• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true

חישוב פיצויי הלנת שכר

הילה פורת, עו"ד

 |  29.12.2013

חישוב פיצויי הלנת שכר

הילה פורת, עו"ד

 

ראובן התפטר ממקום עבודתו בו עבד במשך 4 שנים. שכר העבודה בגין החודש האחרון לעבודתו שולם בסוף יוני 1998 כ-6 חודשים לאחר המועד בו הפסיק לעבוד. ראובן מעוניין לתבוע כיום פיצויים בגין הלנת שכרו. מה שיעור הפיצוי והאם אפשרי הדבר כיום?

 

תשובה

באשר לפיצויים בגין הלנת השכר -

סעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע את שיעור פיצוי הלנת השכר כדלהלן:

 

א.   לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן - פיצוי הלנת שכר):

 

1.   בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן;

 

2.   הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום תשלומו, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% האמורה באופן יחסי.

 

ב.   פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לענין סעיף זה, חלק משכר העבודה.

 

באשר להתיישנות הזכות לתבוע פיצוי בגין הלנת שכר -

סעיף 17א לחוק הגנת השכר, קובע כי הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית הדין האזורי לעבודה תוך שנה מהיום בו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 יום מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכול לפי המוקדם. אולם, בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.

 

בדב"ע שם/2-10 מדינת ישראל - ברזילי ואח' (פד"ע כרך י"א עמ' 292), נקבע כי משהתיישנה הזכות לפיצויי הלנת שכר - לא ניתן להעניק את הסעד שנקבע בחוק כפיצוי על פיגור בתשלום שכר עבודה, ועל כן רשאי בית הדין לפסוק ריבית והצמדה על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

 

לתשומת ליבכם - כשמדובר בהלנת שכר מינימום -

עפ"י סעיף 8 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד שהלין שכר מינימום לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שיראה לו צודק בנסיבות העניין.

 

 

 

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש אפריל
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני