• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהדיוני שומותמענקי קורונה התיישנות הוצאות קבועות ועסק עונתי

מענקי קורונה-התיישנות, הוצאות קבועות ועסק עונתי

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  03.06.2021

מענקי קורונה – התיישנות, הוצאות קבועות,

אופן חישוב "הוצאות שכר נחסכות"

ומענק קורונה גם לעסק עונתי

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

בהחלטה אחת גורפת של ועדת ערר לענייני קורונה, היא טועה לדעתנו בעניין "התיישנות" החלטה בהשגה שלא ניתנה תוך 120 ימים למרות הפסיקה בעליון בעניין זה, אך צודקת בהחלט לגבי שיטת חישוב מענק הקורונה ל-"עסק עונתי" ובהתייחס ל-"הוצאות שכר נחסכות" לפי החוק ולא לפי הוראת הביצוע של רשות המיסים בעניין זה ובעיקר לגבי החלטתה בעניין הטענה של רשות המיסים בעניין שיעור "ההוצאות הקבועות" כבסיס לסכום מרבי למענק ?!

כל ארבע הסוגיות האלו, נדונו בועדת הערר לענייני קורונה בעניין חב' בטחון הצפון (ערר 1060-21, ב.ג. בטחון הצפון אבטחת מוסדות, ליווי טיולים ומתן שרותי רפואה בע"מ נ' רשות המסים, ניתן ביום 28.4.2021), אשר הגישה לרשות המסים בקשה לקבלת מענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות בסך של 386,398 ₪.

החברה עוסקת באבטחת מוסדות, ליווי טיולים ומתן שירותי רפואה, ואשר מחזוריה עולים על סך של 1.5 מיליון ₪. ביום 13.8.2020 הגישה החברה בקשה לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי לקבלת מענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות בסך של 386,398 ₪.

רשות המסים העמידה את הוצאות השכר הנחסכות בסך 9,383,221 ₪ וסכום המענק קטן בהתאם לסך של 214,368 ₪. זאת, ללא הסבר או נימוק כיצד הגיעה לחישוב הוצאות השכר הנחסכות ומדוע דחתה את חישוב החברה.

ביום 28.10.2020 הגישה החברה השגה. ההחלטה בהשגה ניתנה רק לאחר הגשת הערר.

במסגרת ההחלטה בהשגה נימקה רשות המסים את אופן חישוב הוצאות השכר הנחסכות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

בנוסף, רשות המסים החליטה לערוך "בדיקה נוספת" של מאזן הבוחן של החברה לשנת 2020 שם מצאה, לטענתה, שההוצאות הקבועות של החברה לכל שנת 2020 הוא 665,580 ₪ ולכן סך ההוצאה הקבועה לתקופה דו חודשית הוא 110,930 ₪ וסכום זה אושר לתשלום. רשות המסים לא פירטה אילו הוצאות כללה בחישוב ההוצאות הקבועות.

טענת ההתיישנות

במסגרת הערר, טענה החברה כי חלף המועד הקבוע בסעיף 20(א) לחוק למתן החלטה בהשגה ומטעם זה דין ההשגה להתקבל. שכן, סעיף 20א(1) לחוק קובע כי החלטה בהשגה תינתן תוך 120 ימים.

לטענת רשות המיסים, לצד הגדרת המועדים לא נקבעה סנקציה, וזאת בשונה מחוקי מס אחרים בהם נקבע באופן מפורש כי אי מתן החלטה במועד יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

ועדת הערר קבעה, כי ההחלטה בהשגה בעניינה של החברה ניתנה באיחור של 20 ימים. הגם שאין להצדיק את השיהוי במתן ההחלטה, הרי שאין בכך כדי לקבל את השגתה על הסף.

לדעתנו החלטה זו סותרת את הלכת ינקו-וייס בעליון, בעניין התיישנות, או יותר נכון, חריגה מסמכות של פקיד השומה להוציא שומה לאחר המועד הנקוב בחוק, גם אם אין סנקציה בחוק. לכן, ולפי הלכה זו, ככל שלא ניתנה החלטה במסגרת התקופה שנקבעה בחוק מענקי הקורונה, אין להחלטה תוקף. מכאן, שהבקשה אושרה כפי שהיא.  

לא למותר לציין, כי בחוק המענק אין גם סעיף המקנה סמכות למנהל להאריך מועדים באופן חריג ומוחלט, לעומת חוקי מיסוי אחרים.

שיטת חישוב הוצאות השכר הנחסכות

עוד טענה החברה, כי לרשות המסים אין סמכות לסטות מהלשון המפורשת של סעיף 7 לחוק הקובעת כי הוצאות השכר הנחסכות יחושבו לפי שלושת החודשים האחרונים שאותו עובד עבד בהם לפני תקופת הזכאות.

מנגד, רשות המסים טענה כי הוראת הביצוע שהוציאה לעניין זה, תואמת את תנאי סף לקבלת המענק הוא ירידת מחזורים אשר נגרמה במלואה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ולא מגורמים אחרים. לכן יש להתערב בנוסחה כאשר אינה משרתת את מטרת החוק.

הרשות טענה כי דווקא בערר זה, השוואה להוצאות השכר בשלושת החודשים שקדמו לתקופת הזכאות מובילה לעיוות משום שהעסק מתאפיין בעונתיות.

ועדת הערר קבעה כי אין לקבל את פרשנותה המרחיבה של הרשות כי החברה צריכה להוכיח קיומו של קשר סיבתי גם בעניין הוצאות השכר הנחסכות. הוצאות השכר הנחסכות אינן קשורות בירידת המחזורים אלא מחושבות לצורך חילוץ "מקדם ההשתתפות בהוצאות קבועות". למנהל סמכות להתערב בגובה המקדם בעסקים שמחזור העסקאות שלהם עלה על 1.5 מיליון ₪ ודומה כי זו ההנמקה המדויקת ולא דרישת הקשר הסיבתי.

מה הנפקות של "הוצאות קבועות"

באשר לבדיקה הפרטנית של ההוצאות הקבועות, קבעה הועדה כי יש לדחות את עמדת הרשות, מאחר ותכלית החוק הייתה מתן מענק מהיר ויעיל ללא בחינת נתונים ספציפיים של כל עוסק. בחינה פרטנית של ההוצאות הקבועות בפועל לפי מאזן בוחן תיעשה במקרים מובהקים אותם המנהל צריך לנמק ולהצדיק. בטרם קבלת החלטה כזו יערך דיון במהלכו יוכל העוסק להעלות טענותיו אודות הוצאותיו הקבועות של העסק "מסוג עיסוקו של העוסק" ובחינה פרטנית זו לא תיעשה באופן חד צדדי, שרירותי ומבלי שניתנה לעוסק זכות טיעון.

ועדת הערר קבעה כי יש לקבל את הערר חלקית. חישוב ההוצאות הקבועות שנערך במסגרת ההחלטה בהשגה יבוטל, והתוצאה תישאר בהתאם להחלטה בבקשה, כך שהחברה תקבל מענק בגובה של 214,637 ₪ המשקף מקדם השתתפות בהוצאות קבועות בשיעור של 0.167.

מענק בגובה 214,638 ₪ שולם לחברה, וההשגה הוגשה רק על הפער לסכום של 386,398 ₪ אותו תבעה החברה. אילו נגרם לחברה נזק, הרי שניתן להשיב את המצב לקדמותו באמצעות פסיקת תשלום הפרשי הצמדה וריבית או בפסיקת הוצאות לטובתה.

התכלית העיקרית של החוק, כפי שבאה לידי ביטוי בלשון החוק ובדברי ההסבר בהצעת החוק, היא מתן סיוע לעסקים על מנת שיוכלו להמשיך ולשלם את ההוצאות הקבועות שאין ביכולת העסק לחסוך גם כשהעסק נותר סגור או שפעילותו צומצמה.

לצד תכלית זו, קיימת בחוק תכלית נוספת והיא מתן סיוע מהיר ויעיל לעסקים. על מנת שלא להפוך את בדיקת ההוצאות הקבועות לפרטנית וממושכת, בחוק נקבעה נוסחה שאינה מתיימרת לבדוק ולחשב כל הוצאה בנפרד אלא קובעת רכיב קבוע אשר ברף העליון שלו לפי מקדם קבועות מקסימלי של 0.3 כפול מקדם מחזור מקסימלי של 0.5 (לירידת מחזור של למעלה מ-80%) ישקף כ-15% מהמחזור. רכיב קבוע זה הוא שהוגדר כרכיב אשר משקף את גובה ההוצאות הקבועות הבלתי נחסכות בעסק נורמטיבי.

עסק עונתי

נוסח החוק המשתקף בנוסחה שנקבעה - קבע מעמד של בכורה למנגנון הפשטות והיעילות.

אולם, הוא הותיר למנהל שיקול דעת לסטייה מהנוסחה באמצעות שינוי מקדם ההשתתפות בהוצאות קבועות, "אם שוכנע" שהמקדם אשר נקבע בנוסחה אינו משקף את ההוצאות הקבועות בעסק. סמכות זו של המנהל פועלת לשני הכיוונים, הן לצורך הגדלת המקדם והן לצורך הקטנתו.

ועדת הערר קבעה, כי אופייה המיוחד של החברה, כעסק עונתי, מהווה עילה סבירה לשינוי המקדם. בהתאם למחזור הפעילות משתנה גם היקף העובדים הדרוש ומתקבל פער של כ-3 מיליון ₪ בהוצאות השכר הנחסכות אם הן מחושבות לפי החודשים דצמבר-פברואר (כבקשת החברה) או לפי החודשים מאי-יוני (כהחלטת רשות המסים).

לכן, ורק בגלל שמדובר בעסק עונתי, התוצאה אליה הגיעה הרשות בהחלטתה להפחתת המענק לאור השוואת הוצאות השכר הנחסכות לתקופה המקבילה אשתקד נכונה ונעשתה בסמכות המנהל.

הועדה הוסיפה וקבעה, כי מוטב היה אילו הרשות הייתה מנמקת את החלטתה ומסבירה כי פעלה להפחתת המקדם משיעור של 0.3 לשיעור של 0.167 ולא מעלה טענות בדבר דרישת הקשר הסיבתי. נימוק זה אינו מדויק ומרחיב שלא בצדק את דרישת הקשר הסיבתי.

לסיכום

לאור החלטת ועדת הערר דנן, נזכיר כי עוסק אשר טעה בחישוב המענק, רשאי להגיש בקשה לתיקון התביעה שלו לפי סעיף 12(ב) לחוק התכנית לסיוע כלכלי. עוסק אשר לא קיבל החלטה במועד שנקבע לכך החוק המענק או בהחלטת הממשלה, זכאי לקבל את מלוא סכום המענק אשר נתבע על ידו.

 

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר
לא רשומים אירועים לחודש פברואר