ניצול הקלות המס במכר מוניטין יחד עם מכר הפעילות

ניצול הקלות המס במכר מוניטין יחד עם מכר הפעילות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

נושא המוניטין טומן בחובו הטבות מס משמעותיות שנתן המחוקק בפקודת מס הכנסה למוכר ומשנת 2003 גם לקונה. לכן, בהחלט יש לקחת בחשבון בעת מכירת פעילות את המוניטין כנכס נפרד המאפשר הקלת מס משמעותית לשני הצדדים לעסקה. כל זאת במגבלות המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין זה.

בעניין תדיראן, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 1052/06 תדיראן בע"מ נ' פקיד שומה מפעלים גדולים, ניתן ביום 24.9.2012), כי המוניטין נמכר כבר בעת מכירת הפעילות בשנת 1996 לחברת הבת ולכן מאותה שנה כבר לא היה שייך לחברה האם. משנת 1996, חברת הבת היא זו שסיפקה ללקוחות מוצרים ושירותים בתחום הקשר והיא אשר קבעה את שמות המוצרים ומחירם. ככל שהלקוחות הבחינו באיכות מוצרי הקשר, איכות השירות שמות המוצרים ומחירי השירותים, הם ייחסו אותם לחברת הבת ולא למערערת – חברת האם. ממילא, ככל שנרכש מוניטין בקשר למוצרים ולשירותים שסיפקה חברת הבת ללקוחותיה בתחום הקשר, יש ליַחסו לחברת הבת ולא למערערת.

בשנת 1999 רכשה כור את מניות המערערת בתמורה לסך של 109 מיליון דולר ואת הזכות להשתמש בשם "תדיראן קשר" בלוגו ובסימן המסחרי תמורת 15 מיליון דולר.

בדוחותיה הכספיים לשנת 1999, מיום 29.8.2001, דיווחה המערערת על רווח שנצמח לה מכוח ההסכמים האמורים החייב במס בשיעור של 36%. בסוף שנת 2004 פנתה המערערת בבקשה לתקן את הדו"ח לשנת 1999, באופן שסך של 15 מיליון דולר שקיבלה ממכירת השם המסחרי והלוגו יהוו תמורה עבור מכירת נכס מוניטין כמשמעותו סעיף 88 לפקודת מס, שיש לחשבה כסכום אינפלציוני החייב בשיעור מס של 10%.

פקיד השומה הסכים לקבל דו"ח מתקן מהמערערת (שניתן להגיש שש שנים לאחור לפי סעיף 160 לפקודת מס הכנסה), אולם חלק על טענתה בעניין המוניטין וקבע כי מלוא התמורה ששולמה למערערת מכוח ההסכמים משנת 1999 שולמו לה כתמורה למניות חברת הבת ואין לפצל תמורה זו.

פקיד השומה טען כי "שם" ו"לוגו" אינם מהווים מוניטין ואף אם כן הרי מכירת המוניטין נעשתה כבר בשנת 1996, בעת שהמערערת העבירה לחברת הבת את פעילותה בתחום הקשר כעסק חי. חברת הבת עשתה שימוש בשם ובלוגו כבר בשנת 1996 ואילך. ממילא בשנת 1999 לא היה למערערת מוניטין. עוד נטען כי עסקת מכירת המוניטין בוצעה בין שני צדדים קשורים, ועל כן, המחיר שננקב אינו משקף את שווי המוניטין.

בהמ"ש מזכיר כי מוניטין כמשמעותם בסעיף 88 לפקודה הינם נכס. אולם הפקודה אינה מגדירה נכס זה. בע"א 7493/98 שלמה שרון ואח' נ' פקיד שומה נאמר כי:

"המוניטין מבטאים, איפוא, את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו ‑ מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק. העסק בעל המוניטין משמר את הרגלם של לקוחותיו לשוב ולפקוד אותו."

בהמ"ש קובע כי מהעובדות עולה כי על פי הוראות הסכם 96 העבירה תדיראן לחברת הבת את כל הפעילות העסקית בתחום הקשר והיא עצמה חדלה מכל פעילות בתחום זה והפכה לחברת אחזקות מנהלת. לפיכך, משנת 1996 חברת הבת היא אשר סיפקה ללקוחות מוצרים ושירותים בתחום הקשר והיא אשר קבעה את שמות המוצרים ומחירם. ממילא בתקופה שלאחר כריתת הסכם 96, ככל שהלקוחות הבחינו באיכות מוצרי הקשר, איכות השירות, שמות המוצרים, מחירי השירותים והמוצרים ויעילות בית העסק, יוחסו כל אלה לחברת הבת ולא לתדיראן.

לפיכך, קובע ביהמ"ש, כי בשנת 1999 לא היה למערערת מוניטין שיכלה למכור לכור.

נותר רק לחזור ולהזכיר כי בכל עסקת מכר פעילות כדאי לקבל ייעוץ מוקדם ונכון, בהתאם לפסיקה, שיאפשר מיצוי הקלות המס שניתנו בפקודת מס הכנסה לרווח ממכר מוניטין למוכר ולקונה ויחסוך מס רב.