• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםביטוח לאומיטבלאות מידעסוגיות בתחום הביטוח הלאומי לשנת 2013

סוגיות בתחום הביטוח הלאומי לשנת 2013

צח (גלרט) אורנה, רו"ח

 |  18.11.2013

סוגיות בתחום הביטוח הלאומי לשנת 2013

 

צח (גלרט) אורנה, רו"ח

 

תוכן

עמוד

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנים 2008 עד 2013

4

 

 

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

4

שינויים בשכר הממוצע במשק החל מחודש ינואר 2006 וקביעת ה"סכום הבסיסי"

5

 

 

בירור מידע ותשלום דמי ביטוח

6

 

 

תשלום דמי ביטוח בטלפון

6

תשלום דמי ביטוח באמצעות האינטרנט

6

העברה בנקאית מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי

7

אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי www.btl.gov.il

7

אתר שירות אישי באינטרנט

7

ייצוג במוסד לביטוח לאומי

7

אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי

9

סוגיות הקשורות  לעצמאיים ולבעלי הכנסות שאינן מעבודה

10

 

 

קביעת מעמד המבוטח

10

עצמאי, שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

11

בחינת הסיווג הביטוחי של המבוטח וההכנסה המדווחת

12

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

12

תיקון מקדמות דמי ביטוח – טופס מעודכן

12

גמלה חוסמת

13

הענקה מטעמי צדק

13

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

13

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס

14

תשלום הפרשי שומה למוסד לביטוח לאומי

14

פיגור בתשלום הפרשי דמי ביטוח

14

תשלום דמי הביטוח בתום שנת המס

14

הוראת קבע והסדר תשלומים

14

חישוב דמי ביטוח עבור שנים קודמות

15

הודעות חוב ועיקולים אוטומטיים

15

החזרי דמי ביטוח לחשבון הבנק

15

הכנסה הונית

15

הכנסה ממשכורת המופקת בחו"ל 

16

נקיטת יוזמה עצמאית למובטל

17

פטור מדמי ביטוח למתגייס לצבא או לשירות לאומי בהתנדבות

17

פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד

17

פטור לחניך במכינה קדם צבאית ולמתנדב בשנת שירות החל מספטמבר 2011

17

פטור מתשלום דמי ביטוח לתורם איבר

17

הכשרה מקצועית

17

החבות בדמי ביטוח של "עקרת בית"

17

החבות בדמי ביטוח של "עקר בית"

17

תשלום דמי ביטוח למשרתים בשירות אזרחי על ידי גבייה מרוכזת

17

בחינת מעמדם של מבוטחים המדווחים כשכירים בחברות בירור

18

אסיר או עציר

19

תגמולי מילואים

20


תוכן

עמוד

דמי לידה

20

השלכות הקמת חברה

21

המידע שמועבר למוסד לביטוח לאומי בעקבות תיקון בחוק ההתייעלות הכלכלית

23

תיקוני חקיקה משנת 2008

24

הכנסה פסיבית בידי שכיר בגיל 65 (פסק דין: לפני תיקון 103 בחוק הביטוח הלאומי)

24

הכנסות פסיביות הפטורות מתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

25

השפעת הכנסות פסיביות על גמלאות    

26

חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

27

תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה מפיצוי בגין אובדן כושר עבודה

27

סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון

28

קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורת לעניין דמי ביטוח

30

דרישת אסמכתאות ממייצגים

31

קביעת מעמדו של עובד עצמאי – כעובד שכיר

31

הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח

31

הכנסות נכים שפטורות ממס אינן בהכרח פטורות מדמי ביטוח לאומי

32

ניכוי הפקדות לקופות גמל בידי נכים הפטורים ממס

32

הגדרת "נכות" לעניין סעיף 9א לפקודת מס הכנסה

33

 

 

סוגיות הקשורות למעסיקים

34

 

 

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

34

תזכורת לכללי פריסת שכר

35

הפרשי גמלה

37

הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות

37

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

38

חובת דיווח חודשית

38

דיווח רבעוני

39

העברת מידע ממוחשב

39

דוח מתוקן ודוח שאינו סביר

39

קודי דיווח בטופס 102

    40

דמי ביטוח מופחתים בשל זכאות לגמלה

40

הגשת תביעה לדמי לידה באמצעות המעסיק

41

תשלום דמי ביטוח בתקופת חופשה ללא תשלום (חל"ת)

41

העסקת עובדים זרים  

42

העסקת עובדים זרים שלא בהתאם לאשרת עבודה בתוקף

43

מדוע חשוב לדווח על ההכנסה הנכונה של עובד

44

תשר (טיפ) למלצרים

44

תשלום לאחר ניתוק יחסי עובד ומעביד

44

תגמולי מילואים – תיקון לחוק הביטוח הלאומי ממרץ 2011

46

דיווח מרוכז

47

מילוי טופס 101 וטופס 103

47

אישור המעסיק על תקופת ההעסקה ועל שכר

47

נושא משרה

47

חובת ניהול פנקס שכר ותלוש שכר

47

חשיבות הרישום המדויק

48

הגברת ההרתעה באמצעות הטלת עיצומים כספיים

48

הגברת ההרתעה באמצעות ענישה פלילית

48

ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי

49

טופס 102 - הדרכים לדיווח ולתשלום

52

תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד

54

חישוב דמי ביטוח של עצמאי שהוא גם שכיר

59

החזר דמי ביטוח למעסיק ודוחות שליליים

59

תיקון סעיף 351(א) וביטול סעיף 351(ה) לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2008

60

תוכן

עמוד

מבצע להחזר יזום של דמי ביטוח למעסיקים הכלולים בתקנה 22

60

מימוש ניירות ערך ואופציות לעובדים

61

שינויים בדמי אבטלה

61

תביעות שיבוב  לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי  ממי שאינו המעסיק

61

מעסיקי עובדים במשק בית

62

פנסיה מוקדמת (פרישה לגמלאות לפני גיל הפרישה)

64

כספי פיצויים שהתקבלו בגין מלחמה

66

הקבלן - כמעסיקם של עובדי קבלן-המשנה (בעבודות בניה)

66

 

 

עסקים משפחתיים ובעלי שליטה

68

 

 

חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה

68

מבחנים בהעסקת בעל שליטה בחברה שבשליטתו

69

שינוי מעמד מבעל שליטה בחברה לעצמאי

70

המועד שבו נבחן בעל השליטה  לעניין זכאותו לגמלאות

70

מעמד אשת בעל השליטה

71

תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי

73

מבחנים בהעסקת בן משפחה

74

בני זוג העובדים בעסק משותף (שאינו מאוגד כחברה)

75

החזר דמי ביטוח כתוצאה משינוי מעמד בדיעבד

78

 

 

מבוטח השוהה בחו"ל

79

 

 

הגדרת תושבות

79

רציפות הביטוח בישראל

80

חוזרי הביטוח לאומי הקשורים להכנסות מחו"ל

82

אמנות לביטחון סוציאלי

83

גמלאות לשוהים בחו"ל

83

קצבאות לתושב חוזר ותיק (או עולה חדש)

84

החזרה לארץ

84

ביטוח בריאות לשוהים בחו"ל ועם החזרה לארץ

85

החזר הוצאות רפואיות

86

תושבות התאגיד

86

 

 

הגשת תביעות לבית הדין לעבודה

87

 

 

תיקון חוק הביטוח הלאומי בהקשר לביטוח נכות כללית (חוק לרון)

87

 

 

עקרת בית נכה

88

 

 

התיישנות חובות למוסד לביטוח לאומי

89

 

 

תביעה לגמלאות באיחור

89

 

 

מיצוי זכויות לקצבת זקנה

90

הכנסה מותרת בגיל הפרישה (המותנה בהכנסות)

91

 

 

חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004

93


סוגיות בתחום הביטוח הלאומי לשנת 2013

 

צח (גלרט) אורנה, רו"ח

 

 

 

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשנים 2008 עד 2013

 

 

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח) באחוזים, למבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה, בשיעורים הרגילים (טור 1 בטופס 102)

 

 

הכנסות שאינן

עובד

שכיר (חלק

                מעסיק

 

 

פנסיה

בתקופה

החל מיום 1/1/2008

מעבודה

עצמאי

העובד)

1-12/08

8/09-3/11

1-7/09

4/11-12/12

1-12/13

מוקדמת

 

%

%

%

%

%

%

%

%

עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק

9.61

9.82

3.50

3.85

3.45

3.45

3.45

3.49

עד הכנסה מרבית

12.00

16.23

12.00

5.43

5.43

5.90

6.50

11.79

 

שיעורי דמי ביטוח באחוזים לבעלי שליטה (טור 2 בטופס 102)

 

בתקופה

החל מיום  1/1/2008

 

שכיר (חלק

    עובד)

 

 

מעסיק

סה"כ

 

 

 

1-12/08

8/09-3/11

1-7/09

4/11-12/12

1-12/13

1-12/08

8/09-3/11

1-7/09

4/11-12/12

 

1-12/13

 

%

%

%

%

%

%

%

%

%

עד הכנסה בשיעור 60% משכר ממוצע במשק

3.49

3.81

3.41

3.41

3.41

7.30

6.90

6.90

6.90

עד הכנסה מירבית

11.79

5.37

5.37

5.80

6.36

17.16

17.16

17.59

18.15

להלן פירוט שיעורי דמי הביטוח בעבור בעלי שליטה בחברת מעטים, המדווחים כשכירים בחברה שבבעלותם (מבוטחים בגיל 18 עד גיל פרישה בשיעורים הרגילים):

 

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

 

 

2008

1-7/2009

8-12/2009

2010

2010

2011

2011

2012

2012

2013

 

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח

לחודש

ש"ח

לשנה

ש"ח

לחודש

ש"ח

לשנה

ש"ח

לחודש

ש"ח לשנה

ש"ח לחודש

ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח

36,760

38,415

76,830

79,750

957,000

73,422

881,064

41,850

502,200

42,435

60% משכר ממוצע במשק (לשיעור מופחת)

4,598

4,757

4,757

4,809

57,708

4,984

59,808

5,171

62,052

5,297

השכר הממוצע במשק, לעניין תשלום דמי ביטוח

7,663

7,928

7,928

8,015

96,180

8,307

99,684

8,619

103,428

8,828

 

החוק לצמצום הגרעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012 הגדיל את שיעורי דמי הביטוח הלאומי בחלקו של המעסיק בשיעור המלא בשנים 2013, 2014, 2015.

 

 

מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום למי שאין  הכנסות חייבות בדמי ביטוח

 

מבוטחים במעמד של "לא עובד ולא עובד עצמאי" (ללא הכנסות חייבות בדמי ביטוח), תלמיד, תלמיד ישיבה, עובד בחל"ת, מי שמצוי בהכשרה מקצועית ומשלמי דמי ביטוח בריאות בלבד, מקבלים פנקס מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום, בהתאם לסיווגם הביטוחי .

 

המקדמות הרבעוניות נגזרות מן השכר הממוצע במשק שהוא 8,828 ש"ח בשנת 2013. בסיס המינימום לפיו מחושבים דמי ביטוח למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי שאין לו הכנסות - הוא 3,973 ש"ח לרבעון (15% כפול שכר ממוצע במשק לכל חודש), ולתלמיד (כולל תלמיד ישיבה) ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית - 1,324 ש"ח לרבעון (5% כפול שכר ממוצע במשק בכל חודש).

 

דמי ביטוח בריאות מחושבים בסכום קבוע של 101 ש"ח בחודש בשנת 2013 (100 ש"ח בחודש בשנת 2012).

 

התשלום בשנת 2013 מחושב כדלקמן :

 

לרבעון 486 = 303+ (9.61% - 5%) x 3,973 (שהם 162 ש"ח לחודש).

 

לרבעון 364 = 303 + (5% - 9.61%) x 1,324 (שהם 121 ש"ח לחודש).

 

 

שינויים בשכר הממוצע במשק החל מחודש ינואר 2006 וקביעת "הסכום הבסיסי"

                                                                                                                                                                                             

החל מחודש ינואר 2006 נוסף מושג חדש בחוק הביטוח הלאומי והוא "הסכום הבסיסי".
הסכום הבסיסי משמש בעיקר כבסיס לתשלומי גמלאות ולחישוב ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.

 

תשלום דמי ביטוח

 

עד חודש דצמבר 2005, נגזר חישוב דמי הביטוח במלואו מן השכר הממוצע במשק על פי סעיף 2 בהגדרה שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. שכר זה מבוסס על נתוני השכר הממוצע למשרת שכיר,  מוכפל במקדם פיצוי.

 

החל מחודש ינואר 2006, השכר הממוצע האמור משמש בסיס רק לחלק מהחישובים בדמי הביטוח. לא חל שינוי בשיטת עדכונו של השכר הממוצע האמור, כפי שעולה מסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי.

 

החל מחודש ינואר 2006, ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח אינה נגזרת מן השכר הממוצע במשק כפי שהיה בעבר, אלא  לפי 5 פעמים הסכום הבסיסי. החל מחודש אוגוסט 2009 ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח בלבד (לא לתשלום גמלאות) הייתה 10 פעמים הסכום הבסיסי, והחל מינואר 2011 ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח בלבד (לא לתשלום גמלאות) היא 9 פעמים הסכום הבסיסי (73,422 ש"ח לחודש). ההכנסה המרבית בשנת 2012 הייתה אמורה להיות 8 פעמים הסכום הבסיסי, אולם הוראת השעה בוטלה במסגרת החוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב - 2011. ההכנסה המרבית בשנת 2012 היא סכום של 5 פעמים הסכום הבסיסי (בשנת 2012 סך של 41,850 ש"ח לחודש ובשנת 2013 סך של 42,435 ש"ח לחודש).

 

עתירה לבג"ץ  שהוגשה נגד הגדלת ההכנסה המרבית - נדחתה (6304/09).

 

תשלום דמי ביטוח בריאות

 

תשלום דמי ביטוח בריאות מבוסס על אותם הנתונים שעליהם מבוססים תשלומי דמי הביטוח הלאומי. זאת, למעט סכומי המינימום שנקבעו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומעודכנים במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכנות הגמלאות.

 

בירור מידע ותשלום דמי ביטוח

 

אפשר לקבל מידע בכל נושא הקשור לביטוח הלאומי וכן להזמין טפסים ואישורים במספרי הטלפון: 6050* או 04-8812345, באמצעות קוד סודי.

מבוטחים החייבים בדמי ביטוח בעד עצמם שערכו בירור במוקד, יכולים לשלם באמצעות כרטיס אשראי בתום הבירור.

 

את התשלום למוסד לביטוח לאומי ניתן לבצע בדואר, בבנק, באתר התשלומים באינטרנט, או בכרטיס אשראי במוקד טלפוני מיוחד (מענה קולי) שמספרו 6509911 – 08.

 

אפשר לשלם מקדמות דמי ביטוח בהוראת קבע בבנק או בהוראת קבע בכרטיס אשראי. אפשר לשלם בהוראת הקבע גם חובות, בתיאום מראש עם פקיד הגבייה במוסד לביטוח לאומי. כלומר, מבוטחים יכולים לבצע הסדר תשלומים עם חיוב חודשי בכרטיס אשראי.

 

תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חודשי בכרטיס אשראי מאפשר למבוטח לא לחרוג מהסכם המסגרת הקיים בינו לבין חברת האשראי.

 

יש לשים לב שהוראת קבע חדשה מחליפה את הוראת הקבע הקיימת גם למקדמות וגם להסדר תשלומים.

 

אפשר לבצע תשלומים באמצעות הסדרי תשלומים בהמחאות (וחתימה על הסכם) בתיאום מוקדם עם פקיד הגבייה בסניף, או באמצעות קובץ המייצגים למייצג מורשה. את ההמחאות יש לשלוח מיד בדואר, ויש להקפיד על מועד התשלום הראשון שממנו מתחיל ההסדר. אפשר להסדיר את תשלום החוב בהוראת קבע, לאחר תיאום מראש עם פקיד הגבייה בביטוח הלאומי.

 

לשיפור השירות, המוסד לביטוח לאומי מאפשר ייעוץ לקשישים במילוי טפסים ובהבנת החוק ומעמיד לרשות המבוטחים מתורגמנים לשפות שונות בזמני קבלת קהל.

 

תשלום דמי ביטוח בטלפון

 

לאחרונה מתקשרים למבוטחים אנשים שמתחזים לפקידי הביטוח הלאומי כדי לקבל פרטים על מספר חשבון בנק או פרטי כרטיס אשראי. נמסר מהביטוח הלאומי כדלקמן:

 

1.         פרטי חשבון בנק יש להעביר בכתב ולא בטלפון.

2.         כדי לוודא שאכן המתקשר הוא פקיד הביטוח הלאומי מומלץ לבקש לשלוח בדואר את
            מצב החשבון וכן לבקש מספר טלפון כדי להתקשר בחזרה.

 

תשלום דמי ביטוח באמצעות האינטרנט

 

ניתן לשלם דמי ביטוח באתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי באינטרנט (מקדמות, חובות והפרשי שומה), בעבור כל סוגי החייבים בגבייה: מבוטחים שאינם שכירים (גל"ש), מעסיקים ומעסיקי עובדים במשק בית (אפשר לפתוח באתר תיק מעסיקים במשק בית).

 

התשלום באתר מתאפשר רק בעד לקוחות הרשומים במערכת הגבייה. האתר מתעדכן מדי יום ברשומות חדשות. אין צורך בשם משתמש ובסיסמה מיוחדת לצורך כניסה לאתר התשלומים.

 

הכניסה לאתר התשלומים היא באמצעות האתר הכללי של המוסד לביטוח לאומי: www.btl.gov.il , או באמצעות הקניון הממשלתי, "שוה"ם" – שירות ותשתית התשלומים הממשלתיים www.e.gov.il . לביצוע התשלום ניתן להשתמש באמצעי התשלום הבאים: כרטיס אשראי והעברה בנקאית.

 

התשלום לחשבונות מעסיקים ומעסיקי עובדים במשק בית מתאפשר לאחר דיווח המתבצע באתר. הדיווח כולל את פרטי המעסיקים ואת פרטי העובדים, כולל פרטים של עובדים במשק בית. דיווח על עובדי משק בית יכול להתבצע כחוק מדי רבעון או מדי חודש,  באתר התשלומים בלבד  (הדיווח בפנקס התשלומים על עובדי משק בית מתבצע אך ורק פעם ברבעון).

 

כרטיס אשראי

 

הסכום לתשלום בכרטיס אשראי מוגבל בעסקה בודדת, וניתן לביצוע בתשלום אחד או בתשלומי קרדיט. אי אפשר לבצע עסקה בהסדרי תשלום בריבית הנהוגה במוסד לביטוח לאומי, כמקובל בתשלום בכרטיסי אשראי בסניפי הביטוח הלאומי.

 

יום הערך של תשלומים שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי, הוא יום התשלום שבו בוצעה העסקה.

 

בכל פנקס מקדמות שיונפק בשנת 2013 יודפס ברקוד לסריקה בסמארטפון. ברקוד זה יאפשר כניסה לאתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי, ויאפשר תשלום בכרטיס אשראי לפי פרטי המבוטח.

 

העברה בנקאית מחשבון הבנק של הלקוח לחשבון המוסד לביטוח לאומי

 

בשלב זה איןמגבלה על גובה הסכום לתשלום באמצעי תשלום זה. השירות ניתן ללקוחות הבנקים, שיש להם הרשאה מתאימה מן הבנק לביצוע העברות כספיות.

יום הערך של העסקאות שבוצעו בהעברה בנקאית, במהלך יום עסקים רגיל עד השעה 15:00, הוא יום ביצוע התשלום. יום הערך של התשלומים בהעברה בנקאית שבוצעו אחרי השעה 15:00, או ביום שאינו נחשב ליום עסקים, הוא יום העסקים הבא.

 

אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי   www.btl.gov.il

 

באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ניתן למצוא מידע רב ושימושי, לדוגמה:            מידע הקשור לתשלום דמי ביטוח, למעמד המבוטחים ולגמלאות, הורדת טפסים והזמנת אישורים, הזמנת קוד סודי לשימוש בקיוסקים ובמוקד הטלפוני, מדור טיוטות חוק שהמוסד יוזם – תחת חוקים ותקנות, מידע אודות מייצגים, יועצי מס ובחינות ההסמכה, מידע על מעסיקים, חיילים משוחררים, משרתים במילואים ועוד.

 

אתר שירות אישי באינטרנט

 

קיים אתר שירות אישי, שבו כל מבוטח יכול לצפות בתיקו האישי בביטוח הלאומי ולהדפיס אישורים במדפסת הביתית שלו.

 

המערכת מאובטחת. הכניסה אליה אפשרית באמצעות קוד וסיסמה שהמבוטח מקבל בסניף הביטוח הלאומי.

 

ייצוג במוסד לביטוח לאומי

 

הטיפול במבוטחים במוסד לביטוח לאומי (למי שמורשים לייצג) מחייב הצגת ייפויי כוח מתאימים לעניין תחום הביטוח והגבייה, ולכל תחום גמלה בנפרד.

 

המוסד לביטוח לאומי אינו מקבל את ייפוי הכוח שניתן לרשות המסים.

 

קיימים כמה סוגים של ייפויי כוח:

 

א.      ייפוי כוח למייצג/ת (בל/70) -מאפשר לייצג מבוטחים בתחום הביטוח והגבייה ומאפשר לקבל מידע על הכנסות מגמלאות, אך אינו מועבר אוטומטית לתחומי הגמלאות השונים.

ייפוי הכוח מתייחס למבוטח (על פי מספר תעודת הזהות) ולמעסיק (על פי מספר תיק הניכויים). אפשר למלא את שני ייפויי הכוח באותו הטופס. ייצוג מבוטח על פי מספר תעודת הזהות שלו, אינו מעניק למייצג את הזכות לייצג את המבוטח גם בתיק הניכויים של אותו מבוטח.

 

 

ב.       ייפוי כוח כללי והרשאה למסירת מידע - אינו כולל ייפוי כוח לוויתור על סודיות רפואית.

 

ג.       כתב ויתור על סודיות רפואית והרשאה למסירת מידע - ייפוי כוח מלא, המתאים לכל תחומי הגמלאות ולכל סוגי הטיפול בלקוחות.

 

ד.            ייפוי כוח למטרה מיוחדת - אישור לפעולה מיוחדת שהמוסד לביטוח לאומי מאשר לקבל את ייפוי הכוח ולפעול לפיו.

 

 

 

 

 

קישור למערכת ייצוג לקוחות – למייצגים הרשאים לייצג בביטוח הלאומי

 

לשירות המייצגים בביטוח הלאומי קיימת מערכת משוכללת ומתקדמת לייצוג לקוחות באמצעות האינטרנט. המוסד לביטוח לאומי עבר לאחרונה למערכת ייצוג חדשה שכוללת מידע ניהולי חשוב ועדכונים אינפורמטיביים למייצגים. מייצגים המחוברים למערכת רשאים לקבל מידע ולבצע פעולות רבות ללא עלות, למעט עלות ההתחברות למערכת. מספר הטלפון  של מוקד התמיכה הוא 02-6463251/2.

 

מערכת ייצוג לקוחות מאפשרת למייצג התקשרות עם הפקיד המטפל בלקוח. המערכת מאפשרת לפקיד לשלוח הודעות למייצג (יש לשים לב ל"הודעה מפקיד" שמופיעה במערכת).

המערכת מאפשרת לשדר דוחות וטפסים באמצעות קישור מהמערכת לאתר אינטרנט של הביטוח הלאומי שנועד לעניין זה.

 

מייצג שמחובר למערכת ייצוג לקוחות שולח את ייפוי הכוח בפקס 02-6463300. אין צורך לשלוח את הטופס המקורי. הפקיד בסניף הביטוח הלאומי אינו רשאי להזין ייפויי כוח אלה במחשב. על כן, מייצג ששולח ייפויי כוח לסניפים, מעכב את קליטתם.

ייפוי כוח חדש מבטל את ייפוי הכוח שקדם לו. המבוטח מקבל הודעה על המייצג החדש.

 

טופס הצטרפות למערכת נמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט. בקשה להצטרפות למערכת נעשיתעל ידי שליחת הטופס לפקס 02-6515401. המייצג יוזמן להשתלמות, יחתום על הסכם ויחובר למערכת.

 

המוסד לביטוח לאומי נענה לבקשת המייצגים המקושרים למערכת ייצוג לקוחות. בעת רישום מיוצג חדש אפשר לרשום את המבוטח כעובד עצמאי עוד בטרם התקבל ייפוי הכוח החתום במשרדי המוסד לביטוח לאומי.

 

תשלום דמי ביטוח בכרטיסי אשראי בקובץ ייצוג לקוחות

 

במערכת ייצוג לקוחות הוכנס שירות שבו אפשר לבצע הסכם תשלומים או תשלום אחד בכל כרטיסי האשראי (גם קרדיט וגם רב תשלומים) על חוב שקיים בתיק המבוטח או בתיק המעסיק ובמגבלות הסכום המרבי המותר לתשלום בכרטיסי האשראי.

 

המייצג מקבל מספר אישור שנרשם בהודעה (לא למשלוח) באובייקט הודעות.

 

  כניסת מייצגים למשרדי המוסד לביטוח לאומי

 

רואי חשבון ויועצי מס רשאים להיכנס לסניפי המוסד לביטוח לאומי בשעות קבלת קהל בהליך מזורז וללא עמידה בתור, עם הצגת תעודה מתאימה ותקפה.

בהצגת תעודת לשכה בתוקף יעברו המייצגים בידוק סלקטיבי שיתבצע בכניסה למתקני המוסד לביטוח הלאומי על ידי אנשי מערך הביטחון, יתושאלו להמצאות נשק/אמל"ח ובמידת הצורך (לפי שיקול דעתו של המאבטח) יבוצע בידוק מקיף. ואולם ככלל, מרבית המייצגים ייבדקו באופן סלקטיבי.

 

קבלת דואר על יד המייצג

 

מייצג רשאי לקבל דואר ששולח המוסד לביטוח לאומי למיוצג במקום שהמיוצג יקבל את הדואר למענו. קישור למערכת ייצוג לקוחות מאפשר למייצג לראות את הדואר שהמוסד לביטוח לאומי שולח למיוצג.

 

יש לבחור את מען הדואר שאליו המייצג מעוניין שהדואר יישלח לפי סוג ההודעה.

הודעות חוב נשלחות בכל מקרה למיוצגים  ולא למייצגים.

 

בירור מידע על ידי מייצגים

 

מספר הטלפון למוקד למייצגים הוא 08-6509933 ומספרי הפקס 08-6509986, 08-6509987. מייצג שאינו מקושר למערכת ייצוג לקוחות יתבקש לשלוח בפקס ייפוי כוח חתום ולעדכן ייצוג במוסד לביטוח לאומי תוך שבועיים ממועד הפנייה. מייצג המקושר למערכת ייצוג לקוחות יישאל שאלות לצורך זיהוי.

 

גב' רינה בסט, מנהלת מוקד מייצגים ותמיכת אינטרנט, מוסרת שלכל פנייה לאחד המוקדים בביטוח הלאומי יש תיעוד במערכת (תאריך, שעה ושם הנציג שעמו שוחח המייצג). היה ויוצאת פנייה לבדיקה מול המחלקה המטפלת – תוכן הפנייה והתשובה המתקבלת שמורים במערכת (אפשר לראות מי הוציא את הפנייה, את תאריך הפנייה ואת השעה וכן באיזו שעה התקבלה התשובה, על ידי מי ניתנה התשובה ומי החזיר את התשובה למייצג, לרבות תאריך ושעה).

 

בכל פנייה למוקדים יש לציין מספר טלפון להחזרת תשובה. חשוב לציין למי להעביר את התשובה. כדאי ורצוי למסור מספר טלפון של המייצג המברר כדי שהתשובה תתקבל אצלו (כדי למנוע אי הבנות).

אם המייצג מוסר את מספר הטלפון של המזכירות, יש לוודא כי הפקיד/ה יודעים במה מדובר.

כאשר מייצג פונה בשאלה כללית לא נשמר תיעוד, אלא אם המייצג מבקש לרשום את השאלה ואת התשובה במערכת לפי מספר הזהות של המייצג הפונה.

 

מייצג שפועל בניגוד לתקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש"ל-1970.

 

רואי חשבון ועורכי דין זכאים לייצג במוסד לביטוח לאומי מכוח סעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי. יועצי מס חייבים לעמוד בהצלחה בבחינה כדי שיוכלו לייצג במוסד לביטוח לאומי.

 

מתוקף הסעיף האמור נקבעה תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש"ל-1970:

 

"מי שנתקיימו בו כל אלה רשאי לייצג אדם בפני המוסד:

 

1(1)  הוכיח, להנחת דעתו של המוסד, על סמך ידיעותיו ביסודות החוק ותקנותיו ובענייני דרכי הנוהל של המוסד, שיש בידיו לייצג את הזולת בפני המוסד".

 

המוסד לביטוח לאומי מצפה שתחול חובת נאמנות של המייצג גם כלפיו ולא רק כלפי הלקוח.

 

על סמך תקנה 1 לעיל ועל פי פרשנות שהתקבלה במוסד לביטוח לאומי, מזמין המוסד לביטוח לאומי מייצגים לשימוע כאשר המוסד סבור שהמייצג התנהג התנהגות שאינה הולמת מייצג.

 

במצבים מסוימים המוסד לביטוח לאומי שולל מהמייצג את זכות השימוש בקובץ ייצוג לקוחות. במצבים אחרים עלולה להישלל מהמייצג זכות הייצוג במוסד לביטוח לאומי.

 

אופן העברת מסמכים למוסד לביטוח לאומי

 

אפשר למסור מסמכים למוסד לביטוח לאומי בדרכים להלן (לאחר שהמסמכים צולמו ויש עותק בידי המבוטח).  מייצג שמחובר למערכת ייצוג הלקוחות באינטרנט, יכול להודיע לפקיד באמצעות המערכת כי הוא שולח את המסמכים באמצעות הפקס או הדואר:

 

1.       באופן אישי בסניף ולקבל חותמת "נתקבל".

 

2.       להניח בתיבת השירות שנמצאת בכל סניף.

 

3.       בדואר רשום. תקנה 10 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963 קובעת, שאם הוגשה בקשה לרישום במוסד לביטוח לאומי בדואר רשום, אזי יראוה לכאורה כאילו הוגשה למוסד בשעה 24:00 של יום המסירה לדואר.

 

4.       בדואר רגיל (כאשר נשלחת הודעה בדבר רישום מיוצג כעובד עצמאי, יש לברר שהדואר התקבל במוסד לביטוח לאומי).

5.             בפקס. שליחת פקס מחייבת לוודא שהפקס התקבל ביעדו. סניפים רבים מאשרים את
         קבלת הפקס בפקס חוזר.

 

 

סוגיות הקשורות לעצמאים ולבעלי הכנסות שאינן מעבודה

 

קביעת מעמד המבוטח

 

בדרך כלל נקבע מעמד מבוטח במוסד לביטוח לאומי על פי הצהרת המבוטח, בהתאם לחוק ולתקנות. מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי למעמד המוצהר, כדי למנוע שלילת גמלאות בעת הצורך, או לחלופין - כדי למנוע תשלום מיותר (ראה בהמשך התייחסות להחזר דמי ביטוח בעת שינוי מעמד רטרואקטיבי והתייחסות לקביעת מעמד של בעלי שליטה  ובני משפחה).  

 

עדכון מעמד כולל, בין היתר, עדכון מעמד אישי כגון:  ידועים בציבור. עדכון של ידועים בציבור נעשה בטופס שמצוי באתר הביטוח הלאומי באינטרנט, שאליו יש לצרף מסמכים מאמתים.

 

רישום עובד עצמאי

 

יש לבצע רישום עובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי מיד עם תחילת העיסוק ולא להמתין, שמא המבוטח ייפגע תוך כדי ועקב העבודה ולא יהיה מבוטח. על פי תקנות הרישום, עובד עצמאי חייב להירשם תוך 90 ימים מהיום שבו החל לעבוד כ"עובד עצמאי", אך לעניין ביטוח נפגעי עבודה עליו להירשם מיד.

 

כלומר, מבוטח שנפגע בעבודה ולא היה רשום במוסד כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה, אינו מבוטח לעניין זה.  

 

עב"ל 430/07 רונן הורביץ נ' המוסד לביטוח לאומי

 

ביום 3.4.2005 נפצע המערער פציעה קשה בתאונת דרכים, בדרכו לביתו מהעבודה. ביום 28.4.2005 שלח רואה החשבון שלו מטעמו בקשה לפתיחת תיק כעצמאי החל מחודש מרץ 2005 (למס הכנסה נשלח מכתב לפתיחת תיק בחודש פברואר 2005). התביעה לדמי פגיעה נדחתה משום שהמבוטח לא היה רשום כ"עובד עצמאי" בעת הפגיעה.

 

בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי לעבודה קיבל אף הוא את עמדת המוסד לביטוח לאומי, תוך שהוא מזכיר את ההלכה הפסוקה שלפיה מעשה או מחדל של מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי - לא יועיל למבוטח. כלומר, אי ידיעת החוק לרבות "התרשלות" המייצג - אינה מועילה.

 

 

פתיחת תיק עצמאי בעקבות שומה – בעקבות פסק דין

 

המוסד לביטוח לאומי שלח למר יצחק חג'אג' בעקבות שומה שהתקבלה ממס הכנסה מכתב לבירור מעמדו, לרבות פירוט מקורות ההכנסה והיקף שעות העבודה. במכתב הובהר כי המבוטח אינו מבוטח לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי בתקופה האמורה.

 

בהיעדר תגובת המבוטח, שלח לו המוסד לביטוח לאומי ביום 6/4/2010  פנקס לתשלום דמי ביטוח כעצמאי ומכתב שבו פורט חישוב דמי הביטוח אשר עליו לשלם.

 

ביום 19/4/2010 נפגע המבוטח בתאונה במסגרת עיסוקו, תבע את המוסד לביטוח לאומי ונדחה. 

 

ביום 9/7/2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 2416-06-11) את תביעתו של המבוטח וקבע כי אף שהמבוטח לא נרשם במועד כעובד עצמאי, הרי בנסיבות המקרה יש לראותו כעובד עצמאי לעניין פגיעה בעבודה.

 

המוסד לביטוח לאומי אימץ את החלטת בית הדין גם למקרים אחרים וקבע נוהל פנימי שעל פיו בעקבות כל שומה שמגיעה למוסד לביטוח לאומי וגורמת לפתיחת תיק עצמאי חדש, יישתל תאריך רישום לפי יום עריכת השומה במס הכנסה.

 

יש לשים לב לחשיבות תשלום דמי הביטוח. במקרה שלעיל הורה בית הדין למוסד לביטוח לאומי להתחשב בהוראות סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה מאפשר שלילת גמלה ממבוטח שקיים לו חוב.

 

עצמאי, שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

 

קיימים מצבים שבהם אדם נחשב עצמאי אצל רשויות המס, אך במוסד לביטוח לאומי ההכנסה מסווגת כהכנסה פסיבית. המצבים הללו מתקיימים כאשר לא מתקיימים התנאים שבהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

 

על פי חוק הביטוח הלאומי מבוטח העוסק במשלח ידו נחשב בתקופה מסוימת לעובד עצמאי, כשהוא אינו עובד שכיר (בקשר לאותו משלח היד), ומתקיים בו לפחות אחד מהתנאים המפורטים להלן:

 

1.       הכנסתו ממשלח ידו היא מחצית מן השכר הממוצע במשק, או יותר.

 

2.       מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע, או יותר.

 

3.       מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע בממוצע או יותר + הכנסתו ממשלח ידו היא בשיעור 15% מהשכר הממוצע במשק או יותר.

 

מי שלא מתקיימים בעניינו התנאים לעיל אינו מוגדר "עובד עצמאי", והכנסותיו כעצמאי נחשבות להכנסה אחרת : הכנסה של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (הכנסה פסיבית).

 

מי שבעת רישומו כ"עובד עצמאי" בביטוח הלאומי התקיימו התנאים בעניינו, ולאחר מכן שונו התנאים, המוסד לביטוח לאומי ממשיך לראות בו עובד עצמאי כל עוד לא שינה את סיווגו במוסד לביטוח לאומי. אותו מבוטח, כל עוד לא שינה סיווג במוסד לביטוח לאומי - נהנה מזכויות ביטוחיות ומשלם מקדמות דמי ביטוח כעובד עצמאי.

 

יוזכר ויודגש כי עובד עצמאי חייב להירשם במוסד לביטוח לאומי מיד עם תחילת עיסוקו במשלח ידו. האחריות לדיווח על עיסוקו ועל תשלום דמי הביטוח חלה עליו בלבד. מבוטח שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם, אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה.

 

מיום 1 בדצמבר 2009 נכנסה לתוקף תקנה 5א לתקנות הרישום המאפשרת רישום תוך 90 ימים מיום שאדם החל לעבוד כעובד עצמאי. המוסד לביטוח לאומי הבהיר שבכל מקרה, כדי שעצמאי יוכר כנפגע בעבודה עליו להיות רשום במועד הפגיעה כ"עובד עצמאי" במוסד לביטוח לאומי.

 

החל משנת 2008, ההכנסה של מבוטח שאינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" כאמור לעיל, חייבת בדמי ביטוח בשיעורים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט הכנסה שאינה עולה על 25% מן השכר הממוצע במשק, הפטורה מתשלום.

 

נניח למשל שלמבוטח בן 40 משכורת חודשית ממוצעת בסך של 10,000 ש"ח בשנת 2013 (הוא אינו רשום כ"עובד עצמאי"). הכנסתו הצפויה ממשלח ידו כעצמאי בדוח שיגיש למס הכנסה היא 35,000 ש"ח בכל שנת 2013, ושעות עבודתו הן 5 שעות בממוצע בשבוע. מאחר שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי, ההכנסה נחשבת להכנסה פסיבית. ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשיעור של 12% היא בסכום ההכנסה שעולה על סכום בשיעור של 25% מן השכר הממוצע במשק. ההכנסה שחייבת בדמי ביטוח אינה מבוטחת לעניין פגיעה בעבודה. לכן, אם המבוטח נפגע במהלך עיסוקו כעצמאי, אזי הפגיעה הזו לא תוכר כפגיעה בעבודה, והמבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם בעבור המשכורת שלא יקבל בתקופת אובדן הכושר.

 

 

 

 

 

 

בחינת הסיווג הביטוחי של המבוטח וההכנסה המדווחת

 

חשוב מאד לבדוק התאמה בין סוגי העיסוקים של המבוטח לבין הרישום במוסד לביטוח לאומי, ולבחון את סכום ההכנסה המדווח למוסד לביטוח לאומי המהווה את הבסיס למקדמות.

 

קל מאוד לראות את הסיווג הביטוחי ואת ההכנסה האמורה בפנקס המקדמות העדכני או במערכת ייצוג הלקוחות, או במסמך שמקבל מי שמשלם דמי ביטוח בהוראת קבע.

 

כזכור, חשוב לעדכן רישום עובד עצמאי כדי שיהיה מבוטח למקרה של פגיעה בעבודה, וחשוב להגדיל המקדמות, לאור חסימת השומה כאשר מבוטח נפגע בעבודה או נפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה וגמלתו תהא חסומה.

 

ההכנסה שעל פיה מחושבות המקדמות בשנת 2013 נקבעת על פי אחת מהאפשרויות הבאות:

 

1.       לפי הצהרה עדכנית על ההכנסות.

 

2.       אם לא הייתה הצהרה עדכנית – לפי שומת המס האחרונה שהתקבלה במוסד לביטוח לאומי.

 

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

 

אם למבוטח יש הכנסות כעצמאי,  שמהן מנוכים דמי ביטוח כעובד שכיר על פי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, אזי אין לכלול הכנסות אלה בחשבון בעת עריכת החישוב בדבר סך ההכנסות של המבוטח כעצמאי. זאת, כיוון שהמוסד לביטוח לאומי מתייחס להכנסות אלה כעיסוק נפרד, כאילו המבוטח שכיר.

 

כדי להימנע ממצב של כפל דמי ביטוח על אותן הכנסות בשנים הקודמות – פעם אחת כשכיר לפי הצו, ופעם שנייה מההכנסה המדווחת ממקור עצמאי למס – יש להעביר לפקיד הגבייה בסניף הביטוח הלאומי את אישור מקבל השירות על ניכוי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, כדי שיפחית מהשומה את ההכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח.

 

 

חשוב שהאישור יכלול את כל המידע הקשור להכנסות שמהן נוכו דמי הביטוח ולחודשים שבהם בוצעה העבודה. המוסד לביטוח לאומי מבקש להשתמש בנוסח המעודכן של טופס 806 (אישור שנתי על ניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור) מתאריך 5/2008. הטופס נמצא באתר רשות המסים (מי שמגיש תביעה לתגמולי מילואים אמור להגיש פירוט חודשי לפי מועדי מתן השירות ולא סכום שנתי).

 

תיקון מקדמות דמי ביטוח – טופס מעודכן

 

אם הכנסות המבוטח בפועל שונות מההכנסה שעל פיה חושבו מקדמות דמי הביטוח, אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות באמצעות טופס מיוחד שנועד למטרה זו. מספר הטופס בל/672 מחודש 5/2012 והוא מצוי באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

 

התנאים להוכחת הצורך בשינוי בשיעור המקדמה מצויים בתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 והם: שומה לשנה הקודמת, שינוי מקדמות במס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בשנה השוטפת מול הדיווחים המקבילים למס הכנסה  בשנה הקודמת, או נימוקים משכנעים אחרים.

 

נימוקים משכנעים הם לדוגמה: אישור רפואי המצביע על ירידה בכושרו התפקודי של המבוטח, הצהרת המבוטח שחל גידול בהכנסותיו ביותר מ-10%, או הודעת מייצג על ההכנסה המשוערת הצפויה לשנה השוטפת.

 

מייצגים רשאים להגדיל את המקדמות באמצעות קובץ ייצוג לקוחות כאשר המבוטח רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי.

 

מבוטח שמגדיל מקדמות באופן עקבי מדי שנה ובסוף כל שנת מס מגיש שומה נמוכה באופן משמעותי מההצהרה שמסר למוסד לביטוח לאומי, מוזמן לבירור במוסד לביטוח לאומי. כאשר ההגדלה נעשתה על ידי מייצג, המייצג מוזמן לברור במוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי בודק אם הייתה הגדלת כיסוי ביטוחי שלא בהתאם לתקנות.

 

בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי עד 31 בדצמבר באותה השנה בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה. כאשר הטופס משמש להגדלת מקדמות רשאי לחתום עליו המבוטח או המייצג, ואילו הקטנת מקדמות מחייבת בכל מקרה חתימה של המבוטח על הטופס. מייצג אינו רשאי לחתום במקום המיוצג על הקטנת מקדמות. המייצג רשאי למסור הודעה על ההכנסות הצפויות.

 

שינוי מקדמות אינו משנה את מעמדו של המבוטח במוסד לביטוח לאומי. כלומר, שינוי סוג מעצמאי שאינו כלול בהגדרת עובד עצמאי ל"עובד עצמאי", או ההיפך, מחייבים דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי).

 

 

אי אפשר לתקן מקדמות של שנה קודמת. לכן רצוי ומומלץ לתקן מקדמות במהלך השנה. כאשר בוחנים את ההכנסה השנתית, יש להביא בחשבון את ההכנסה הגבוהה ביותר הרלוונטית (כפוף לתקנות) בשל סוגיית "הגמלה החוסמת". לעניין הגמלה החוסמת, ההכנסה המתוקנת המהווה בסיס למקדמות בשנת 2012 - היא הבסיס למקדמות בשנת 2013.

 

כאשר מבוטח משלם מראש מקדמות, הוא חייב לבקש מפקיד הביטוח הלאומי לעכב את ההחזר בשל התשלום שבוצע ביתר. המייצג רשאי לעכב החזר במערכת ייצוג הלקוחות.

 

הגדלת מקדמות לנשים בהריון (או בעת אימוץ)

 

יש לזכור שנשים בהריון החייבות דמי ביטוח או המגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני הלידה או לפני שמירת ההריון והדבר נכון גם לפני אימוץ ילד. זאת, כדי שהגמלה לא תישלל, בחלקה או במלואה, עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי (פיגור בתשלום דמי הביטוח עלול לשלול גמלאות גם מבן הזוג).

 

כאשר מבוטחת בהריון מקבלת דרישה עתידית לתשלום דמי ביטוח (לדוגמה בעת שינוי סוג לעובדת עצמאית), יש לשלם את הדרישה מיד, כפי שהוסבר לעיל.

 

גמלה חוסמת

 

ביום 3 במרץ 2011 התקבל ערעור המוסד לביטוח לאומי בעניינו של מנשה תעשה (עב"ל 218-10) בבית הדין הארצי לעבודה. נקבע בפסק הדין שכאשר מצויה במוסד לביטוח לאומי הצהרה מעודכנת בדבר הכנסות מבוטח בשנת הפגיעה, ומגיעה שומה לשנה מוקדמת יותר, שומה זו אינה "שומה מיטיבה" לעניין הגדלת גמלאות כתוצאה מפגיעה בעבודה, גם אם השומה הגיעה למוסד לביטוח לאומי לפני הפגיעה.

 

החל משנת 2006, כללי ה"גמלה החוסמת" מופעלים  כלפי מי שנפגע בעבודה בשני החודשים הראשונים של שנת המס, על השנה שבה אירעה הפגיעה ועל השנה שקדמה לה.

 

הענקה מטעמי צדק

 

בעת שלילת גמלה בשל פיגור בתשלום דמי ביטוח או בשל אי רישום כעובד עצמאי, אפשר להגיש תביעה להענקה מטעמי צדק. לעיתים המוסד לביטוח לאומי עורך מבחן הכנסות למבקשי ההענקה.

טענה כי פיגור בתשלום דמי ביטוח או אי רישום כחוק, נגרמו בשל הטעיה או מחדל של רואה חשבון, מנהל חשבונות, יועץ מס או עורך דין מטעמו של מבקש ההענקה - נדחתה בבית הדין הארצי לעבודה, ונקבע כי חלה אחריות של התובע על שלוחו.

 

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

 

מבוטחים שחייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם כעצמאים או כבעלי הכנסות פסיביות, שהם גם שכירים בו זמנית, יעבירו תלושי משכורת למוסד לביטוח לאומי (לתחום גבייה מלא שכירים בסניף). זאת, כדי שהמידע הקיים במחשב הביטוח הלאומי יהיה מעודכן.

 

כאשר המידע אינו מעודכן או אינו מאומת, המבוטח משלם בשלב הראשון דמי ביטוח בשיעור המלא במקום גם בשיעור המופחת, או משלם דמי ביטוח בשיעור מופחת בעוד שהיה אמור לשלם רק בשיעור המלא.

 

 

 

 

 

 

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס

 

לצורך תשלום דמי ביטוח המבוטח חייב לקבל הודעת חיוב שאותה יש לשלם. דמי ביטוח המשולמים ללא הודעת חיוב, נחשבים לתשלום ביתר ואינם כלולים בתשלומים המותרים בניכוי לצורכי מס הכנסה.

יש לשים לב שרק דמי הביטוח הלאומי ששולמו בפועל מותרים בניכוי לצורכי מס. דמי ביטוח הבריאות אינם מותרים בניכוי.

 

תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מותר בניכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים שנפרעו עד תום שנת המס. תשלומים ששולמו בכרטיס אשראי מותרים במלואם בניכוי במועד ביצוע העסקה.

 

תשלומים בעבור הפרשי שומות בדמי ביטוח שמשולמים עד תום שנת המס מזכים בהטבות במס באותה השנה, אם הדרישה לתשלום היא עד 14 בפברואר בשנה העוקבת (תשלומים שמשולמים בשנת 2013 בדרישה עד 14 בפברואר 2014, מזכים בהטבות בשנת 2013).

 

תשלום הפרשי שומה למוסד לביטוח לאומי

 

עדכון הפרשי השומה אמור לעדכן גם את הגמלאות שהתקבלו מן המוסד לביטוח לאומי, למעט במקרה שהשומה חסומה בשל "גמלה חוסמת" כתוצאה מפגיעה בעבודה (או בהתנדבות מוכרת).

 

 

פיגור בתשלום הפרשי דמי ביטוח

 

אי תשלום הפרשים במועד הנקוב בדרישה יוצר עומק פיגור בדמי ביטוח שעלול לשלול גמלה באופן מלא או באופן חלקי, בהתאם לכללים שבסעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי.

כלומר, הפיגור בתשלום דמי הביטוח נבחן מהיום שבו דמי הביטוח היו אמורים להשתלם ולא מהמועד שבו נשלחה הדרישה לתשלום. לכן החשיבות הגדולה שיש להסדרי התשלומים.

 

סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי כולל סנקציות נגד מי שלא שילם דמי ביטוח, למעט נגד מי שנפגע בעת התנדבות מוכרת. הקלה זו אפשרה לבית המשפט לאשר את גמלת התלויים לאלמנה אסתר כהן, גם על בסיס הטיפים שלא דווחו לרשויות כמשכורת (דנג"צ 5967/10).

 

כאמור לעיל, פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי או של עובדת עצמאית עלול לגרום לשלילת דמי לידה, דמי אימוץ וגמלה לשמירת הריון (סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי).

 

בית הדין האזורי בעניין יצחק חג'אג' (בל 2416-06-11 מיום 9/7/2012) קיבל את טענת המבוטח וקבע שאף על פי שלא נרשם כעובד עצמאי כחוק, בנסיבות המיוחדות שבהן המוסד לביטוח לאומי הודיע לו בכתב על המעמד בטרם נפגע בעבודה – הוא ייבחן כעובד עצמאי כאילו נרשם במועד.

 

בית הדין מורה למוסד לביטוח לאומי לבחון את חישוב הגמלאות בהתחשב בפיגור בתשלום דמי הביטוח לפי הכללים בסעיף 366 ולשלול את הזכאות לגמלה בהתאם.

 

תשלום דמי הביטוח בתום שנת המס

 

יתכן שתשלומים אשר שולמו בסוף שנת המס נקלטו בשנת המס הבאה. אם הסכום ששולם לא נכלל באישור השנתי שמנפיק המוסד לביטוח לאומי לצורכי מס הכנסה, אזי יש לשלוח למוסד לביטוח לאומי את צילום הקבלה, כדי לתקן את האישור.

 

הוראת קבע והסדר תשלומים

 

הוראת קבע לתשלומים שוטפים אפשר לבצע בבנק או בכרטיס אשראי. הוראה זו חלה על הפרשי שומות ו/או על תשלומים אחרים שאינם מקדמות שוטפות, רק אם המבוטח ביקש זאת בכתב, לצורך הסדר תשלומים במקום הסדר בהמחאות. 

 

התשלום שמשולם בהוראת הקבע בחודש ינואר בכל שנה בעבור חודש דצמבר בשנה שקדמה, מוכר כניכוי לצורכי מס בשנה הקודמת שבעבורה שולמה המקדמה.

 


חישוב דמי ביטוח בעבור שנים קודמות

 

כאשר מתקבל במוסד לביטוח לאומי מידע חדש שנובע מנתוני שכר, משינוי עיסוק כשכיר או מגמלאות, המוסד לביטוח לאומי מעדכן את נתוני ההכנסות, אך מבצע במערכת הממוחשבת חישוב דמי ביטוח מחדש רק בשנה השוטפת ובשש השנים שקדמו לה ולא בשנים ישנות יותר – כלומר, בשנים הישנות המוסד מחשב רק דמי ביטוח המחושבים לראשונה, הן באשר לבעלי הכנסות והן באשר למבוטחים מינימליסטים, שאין להם הכנסות (חוזר ביטוח/1395 מיום 12.5.2010).

 

כאשר השינוי נובע מקבלת שומה ממס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי בוחן כל מקרה לגופו.

 

כאשר דמי הביטוח כאמור לעיל מחושבים לראשונה, מתבצע חישוב של דמי הביטוח בכל מקרה.

 

כאשר השינוי בדמי הביטוח מתבצע על ידי פקיד (לדוגמה, בעבור החזר יתרת זכות), הפקיד מבצע חישוב חוזר של דמי הביטוח כדי לבחון את היתרה האמיתית לאותה השנה.

 

הודעות חוב ועיקולים אוטומטיים

 

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי שולח שתי הודעות חוב המתריעות על עיקול בשל חוב בדמי ביטוח, אמור להישלח עיקול אוטומטי. כאשר החוב נמצא במהלך בירור, יש לשים לב למועד שבו פגה הקפאת הליכי הגבייה ולהודיע על כך מייד לפקיד הגבייה.

 

כאשר נוצרת למבוטח יתרת זכות כתוצאה מהחזר דמי ביטוח שנוכו ביתר במשכורת, מומלץ להודיע לפקיד הגבייה כדי שיקזז את ההחזר מהחוב.

 

החזרי דמי ביטוח לחשבון הבנק

 

בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי מחזיר את יתרות הזכות באופן אוטומטי, גם ללא בקשה בכתב מהמבוטח. לביצוע ההחזרים הללו קיימים תנאים מוקדמים. להלן ריכוז נקודות חשובות:

 

1.       כאשר יש למבוטח יתרת זכות במוסד לביטוח לאומי ואין בידי המוסד מידע עדכני על פרטי חשבונו בבנק, או כאשר מבוטח מבקש להחזיר אליו כספים לחשבון בנק שונה מזה הידוע למוסד לביטוח לאומי, הוא יתבקש להמציא את פרטי הבנק שאליו הוא מעוניין שתועבר היתרה. הוא יכול לצרף אסמכתה כגון: המחאה מבוטלת או אישור מהבנק.

                   לאחרונה מתבצע אימות בעל החשבון על ידי הבנק, ללא צורך בקבלת אישורים מהמבוטח על חשבונו כמפורט לעיל. 

 

2.       בדרך כלל החזר אוטומטי עד סך של 30,000 ש"ח מבוצע מיידית (לכן אם הוא שגוי, יש צורך להחזיר).

          ניתן לבקש לעכב החזרים בפנייה לסניף או באמצעות קובץ המייצגים.

 

3.       החזר מעל 30,000 ש"ח נבדק לפני מתן האישור להחזר.

אם ההחזר לא התקבל בתוך 30 ימים מתאריך ההודעה, אזי על המבוטח לפנות לסניף.

 

4.       אם למבוטח קיים חוב עקב תשלום גמלת יתר בעבר, או חוב כמעסיק - אזי חוב זה מקוזז מיתרת הזכות.

 

5.       בקשה לקיזוז יתרת זכות של מבוטח עם יתרת חובה של בן הזוג או של בת הזוג, חייבת להתבצע בכתב.

 

6.       יש מצבים שבהם לא מתבצע החזר אוטומטי, כגון כאשר מבוטח שוהה בחו"ל.

 

הכנסה הונית

 

הכנסה הונית, שהיא הכנסה שמקורה אינו בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אינה חייבת בתשלום דמי ביטוח. לעיתים "העץ" נמכר (ה"פירות" לא נמכרו) ומשיקולים שונים נרשמה ההכנסה בשומה סופית של מס הכנסה כהכנסה פירותית. לעיתים המוסד לביטוח לאומי מוכן לקבל מפקיד השומה אישור חד משמעי בכתב, המאשר וקובע כי מקור ההכנסה הוא הוני. זאת, חלף תיקון שומת מס הכנסה בפועל.

 

בפסק הדין איציק מועלם נגד המוסד לביטוח לאומי, עב"ל 000082/09 שניתן בבית הדין הארצי לעבודה ביום 24.1.2010, התמודד בית הדין הארצי עם השאלה: אם ובאלו תנאים, ניתן להכיר בהכנסה "הונית" – להבדיל מהכנסה "פירותית" או "הכנסה ממשלח יד" – כהכנסה הפטורה מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

 

המערער הוא סוכן ביטוח מורשה, שעסק בעיקר בשיווק ובמכירה של פוליסות ביטוח חיים וביטוח מנהלים בעבור חברת הביטוח "מגדל" משנת 1989. לטענתו, הוא התחייב לעבוד עם חברת הביטוח באופן בלעדי, ובשל כך נמנע מלמכור פוליסות ביטוח של חברות אחרות עד ליום 31.3.2003.

 

מדי חודש קיבל המערער מחברת "מגדל" עמלות ותמריצים בעבור מכירות של פוליסות שבוצעו, ואלה חויבו בתשלום דמי ביטוח. נוסף על כך קיבל המערער בשנים 2002 ו-2003 מחברת "מגדל" 4 תשלומים ששולמו לו – כך לטענתו – בעבור התחייבותו לבלעדיות, ולא כמענקים שוטפים עבור מכירת פוליסות. גם בגין תשלומים אלה הוא שילם דמי ביטוח.

 

המערער פנה למוסד לביטוח לאומי וטען בדיעבד כי ארבעת התשלומים הם בבחינת "מענקים הוניים" אשר אינם מחויבים בתשלום דמי ביטוח. המוסד לביטוח לאומי דחה את בקשתו להחזר דמי הביטוח, תביעתו בבית הדין האזורי נדחתה וגם בית הדין הארצי דחה את התביעה.

 

לדעת בית הדין הארצי, יכול שתהיה לעובד עצמאי הכנסה ממקורות שאינם חייבים בתשלום דמי ביטוח, ובכלל זה הכנסה מ"נכס הוני", והמשמעות היא - פטור מתשלום דמי ביטוח לעניין אותה הכנסה.

 

הטענה העיקרית של בית הדין היא שעל פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, המפתח לקביעת סכום דמי הביטוח הוא שומת מס ההכנסה. מאחר שרשות המסים לא הכירה בהכנסות כ"הוניות" - קביעה זו מחייבת גם בעבור תשלום דמי הביטוח.

 

למעלה מן הדרוש, בחן בית הדין את המקרה לגופו באשר להסכם בין המערער לחברת "מגדל". לא הוכח טיבם של הסכומים שלהם טען המערער, ואין ראיות היכולות לקשור את הסכומים ששולמו לו כסכומים בעבור הסכמה לבלעדיות.

 

פסק דין בעניין גילאון מתן

 

בפסק דין גילאון מתן ו- 15 אח' נגד המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 397-09 מיום 24/6/2010) התבסס בית הדין בפסיקתו על ההלכה שנקבעה בפסק דין מועלם שלעיל וקבע שלעניין תשלום דמי ביטוח קיימת זיקה ברורה בין חוק הביטוח הלאומי ובין פקודת מס הכנסה. בעיקרו של דבר, סיווג מס הכנסה לגבי הכנסה מסוימת מחייב לגבי תשלום דמי הביטוח.

 

הכנסות ממשכורת המופקת בחו"ל

 

בעקבות הרפורמה במס הכנסה מיום 1.1.2003 ושינוי שיטת המיסוי לשיטה הפרסונלית, גם הכנסות תושב ישראל המופקות בחו"ל נבחנות לעניין חיובן בדמי ביטוח על פי  חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.

 

המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר בשנת 2004 (שמוצג בהמשך המאמר), שעל פיו משכורתו של  תושב ישראל שעובד רק בחו"ל אצל מעסיק זר מסווגת בביטוח הלאומי כהכנסה של מי שאינו עובד שכיר ואינו עצמאי, על כל המשתמע: שיעור דמי הביטוח הוא כהכנסה פסיבית (12% בשיעור המלא)  והגמלאות הן כמי שאינו עובד כלל. כלומר,  אף שבדוח המוגש למס הכנסה מסווגת הכנסה זו בדרך כלל כהכנסת שכר, המוסד לביטוח לאומי מסווג  את ההכנסה ככזו שאינה מעבודה, ממשלח יד או מעסק. 

 

מעמד מבוטחים שעובדים גם בארץ וגם בחו"ל אצל המעביד הזר ייבחן לגופו של עניין, ולעיתים ייעשה החיוב כמבוטח שכיר המשלם בעד עצמו.

 

כאשר המבוטח מודיע למוסד לביטוח לאומי על עיסוק בחו"ל, הוא חייב להצהיר על הכנסה.

הכנסה זו תתעדכן לפי השומה. בכל מצב אחר - המוסד לביטוח לאומי מחייב לפי השומות שבידו, או לעיתים לפי הכנסה משוערת (לדוגמה: לפי השכר הממוצע במשק), כאשר אין שומות.

 

המוסד לביטוח לאומי נערך לחייב מבוטחים אלה, גם אלו שלא פנו מיוזמתם למוסד לביטוח לאומי, על פי המידע שמצוי במוסד לביטוח לאומי.

 


נקיטת יוזמה עצמאית למובטל

 

מובטל שפותח עסק עצמאי בזמן תקופת האבטלה, ההכנסות מהעסק החדש שלו מופחתות מדמי האבטלה: בשלב הראשון לפי הצהרה שהוא מצהיר בביטוח הלאומי על גובה הכנסותיו הצפויות, ובשלב השני לפי ההכנסות בשומה. כלומר,  מבוטח שפותח עסק עצמאי בתוך תקופת האבטלה אינו יכול למצות את זכותו המלאה לדמי אבטלה ועלול לאבד זכותו זו לחלוטין .

 

תיקון בחוק ההתייעלות הכלכלית מאוגוסט 2009 מאפשר למובטל שפתח עסק עצמאי ושב להיות מובטל, למצות את זכותו לדמי אבטלה, בתנאים מסוימים שפורטו בהצעת החוק. הכוונה למובטלים מיום 1 במאי 2009, ובלבד שמועד פתיחת העסק מיום 1 באוגוסט 2009 ואילך.

 

חשוב לשים לב שההתייצבות בלשכת התעסוקה ובחינת הזכאות לדמי אבטלה, חייבות להיות לפני פתיחת העסק.

 

התיקון בחוק מחייב הודעה גם לרשות המסים וגם למוסד לביטוח לאומי על תחילת העיסוק במשלח היד ועל הפסקת העיסוק במשלח היד.

 

פטור מדמי ביטוח למתגייס לצבא או לשירות לאומי בהתנדבות

 

החל מיום 1 באוגוסט 2013, בעקבות תיקון תקנות הביטוח הלאומי מיולי 2013, מי שהכנסתו מזערית ואינו עובד וטרם מלאו לו 21 שנים, פטור מתשלום דמי ביטוח מיום שמלאו לו 18 שנים ועד המועד שבו החל לשרת כחייל או בהתנדבות בשירות לאומי.

 

פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד

 

החל מיום 1 באוקטובר 2011, תלמיד כיתה י' עד י"ב במוסד חינוכי על יסודי, שהכנסתו מזערית וטרם מלאו לו 19 שנים, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בעד התקופה שבה הוא לומד (הפטור חל גם על תלמיד שאין לו צו גיוס). התלמיד ממלא טופס בל/670 (הצהרת עיסוק תלמיד על יסודי),

שמצוי באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

 

פטור לחניך במכינה קדם צבאית ולמתנדב בשנת שירות החל מספטמבר 2011

 

סעיף 351(יא)(2א) לחוק הביטוח הלאומי תוקן החל מיום 1.9.2011. הסעיף כולל פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על יסודי ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית,והחל ממועד התיקון, גם לחניך מכינה קדם צבאית, ולמתנדב לשנת שירות למטרה ציבורית/לאומית ובלבד שהחלו את השירות הסדיר או השירות הלאומי לפני שמלאו להם 21.

 

פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות לתורם איבר

 

תורם איבר, בתנאים מסוימים, פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות.

 

הכשרה מקצועית 

 

החל מיום 1/1/2012 מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית משלם את דמי הביטוח (למעט לענפי אימהות ונפגעי עבודה) על הכנסה בשיעור 5% מן השכר הממוצע במשק.

 

החבות בדמי ביטוח של "עקרת בית"

 

במסגרת הצעת החוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים הועלתה הצעה לבטל את הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לעקרת בית נשואה כהגדרתה בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, שנולדה החל מיום  1/1/1964, ואת הפטור מדמי ביטוח בריאות לכל עקרות הבית. ההצעה הזו תידון בעתיד בנפרד.

 

החבות בדמי ביטוח של "עקר בית"

 

בג"ץ דחה עתירה כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שדחה ערעור של בעל ואישה אשר ביקשו מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בבעל כ"עקר בית" ולפטור אותו מתשלום דמי ביטוח (בג"ץ 1046/09 מיום 15.8.2010).

 

תשלום דמי ביטוח למשרתים בשירות אזרחי על ידי גבייה מרוכזת

 

החל מחודש ינואר 2010, תשלום דמי הביטוח בעבור תלמידי ישיבות המשרתים בשירות האזרחי מתבצע על ידי המנהלת האזרחית הלאומית באמצעות גבייה מרוכזת, עבור תלמידי ישיבה שמשרתים בשירות האזרחי שאין להם הכנסה או שהכנסתם אינה מגיעה לסכום בשיעור של 5% מן השכר הממוצע במשק (חוזר ביטוח/1396 מיום 28.11.2010).


בחינת מעמדם של מבוטחים המדווחים כשכירים בחברות בבירור

 

חברה בע"מ המטפלת בהתחשבנויות של לקוחותיה מול רשויות המס ומדווחת על הלקוחות האמורים כאילו היו עובדי החברה, נקראת במוסד לביטוח לאומי "חברה בברור". מדובר בחברה שמציגה סממנים דומים לחברת כוח אדם, אך אינה חברת כוח אדם כהגדרתה בחוק.

 

בדרך כלל הבעיה נוצרת כאשר מדובר בעובד עצמאי שפונה לחברה ביוזמתו או ביוזמת החברה ומבקש לפעול כעובד שכיר. החברה משמשת "גורם מדווח בלבד" לרשויות המס והביטוח הלאומי, תמורת עמלה. פעולה זו "חוסכת" לעצמאי את פתיחת התיקים ברשויות המס והביטוח הלאומי באמצעות הדיווח כשכיר ותשלום "משכורת", למרות שלא מתקיימים למעשה יחסי עובד ומעביד בין העצמאי לבין החברה שמפיקה את תלושי המשכורת.

 

כאשר מגיע מידע על עובד עצמאי כאמור לעיל למוסד לביטוח לאומי, נבחן המעמד של העובד האמור ואם הוא מדווח למוסד לביטוח לאומי ב"טעות" כשכיר.  בחינת המעמד נעשית פעמים רבות בעקבות הגשת תביעה לגמלה ובמיוחד הגשת תביעה לדמי אבטלה (עצמאי אינו זכאי לדמי אבטלה). המוסד לביטוח לאומי בוחן אם מתקיימים יחסי עובד ומעביד ומביא בחשבון אלמנטים נוספים כגון: אם תשלום השכר תלוי בקבלת תמורה מגורם אחר, אם השכר אינו קבוע מידי חודש ותלוי בתזרימי המזומנים מצד שלישי, אם יש דיווח כעובד שכיר גם בחודשים שבהם העובד כלל לא עבד, ואם העובד מחליט איזו עבודה לקבל ואיזו עבודה לדחות ומחליט על גובה התשלום.

 

בכל מקרה שבו מתברר כי קיימים סממנים של עובד עצמאי, המוסד לביטוח לאומי מבטל את הדיווחים בכל המערכות שבהן יש דיווח כעובד שכיר.  המבוטח יסווג כעובד עצמאי ויחויב בדמי ביטוח לפי דיווחי השכר. העברת דמי הביטוח מתיק הניכויים מחייבת את ה"מעסיק" לתקן את הדוחות ולאשר את העברת התשלום.

 

ביום 13.5.2013 ניתן פסק דין בבית הדין האזורי בעניין חברת במה ותקשורת בע"מ ואחרים, ב"ל 5062/06. פסק דין זה קובע את מעמד העובדים בחברות מעין אלה כעצמאים. כלומר לפי פסק הדין לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בין החברה לבין נותן השירות, ועמדת המוסד לביטוח לאומי התקבלה.

בית הדין הטיל על המוסד לביטוח לאומי לבצע בדיקה לקיזוז או להתחשבנות של דמי ביטוח מאחר שאין מקום לתשלום כפל של מבוטחים.

 

פסק הדין מזכיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחברה דומה, שעל מנהלה נגזרו 62 חודשי מאסר בשל עבירות פליליות על חוק מס ערך מוסף, שנעשו במסגרת פעילות החברה. מעבר לעבירות הפליליות קבע בית המשפט המחוזי כי מטרת הקשר בין הצדדים חייב להיות לצורכי עבודה של המעביד לעניין התקיימות יחסי עובד ומעביד ובמקרה הזה לא היה שום קשר כאמור [ע"פ (ת"א) 7366/09 מיום 1/5/2011].

 

על פסק הדין בבית הדין האזורי הוגשו ערעורים.

 

המוסד לביטוח לאומי יצא בפרסום רחב באתר האינטרנט ובעיתונים ומאפשר לעובד כאמור לשנות את מעמדו לעצמאי החל מנובמבר 2013, בלי שינוי רטרואקטיבי.

כאשר המידע מצוי במוסד לביטוח לאומי, המוסד פונה למבוטחים בכתב.

המוסד פרסם באתר האינטרנט מבחנים שעל פיהם יכול כל עובד שכיר לבחון אם הוא נחשב עצמאי או שכיר.

עיקרי ההוראות שהמוסד מתכוון ליישם

1. החל מחודש נובמבר 2013 ואילך נדרש כל נותן שירותים ש"מועסק" באופן שהוצג לעיל לפתוח תיק עצמאי במוסד לביטוח לאומי.

 המוסד לביטוח לאומי יצא במבצע ופונה לכולם להירשם כעצמאים. הפנייה נעשית  גם במכתבים אישיים וגם בפרסום בעיתונים ובאינטרנט.

 

2.  הכלל העיקרי שעולה מההוראות הוא שהמוסד לביטוח לאומי אינו משנה מעמד בדיעבד, למי שיפתח תיק עצמאי במסגרת המבצע. המעמד נשאר "שכיר" מבחינה טכנית בלבד כדי לא להעביר כספים מחשבון המעסיק לחשבון המבוטח ולחסוך את הפרוצדורה הטכנית. לאור זאת, יידרשו נותני שירותים אלה להחזיר דמי אבטלה, אם קבלו בעבר (למעט שכירים אצל גורם שלישי).

 

 עולה מהאמור לעיל, כי מבוטח שיבחר שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי ולא יעדכן מעמדו כעצמאי, ימצא עצמו כמי שיחויב כעצמאי בדיעבד, לפי בסיס הכנסה בסכום השכר החודשי ולא פחות מבסיס המינימום הקבוע לעובד עצמאי.

 

3.       כאשר המוסד לביטוח לאומי ערך בעבר חקירות ונקבע  מעמד המבוטח כעצמאי, ההוראות הן כדלקמן:

 

א.             מי ששונה סיווגו לעצמאי  ושילם דמי ביטוח באופן מלא או באופן חלקי – יועברו יתרות הזכות מתיק הניכויים לזכות חשבונו במחלקת הגבייה, ככל ששולמו על ידי החברות.

ב.                      מי שחויב כעצמאי אך טרם הסדיר את תשלום החוב –  יוחזר מעמד "השכיר" עד אוקטובר 2013.

 

4.       כאשר נקבע לאחר חקירה שהמבוטח עצמאי והתברר שההכנסה בפועל גבוהה מהשכר שדווח עליו כשכיר, המוסד לביטוח לאומי יפתח למבוטח תיק עצמאי בדיעבד, בסכום ההפרש בין ההכנסה בפועל להכנסה שדווחה כשכיר.

 

5.    כאשר מתבצעת העבודה כשכיר לגורם שלישי, המעסיק הישיר יחויב בתשלום דמי הביטוח. גם במצב כזה, לעמדת הביטוח הלאומי, החברה שמנפיקה את תלושי השכר לא תיחשב כמעסיק ולא תורשה לדווח על העובד כשכיר.  המעסיק בפועל ייחשב  כמעסיק ותחול עליו חובת התשלום.

 

כאשר המעסיק בפועל הוא תושב חוץ (ללא מען למסירת מסמכים משפטיים) או שגרירות, למשל, עמדת הביטוח הלאומי היא שלפי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו העובד הוא שכיר המשלם בעד עצמו.

 

6.    היבטים פליליים – המוסד לביטוח לאומי בוחן ויבחן היבטים פליליים הקשורים לדיווחים האמורים.

 

הערה: האמור לעיל אינו מהווה עמדה כל שהיא לגבי נכונות או אי נכונות ההנחייה, ומטרתו היחידה היא להסב את תשומת הלב לעמדת המוסד לביטוח לאומי.

 

אסיר או עציר

 

כאשר מבוטח נמצא במאסר או במעצר, המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע ומעדכן את המעמד ישירות מקובץ שירות בתי הסוהר.

 

בשלושה מצבים מבוטח מעדכן את מעמדו כאסיר או כעציר באמצעות אישורים, נוסף על העדכון האוטומטי משירות בתי הסוהר:

 

1.       ביצוע עבודות שירות.

2.       שהייה במעצר בית.

3.       אישור השלמה לתקופה שהתקבלה משירות בתי הסוהר, בדרך כלל למי שהיה עצור במשטרה עד תחילת ריצוי המאסר.

 

בעל הכנסות שאינן מעבודה ואינן ממשלח יד, הנמצא במאסר או במעצר תקופה העולה על שנה

 

על פי תקנה 18(א) להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח – עבור מבוטח שנמצא במאסר או במעצר תקופה שעולה על שנה, משולמים דמי ביטוח לאומי על ידי אוצר המדינה.

 

בעבר, מבוטח זה לא חויב בדמי ביטוח בגין הכנסותיו שאינן מעבודה באותה תקופה.

 

בעקבות חוות דעת משפטית שנתקבלה במוסד לביטוח לאומי בשנת 2011, המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח מהכנסות שאינן מעבודה ואינן ממשלח יד בסכום ההפרש שבין הכנסת המינימום שלפיה משלם אוצר המדינה, לבין הכנסות המבוטח - בגבולות  ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח.

 

 

תגמולי מילואים

 

עובד עצמאי תובע מן המוסד לביטוח לאומי את התגמול המגיע לו כעצמאי. בדרך כלל, המוסד לביטוח לאומי משלם את תגמולי המילואים לעובדים עצמאיים על פי מידע המתקבל מצה"ל, מבלי שהגישו תביעה. התשלום מועבר ישירות לחשבון הבנק של העובדים העצמאיים, ששילמו באופן שוטף את מקדמות דמי הביטוח.

 

אם העובד העצמאי לא קיבל את התשלום בתום 3 שבועות מיום שסיים את שירות המילואים, אזי עליו לפנות אל סניף המוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה אישית.

 

מומלץ לוודא מפעם לפעם שחשבון הבנק של המבוטח מעודכן, כדי שהקליטה האוטומטית של תגמולי המילואים תתבצע כראוי.

 

את טופס התביעה ניתן למלא באופן מונחה באתר האינטרנט, להדפיס אותו ולשלוח חתום למוסד לביטוח לאומי.

 

ההכנסה הסופית לחישוב הגמלה מתבררת עם חישוב הפרשי דמי הביטוח, בהתאם להכנסה בשומה של מס הכנסה. אם הבסיס לתגמולי המילואים היה גבוה מדי, אזי המבוטח מחזיר את התגמול העודף. אם ההכנסה לפי השומה גבוהה יותר, כי אז המבוטח מקבל תוספת לתגמול המילואים.

         

המוסד לביטוח לאומי שולח מדי שנה למבוטח אישור שנתי על התגמולים שקיבל המבוטח ועל המס שנוכה מן התגמול. אישור זה מרכז את תגמולי המילואים שהתקבלו בפועל בשנה האמורה. יש לשים לב שהאישור השנתי ניתן על בסיס התגמולים ששולמו בפועל במהלך השנה. האישור השנתי כולל בתוכו את כל התשלומים שבוצעו בין  1 בינואר ועד 31 בדצמבר באותה שנה, ובכלל זה הפרשי שומה ותשלומי מילואים לשנים קודמות.

 

האישור שנשלח למבוטח ממחלקת הגבייה על הפרשי דמי הביטוח בעקבות שומה, כולל את תגמולי המילואים ששולמו על בסיס ההכנסה של אותה שנה, שהיא בבחינת הבסיס לגמלה, ללא קשר למועד התשלום. 

 

האישור על הפרשי השומה כולל את כל תגמולי המילואים ששולמו לתקופות השירות בין 1 בפברואר באותה השנה ועד 31 במרץ בשנה שלאחר מכן.

תקופות שירות שחלו בחודשים פברואר ומרץ יופיעו בשתי שומות מס (בשנה הקודמת ובשנה השוטפת), ולכן תקופות אלה יופיעו בהפרשים של שתי השומות.

 

מענה קולי בעניין תגמולי מילואים

 

מענה קולי למשרתים במילואים ולמעסיקיהם: 02-6463010. פירוט באתר הביטוח הלאומי או באתר קצין מילואים ראשי (קמל"ר).

 

דמי לידה

 

עובדת עצמאית הרשומה כחוק במוסד לביטוח לאומי, מקבלת את דמי הלידה מהיום שבו הפסיקה לעבוד בהיותה בהריון בדרך כלל אוטומטית, ללא צורך בהגשת תביעה. אולם, מבוטחת שלא קיבלה הודעה על זכאותה לדמי הלידה בתוך כחודש ממועד הלידה, תגיש תביעה לדמי לידה כבעבר כדי למנוע טענת שיהוי.

 

עובדת עצמאית שהיא גם עובדת שכירה (כולל לפי צו סיווג מבוטחים) תקבל באופן אוטומטי דמי לידה חלקיים, בהתחשב בהכנסותיה כעצמאית בלבד. על הכנסותיה כשכירה עליה להגיש תביעה.

 

אי הגשת תביעה לדמי לידה כפופה לכללי השיהוי. כלומר, יש להגיש את התביעה לדמי הלידה בתוך 12 חודשים ממועד הלידה, או מהיום שבו המבוטחת הפסיקה לעבוד בהיותה בהריון (לפי עמדת הביטוח הלאומי, השיהוי חל גם על השלמת דמי לידה של עצמאית על הכנסותיה כשכירה).

 

הפרשי גמלה בעקבות שומה של עובדת עצמאית אמורים להתבצע אוטומטית. מומלץ לעקוב אחר החישוב ולפנות למוסד לביטוח לאומי אם החישוב לא בוצע.

 

סוגיה זו עלתה בפסק דין ב"ל 29644-06-11 בבית הדין האזורי בעניינה של לוי חגית חיה. במקרה זה ובנסיבות המקרה, קבע בית הדין האזורי ביום 19/6/2013 כי יש לשלם למבוטחת דמי לידה למרות השיהוי בתביעה כשכירה ואף על פי ששולמו דמי הביטוח כעצמאית לאחר הלידה, בהתאם להכנסותיה משני המקורות. בית הדין הסתמך על נתונים שהיו כביכול ידועים למוסד לביטוח לאומי, בין היתר, מידע על משכורות המבוטחת. זאת, אף שמידע על משכורות יכול להגיע למוסד לביטוח לאומי כשנה ויותר לאחר מתן המשכורת לעובד.  המוסד לביטוח לאומי שוקל להגיש ערעור.

 

 

לעובדת עצמאית אשר חלה ירידה בהכנסתה השנתית בחודשים שמהווים בסיס לחישוב דמי הלידה ויש לה אישורים רפואיים מתאימים, המוסד לביטוח לאומי רשאי לחשב מחדש את הגמלה על בסיס ההכנסה בשנה הקודמת.

 

השלכות הקמת חברה

 

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) התשס"ט-2009 העלה את סכום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות לכל המבוטחים ברמת הכנסה  גבוהה, על ידי הכפלת תקרת ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מסכום של 5 פעמים הסכום הבסיסי ל- 10 פעמים הסכום הבסיסי, מחודש אוגוסט 2009 ועד חודש דצמבר 2010.

 

חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010 העלה את ההכנסה המרבית בשנת 2011 ל-9 פעמים הסכום הבסיסי ובשנת 2012 ל-8 פעמים הסכום הבסיסי, אולם החוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) התשע"ב-2011 החזיר בשנת 2012 את ההכנסה המרבית לסכום בשיעור של 5 פעמים הסכום הבסיסי (41,850 ש"ח לחודש בשנת 2012 ו-42,435 ש"ח לחודש בשנת 2013).

 

 

העלאת התקרה הייתה תוספת מס, מכיוון שהתקרה לתשלום גמלאות מחליפות שכר (כגון: דמי פגיעה, דמי לידה  ותגמולי מילואים) לא עלתה במקביל.

 

לעובד עצמאי שהכנסתו עלתה על 1,011,532 ש"ח בשנת 2010, ההכנסה החייבת הייתה 957,000 ש"ח, שהיא ההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח בכל השנה.

 

עצמאי שילם סכום מרבי של כ- 151,600 ש"ח בשנת 2010 (לפני הניכוי מהמס), שהם כ-12,600 ש"ח לחודש. בעל שליטה בחברה שילם סכום כולל של כ-13,200 ש"ח לחודש (חלקו של המעסיק מוכר כהוצאה), שהם כ-158,500 ש"ח לשנה.

 

לעובד עצמאי שהכנסתו הייתה 931,112 ש"ח או יותר בשנת 2011, ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח הייתה 881,064 ש"ח ודמי הביטוח הם כ-139,200 ש"ח לשנה לפני הניכוי מהמס (כ-11,600 ש"ח לחודש).

 

מדרגת המס השולית בשנת 2011 הייתה 482,761 ש"ח, ולכן המס הכולל ליחיד (שאינו בעל שליטה) במדרגה  השולית הגבוהה היה כ-57% במקום 45%.

 

לעובד עצמאי שהכנסתו הייתה 530,071 ש"ח או יותר בשנת 2012 - ההכנסה החייבת היא 502,200 ש"ח ודמי הביטוח הם 77,530 ש"ח לשנה (בחישוב חודשי-6,461 ש"ח). מתוך סכום זה מותר בניכוי למס סך של 53,604 ש"ח לשנה.

 

מדרגת המס השולית בשנת 2012 היא 41,830 ש"ח לחודש (שיעור מס שולי של 33%) כלומר, למעט סכום בסך של 20 ש"ח לחודש, כל הסכום החייב במס בשיעור 48% פטור מתשלום דמי ביטוח החל מיום 1 בינואר 2012.

 

לעובד עצמאי שהכנסתו בשנת 2013 עולה על 537,466 ש"ח, ההכנסה החייבת בדמי ביטוח היא 509,220 ש"ח שהם ההכנסה המרבית הצפויה לתשלום דמי ביטוח אם לא יחול שינוי (בחישוב חודשי-6,548 ש"ח). 52% מסך 54,318 ש"ח מותרים בניכוי בשנת 2013, שהם 28,245 ש"ח.

 

מדרגת המס השולית בשנת 2013 היא 67,631 ש"ח לחודש (שיעור מס שולי של 50%). מדרגת המס בשיעור 48% מתחילה בסך 41,831 ש"ח. כלומר, סך של 604 ש"ח מדי חודש חייב גם בדמי ביטוח. החל מסך 42,435 ש"ח המבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח, החל מיום 1 בינואר 2013.

 

חיסכון צפוי בשל משיכת משכורת ודיבידנד

 

החל מינואר 2012 ההכנסה המרבית המבוטחת לגמלאות דומה להכנסה החייבת בדמי ביטוח.יש לבחון את כל ההשלכות והעלויות בטרם תתקבל החלטה אם לעבור ולפעול באמצעות חברה. בתנאים  מסוימים הקמת חברה לא רק שלא תשרת את אינטרס החיסכון של היחיד אלא אף תפעל נגדו.

 

סוגיות שמומלץ לשים לב אליהן לפני שמקימים חברה

 

בחינת התארגנות באמצעות חברה חייבת להיעשות בשיקול דעת מעמיק, תוך חישובי עלות-תועלת ונטילת הסיכונים שמקצתם מפורטים להלן:

 

1.         לבחון אם מדובר בעצמאי, בשכיר, או בבעל שליטה - לכל אחד מאלו דרך התארגנות שונה והשלכות מיסוי שונות (כולל חובת דיווח מפורט למע"מ).

 

2.         לבחון אם הסכום הנחסך בשל העברת הפעילות לחברה עולה על הוצאות תפעול החברה.

 

3.         קיימת חשיפה לטענות מצד פקיד השומה כדוגמת טענת המלאכותיות.

 

4.                    העברת פעילות עסקית של עצמאי לחברה היא בבחינת אירוע מס. לפיכך, יש להעביר את הפעילות בצורה מסודרת בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. בהקמת חברה והעברת פעילות מעסק של יחיד לחברה, יש להתחשב גם בהעברת נכסים לא מוחשיים, דוגמת מוניטין, ידע וכדומה.

 

5.         משיכת משכורת - מומלץ לשלם משכורת גבוהה יחסית בחברה כדי לשמור על הכיסוי הביטוחי [גם לחשיפה עתידית לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה].

 

הפחתת משכורת לסכום שנמוך מסך של 42,970 ש"ח לחודש בשנת 2013 עלולה לפגוע בזכאות לגמלאות מחליפות הכנסה כגון דמי פגיעה בעבודה, קצבת נכות מעבודה, קצבת תלויים (לאלמנה שבן זוגה מת כתוצאה מפגיעה בעבודה, ובתנאים מסוימים גם לאלמן), דמי לידה, דמי תאונה ותגמולי מילואים.

 

6.         למי שמושך משכורת נמוכה בשל היותו בעל שליטה, מומלץ לבדוק היטב את הכיסוי הביטוחי לאובדן כושר עבודה בחברת ביטוח ולהיערך בהתאם. הגדלת כיסוי ביטוחי בעתיד כפופה להצהרת בריאות חדשה.

 

7.         שינוי הסכמי עבודה - במעבר של שכיר לפעילות באמצעות חברה, המעסיק מנסח מחדש את הסכמי העבודה. משכך, זכויות העובד עלולות להיפגע, בין במודע או שלא במודע.

 

8.         עצמאי שמעסיק עובדים - חייב לשמור על רציפות זכויות העובדים בעת העברתם
            לחברה.

 

9.         דמי אבטלה וזכויות בפירוק חברה - בעל שליטה בחברת מעטים אינו זכאי לדמי אבטלה ואינו זכאי לזכויות מן המוסד לביטוח לאומי בעת פירוק החברה שבשליטתו.

10.        ביום 20.3.2013 קיבל בית הדין האזורי תביעה של מנכ"ל להכיר בו כעובד שכיר לפי מבחן ההשתלבות. בית הדין הכיר בו כשכיר אף על פי ששכרו שולם כנגד הוצאת חשבונית לפי בקשתו, שנתיים לאחר שהחל בתפקידו כמנכ"ל שכיר (עזרא שמיר נ' שח"ק – פארק תעשיות צפון השומרון בע"מ, ס"ע 19897-09).

 

11.        חשיפה לשיבוב - בהתאם לסעיף 82(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968, כאשר עובד שנפגע בעבודה זכאי לפיצוי ממעבידו (שאחראי לנזק אשר נגרם לעובד), יש לנכות מסכום הפיצוי את סכום הגמלה שהעובד מקבל מן המוסד לביטוח לאומי בשל אותה פגיעה בעבודה.

 

בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי בשילוב סעיף 82 לפקודת הנזיקין, אין המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע "תביעת שיבוב" כנגד צד שלישי שהוא מעסיקו של האדם שניזוק, שדיווח על העובד למוסד לביטוח לאומי ושילם את דמי הביטוח כדין, אם רשלנותו גרמה נזק לעובדו. כאשר השכיר נותן שירות למעסיק באמצעות חברה בבעלותו ודרכה משולמים תשלומי דמי הביטוח, נוצרת חשיפה למעסיק בפועל שאצלו מתקיימים יחסי עובד ומעביד לפי דיני העבודה, ושאינו מי שמשלם את דמי הביטוח.

           

החשיפה היא לכלל הגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי, שקשורות בקשר סיבתי לתאונה (רע"א 5123/10 מיום 21/8/2012 בבית המשפט העליון).

 

12.        שינוי מעמד - כאשר מבוטח משנה מעמד מעובד עצמאי לעובד שכיר הוא חייב להודיע  למוסד לביטוח לאומי בכתב. כל עוד לא שונה המעמד במוסד לביטוח לאומי, ההכנסות לעניין דמי הביטוח מתחלקות באופן יחסי על פני כל התקופה שבה המבוטח "עובד עצמאי" (פסק דין ישע פרימס ואח' בבית הדין הארצי לעבודה מיום 18.12.2007 עב"ל 1353/04).

 

13.        דמי מחלה - בעל שליטה חייב לרשום את ימי המחלה וימי החופשה שצבורים לו על פי
            דיני עבודה, וכפוף לביקורת על יישום חוקי העבודה.

 

14.        זכאות לדמי תאונה - תנאי לזכאות לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי הוא שהנפגע
            אינו זכאי לדמי מחלה ממעסיקו, או לתשלום מכוח חיקוק או קופת גמל או חברת ביטוח
            מטעם המעסיק. בעל שליטה זכאי לדמי מחלה, לפחות על פי חוק.

 

 

המידע שמועבר למוסד לביטוח לאומי בעקבות תיקון בחוק ההתייעלות הכלכלית

 

המידע שאמור להיות מועבר מרשות המסים למוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח לפי סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי:

 

1.       הכנסותיו של נישום כפי שדיווח לרשות המסים או כפי שדיווח מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווח הון לפי סעיף 88 לפקודה.

 

2.       מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית, כמשמעותן בסעיפים 64 ו-64א לפקודת מס הכנסה, בהתאמה.

 

3.             מידע בדבר שומות ניכויים שרשות המסים ערכה למעסיק, כפי שהוזכר לעיל.

 

המוסד לביטוח לאומי אמור לבקש את המידע רק אם הוא נדרש לצורך התכליות האמורות בסעיף, ובמידה שנדרש. הסעיף מסמיך את השרים באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע מידע נוסף שהמוסד לביטוח לאומי רשאי לקבל, ללא צורך בתיקון חקיקה נוסף.

 

הסבר ללוח י"ז

 

המידע שאמור להיות מועבר מרשות המסים למוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מפורט בלוח י"ז.

 

בלוח זה מפורטים סוגי הגמלאות ומקורם החוקי, ומפורט סוג המידע שרשות המסים רשאית להעביר למוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה לפי רשימת הגמלאות המפורטות.

 

להלן סוגי המידע הדרוש

 

"מידע על כל הכנסה מעבודה או משלח יד" – מידע  על הכנסה לפי סעיף 2(1), 2(2) או 2(8) לפקודת מס הכנסה, ומידע כאמור בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי.

 

"מידע על כל הכנסה" – מידע כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א) לחוק הביטוח הלאומי, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי.

 

 

"מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה" – מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה.

 

"מידע על הכנסות עבודה" – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי סעיף 2(2) או (8) לפקודת מס הכנסה.

 

דוגמאות לסוג המידע הדרוש

 

לקביעת זכאות לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי דורש מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד, כלומר : מידע על הכנסה לפי סעיף 2(1), 2(2), 2(8) לפקודה.

 

לקביעת זכאות לדמי אבטלה  לפי סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי דורש מידע על הכנסה מעבודה וממשלח יד ועל הכנסה מפנסיה לפי סעיף 2(5) לפקודה.

 

לקביעת זכאות לקצבת נכות כללית לפי סעיף 199(1) לחוק הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי דורש מידע על הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה (הסבר: הכנסות מעבודה ו/או ממשלח יד עלולות לשלול את הזכאות לקצבה, והכנסות פסיביות למיניהן מפחיתות תוספת בשל תלויים).

 

המידע שמועבר לרשות המסים

 

בפרק מסים בחוק יש הרחבה לעניין המידע שרשות המסים רשאית לקבל מן המוסד לביטוח לאומי באשר לתשלומים או לגמלאות שהמוסד לביטוח לאומי משלם לפי כל דין, המהווים הכנסה בידי הנישום, ובלבד שהמידע נדרש לצורך קביעת שומה או עריכת ביקורת, ובמידה שנדרש.

 

תיקוני חקיקה משנת 2008

 

למען הסר ספק מובהר שחוק ההסדרים משנת 2008, בתיקון מס' 103 לחוק הביטוח הלאומי, תיקן מספר מצומצם של סעיפים אך לא ביטל אותם. בעיקר בוטלה המשוואה שיצרה פטור מדמי ביטוח על הכנסות פסיביות. התקנות לא בוטלו כיוון שהן מסדירות את החיוב בדמי הביטוח של העיסוקים המעורבים.

 

חוק ההסדרים לא  ביטל את הפטור מדמי ביטוח על הכנסות פסיביות שיש למבוטחים מסוימים, לדוגמה: מבוטחים שעברו את גיל הפרישה, עקרות בית נשואות וקטינים. ההכנסות הפסיביות ממשיכות להיות פטורות מתשלום דמי ביטוח כבעבר, על פי אותם הקריטריונים.

 

 

החל משנת 2008, חוק הביטוח הלאומי מגדיר מושג חדש - "הכנסה אחרת" - כך: הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אשר אינה הכנסה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר ואינה הכנסה מעבודתו כ"עובד עצמאי" (הכוונה להכנסות פסיביות, כשבמסגרת הכנסות אלה כלולות גם הכנסות של עצמאי, שלעניין חוק הביטוח הלאומי אינן כלולות בהגדרת "עובד עצמאי").

 

על פי התיקון, את דמי הביטוח ישלם מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי" גם על "הכנסתו האחרת", גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. כלומר, התיקון בחוק ביטל את הפטור מדמי הביטוח על הכנסות פסיביות לפי תקנות 13, 14 ו-15 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 (להלן : התקנות). אולם, לא תובא בחשבון הכנסה אחרת עד סכום של  25% מהשכר הממוצע במשק, והיא פטורה מתשלום דמי ביטוח. על פי חוזר הביטוח הלאומי, חובת התשלום אינה מן השקל הראשון אלא על ההכנסה העולה על 25% מן השכר הממוצע במשק.

 

הכנסה פסיבית בידי שכיר בגיל 65 (פסק דין: לפני תיקון 103 בחוק הביטוח הלאומי)

 

תקנה 15 לתקנות קבעה בשנת 2007, שעובד שכיר שטרם מלאו לו 65 שנה (לגבר) ו-60 (לאישה), ובאותו זמן אינו עובד עצמאי ולפחות 50% מהכנסתו אינם מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ישלם דמי ביטוח בשיעור החל על עובד (שכיר) מהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה ובשיעור החל על מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי מהכנסתו שאינה מהמקורות לפי סעיף 2(2) לפקודה, ובלבד שהכנסתו הכוללת עולה על מחצית מהשכר הממוצע במשק.

 

בעקבות חקיקת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן: "חוק גיל פרישה") תוקן גם נוסח חוק הביטוח הלאומי, ונקבע "גיל פרישה" על פי מנגנוני העלאה מדורגת.

 

על פי סעיף 351 לחוק הביטוח הלאומי, רק מבוטח שהגיע לגיל פרישה אינו חייב בתשלום דמי ביטוח על הכנסותיו הפסיביות. לפיכך, המוסד לביטוח לאומי טען במשך השנים כי יש לפרש את התקנות בהתאם לחוק גיל פרישה והתיקונים שנעשו בחוק הביטוח הלאומי. אף אם הוראות התקנות עומדות בסתירה להוראות החוקים, הן אינן יכולות לגבור על הוראות החקיקה הראשית.

 

המוסד לביטוח לאומי לא תיקן את נוסח התקנות.

 

בית הדין הארצי קבע ביום 9/4/2013 כי על פי לשון תקנה 15 מבוטח אינו חייב בתשלום דמי ביטוח בעד הכנסתו מדיבידנד עד שנת 2007, כאשר גילו היה מעל 65 שנים.

 

פסק דין

 

בחודש אפריל 2006 מלאו למר רוברטס 65 שנה, ובחודש אוגוסט 2007 הגיע לגיל פרישה על פי הוראות חוק גיל פרישה. הוא עבד בחברה משפחתית כשכיר, והיה בעל השליטה בחברה. בשנת 2007 קיבל ממנה דיבידנד.

 

הכנסותיו מהדיבידנד בשנת 2007 עלו על שכרו בשנה זו. המוסד לביטוח הלאומי דרש ממנו לשלם דמי ביטוח לשנת 2007 בגין הכנסותיו מהדיבידנד (לעניין החלק היחסי שלפני הגיעו לגיל הפרישה), מכוח תקנה 15 לתקנות.

 

לטענת המבוטח, הדרישה אינה כדין מאחר שבשנת 2007 מלאו לו יותר מ-65 שנים.

 

ביום 7.6.2011 קבע בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 14798-06-10) בעניינו של מר רוברטס כי דיבידנד מחברה משפחתית שבה עבד כשכיר והיה בעל השליטה בה פטור מדמי ביטוח, אף על פי שסכום הדיבידנד גבוה יותר משכרו.

 

לדעת בית הדין ראוי היה להתאים את נוסח תקנה 15 לתקנות לשינוי החקיקתי בעניין גיל הפרישה, לאור סעיף 1(א) לחוק יסוד משק המדינה: "מיסים, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו; הוא הדין לגבי אגרות". לכן לדעת בית הדין, התאמת נוסח תקנה 15 לתקנות יכולה להיערך בחקיקה בלבד ולא על ידי פרשנות.

 

לפיכך, נקבע בבית הדין האזורי כי משלא שונה נוסח תקנה 15 לתקנות, אין בסיס לחייב את המבוטח בתשלום דמי ביטוח על הכנסותיו מדיבידנד.

 

 

בית הדין דחה את ערעור המוסד לביטוח הלאומי (46003-06-11) מטעמיו של בית הדין האזורי  והוסיף, בין היתר, שלמחוקק סמכות לקבוע הסדרי תשלום חריגים, ובכל מקרה, אילו הפרשנות נועדה להיטיב עם המבוטח יש מקום לקבוע אחרת, אך אין הדבר בנסיבות המקרה דנן.

 

הכנסות פסיביות הפטורות מתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

 

בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי מפורטת רשימה של הכנסות, אשר פטורות מתשלום דמי ביטוח. בשנת 2008 חלו שינויי חקיקה בהכנסות אלה כמפורט להלן, ובמיוחד חל שינוי מהותי בחיוב הכנסות מדיבידנדים.   

 

דיבידנד, ריבית ודמי ניכיון

 

על פי סעיף 350(א)(6) המתוקן לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות להלן פטורות מתשלום דמי ביטוח החל משנת 2008:

 

1.       הכנסות מדיבידנדים, שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף 125ב לפקודה (למעט הכנסה בחברה משפחתית, בחברת בית ובחברה שקופה). בין היתר, פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסה מדיבידנד שמקבל בעל מניות מחברה (לרבות בעל שליטה).

 

2.   הכנסות ריבית ודמי ניכיון שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים 125ג(ב) ו-125ג(ג) לפקודה. ריבית המחויבת בשיעור מס שולי חייבת בדמי ביטוח.

 

דמי שכירות והכנסות פטורות ממס

 

על פי סעיף 350(א)(7) המתוקן לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות להלן פטורות מתשלום דמי ביטוח, החל משנת 2008:

1.         הכנסות מדמי שכירות שחל עליהן מס בשיעור מוגבל:

     

         בארץ - לפי סעיף 122 לפקודה (הכנסות ממגורים בלבד, החייבות במס בשיעור 10%). מחו"ל - לפי סעיף 122א לפקודה (כל שכר דירה שבמסגרת הסעיף: הכנסות בניכוי פחת וניכוי בשל פחת החייבות במס בשיעור 15%).

 

2.         הכנסה פסיבית (שאינה הכנסה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי") הפטורה ממס לפי כל 
דין, כולל שכר דירה פטור ממס מהשכרה למגורים, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) לחוק הביטוח הלאומי, ולמעט הכנסות ששר האוצר יקבע בעתיד בתנאים שבסעיף.

 

בחוזר הביטוח הלאומי (כללי 219/04 מיום 26.10.2004) הוצגה הבהרה בהתאם לחוות דעת משפטית, שעל פיה הכנסות משכר דירה למגורים בישראל פטורות מדמי ביטוח ללא הגבלת סכום. הכנסות מדמי שכירות למגורים בישראל היו פטורות ללא הגבלה, בהתאם לאותה חוות דעת משפטית, גם משנת 2008 ואילך.

 

להלן הבהרות נוספות הקשורות לחוזר 219/04. ההבהרות מבוססות על החוזר ועל הטיפול בפועל בביטוח הלאומי בנושא שכר הדירה.

 

1.         הפטור המוצג בחוזר על הכנסות מהשכרת דירה למגורים אינו מוגבל בשלב זה בגובה ההכנסה מדמי השכירות (באופן שונה מהוראות מס הכנסה), ובלבד שמדובר בדירת מגורים בישראל המושכרת למטרת מגורים. על פי החוזר מדובר בהכנסות שאינן מעבודה, ואינן מעסק או ממשלח יד (הל"ע).

 

2.         הטיפול במוסד לביטוח לאומי כל עוד אין שינוי - כדי להפחית מהשומה הכנסה מהשכרת דירה למגורים שחויבה בשיעור מס שולי, המבוטח העביר לפקיד הגבייה הבהרות והוכחות כי אכן מדובר בהכנסה שמקורה בהשכרת דירה למגורים, למטרת מגורים. לדוגמה: הסכמי שכר הדירה.

 

3.         השכרת דירת מגורים לצורך עסק לא הייתה פטורה בעבר ואינה פטורה מתשלום דמי ביטוח (לדוגמה, משרד או גן ילדים).

 

 

השפעת הכנסות פסיביות על גמלאות

 

יש לזכור כי ההכנסות הפטורות ממס, ו/או הפטורות מדמי ביטוח, ו/או הכנסות מחו"ל שפטורות מדיווח לצורכי מס - עלולות להיות מובאות בחשבון בקביעת גמלה, ולכן קיומן עלול לשלול זכאות מלאה או זכאות חלקית של הגמלה על פי הכללים שנקבעו (הפטור בסעיף 350 בחוק הביטוח הלאומי חל רק על תשלום דמי ביטוח).

 

תיקון לחוק הביטוח הלאומי בתוקף מיום 1/1/2012 מטיל קנסות כבדים על מי שמעלים מידע מן המוסד לביטוח לאומי, על מי  שתובע גמלאות שלא כדין ועל מי שאינו  מדווח למוסד לביטוח לאומי על שינוי בתנאים המשפיעים על זכאותו לגמלאות.

 

דוגמאות להשפעת ההכנסות הפטורות על זכאות לגמלאות

 

א.   קצבת זקנה – לעניין בחינת הזכאות לקצבת זקנה בגיל פרישה המותנה בהכנסות (גבר, לדוגמה, בין גיל 67 לגיל 70) - נבחנות כל הכנסותיו מהמקורות בסעיף 2 לפקודה, למעט הכנסות מפנסיה. משמע, אף שכלל ההכנסות המפורטות לעיל פטורות מדמי ביטוח, הן מובאות בחשבון בקביעת הזכאות לקצבת זקנה.

 

ב.    קצבת שאירים - זכאותו של אלמן לקצבת שאירים (כל עוד אין לו ילדים כהגדרתם בחוק) מותנית במבחן הכנסה, וכל ההכנסות דלעיל יובאו בחשבון.

 

ג.     קצבת נכות כללית - מבוטח שמשתלמת לו קצבת נכות כללית, זכאותו האישית לגמלה נבחנת על פי הכנסותיו ממשלח יד ומעבודה לפי סעיף 2(1), 2(8) ו-2(2) לפקודה.  עם זאת, זכאותו לתוספת תלויים בעבור אשתו וילדיו מותנית במבחן הכנסה. מבחן זה כולל בין היתר גם הכנסות פסיביות הפטורות מדמי ביטוח כמפורט לעיל, הכנסות מפנסיה והכנסות מחברת ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.

 

ד.   דמי אבטלה - מבוטח שמקבל דמי אבטלה והוא עובד כעצמאי שאינו עונה להגדרת "עובד עצמאי" בחוק הביטוח הלאומי – גם הכנסותיו ממשלח יד שפטורות מדמי ביטוח (עד 25% מהשכר הממוצע במשק) יופחתו מסך הגמלה.

 

 

חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

 

חוזר מספר 242/2004 מחודש דצמבר 2004 והבהרות נוספות של מנהל הביטוח והגבייה בביטוח הלאומי, מפרטים את דרך הטיפול בחלוקת הכנסות שאינן מעבודה שמקורן מנכסים הרשומים על שם שני בני זוג, או על שם אחד מהם.

 

תקציר הנחיות הביטוח הלאומי באשר לחלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג

 

 

חלוקת ההכנסות שאינן מעבודה

נישואין לפני יום 1/1/1974

נישואין אחרי יום 1/1/1974

הנכסים רשומים על שם שני בני הזוג

חלוקת ההכנסות בשנה השוטפת ובשנתיים שלפניה - תתבצע על פי בקשת אחד מבני הזוג או שניהם, ללא בקשת אישור נוסף.

חלוקת ההכנסות בשנה השוטפת ובשנתיים שלפניה - תתבצע עם המצאת אישור שהנכס רשום על שם שני בני הזוג.

הנכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג

חלוקת ההכנסות בשנה השוטפת ובשנתיים שלפניה - תתבצע עם הצהרה בכתב של שני בני הזוג על כוונת שיתוף בנכסים.

נוסח ההצהרה מצורף כנספח לחוזר ומצוי באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (בל/631).

 

 

 

 

 

 

הערות

 

(1)        לבת זוג נחשבת גם "ידועה בציבור".

(2)        ההצהרות הן חד פעמיות. אין צורך להצהיר מחדש על אופן החלוקה בכל שנה.

(3)        כאשר המוסד לביטוח לאומי מקבל מידע מגורמים נוספים, הוא רשאי לנהוג במידע   על
   פי הכללים שבחוזר. לדוגמה: בעת ביקורת גבייה בתביעה לגמלה.

(4)         האפשרות לחלוקת הנכסים על פי החוזר ניתנת בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה (על פי מכתב מיום 17.8.2006, שהרחיב את ההוראות משנה אחת לשנתיים שקדמו לשנה השוטפת).

                       

המידע האמור מגיע למוסד לביטוח לאומי באמצעות פנייה של המבוטח או ממקורות אחרים (לדוגמה, תביעה לגמלה).

 

החוזר עוסק בבני זוג נשואים, באלמנים ובגרושים. הובהר במוסד לביטוח לאומי שהטופס משמש גם לגמלאות וחייב  לכלול את כל הנכסים של בני הזוג.

 

 

תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה בפיצוי בגין אובדן כושר עבודה

 

בקביעת חובת תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה בפיצוי בגין אובדן כושר עבודה, המוסד לביטוח לאומי מבחין בין שלושה מקורות חיוב. להלן הוראות הביטוח הלאומי שהופצו לסניפים:

 

מקור עצמאי

 

כאשר הפיצוי משולם לעובד עצמאי, הפיצוי מצטרף להכנסתו של המבוטח ממקור עצמאי  וכל ההכנסה תחויב בדמי ביטוח בשיעורי דמי ביטוח של עובד עצמאי. חובת התשלום מוטלת על העובד העצמאי.

 

מקור שכיר

 

כאשר הפיצוי משולם על פי סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי לעובד שכיר או למי שהיה עובד שכיר, חובת התשלום מוטלת על משלם הפיצוי וכל ההכנסה חייבת בשיעור דמי ביטוח כמו של מי שמקבל פנסיה מוקדמת [למעט אם מדובר במי שזכאי ליהנות מפטור, כגון עקרת בית (שנשואה למבוטח), מבוטח שמקבל קצבת נכות כללית מלאה וכדומה].

 

מקור הל"ע (הכנסות שאינן מעבודה)

 

כאשר הפיצוי משולם למבוטח באופן פרטי (פוליסת פרט) תחול חובת תשלום על כל ההכנסה (ממקור הל"ע) וחובת התשלום חלה על המבוטח עצמו.

 

השפעה על קצבת נכות כללית

 

הכנסה שמקורה בפיצוי בגין אובדן כושר עבודה או בפנסיית נכות, מקוזזת מתוספת התלויים שניתנת למי שמקבל קצבת נכות כללית.

     
סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון 

 

ביום 18/2/2013 הפיץ המוסד לביטוח לאומי הוראות לסניפים (חוזר ביטוח/ 1407) בנושא סיווג הכנסות של חבר דירקטוריון. להלן ההוראות כלשונן:

 

"בחוזר ביטוח 1315 מיום 26/10/2004, נקבע כי יש לראות בהכנסת "חבר דירקטוריון" כהכנסה שמקורה בסעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה, דהיינו הכנסה שאינה מעבודה (הכנסה פאסיבית), וזאת גם אם ההכנסה סווגה במס הכנסה כהכנסה ממקור עצמאי לפי סעיף לפי סעיף 2(1) או 2(8) לפקודה.

 

במקרים אלה נקבע, כזכור, כי יש להפחית מהשומה שנתקבלה ממקור עצמאי את ההכנסה שנטען לגביה כי היא מהשתתפות בישיבות דירקטוריון, ולסווגה כהכנסה פאסיבית.

 

בעקבות חוות דעת משפטית שנתקבלה בימים אלה הוחלט שהחל משנת 2012 ואילך הכנסה שמקורה מישיבות דירקטוריון אשר צורפה או דווחה במס הכנסה כהכנסה ממקור עצמאי לפי סעיף 2(1) או 2(8) לפקודה תיבחן לפי הגדרת "עובד עצמאי" שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

 

הכנסה זו תצטרף לכלל הכנסת המבוטח שדווחה ממקור עצמאי. כך, שאם ישנה הכנסה ממקור עצמאי, הכנסת הדירקטור תתווסף אליה, ושתי ההכנסות יחדיו ייבחנו לפי הגדרת עובד עצמאי. החל משנת 2012 לא יתאפשר יותר פיצול ההכנסות כנהוג בעבר.

 

יצוין, שהכנסה שדווחה כהכנסה ממקור 2(10) לפקודה, תמשיך להיחשב כהכנסה שאינה מעבודה כפי שקיים היום.

 

הערה: ההתייחסות לשכר דירקטורים בחברה פרטית או משפחתית היא שונה, שכן שכר דירקטורים בחברה פרטית או משפחתית ממילא צריך להיכלל במסגרת דיווחי השכר. וזאת גם לפני שנת 2012, שכן מדובר בחלופת שכר לכל דבר ועניין" (עד כאן נוסח החוזר).

 

רקע

 

אגף הביטוח במוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר ביום 27 באוקטובר 2004, שזו לשונו (חוזר ביטוח לאומי מספר 04/ 220):

 

"על פי חוות דעת הלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי, יש לראות בהכנסת 'חבר דירקטוריון' כהכנסה שמקורה בסעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה, היינו כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי בגין הכנסה זו, עם כל המשתמע מכך.

 

אם למבוטח, העובד כעצמאי, נכללה בשומה הכנסה כחבר דירקטוריון, יש להפחית את ההכנסה כחבר דירקטוריון מסך הכנסתו כעצמאי בשומה.

 

לדוגמה:                              ש"ח                                  

 

הכנסה ממשלח יד                300,000

הכנסה כחבר דירקטוריון     250,000

סך ההכנסה בשומה כעצמאי550,000

 

על פי אישור מרואה חשבון, מיועץ מס או מפקיד השומה, המבוטח יחוייב כעובד עצמאי על פי הכנסה בסך של 300,000 ש"ח בלבד" (עד כאן נוסח החוזר).

 

 

הערות לחוזר מאוקטובר 2004

 

חוזר הביטוח הלאומי לא דן במצב שבו יש הכנסות נוספות למבוטח, או כאשר ההכנסה משכר דירקטורים היא ההכנסה העיקרית, או כאשר השתתפות בדירקטוריונים היא משלח ידו של המבוטח.

 

החוזר נכתב בשנת 2004 כאשר הפטור על הכנסות פסיביות לפי תקנה 15 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח עדיין היה בתוקף. ההכנסה בדוגמה ממשלח הייתה עיקר הכנסתו של המבוטח, ולכן ההכנסה משכר דירקטורים הייתה פטורה מתשלום דמי ביטוח עד שנת 2007, כאשר היא הכנסה פסיבית.

 

החל משנת 2008, פיצול שכר הדירקטורים  מהכנסתו של המבוטח כעצמאי והצגתו כהכנסה פסיבית, אינו פוטר בדרך כלל מתשלום דמי ביטוח, ואינו מזכה בגמלאות מחליפות שכר.

 

המוסד לביטוח לאומי לא פרסם פטור גורף מדמי ביטוח על הכנסות אלה וכל מקרה נבחן לגופו.

 

החוזר אפשר הגשת אישור מהמייצג או מפקיד השומה. באפריל 2010 הוציא המוסד לביטוח לאומי הנחיה, שעל פיה מתבקש הדירקטור לצרף אסמכתאות בכל בקשה שתוצאתה שינוי בסכום ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כפי שמופיעה בשומה, הן מבחינת סכום והן מבחינת מקור ההכנסה.

 

בעקבות חוזר זה כאשר המייצג ביקש לסווג חלק מההכנסה כשכר דירקטורים כהכנסה שאינה מעבודה – המייצג נדרש להציג אישור מכל מי שמשלם שכר דירקטורים על סכום התשלום ששולם למבוטח בפועל, או לחלופין אישור מפקיד השומה, כמו שנדרש בחוזר.

 

 

 

פסק הדין מחודש מרץ 2011

 

פסק דין בנושא שכר דירקטורים פורסם ביום 16.3.2011 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב -יפו: אלון רם נגד המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 3550-09). בית הדין קבע שמקור ההכנסה של שכר דירקטורים אינו מסעיף 2(10) לפקודה. כמו כן קבע בית הדין, שאי הכללת סעיף 2(10) לפקודה בתקנה 14 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, אינו מעניק פטור אוטומטי מדמי ביטוח להכנסות משכר דירקטורים.

 

השופטת לא קבעה במפורש את סיווג ההכנסה, אך לדעתה זו אינה הכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה.  השופטת ציינה לדוגמה את פסק דין סריגי ארצי בע"מ נגד פ"ה, פד"א ט 122, כפסק דין שתומך בעמדתה [פסק דין זה שימש את המוסד לביטוח לאומי לקבוע ששכר דירקטורים הוא הכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה].

 

אולם, גם אם סיווג ההכנסה לא היה נבחן, טוענת השופטת כי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי המחייב בדמי ביטוח את כל ההכנסות הכלולות בגדר סעיף 2 לפקודה, גובר על האמור בתקנה 14, ועל כן ההכנסה משכר דירקטורים של המבוטח חייבת בדמי ביטוח, כיוון שהיא גבוהה מהכנסתו מהעסק.

 

שכר דירקטורים הכלול במשכורת – פסק דין

 

ביום 6 בינואר 2013 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 5677-07-10) את תביעתה של חברת עורכי הדין בורוכוב, קורח ושות', להכיר בתגמול ששולם לבעלי המניות במסגרת המשכורת כשכר דירקטורים (בפסק הדין לא נדון סיווג ההכנסה).

 

החברה הוקמה בשנת 2000 על ידי עורכי הדין בורוכוב, קורח  ואליעזרי (להלן - השותפים). הם שימשו כבעלי מניות, כדירקטורים וכעובדי החברה.

בעקבות פרישתו של עו"ד אליעזרי (כולל מכירת המניות), עזבו חלק מהלקוחות וחלק מהעובדים. לטענת החברה, נדרשה היערכות מחודשת, שחייבה קיום ישיבות אסטרטגיות של דירקטוריון החברה בהשתתפות רואה החשבון שלה.


החברה שילמה לבורוכוב ולקורח תגמול בגין פעילותם כחברי דירקטוריון בשנה יוצאת דופן זו. הדיווח היה כרכיב בתלוש השכר תחת הכותרת "שכר דירקטורים", בלי לשלם בגין סכום זה דמי ביטוח. המוסד לביטוח לאומי דרש מהחברה לשלם דמי ביטוח כרכיב שכר, והעניין הגיע לדיון משפטי.

 

לאחר הגשת  התביעה לבית הדין, הפיקה החברה חשבונית עצמית בגין שכר הדירקטורים, אך לא דיווחה למס הכנסה על חשבונית זו. הדיווח נותר במסגרת רכיבי השכר.

 

המוסד לביטוח לאומי טען שהתגמול ששולם לשותפים אינו שכר דירקטורים מהטעמים הבאים:

החברה לא המציאה פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון שיכולים להעיד על הפרדה ברורה בין תפקוד בעלי המניות כעובדים וכחברי דירקטוריון ; שכר הדירקטורים דווח למס הכנסה כרכיב בתוך תלוש השכר ; מלכתחילה, שכר הדירקטורים לא דווח למע"מ ולא הוצאה חשבונית ; אילו היו בעלי המניות תובעים את המוסד לביטוח לאומי לגמלה כלשהי, היו כוללים את שכר הדירקטורים במסגרת השכר הקובע לחישוב הגמלה.

 

 

נימוקי בית הדין האזורי לדחיית התביעה

 

1.               "ככלל וכל עוד לא נקבע אחרת, חבר דירקטוריון אינו זכאי לשכר בגין פעילותו כחבר דירקטוריון".

2.               בחברה שבה קיימת זהות בין בעלי המניות, חברי הדירקטוריון והעובדים הבכירים, סיווג התשלומים (כשכר, כדיבידנד, או כשכר דירקטורים) איננו משקף בהכרח מצב עובדתי ברור וחד משמעי, אלא נתון לשיקול דעתם של השותפים. לכן הדרישות הפורמליות שדרש המוסד לביטוח לאומי סבירות, והללו לא התקיימו עובדתית.

3.               לפי הרישום ביומן המשרד, ברוב המכריע של ישיבות הדירקטוריון השתתפו שלושת המייסדים. למרות זאת שכר הדירקטורים שולם לשותפים קורח ובורוכוב בלבד.

4.               התגמול דווח למס הכנסה בתלוש השכר, כשכר לכל דבר. במקרה של עילה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי, היה שכר זה נכלל בשכר הקובע לגמלה. תלוש השכר לא תוקן למרות הפקת החשבונית העצמית.

 

קיזוז הפסד של עצמאי ממשכורת לעניין דמי ביטוח

 

ביום 3.4.2011 נקבע בבית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו, כי לא ניתן לקבל החזר דמי ביטוח שנוכו ממשכורת, כאשר לצורך מס הכנסה נוכו מהמשכורת הפסדי המבוטחת כעצמאית (ב"ל 34797-10-10).

 

בהקשר לפסק הדין עולות שתי סוגיות:

 

1.         ההכנסה החייבת בדמי ביטוח היא ההכנסה שנבחנת לגמלאות ומבוססת על סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. אם מעסיק מדווח על הכנסה גבוהה מדי, אזי התיקון נעשה על ידו כדי שגם המעסיק וגם העובד יקבלו בחזרה את דמי הביטוח ששולמו ביתר.

 

2.         עובד יכול לקבל החזר דמי ביטוח ששולמו ביתר אם המעסיק ניכה שיעור מלא במקום שיעור מופחת, או שנוכו דמי ביטוח מעל "המקסימום".

 

דרישת אסמכתאות ממייצגים

 

במסגרת הטיפול השוטף בפניות מייצגים בנושאים שונים, המוסד לביטוח לאומי מבקש אסמכתאות כמפורט בחוזר ביטוח 1392 מיום 8 באפריל 2010. להלן מתוך החוזר האמור:

 

בקשות שהתוצאה שלהן היא הקטנת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח

 

המוסד לביטוח לאומי מבקש לצרף אסמכתאות בכל בקשה שתוצאתה שינוי בסכום ההכנסה החייבת בדמי ביטוח כפי שמופיעה בשומה, הן מבחינת סכום והן מבחינת מקור ההכנסה.

 

להלן דוגמאות לאסמכתאות שהמייצג מתבקש לצרף לבקשתו:

 

1.         כאשר המייצג מבקש לסווג חלק מההכנסה כשכר דירקטורים (הכנסה שאינה מעבודה) – המייצג נדרש להציג אישור מכל מי שמשלם שכר דירקטורים, על סכום התשלום ששולם למבוטח בפועל.

 

2.         כאשר המייצג מבקש להפחית מהשומה הכנסה שבגינה שולמו דמי ביטוח על פי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג  מבוטחים וקביעת מעבידים, המייצג נדרש להציג אישור על ניכוי דמי הביטוח במקור (המוסד לביטוח לאומי מעדיף לקבל את האישור שנמסר לרשות המסים בטופס 806).

 

3.         כאשר המייצג מבקש לשנות את מקור ההכנסה מפירותית להונית, המייצג נדרש להמציא אישור ממס הכנסה שההכנסה היא הונית, וששולם בעניינה מס מוגבל ולא מס שולי.

 

בקשות שמשפיעות על דמי ביטוח ועל גמלאות ואשר אין בידי הפקיד אפשרות לבדוק את הבקשה באמצעות מערכות המידע הממוכנות

 

הבקשה הנפוצה ביותר במסגרת הבקשות שבהן למוסד לביטוח לאומי אין אפשרות לאמת את המידע היא בקשה לסווג מבוטח כעובד שכיר. זאת, מפני שבמקרים רבים המידע  מגיע למוסד לביטוח לאומי באיחור רב.  לאור זאת, המייצג נדרש להציג תלושי שכר, ו/או טופס 106, ו/או שומה, או דיווח בטופס 126 או בטופס 102, או בטופס תשלומים לעובד/ת משק בית.

 

המסמכים יישאו את פרטי המעביד, לרבות כתובת, שם, מספר תיק ניכויים, פרטי העובד, מספר זיהוי של העובד ותקופת עבודתו.

 

בדרך כלל על כל הבקשות האלה אין למוסד לביטוח לאומי מידע במערכותיו באותו השלב, ונוצרים לעיתים עימותים בין המייצגים לבין פקידי המוסד לביטוח לאומי, על רקע האיחור הרב של המוסד בקבלת המידע מרשות המסים.

 

 

 

קביעת מעמדו של עובד עצמאי – כעובד שכיר

 

בית הדין האזורי הבהיר באופן חד משמעי בעניינו של יובל דרור (ב"ל 20171-07-09 מיום 1/1/2012) כי צורת תשלום התמורה כעובד עצמאי במקום משכורת, אינה קובעת את מעמד המבוטח במוסד לביטוח לאומי (במקרה זה המשמעות הייתה אישור תביעת המבוטח לדמי אבטלה).

 

 

הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח

הפחתת ניכוי דמי הביטוח הלאומי שמותרים בניכוי מהשומה מופעלת כבר בשלב חישוב המקדמות. זאת מתוך מגמה לחשב את הבסיס לחישוב דמי הביטוח באופן קרוב ככל האפשר לחישוב העתידי שיבוצע בעת קבלת השומה מרשות המסים. בדרך זו המבוטח "נהנה" מההפחתה כבר בשלב חישוב המקדמות.

ככל שההכנסה החייבת שתיווצר בסופו של דבר בשומת מס הכנסה תהא גבוהה יותר מההכנסה שלפיה נקבעו מקדמות דמי הביטוח, תהא התאמה של חיוב דמי הביטוח בהתאם להכנסה חייבת זו, וינוכו ממנה דמי ביטוח לאומי המחושבים תיאורטית, אף שטרם שולמו בפועל. בהתאמה יחולו הדברים על קיטון בהכנסה החייבת.

 

 

הכנסות נכים שפטורות ממס אינן בהכרח פטורות מדמי ביטוח לאומי

 

פטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה אינו מזכה באופן אוטומטי את הנכה בפטור מדמי ביטוח לאומי.

 

פטור מדמי ביטוח לאומי ניתן רק למי שמקבל קצבת נכות כללית מלאה לשנה לפחות או לצמיתות, או קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות, או שהוא זכאי לקבל קצבת זקנה (גם אם בחר לקבל קצבת נכות מעבודה בגיל פרישה במקום קצבת זקנה).

 

ניכוי הפקדות לקופות גמל בידי נכים הפטורים ממס

בהתאם לסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, דמי ביטוח לאומי, ובהתאם לכך גם דמי ביטוח בריאות של עובד עצמאי, מחושבים לפי הכנסתו החייבת מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה בשנת המס שבעדה משולמים דמי הביטוח.

ההכנסה החייבת בשנה השוטפת נקבעת על פי שומת מס הכנסה לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי הפקודה ובהפחתת סכומים שהותרו בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודה (להלן – הפקדות לקופות גמל).

הפחתת ההפקדות לקופות גמל נלקחת מתוך שידור השומה המתקבל ממס הכנסה.

מבוטח שחלות עליו הוראות הפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודה אינו פטור בדרך כלל מתשלום דמי ביטוח.

בשומת מס הכנסה של נישום מצוינת הכנסתו החייבת של נכה כאמור כהכנסה פטורה בשדה 109 או 309 לדוח. מחוסר רלוונטיות, בדוח ובשידור השומה לא מנוכים כלל סכומי הניכוי בשל הפקדות לקופות גמל.

המוסד לביטוח לאומי שואב את סכום ההכנסה הפטורה מהשדות האמורים ובהתאם מוציא חיוב בדמי ביטוח למבוטח, כך שהמוסד לביטוח לאומי אינו יודע את הסכומים שהופקדו בקופות הגמל והניכוי שהיה מגיע בגינם.

מבוטחים אלה מחויבים בדמי ביטוח ללא ניכוי הסכומים הרלוונטיים בגין הסכומים שהופקדו בקופות הגמל.

פתרון אפשרי הוא כדלקמן:

1. לבצע הדמיית שומה כך שההכנסה הפטורה תוזן כהכנסה חייבת, ועליה יוחלו ניכויי קופות הגמל.

2. את סכום ההכנסה נטו לאחר הניכוי האמור להזין בשדה הרלוונטי בדוח האישי (309/109). ראוי להוסיף בדוח ביאור שהסכום הוא לאחר ניכוי ההפקדה בקופות גמל אילו ההכנסה הייתה חייבת.

 

הגדרת "נכות" לעניין סעיף 9א לפקודת מס הכנסה

 

סעיף 9א לפקודה עניינו פטור לקצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל ולקצבה המשתלמת על פי ביטוח מפני אובדן כושר עבודה.  לעניין סעיף 9א יראו אדם כאילו הגיע לגיל פרישה אף אם הוא פרש פרישה מוקדמת על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א) או על פי תקנות שהותקנו מכוח סעיף 9(5)(ב) לפקודה.

 

הוחלט ברשות המסים לנקוט בפרשנות מקילה לנוכח תכלית ההטבה שבסעיף ולנוכח אי הבהירות הקיימת, כמפורט להלן:

 

"הקלת המס לפי סעיף 9א לפקודה תינתן לא רק במקרה בו מקבל הקצבה הינו בעל נכות רפואית יציבה בדרגה של 75% או יותר, אלא גם במקרה שלמקבל הקצבה נקבעה נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר, על פי אחד החוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א) לפקודה, גם אם שיעור הנכות שנקבע ע"י הגורם הרפואי המוסמך, כולל נכות תפקודית, וכן במקרה שלנכה נקבעה דרגת אי כושר להשתכר יציבה, לפי סעיף 209, בפרק ט לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור של 75% או יותר, הכול בכפוף להנחת דעתו של פקיד השומה כי פרישתו של מקבל הקצבה מעבודתו קשורה בקשר סיבתי ברור לנכות תפקודית זו".

 

מובהר בהוראות כי אין באמור לעיל כדי לשנות מעמדת רשות המיסים כי ה"נכות" לעניין הוראת סעיף 9(5) לפקודה היא נכות רפואית ולא נכות תפקודית.

 

סוגיות הקשורות למעסיקים

 

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

 

באופן בלתי תלוי בחוק הביטוח הלאומי, קיימים חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (להלן: חוק שכר מינימום) , ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987. אלו קובעים שלכל עובד מגיע שכר שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק.

 

שכר המינימום יכול להיות לשעה, ליום או לחודש, ואינו כולל שעות נוספות, תוספת ותק, החזרי הוצאות, מענקים על בסיס שנתי ועוד, אלא תשלומים קבועים בלבד, כמפורט בחוק שכר מינימום. שכר המינימום שונה מעובד לעובד, ותלוי בחלקיות המשרה וברכיבי השכר השונים.

 

הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר.

 

ככלל (לפני הגדלתו לעניין החישובים לביטוח הלאומי), שכר המינימום מתעדכן ביום 1 באפריל בכל שנה לשיעור של 47.5% מהשכר הממוצע במשק. תיקון מיוחד בחוק הגדיל את שכר המינימום מיולי 2011 בשלבים.

 

חוק שכר מינימום חל רק על עובדים שכירים, לרבות עובדים "תושבי חוץ", עובדים במשק בית, חברי קיבוץ או מושב שיתופי, ועובדים בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשונים להיותם בחופשה, בתנאים שנקבעו.

 

חוק שכר מינימום אינו חל על עובדים עצמאיים, על מי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים, על גמלאים בפרישה מוקדמת ועל עובדים בהכשרה מקצועית.

 

כאשר לא מוכח מהו השכר הראוי, נקבע בפסקי דין שיראו ב"שכר המינימום" כמשמעו בחוק שכר מינימום את השכר הראוי. דוגמה לכך מצויה בפסק דין בבית הדין הארצי לעבודה מיום 28/3/2012 (ע"ע 52949-05-10). נקבע בפסק הדין שגם שכר לפי קיבולת (שכר גלובלי), צריך להיעשות בהתאם לחוק שכר מינימום.

 

שכר המינימום של העובד השכיר בחוק הביטוח הלאומי זהה לשכר המינימום על פי חוק שכר מינימום במשק. כיום לא ייתכן מבחינה חוקית מצב של "השלמת שכר" לעניין תשלום דמי ביטוח, מאחר שלפי חוק שכר מינימום המעסיק מחויב לשלם לעובד שכר, שלא יפחת מהשכר שנקבע בחוק שכר מינימום, שזהה להכנסת המינימום לתשלום דמי ביטוח.

 

המעסיק חייב לדווח על המשכורות ולשלם אותן על פי חוק שכר מינימום. תשלום הנמוך משכר המינימום, על פי חוק שכר מינימום, הוא עבירה, שדינה מאסר למשך שישה חודשים, ולחלופין קנס מנהלי.

 

בחודש אפריל 2007 עודכן שכר המינימום לסך של 3,710.18 ש"ח לחודש (שכר המינימום לשעה - 19.95 ש"ח). בחודש יולי 2008 עודכן שכר המינימום לסך של 3,850.18 ש"ח לחודש למשרה מלאה (שכר מינימום לשעה - 20.70 ש"ח). בחודש אפריל 2011 עודכן שכר המינימום לסך של 3,890.25 ש"ח לחודש למשרה מלאה (שכר מינימום לשעה – 20.92 ש"ח).

 

ביום 1 ביולי 2011 עודכן שכר המינימום לסכום של 4,100 ש"ח לחודש למשרה מלאה, וביום 1 באוקטובר 2012 עודכן לסך 4,300 ש"ח למשרה מלאה (23.12 ש"ח לשעה).

 

לעיתים בהסכם קיבוצי בענף מסוים כלול שכר מינימום שהוא גבוה משכר המינימום שבחוק שכר מינימום. לדוגמה : בענף הבנייה והשיפוצים. שכר המינימום לנוער נמוך מהשכר שהוצג לעיל וכך גם שכר מינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת.

 

תזכורת לכללי פריסת שכר

 

העלאת שיעורי דמי הביטוח הלאומי למעסיק משנת 2013 ואילך מחייבת התייחסות לכללי פריסת שכר כאשרעובד מקבל הפרשים לשכרו בגין תקופות מוגדרות, וכאשר עובד מקבל תשלום נוסף שאינו שכר רגיל.

 

דיווח על הפרשים

 

כשמעסיק משלם לעובד הפרשי שכר בעד תקופות קודמות, הפרשים בגין העלאה בדרגה וכדומה, יש לערוך דוח על הפרשים (הפרשי שכר אינם תשלום נוסף).

 

על פי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995, ההפרשים ייחשבו לשכרו החודשי הרגיל של העובד וייזקפו על כל אחד מהחודשים, בהתאמה. לכן, הדוח יתייחס לתקופה שבגינה שולמו ההפרשים, לפי שיעורי דמי הביטוח והמקסימום שהיו נהוגים באותן התקופות. יש לשים לב לשינויים בשיעורי דמי הביטוח, לשינויים בהכנסה החייבת בשיעור מופחת ולתקרה החייבת בדמי ביטוח באותה התקופה.

 

דיווח על תשלום נוסף

 

"תשלום נוסף" הוא שכר שניתן לעובד נוסף על השכר החודשי הרגיל, למעט הפרשי שכר.

 

ה"שכר החודשי הרגיל" הוא השכר שנהוג לשלם לעובד מדי חודש, לרבות תשלום חודשי לעובד שנהוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם, על פי הדיווח של העובד (כגון: פרמיות, שעות נוספות וכדומה). תשלומים כאלה ייחשבו לשכר חודשי רגיל של העובד, בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם התשלום החודשי.

 

ל"תשלום נוסף" נחשבים, בין היתר, רכיבי השכר הבאים: ביגוד, דמי הבראה, משכורת "13", בונוס, מענק השתתפות ברווחי מעסיק, מענק יובל, ביטוח רכב וכדומה, לרבות כל גילום מס בעבור כל אחד מהרכיבים הללו, וכן כל תשלום תקופתי שלא נהוג לשלמו מדי חודש, למעט הפרשי שכר (שאותם כאמור יש ליחס לכל אחד מהחודשים שבגינם שולמו).

 

כשמעסיק משלם לעובד בונוס או תשלום כלשהו נוסף על שכרו החודשי הרגיל, עליו לערוך דוח על תשלום נוסף בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), ולאחר השוואת השכר הנוסף לשיעור מן השכר הרגיל.

 

במקרה של שכר חודשי רגיל שמשתנה מדי חודש בגלל תשלום פרמיות, שעות נוספות וכדומה, יש להשוות את השכר הנוסף לשיעור מהשכר החודשי הרגיל של אותו החודש, הכולל גם את הפרמיות, השעות הנוספות וכדומה.

 

כאשר השכר ברוטו כולל יותר מרכיב אחד של "תשלום נוסף", כגון: גם דמי הבראה וגם ביגוד, יש להביא בחשבון את סך כל ה"תשלומים הנוספים" באותו חודש, ולבחון את שיעורם ביחס לרבע השכר הרגיל באותו חודש.

 

הפרש של תשלום נוסף

 

המוסד לביטוח לאומי קבע בעבר כי הפרש של תשלום נוסף יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולמו ההפרשים. בעקבות חוות דעת משפטית במוסד לביטוח לאומי נקבע בחודש אפריל 2008 כי ההפרש האמור יושווה לשכר הרגיל בחודש שבו שולם התשלום הנוסף במקור.

 

לדוגמה: המעסיק שילם "משכורת 13" במשכורת יולי 2013, ובמשכורת אוגוסט 2013 שילם לעובד הפרשים בשל טעות. במקרה זה יש לייחס את ההפרש לחודש יולי ולא לחודש אוגוסט. 

הייחוס למועד המקורי משמעו חישוב מחדש של השכר הרגיל בחודש יולי 2013 (על פי הדוגמה), תוך עריכה חוזרת של ההשוואה של כל רכיבי התשלום הנוסף לעומת השכר הרגיל באותו חודש, והפעלת כללי הפריסה על פי הוראת תקנה 5 לתקנות.

 

אם תוצאת החישוב מחדש יוצרת בסיס גבוה יותר מהבסיס המקורי, אזי המוסד לביטוח לאומי משלם הפרשי גמלאות.

אם המעסיק מודיע על הקטנה רטרואקטיבית של תשלום נוסף, אזי יש להקטין את התשלום הנוסף בהשוואה לשכר המקורי בחודש שבו שולם התשלום הנוסף המקורי (חודש יולי 2013, בדוגמה). לאחר החישוב מחדש על פי כללי הפריסה ייווצר הפרש גמלה לחובה.

ההוראות חלות על כל סוגי העילות לשינויים בתשלום נוסף, כולל טעויות ו/או הסכמים קיבוציים רטרואקטיביים.

 

הפעולות שיש לבצע החל ממשכורת חודש ינואר 2003 בעניין פריסת שכר

 

1.       לבדוק מהו השכר החודשי הרגיל של העובד בחודש המסוים, כמוסבר לעיל. יש להשוות את השכר הנוסף ל-25% מן השכר החודשי הרגיל של אותו החודש (הכולל גם את הפרמיות, השעות הנוספות וכדומה).

 

2.       בתשלום נוסף יש לנהוג כדלקמן:

 

2.1     אם התשלום הנוסף נמוך מרבע השכר החודשי הרגיל של העובד, אזי לא חלות הוראות הפריסה.  התשלום הנוסף מצורף לשכר החודשי הרגיל, ומשולמים בגינו דמי ביטוח בחודש התשלום;

 

2.2     אם התשלום הנוסף עולה על רבע השכר החודשי הרגיל  של העובד או שווה לו, אזי חלות הוראות הפריסה המפורטות להלן.

 

3.        הוראות הפריסה:

 

3.1     תשלום נוסף ששולם לאחר שהעובד עבד שנה לפחות ברציפות אצל המעסיק הנוכחי, יש לחלק ב-12. המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בחודש שבו חולק התשלום הנוסף ובכל אחד מ-11 החודשים שקדמו לו;

 

3.2     תשלום נוסף ששולם לעובד שלא עבד בכל חודשי השנה הקלנדרית, שכוללת את החודש שבו שולם התשלום הנוסף ו-11 החודשים שלפניו, יש לחלק במספר החודשים שבהם עבד העובד במהלך 12 החודשים הללו, עד וכולל החודש שבו שולם התשלום הנוסף. המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בכל אחד מהחודשים הללו;

 

3.3     יום עבודה בחודש נחשב לחודש שבו העובד עבד.

 

 

פריסת תשלום נוסף כאשר עובד לא עבד במשך חודש מלא

 

למוסד לביטוח לאומי התברר שהמעסיקים לא נהגו באופן אחיד במקרה של פריסת שכר לתקופות שבהן העובדים היו זכאים לגמלאות מחליפות שכר, כגון: דמי פגיעה ודמי לידה, ולתקופות שבהן העובד לא עבד במשך חודש מלא, כגון: חופשה ללא תשלום (חל"ת).

 

לאור זאת, פרסם המוסד לביטוח לאומי הוראות בחודש ינואר 2009, וקבע כללים אחידים מיום זה ואילך. 

 

תשלומי הטבות שכר הניתנים לעובדים על פי הסכמי עבודה שלא בגין עבודה, כגון תשלום החזר ביטוח רפואי, תשלום החזרי גנים, הוצאות טלפון או שווי רכב צמוד, אינם שכר חודשי רגיל. כלומר, חודש שבו העובד לא עבד וקיבל תשלומי הטבות שלא בגין עבודה, אינו נחשב לחודש שבו העובד עבד.

 

את התשלום הנוסף יש לחלק במספר החודשים, חודש התשלום ו-11 חודשים אחורה שבהם עבד העובד, ולהוציא חודשים מלאים שבהם לא עבד, גם אם קיבל הטבת שכר או גמלה כאמור לעיל.

 

לדוגמה: בחודש דצמבר 2013 משולם לרונית תשלום נוסף שעולה על 25% משכרה הרגיל. רונית קיבלה דמי לידה לתקופה מ-10 במרץ 2013 עד 14 ביוני 2013.

 

מאחר שבחודשים אפריל ומאי לא עבדה כלל, יש לפרוס את התשלום הנוסף ל-10 חודשים (ללא החודשים אפריל ומאי 2013).

 

פריסת מענק לבעל שליטה

 

בעל שליטה רשאי לקבל מענק עד חודש מרץ בשנה השוטפת, שבתנאים מסוימים מיוחס לשנה הקודמת לעניין חבות המס. כיוון שהמענק התקבל בפועל בשנה השוטפת ונפרס כחוק לעניין תשלום דמי הביטוח בחודש שבו התקבל בשנה השוטפת, ייווצרו הפרשים בטופסי 126 בין השנים. 

 

הפרשי גמלה

 

מעסיק ששילם בונוס שחייב בפריסת שכר, או ששילם לעובדים הפרשי שכר בשל  תקופות קודמות, זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה לגמלאות שהוא קיבל בעבור העובד (לדוגמה: תגמולי מילואים), או להפנות את העובד כדי לקבל השלמה לגמלאות מחליפות שכר שהעובד קיבל, כגון: דמי לידה. יש לשים לב למגבלת השיהוי.

 

בתנאים מסוימים אפשר לתבוע הפרשי גמלה גם בעקבות ממצאי ביקורת ניכויים שעורך המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי מזכיר למעסיקים שיש להודיע לעובדים על זכאותם לתבוע הפרשי גמלה (על פי חוק הודעה לעובד). הוגשה תביעה ייצוגית בעניין זה  נגד המוסד לביטוח לאומי.

 

בהקשר לאמור לעיל, מבקר המדינה מזכיר למוסד לביטוח לאומי את זכותו לתבוע השבת גמלאות ממעסיק שלא דיווח או לא שילם דמי ביטוח בעד עובדו.

 

הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב  גם מעמלות

 

כאשר שכר עבודה כולל עמלות, יש לבחון מראש האם העמלות הן בונוס או שכר רגיל. הבעיה מתעוררת בעיקר בחישוב הבסיס לקביעת דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה, שהרי בונוס נפרס לפי כללי הפריסה ל-12 חודשים.

 

לדעת המוסד לביטוח לאומי, קיימות שלוש אפשרויות על פי התקנות לרישום עמלות רבעוניות:

 

1.         כשכר רגיל המשולם לעובד מדי חודש. המעסיק יגיש דוחות מתוקנים לחודשים שבעבורם שולם התשלום, אם התשלום שולם באיחור.

 

2.         כתשלומים המדווחים בחודש שלאחר החודש שבעבורו הם אמורים להשתלם (כמו שעות נוספות).

 

3.         כתשלומים נוספים שיש לפרוס  לפי תקנות הפריסה.

 

בהתאם לתקנות, סבור המוסד לביטוח לאומי כי לאחר שהעובד או העובדת יחזרו לעבוד ויצברו בונוסים נוספים, יוכלו לתבוע הפרשי גמלה.

 

הסוגיה האמורה לעיל נדונה בשני פסקי דין:

 

1.       בפסק דין המוסד לביטוח לאומי נגד קרן פרידמן (עב"ל 129-10) בבית הדין הארצי לעבודה ביום 20.06.2011.

 

2.       בפסק דין פלונית נגד המוסד לביטוח לאומי (עב"ל 543-09) בבית הדין הארצי לעבודה ביום 4.5.2011.

 

משכורתן של העובדות בפסקי הדין התבססה על משכורת ועל עמלות חודשיות על פי הצלחה ונוכו דמי ביטוח גם בגין העמלות. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעת העובדות לדמי לידה והתייחס לעמלות כתשלום נוסף.

 

בעניינה של קרן פרידמן אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין האזורי  לעבודה כי המעסיקה ראתה בתשלום העמלות חלק משכרה של העובדת, קיבל את תביעת העובדת וקבע כי משהיו העמלות חלק משכרה הרגיל של העובדת, יש להכלילן בחישוב דמי הלידה.

 

ערעורה של פלונית נדון לאחר שבית הדין האזורי הצדיק את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בית הדין הארצי קיבל את הערעור וראה ב"מענק הרבעוני", בנסיבות המקרה, כחלק משכרה החודשי של המבוטחת.

 

בית הדין הדגיש שדרך חישוב אחרת עלולה להביא להפלייתן לרעה של עובדות המקבלות את שכרן בדרך של עמלות.

 

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

 

מי שמשלם תשלומים בעבור הרצאות, הדרכות, שמירה, תשלומים למורי דרך ולאחרים, יבחן אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מנותני השירות ולדווח עליהם כשכירים למוסד לביטוח לאומי, כמחויב בצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972.

 

החיוב בדמי הביטוח נעשה לפי החודש שבו ניתן השירות ולא לפי חודש התשלום. חשוב שהמשלם יקפיד על מילוי האישור לעובד. בין היתר עליו לכלול באישור את הסכום שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את התשלום שהמשלם העביר למוסד לביטוח לאומי ואת פרטי סניף הביטוח הלאומי.

 

מי שמשלם תשלום על פי הצו האמור ומנכה דמי ביטוח ממקבל התשלום, מדווח למוסד לביטוח לאומי מדי חודש בטופס 102. פעם ברבעון יש להעביר את קובץ המבוטחים הללו למוסד לביטוח לאומי, על פי הוראות שמצויות באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (לשידור קובץ מרצים ואומנים) בטופס בל/652.

 

עבור קבלת תגמולי מילואים יש להעביר למוסד לביטוח לאומי אישור חודשי ולא אישור שנתי.

 

החל מינואר 2010 המוסד לביטוח לאומי דורש לדווח בדיווח רבעוני ממוכן את הטופס האמור באתר קשרים עסקיים של המוסד או באמצעות האינטרנט. החל משנת 2011 המוסד פרסם שלא יתקבלו דיווחים ידניים.

 

על סדר היום של ועדת העבודה והרווחה הועלתה הצעה לבטל את הצו אך נדחתה, ובשלב זה הצו חל כבעבר.

 

עובד שכיר על פי צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים

 

להלן הבהרה מאת מר שלמה אשכנזי, מנהל תחום הביטוח במוסד לביטוח לאומי לשעבר: