• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהתכנוני מס מיוחדיםמבחן הסבירות כמבחן על לניכוי הוצאות האמנם

"מבחן הסבירות" כמבחן על לניכוי הוצאות – האמנם?

18.09.2006

"מבחן הסבירות" כמבחן על לניכוי הוצאות – האמנם?

בעקבות פסק הדין בענין גבריאלי מרדכי ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ירושלים (ו"ע (ירושלים) 1026/00)

 

אבי גורמן, עו"ד

 

 

לאחרונה ניתן פסק דין בועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בירושלים אשר עסק בשאלת סבירות הוצאות שדרש נישום בניכוי. ההוצאה בה עסק בית המשפט היה שכר-טרחת עו"ד, אולם ההשלכות של פסק הדין רלבנטיות גם להוצאות מסוגים אחרים.

במקרה שם דובר בשכ"ט ששילמו תושבי חוץ לעו"ד שביצע עבורם עסקת קומבינציה מסובכת. מפסק הדין עולה כי ככל הנראה בשל היות המוכרים תושבי חוץ, עורך הדין ביצע עבורם גם פעולות שאינן משפטיות גרידא, כגון איתור קבלן וכיוצא בזה פעולות עסקיות שאינן נכנסות בד' אמות של משפט. עורך הדין גבה שכר טרחה גם בגין פעולות אלה. שכר הטרחה ששילמו המוכרים לעורך הדין היה הרבה מעבר לשכר הטרחה המקובל, והוא הגיע לכדי כמחצית משווי העסקה.

 

השאלה המשפטית שעורר המקרה הייתה בלשונו של בית המשפט השאלה הבאה:

 

" השאלה היא, אם כל סכום ששולם לעורך דין על ידי מוכר המקרקעין הוא שכר טרחת עורך דין, ומה הוא היקף הסכום שניתן לשלמו לעורך דין בעד פעולותיו. האם פעולות אלה מצומצמות לפעולות משפטיות בלבד, או שמא אין הגבלה לכך, אפילו ייטול עורך הדין מן השבח את חלק הארי. לשון אחרת, האם רשאי המשיב לבדוק בציציותיהם של בעל המקרקעין ושל עורך הדין, ולהתיר אך סכום סביר של שכר טרחה ... . "

 

למעשה הציב בית המשפט שתי שאלות, שאלה אחת פרטית להקשר של הוצאות שכ"ט עורך דין המוסדרות בסעיף 39(7) לחוק מיסוי מקרקעין, והשאלה השניה והחשובה יותר, שאלה כללית הרלבנטית לכל ההוצאות המותרות ככלל בניכוי:

 

א.      השאלה הספציפית להוצאות שכ"ט עו"ד: האם שכ"ט עו"ד כולל רק שכ"ט בגין פעולות משפטיות או שמא הוא כולל כל שכר ששולם לעורך הדין בגין שירותים שהוא ביצע ואשר אפשרו את ביצוע העסקה?

ב.       השאלה הכללית – היא השאלה הראשית שנדונה בפסק הדין: האם הוצאה המותרת על-פי חוק ואשר אין ספק לגבי העובדה כי הנישום אכן עמד בה תיבחן במבחן נוסף הוא מבחן הסבירות?

 

לשתי השאלות האמורות משיב בית המשפט באופן המצמצם את היקף ההוצאות שיותרו בניכוי:

 

א.      לענין הוצאות שכ"ט עו"ד קובע השופט כי הוצאה זו כוללת רק שכר עבור שירותים משפטיים אשר לפי כללי האתיקה רשאי עו"ד להעניק.

ב.       חשוב עוד יותר, לענין השאלה הכללית – בית המשפט קובע כי תותר בניכוי רק הוצאה "סבירה" ולא הוצאה "בלתי סבירה", וזאת גם אם הוכח כי הנישום אכן עמד בה.

 

 

גישה שונה מזו שעולה מפסק הדין:

 

עם כל הכבוד הראוי אנו סבורים כי יש מקום לשוב ולבחון את הקביעות שבבסיס פסק הדין. בפסק הדין פותח השופט בהפניה לע"א 4271/00 מ.ל. השקעות ופיתוח בע"מ נ' מס שבח מקרקעין, פ"ד נז(2), 953, שם קבע הנשיא ברק (כתוארו אז) כדלקמן

...

"תכליתו של החוק בכלל, ושל סעיף 39(1) בפרט, היא מיסוי השבח על המקרקעין. כלומר, מיסוי הרווח הכלכלי שצומח לבעל המקרקעין עקב עליית ערכם הכלכלי. מן הטעם הזה, מותרת בניכוי על פי סעיף 39(1) לחוק 'כל ההוצאות שהוציא המוכר לשם השבחתם של המקרקעין', כדי להגיע לרווח הכלכלי שצומח לבעל המקרקעין עקב עליית ערכם הכלכלי".

 

 

ובמילים שלנו: מס שבח הוא מס ישיר המוטל על הרווח בלבד. תכליתו של חוק מיסוי מקרקעין היא להטיל מס על הרווח הכלכלי האמיתי שנוצר לנישום. כדי להגיע לרווח הכלכלי יש הכרח להכיר בכל ההוצאות שהנישום באמת עמד בהן. התעלמות מהוצאות אלה שקולה להטלת מס על הקרן, ולכך לא הסמיך המחוקק את מנהל מיסוי מקרקעין.

 

לאור האמור וכנובע מפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון, אנו סבורים כי יש מקום, עם כל הכבוד, לחלוק על קביעתו של בית המשפט בשתי הנקודות שעלו לדיון:

 

כפי שעולה מפסק הדין בענין מ.ל השקעות אשר נזכר לעיל, הכרחי כי מס ישיר יוטל על הרווח בלבד. אם נישום עמד בהוצאה בסכום גבוה מהמקובל, אין בכך כדי להוות צידוק להטלת מס על רווחים מדומים שכלל לא נוצרו לו.

בכלכלת שוק חופשי זכאי כל נישום להתקשר עם בעל מקצוע בהסכם שנראה לו סביר (בכפוף כמובן לחוקי הגנת הצרכן לסוגיהם). אם לדוגמא נישום שהנו תושב חוץ מוצא עצמו עם קרקע שהיא כאבן שאין לה הופכין ושאין ביכולתו להפיק ממנה רווחים, מחליט להתקשר בהסכם עם גורם כלשהו אשר יביא לביצוע עסקה במקרקעין ולהפקת רווחים – זוהי זכותו ואל לשום "מפקח על" להתערב בכך.

נישום שכזה ראוי כי ימוסה על הרווחים האמיתיים שהיו לו, ואלה כוללים את התמורה בניכוי כל ההוצאות בהן באמת עמד.

עמדה זו נכונה לדעתנו בראש וראשונה לגבי השאלה הכללית שניצבה בפסק הדין, והיא משליכה כמובן גם על השאלה הספציפית בדבר ניכוי הוצאות בגין שכר-טרחת עו"ד.

 

אנו סבורים כי אין מקום להצבת מבחן על בדמות "מבחן הסבירות" כחסם בפני ניכוי הוצאות. הצבת מבחן שכזה אינה עולה בקנה אחד עם פסק דינו המנחה של בית המשפט העליון בענין מ.ל השקעות, והיא אינה תואמת את תכליתו הכלכלית של החוק.

 

 

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • קרפ  (11/10/2006 16:42)
    אין ספק שפסק הדין מכניס את הקומוניזם בדלת האחורית- והיה מי שאמר שהכל שפיט ובית המשפט הוא השו והרגולטור גם יחד
  • daniel62  (26/09/2006 07:20)
    לדעתי זה מיקרה קצה .. קיצוני .. עמלה של חמישים אחוז.. אני חושב שאכן כשיש דבר מוגזם שעל פנין לא כלכלי , הדבר מרמז על תכנון מס - שכל מתרתו להימנע ממס - אולי העמלה הינה בעצם דרך להקטין השבח ומצד שני הע"ד בהפסדים ומקזז המס.. למה לא נבחנה הסוגייה כי גם שכר הע"ד המופרז ממוסה גם ואז רשויות המס לא ממש נפגעות..אם אנו מודים בעיקרון של הזכות למדינה למנוע תכננוני מס ' אם יצא חוזר המפרט מה הם תכנוני המס "החשודים" אך פעילות שהיא לא כלכלית לכאורה צריכה להיבדק. אחרת אנו סתם צבועים !
  • סלים חלאילה  (19/09/2006 15:05)
    לעניות דעתי יש מקום לתקוף את פסק הדין בנקודות שהועלו , לשם השוואה וכשהמחוקק רצה להגביל הוצאה "מוגזמת", כל הוצאה, הוא עשה זאת במפורש, דוגמא לכך אנו למדים מהוראות סעיף 30 לפקודת מס הכנסה בו נקבע במפורש כי לא יותרו בניכוי הוצאות בסכום העולה על הנדרש לפי צרכי ייצור הכנסה, גם שבמקרה זה ניתן לתקוף את ההוראה בעילות שונות ,כמו למשל שהוראה זו מנוגדת חזיתית להוראות חוק יסוד: חופש העיסוק וכו'. כאמור לעיל בחוק מיסוי מקרקעין אין הוראה דומה ,דבר שמשאיר פתח לתקיפת ההחלטה.
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש יולי
לא רשומים אירועים לחודש אוגוסט
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר