• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםעצמאי או חברה?גביית חוב מס של חברה מבעלי המניות או מצד ג

גביית חוב מס של חברה מבעלי המניות או מצד ג'

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  06.03.2014

תביעת חובות מס מבעלי מניות בגין משיכות שמשכו מהחברה

רמי אריה , עו"ד ורו"ח

מסתבר שבגין משיכות בעלים יש לא רק חשיפה לתשלום המס בגילום, כמשכורות או כדיבידנדים, אלא גם פוטנציאל לפקיד השומה לפנות לבעלים ולדרוש כי ישלמו מיסים במקום החברה באופן אישי, עד גובה מלוא סכום משיכות הבעלים.

אין כאן כפל מס, אלא ברירת מס. פקיד השומה יכול, כפי שארע בעניין קופל להלן, לדרוש את המיסים הראויים בגין משיכות הבעלים, או לטעון כי המשיכות מהוות העברת נכסים ללא תמורה ראויה מהחברה לבעל המניות ולכן פקיד השומה יכול להיפרע מהם כאשר יש לחברה חובות מס שהחברה עצמה אינה יכולה לפרוע אותן.

פקודת מס הכנסה מאפשרת, בתנאים מסוימים, גביית חובות מס של חברה או של כל חבר בני אדם, גם מבעלי המניות של החברה או מכל אדם צד ג' שקיבל ממנה נכסים ללא תמורה או בתמורה חלקית. זאת לפי סעיף 119א(א)(1) לפקודה הקובע כי אם היה לחבר בני אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור.

בעניין קופל, (ע"מ 36166-07-11 אבנר קופל נ' פקיד שומה אשקלון ניתן ביום 4.11.2013), קובע בהמ"ש כי גבייה לפי סעיף זה, יכולה להיעשות גם בגין משיכות כספים של בעלי המניות מהחברה.

"רב אור" חברה בבעלותו של קופל, חבה חובות מס החל משנת 2001 ועד עתה, שטרם שולמו לרשות המיסים. קופל, על פי הטענה, קיבל במהלך השנים מרב אור כספים ופקיד השומה, בניסיון לגבות חובות המס בהן חייבת רב אור, עשו שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 119א לפקודה, תוך הפניית דרישות תשלום לאלו שקיבלו נכסים של רב אור ובענייננו, קופל.

בהתאם להוראת סעיף 119א(ו) השיג קופל על דרישות התשלום בפני סגן נציב מס הכנסה. השגות אלו נדחו.

סעיף 119א(א)(1) לפקודה קובע כאמור:

"היה לחבר בני אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור".

ניתן לומר כי סעיף 119א(א)(1) מונה מספר תנאים לחלותו:

         א.         חייב שהינו חבר בני אדם.

         ב.         חוב מס.

          ג.          חבר בני אדם נתפרק או העביר נכסיו.

         ד.         העברת הנכסים היא ללא תמורה או בתמורה חלקית.

         ה.         לחברה לא נותרו אמצעים בישראל לסילוק החוב.

          ו.          ניתן לגבות את חוב המס ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור.

כעולה מלשון סעיף 119א לפקודה, החלופה הרלוונטית בענייננו, היא זו הקבועה בסעיף (א)(1).

על פי לשונה, אין הכרח ו/או צורך שהעברת הנכסים ללא תמורה תיעשה רק לאחר שלנישום חוב מס סופי . ניתן בהחלט להסתפק בקיומו של חוב מס בעת שבוצעה ההעברה הנטענת. יודגש כי לצרכי סעיף זה, "חוב מס", אינו כולל חוב בגין מקדמות.

לצורך הפעלת הסמכות על פי סעיף קטן (א)(1), אין הכרח כי הסתיימו הליכי ההשגה ו/או הערעור על שומת המס.

בת"א 1019/08 י.ליבוביץ נ' פ"ש מיישם השופט מגן אלטוביה את הלכת פלח וקובע כי במועד אירוע המס – מועד יצירת החוב, צריך היה הנישום לצפות כי יהיה עליו לשלם את חוב המס ועל כן, בכניסת חברה להליכי שומה, עליה לצפות כי תידרש לשלם מס.

ביום בו הומצאה לקופל דרישת התשלום, חובות המס הסופיים של רב אור הסתכמו  בסך של 6.54 מיליון ₪ מתוכם 1.97 מיליון ₪ חובות מס בשומה בהסכם לשנים 2001-2003, חובות בגין ניכויים לשנות המס 2001-2004, בשומות בהסכם סך של 0.82 מיליון ₪ וכן חובות מס בסך 3.85 מיליון ₪ בגין שנות המס 2009 ו- 2010, לגביהן לא הגישה רב אור דוחות.

באשר לתנאי הרביעי – העברת הנכסים ללא תמורה או בתמורה חלקית – בדרישת התשלום לחב' ק.מאי אחזקות בע"מ צוין כי הנכס הינו "יתרת חובה" בשווי מוערך של 7,135,240 ₪.

במסגרת הראיות הציג קופל הסכם הנושא תאריך 28.10.2008 בין רב אור לבין חב' ק.מאי אחזקות בע"מ (להלן: "הסכם ההלוואה"). עיון בהסכם ההלוואה מלמד כי הגם שנערך ונחתם בשלהי שנת 2008, נכללת בו התייחסות לכספים שעל פי הטענה, הועברו בשנים 2006 ועד 2008.

בהמ"ש קבע כי יש מקום לחשש כי מסמך זה בא לעולם על מנת ליצור מצג שווא. אם אכן מדובר היה בהלוואת אמת ואם אכן חב' ק.מאי אחזקות בע"מ הינה חברה רווחית, מדוע היא נמנעה מלפרוע הלוואות שנטלה לטענתה.

לכך יש להוסיף העובדה בדבר העדר קיומו של מנגנון להבטחת פרעון ההלוואות, במיוחד בשים לב להיקפן. אי מתן בטוחות בהחלט עשוי לתמוך בטענת פקיד השומה, כי אין המדובר בהלוואות, אלא בכספים שהועברו ללא כל ציפייה כי יוחזרו.

כמו כן קופל וחב' ק.מאי אחזקות בע"מ לא הצביעו על נתיב ברור שלפיו הועברו כספים מרב אור אליהם, כזה שיכול לתמוך בטענה כי מדובר בהלוואות.

בהמ"ש מצא כי עלה בידי פקיד השומה, להוכיח התקיימותם של כל תנאי הסף הקבועים בסעיף 119א(א)(1) לפקודה, במובן זה שהוכח כי לרב אור נוצרו חובות מס וכי במהלך צבירת חובות המס ובמקביל לכך, פעלה רב אור להעביר נכסים לחב' ק.מאי אחזקות בע"מ ולקופל, בלי שאלו האחרונים נתנו תמורה כנגד הסכומים הללו. נדחתה טענתם כי אין המדובר בהעברה אלא בהלוואה. כמו כן, הוכח להנחת דעת בהמ"ש, כי בנסיבות המקרה דנן, אכן ניתן ואפשר לקבוע שלרב אור לא נותרו אמצעים לתשלום חוב המס.

ניתן בהחלט לומר כי סעיף 119א הינו כלי ואמצעי נוסף, המכוון לאפשר לרשויות המס "זכות עקיבה" על נכסים של החייב במס. אשר יצאו מחזקתו ומשליטתו, בנסיבות שבהן יש לחשוש כי הוצאתם כאמור, לא נועדה אלא על מנת להבריח הנכס ובכך, למנוע את מימושו כאמצעי לתשלום חובות המס. יש לתת על כך את הדעת מראש ולא להזניח נושא זה אשר עלול לחזור לפתחו של בעל המניות באופן אישי.

לפיכך, כאשר יש משיכות בעלים מהחברה שבשליטתם, והם לא מגלמים מרצונם את המשיכות ומשלמים עליהם את המס כדיבידנדים לפחות, עלולים הבעלים למצוא את עצמם נתבעים באופן אישי לתשלום כל חובות המס של החברה עד גובה משיכות הבעלים. 

עובדה זו, מציפה ביתר שאת את הכדאיות של סגירת משיכות בעלים בהקדם האפשרי, בגילום או על ידי מכירת נכס לחברה לפחות. אחרת, פקיד השומה יכול, להיפרע מהבעלים, כאשר יש לחברה חובות מס שהחברה עצמה אינה יכולה לפרוע אותן.

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות