• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתניתן פסק דין נוסף הקובע כי פיצוי בגין אי תחרות לעובד הינו הוני

ניתן פסק דין נוסף הקובע כי פיצוי בגין אי תחרות לעובד הינו הוני

25.08.2013

ניתן פסק דין נוסף הקובע כי פיצוי בגין אי תחרות לעובד הינו הוני
רמי אריה, עו"ד ורו"ח

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז (ע"מ 29425-01-11 ברנע נ' פקיד שומה כפר סבא (ניתן ביום 21/5/13)), בו נקבע כי התקבול בגין התחייבות להימנע מתחרות מהווה תקבול הוני על אף שתקופת ההתחייבות הייתה מוגבלת. בהמשך לפס"ד ברנע ניתן ביום 7.8.2013 בעניין אבידן (ע"מ 24270-01-11 מאיר אבידן נ' פקיד שומה חיפה) פס"ד דומה על ידי בהמ"ש המחוזי בחיפה.

כמו בעניין ברנע נקבע גם בעניין אבידן, כי פיצוי בגין תניית אי תחרות הינו תשלום עבור מכירת נכס ויחשב לתקבול הוני שהמס עליו מופחת.

מדובר בתשלום למערער מאיר אבידן אשר עבד במשך שנים רבות בשיווק ציוד לרפואה למוסדות רפואיים. ביום 25/6/06 הוא סיים את עבודתו, אך שלושה חודשים קודם לסיום העבודה, הושגה הסכמה בינו למעסיקתו בדבר תנאי הפרישה שלו.

בהתאם למוסכם נקבע כי הוא יזכה לפיצויי פיטורין ובנוסף יקבל מענק בסך של 220,000 $ שתורגם לסך של 979,188 ₪ (להלן "התקבול"). לגבי תקבול זה נקבע, כי המעסיק ישלם לו תמורת התחייבותו שלא להתחרות עם המעביד למשך 24 חודשים.

התקבול האמור שולם לאבידן בחודש פרישתו מהעבודה וצורף למשכורתו. המעסיקה ניכתה מהתקבול מס הכנסה במקור בהתאם לשיעורי המס על הכנסת עבודה (הכנסה פירותית).

אבידן הגיש לפקיד השומה חיפה דין וחשבון שנתי על הכנסותיו בשנת 2006. בדו"ח זה רשם אבידן את התקבול כהכנסה מרווח הון. הוא חישב את המס על התקבול לפי שיעור מס של 20% בלבד.

בהמ"ש פנה להגדרת תקבול הוני-רווח הון, בפרק "ה" לפקודה. המס מוטל על הרווח ממכירה של "נכס". "נכס" הינו רק זה הנכלל בהגדרה בסעיף 88 לפקודה. הגדרת "נכס" כוללת גם "זכות ראויה", כלומר גם נכסים בלתי מוחשיים יכולים להיחשב כנכס לצורך מיסוי רווחי הון (ע"א 182/72 צבי אברך נ' פקיד השומה). מס על רווח הון מוטל בהתמלא שני אלו; לנישום נוצר רווח מנכס הכלול בהגדרת "נכס" בפקודה; הרווח התקבל בעקבות מימוש הנכס ובתנאי שהמימוש מהווה מכירה על פי הפקודה.

לכאורה, ניתן היה לחשוב כי כל תקבול שמקבל עובד ממעבידו הינו בגדר הכנסת עבודה, שהרי המעביד משלם לעובד תמורת "העבודה", כלומר תמורת השימוש בכושר עבודתו של העובד.

בהמ"ש קבע כי אין מניעה עקרונית כי תקבול המתקבל ע"י עובד יסווג כרווח הון וכי הסיווג הראוי יעשה תוך בחינת טיבה של "הזכות לתקבול" ומקורותיה.

בפסיקה נדונו מקרים נוספים בהם נשאלה שאלת סיווג תקבולים שקיבל עובד ממעבידו. כך, למשל, עלתה שאלת סיווג תשלום שמקבל עובד עבור הסכמתו לעבוד. בין היתר נבחנה הטענה כי תשלום המתקבל ע"י שחקן בקבוצת ספורט עבור הסכמתו לשחק בקבוצה, אינה הכנסת עבודה אלא תקבול הוני. בעמ"ה (חי') 214/88 מכבי חיפה נ' פקיד שומה חיפה.

סוגיה דומה נדונה בהקשר לסיווגם של הוצאות שהוציא מעביד לתשלום מענק לעובד פורש, תמורת התחייבותו להימנע מתחרות. בתי המשפט התלבטו בסיווגי התשלומים וקבעו כי יש להבחין בין תשלום שנועד לשמור על לקוחות קיימים, כי אז יסווג כהוצאה שוטפת אצל המעסיק, לבין תשלומים שנועדו לבסס עסק חדש על-ידי רכישת לקוחות, אז יראו אותו כהוצאה הונית אצל המשלם (ראו ע"א 762/00 בן-שלום נ' פקיד שומה כפר סבא), באחד המקרים נדון סיווגו של תשלום "דמי לא יחרץ" ששילם מעביד לעובד פורש על מנת "לקנות" את שתיקתו. בית המשפט סיווג את התקבול כתקבול הוני (עמ"ה (ת"א) 169/87 שנקר נ' פקיד השומה כפר סבא).

לפני כשנה ניתן פסק הדין (עמ"ה (חי') 859/08 חיים ניסים נ' פקיד שומה חיפה (26/1/11), בו נדונה שאלת סיווג מענקים שקיבלו עובדים כפיצוי בעקבות שינוי מבני במקום עבודתם -מענקי הפרטה. באותו מקרה קבע בהמ"ש, כי מענקי ההפרטה שמקבלים העובדים מהווים תקבול הוני, כי יש בהם משום ויתור על זכות המוקנית לעובדים.

ברי כי התחייבותו של עובד לשמור על סוד מסחרי מובהק, דהיינו סוד מסחרי אשר החובה לשמרו אינה מותנית בהתחייבות (בין אם מדובר ברשימת לקוחות מיוחדת ובין אם בסוד מסחרי אחר), הרי קיומו של הסכם מפורש אינו מעלה ואינו מוריד. על העובד לשמור על הסוד. הפרת חובת השמירה מהווה עוולה. הסוד המסחרי הינו קניינו של המעביד, וכאשר העובד מתחייב לשמרו, הוא אינו מוותר על כל זכות הנתונה לו.

לעומת זאת, מקום בו התקבול משולם בגין התחייבות של עובד לוותר על זכות שקיימת לו, בין אם מדובר בהתחייבות להימנע מתחרות מותרת ובין אם להימנע משימוש בידע וכישורים שאינם בבחינת סוד מסחרי מוגן, אזי תשלום כזה עשוי להיחשב כמכירה של "זכות", כלומר תקבול הוני.

יש לבחון האם בכלל קיימת לעובד אפשרות להתחרות במעבידו הקודם, גם טיבה של ההתחייבות צריכה להבחן. ראוי לשקול גם האם לאפשרות של העובד להתחרות יש ערך כלכלי ממשי. האם לעובד עשויה לצמוח טובת הנאה בעלת ערך מהתחרות אם לאו. רק ויתור על זכות בעלת ערך כלכלי תחשב "מכירה" של זכות ראויה.

מאפיין נוסף שיש להביאו בחשבון הוא משך ההתחייבות. אחת הטענות המועלות ע"י פקיד השומה הינה כי התחייבותו של אבידן הייתה מוגבלת בזמן, 24 חודשים. בנסיבות אלו, כך לגישת פקיד השומה, ההתחייבות להימנע מתחרות אינה מהווה ויתור על זכות, כי הרי בתום התקופה חוזרת הזכות לאבידן.

בתחומים דינאמיים בהם השינויים תכופים ולאחר תקופה, ולו גם מוגבלת, בה העובד אינו עוסק לא יהיה באפשרותו לשוב ולהתעדכן ולעסוק מחדש בתחום. כך גם מקום בו האפשרות להתחרות מוגבלת בזמן כמו במקרה שבו מדובר בתחרות עם עיסוק שצפוי להתבצע בזמן קצר בלבד. שנית, ויתור על נכס, גם לתקופה מוגבלת, עשוי להיחשב כוויתור על גורם יצור - מקור ליצירת הכנסות.

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז (ע"מ 29425-01-11 ברנע נ' פקיד שומה כפר סבא (ניתן ביום 21/5/13)), בו נקבע כי התקבול בגין התחייבות להימנע מתחרות מהווה תקבול הוני על אף שתקופת ההתחייבות הייתה מוגבלת.

עוד ניתן להעלות על הדעת כי גם לדרך חישוב סכום התקבול תהא משמעות בקביעה האם לפנינו תקבול הוני בגין מכירת נכס או שמא מדובר בפיצוי בגין אובדן הכנסה שוטפת. ניתן לבחון את סכום התמורה גם תוך השוואה למענקי פרישה המשולמים לעובדים דומים, תוך השוואה לשכרו של העובד בעבר וכדומה.

הצהרתה של המעסיקה בטופס 106 אינה מספקת לקבוע כי אומד דעת הצדדים היה שונה מהאמור בהסכם, כי הרי ההצהרה מתייחסת לסווג התקבולים לצרכי מס ולא להגדרת טיב העסקה. התקבול מופיע בפירוט התשלומים תחת הכותרת "שכר שעות נוספות, מאמץ מיוחד או אירוע מסוים". הסכום בפריט זה הינו 1,377,106 ₪ והוא כולל את התקבול בסך 979,188 ₪ ותשלומים נוספים. מהגדרה זו לא ניתן להסיק כי מהותו הכלכלית של התקבול הייתה שונה מהאמור בהתחייבות, ולכל היותר ניתן ללמוד כי המעסיקה סברה שיש לסווג את התקבול כהכנסה שוטפת.

בהמ"ש קובע כי הנחת המעביד כי תקבול כלשהו יסווג לצרכי מס בדרך זו או אחרת אינה יכולה להשליך על סווגו הנכון של התקבול על פי דיני המס.

גם ההשוואה לפיצויי פרישה מוגדלים שניתנו לעובדים אחרים אינה יכולה ללמד מה היה אומד דעתם של אבידן והמעסיקה בכל הנוגע לתקבול.

בחינת המקרה על פי המאפיינים שציינו לעיל, תעלה כי מדובר בתקבול בגין מניעת תחרות, דהיינו בגין ויתורו של אבידן על זכותו לעסוק באותו תחום ולעבוד אצל מתחרים. מדובר בשוק תחרותי, לאבידן הייתה אפשרות מעשית להתחרות, והתקבול לא חושב על בסיס הכנסות צפויות אלא היה פרי משא ומתן כספי.

במקרה הנוכחי מדובר בתקופה של 24 חודשים. לא מדובר בתקופה שולית חסרת ערך, אם כי אין גם לקבל את הטענה שאבידן איבד בשל תקופה זו כל אפשרות לחזור לתחום. גם תקופה של 24 חודשים הינה תקופה משמעותית ואינה תקופה של מה בכך. הוויתור על הזכות לעשות שימוש בכישורי העבודה בתחום למשך 24 חודשים הינו ויתור על זכות ממשית בעלת ערך כלכלי ממשי ועל כן יש לראות בתקבול ששולם בגין הוויתור כתקבול בגין מכירת נכס.

בשים לב לכל האמור, הגיע בהמ"ש למסקנה כי התקבול שקיבל אבידן מהווה תקבול הוני החייב בשיעור המס החל על רווח הון בשיעור של 25% בלבד - על פי פרק "ה" לפקודה.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות