• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתקטגוריותסוף להוצאת חיובים בגין דמי ביטוח לאומי ללא הגבלת זמן

סוף להוצאת חיובים בגין דמי ביטוח לאומי ללא הגבלת זמן

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  04.03.2015

סוף להוצאת חיובים בגין דמי ביטוח לאומי ללא הגבלת זמן

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה 1995 (בתוקף מיום 1.1.2015) (להלן: "התיקון"), ימנע  אפשרות הוצאת חיובים בגין דמי ביטוח לאומי, לשנים אחורה ללא הגבלת זמן וללא תקופת התיישנות, חיובים אשר לעיתים הצטברו לסכומי עתק.

התיקון קובע כי:

363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים

(א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף 364(ב), ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר.

(ב) חלה חובת דיווח לפי סעיף 355 או חובת רישום לפי סעיף 379 שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור בסעיף 380(ב), תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) -

(1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי סעיף 384א, לפי המוקדם;

(2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה.

התיקון מאפשר למוסד לביטוח לאומי להוציא בקשה לתשלום דמי ביטוח לאומי עד שבע שנים אחורה לכל היותר. במידה ולא נשלחה דרישת תשלום תוך שבע שנים ואם נשלחה ולא ננקטו הליכי גביה נגד החייב  לפי פקודת המיסים (גבייה) או לא בוצע קיזוז תוך שבע שנים ממועד הדרישה- אזי לא יגבו מהחייב דמי ביטוח וכל חוב הנצמח מהם לרבות בדרך של קיזוז.

כאשר חלה חובת דיווח או חובת רישום - תחל תקופת ההתיישנות ממועד בו קוימה החובה או ממועד קבלת המידע לעניין החבות- לפי המוקדם.

כאשר החבות בדמי הביטוח תלויה בשומה סופית של פקיד השומה - תקופת ההתיישנות תחל מיום קביעת השומה הסופית.

לדעתנו, תיקון זה בעל חשיבות גבוהה להסדרת עניין ההתיישנות  לאור הפסיקה הנרחבת בנושא  זה.  כך, בב"ל 3142/09 חג'ג' נגד המוסד לביטוח לאומי נקבע, כי המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לחייב בדמי ביטוח רטרואקטיבי יותר משבע שנים לאחור והוראה זו חלה גם על הליכי גבייה של המוסד לביטוח לאומי לפי פקודת המיסים (גבייה).

התיקון תואם את הפסיקה רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת אשר נדונה בעליון, נקבע  כי חייב יכול להעלות טענת התיישנות כנגד חוב כספי לרשויות המקומיות אף אם מדובר בחוב מנהלי שנגבה לפי פקודת המיסים (גביה)- חובה על רשות מנהלית לפעות במסגרות הזמן הקבועות בחוק ההתיישנות, בכדי לשרת את התכלית לשמה נחקק חוק ההתיישנות ולהגן על האינטרס ההסתמכות והקניין של הפרט.  

 

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • avihu  (16/03/2015 17:36)
    סוף כל סוף מישהו קיבל שכל לשים קץ לעוולה הנוראית הזאת שלא היתה התיישנות לביטוח לאומי . מעניין אגב, מדוע לגמלאות שאנו תובעים מביטוח לאומי כן היה התיישנות (תוך שנה מהלידה וכד' )
הקש קוד אימות