) כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • angharad  (21/09/2012 16:20)
    שאלותיי מתייחסות רק לעניין השקלול הרבעוני. אין לי כל בעיית הבנה לגבי אופן ההפחתה של דמי הביטוח הלאומי (ה"נוסחה"). 1) במאמר לא הודגם אופן שקלול ההכנסה במקרים שבהם יש שינוי בתקרות במהלך השנה. כיצד יש לעשות זאת? 2) מה קורה במקרה שבו "קצב" ההכנסות אינו אחיד - למשל ברבעון 1-2 הושגו 80% מההכנסות השנתיות וברבעונים 3-4 20%? האם יש לשקלל את ההכנסה החייבת עפ"י שומה בין הרבעונים על פי יחס זה?
  • יוסף מטלון  (17/05/2011 21:14)
    טמטום בלשון המעטה. יושבים מחוקקים שאנחנו משלמים את משכורתם כדי לסבך את החיים ולהגדיל ביוקרטיה.לא נראה לי שיש 1% מכלל המבוטחים שיושב ובודק אם חייבו אותו נכון לפי הנוסחאות האלה, בשים לב שעוד לא פגשתי עובד אחד במל"ל שיודע להסביר כיצד מל"ל הגיע לסכום שהוא דורש מהמבוטח. המקסימום שנתקלתי הוא בעובד/ת שידעו לשלוף את המסמך של צורת החישוב מהמחשב. אם מל"ל כל כך דואג שהמבוטחים לא חשלמו דמי בטוח ביתר, אפשר להוריד אחוז מסוים כל רבעון מהמקדמות , הרי ממילא ההתחשבנות היא בסוף השנה . פשוט חלם
  • יורם טדסקי  (17/05/2011 14:18)
    בעקבות פס"ד לבקוביץ נשאלת השאלה: אם אין כוונה לתת זיכוי עבור תשלומים ששולמו בפועל, מה ראה המחוקק,לקבוע נוסחה מסובכת לחישוב דמי ביטוח לאומי של עצמאי, סיבוך כזה שפקידי ביטוח לאומי, צריכים להזדקק לרו"ח אורנה צח כדי להבין את החישוב. האם לא יהיה לטובת כולם לקבוע שיעור נמוך מראש של דמי הביטוח. שיעור כזה שסה"כ הגבייה יהיה כשהיה, מבלי לסבך את אנשי המקצוע בחישובים. (ועל אחת כמה וכמה את הטזרח הפשוט).
הקש קוד אימות