• סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםדיני עבודהמאמרים וכללים ביחסי עבודהאין חבות בהיטל בגין העסקת מבקשי מקלט

אין חבות בהיטל בגין העסקת מבקשי מקלט

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

 |  26.01.2017

אין חבות בהיטל בגין פליטים מסודן ואריתריאה והם זכאים לנקודות זיכוי 

רמי אריה, עו"ד ורו"ח                     שחר נח, עו"ד

 

מפסיקה וחוות דעת שפורסמו לאחרונה, עולה כי החלטות משרד הפנים לא לאשר מעמד של פליטים למבקשי מקלט מסודן ואריתריאה אינן עומדות במבחן משפטי אובייקטיבי לפי אמנת הפליטים משנת 1951 עליה חתומה מדינת ישראל. היות ומדובר בפליטים הנמצאים מחוץ לארצות מוצאם בגלל היותם נרדפים בהן, אסור למדינת ישראל להפלות אותם לרעה ביחס לתושבי ישראל. לפיכך, כל חקיקה המטילה על העסקתם מס מיוחד נוסף או מפלה אותם לרעה בעניין מתן נקודות זיכוי, סותרת את הדין הבינלאומי וצפוי כי לא יינתן לה יד על ידי בית המשפט העליון של מדינת ישראל.

כך לאחרונה פורסם כי קיימת חוות דעת של "היחידה לטיפול במבקשי מקלט מטעם רשות האוכלוסין וההגירה בישראל", לפיה יש להעניק ליוצאי דרפור ממדינת סודן מקלט מדיני ולהגדירם כ – "פליטים" לפי אמנת הפליטים משנת 1951. חוות הדעת האמורה נערכה ברשות האוכלוסין וההגירה לפני כשנתיים. אולם, היא לא הובאה לידיעת הציבור ולא הוצגה בפני בתי המשפט למיסים אשר דנו בחבויות המעסיקים בגין ההיטל לעובדים אלו. לו הייתה מוצגת בפני בתי המשפט, סביר להניח כי פסיקתם בעניין ההיטל ונקודות הזיכוי הייתה אחרת.

בנוסף, התפרסמו לאחרונה מספר החלטות של ועדת הערר הדוחות את קביעות ראש מנהל האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים וקובעות כי יש לתת הכרה בחלק מהפליטים בניגוד למדיניות המשרד.

יודגש, כי הגדרת "פליט" אשר מופיעה באמנת הפליטים משנת 1951 והכרתה של מדינה כלשהי במבקש מקלט, אינה מותנית באישור המדינה הקולטת, אלא בעצם היותו של האדם נאלץ לברוח מארצו בשל רדיפת השלטונות, בתנאים המנויים באמנה. אדם כזה הוא פליט, גם אם טרם הוכר ככזה על ידי מדינה כלשהי. אישור בקשתו של אותו אדם למקלט מדינה על ידי המדינה הקולטת היא דרישה טכנית, לשם אשרור הזכויות המגיעות לו, אך אינה דרישה מהותית לפי האמנה.

עד היום טרם ניתנה הכרעה ברורה לגבי מעמד "פליטים" לצורכי מיסוי בבית המשפט העליון. זאת להבדיל מעובדים זרים אחרים, אשר מראש הגיעו לישראל לצורך עבודה ולא עקב בריחה מארצות מוצאם.

במספר פסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים, נקבע כי על המעסיקים לשלם היטל בגין העסקת עובדים זרים גם בגין עובדים יוצאי מדינות סודן ואריתריאה. יחד עם זאת, בפסקי דין אלו נקבע כי ככל שהעובדים מסודן ואריתריאה יוגדרו כ – "פליטים" אזי המעסיק לא יהא חייב בתשלום היטל בגינם.

כך בעניין ואקאנס מלונות (ע"מ 26687/14 ניתן ביום 17.8.2016) קבע בית המשפט כי "כל עוד לא יוכרו כפליטים וכל עוד לא הוחרגה העסקתם מפורשות מתחולת ההוראה בדבר תשלום ההיטל, אין מקום להחיל לגביהם פרשנות החורגת מלשון של החוק ותכליתו".

גם בענין מאה אחוז (ע"מ 59357/14 ניתן ביום 29.6.2016), נקבע כי כל עוד המסתננים לא הוכרו  כפליטים, הימצאותם בישראל היא זמנית, והגם שהיא עשויה להימשך זמן רב, הרי ככל שלא יוכרו כפליטים, יידרשו בסופו של דבר לעזוב את המדינה.  

באותו אופן גם בעניין שלמה סעד (ע"מ 9266/14 ניתן ביום 17.3.2016) נקבע, כי ככל שתהיה הכרה במסתננים כפליטים, המעסיק לא יהא חייב בתשלום היטל בגינם.

יובהר כי אמנת האו"ם לפליטים מגדירה באופן כללי בלבד מי ייחשב פליט. ההנחיות המהותיות לאופן הבדיקה הראוי של בקשות מקלט מצויות במסגרת "המדריך להליכים וקריטריונים לקביעת מעמד פליט לפי אמנת 1951" בהוצאת נציבות האו"ם לפליטים (להלן: "ספר העזר").

קביעת בתי המשפט המחוזיים דנן, כי מעמד הפליט תלוי באישור משרד הפנים, סותרת את סעיף 28 לספר העזר  הקובע כי מעמד זה הוא אובייקטיבי ואינו מותנה באישור זה או אחר של המדינה אליה הגיע הפליט בבריחתו על נפשו מארץ המוצא שלו. סעיף 28 לספר העזר קובע כי: "ההכרה אינה עושה אותו לפליט אלא מכריזה עליו ככזה. הוא לא נהיה פליט משום ההכרה, אלא מוכר משום שהוא פליט".

ברבות השנים מסתבר גם כי טענת המדינה כי אינה מספיקה לבדוק ולטפל בבקשות המקלט וכי רובם ככולם של מבקשי המקלט אינם עונים לתנאים הנדרשים כדי לקבל מעמד של פליט, אינה עומדת במבחן הזמן ואינה עומדת במבחן ועדות הערר. נראה שמדובר במדיניות פוליטית הסותרת את הדין בישראל ואת המשפט הבינלאומי.  

לפי סעיף 34 לאמנה, אסור למדינה הקולטת את הפליטים להפלות אותם לרעה לעומת תושבי אותה מדינה ויש לאפשר להם מחייה ותנאי עבודה במדינה הקולטת. מכאן, שאסור למדינת ישראל להטיל מיסים מיוחדים בגין העסקת הפליטים ולמנוע מהם הטבות מס המגיעות לתושבי המדינה האחרים.

המסקנה היא כי בגין עובדים  "פליטים", מבקשי המקלט אין לשלם היטל עובדים זרים ויש לזכותם בנקודות זיכוי המגיעות לתושב ישראל לפי סעיפים 34 ו – 36 לפקודה. כך אנו סבורים שיפסוק גם בית המשפט העליון, ככל שהעניין יגיע לפתחו, כפי שכבר פסק בעניינם של מבקשי מקלט אלו גם בעניינים אחרים לטובתם. לא למותר לציין, כי להכרעה או בינתיים לאי ההכרעה בעניין זה, יש השלכות כספיות מהותיות על חברות רבות המעסיקות את הפליטים.

 

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות