• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהדיוני שומותנישום דע לפני מה אתה עומד הזכות לערעור מס הכנסה

נישום דע לפני מה אתה עומד - "הזכות" לערעור מס הכנסה

30.10.2006

נישום דע לפני מה אתה עומד

"הזכות" לערעור מס הכנסה

מאת: זנדר פנחס, רו"ח ומשפטן*

זה מזמן קיימת הרגשה לא נעימה של נישומים כי זכות הערעור במס הכנסה הינה ערטילאית. ואולי "שווה" לשלם לפקיד השומה את דרישתו , ובלבד שיניח לו לשלום. הרגשה זו לא נתנה לי מנוח ונראתה לי לפחות אינטואיטיבית כטעות וכהבעת אי אמון במערכת הצדק והמשפט. שהרי לא בכדי החליטן רוה"ח שלו וגם עוה"ד העומד לייצגו בערעור , כי יש לו "קייס" .

זכות הערעור

לאחרונה ניתנו שני פסקי דין ע"י השופט אלון (באר שבע) המעצימים את זכות הערעור על שומות מס הכנסה ומע"מ לכדי "זכות מנהלית", דהיינו זכות בדרגה גבוהה יותר מסתם תביעה אזרחית. הנושא נדון בענין דרישת שלטונות המס כי המערער ימציא ערובה להבטחת הוצאות שלטונות המס כאשר יפסקו הוצאות לזכותם.

וכך כותב השופט אלון [1] "זכותו של נישום לערער על דחיית השגותיו לרשות המס מהווה "זכות מנהלית" המוקנית לנישום ........ התניית זכותו של עוסק או נישום –יחיד אן חברה- להגשת ערעור על דחיית השגתו......כמוה כסיכול זכות הערעור הקנויה או למצער לצמצומה ברמה הפוגעת מהותית באותה הזכות".

מה עוד, שאם אכן צודק הנישום בהרגשתו, הרי שסמכויות מפקחי מס הכנסה הינן סמכויות של שפיטת על, מבלי יכולת סבירה לערער עליה. וזוהי סמכות שאינני בטוח שהמחוקק רצה להעניק לפקידי השלטון. אל נא נשכח כי מפקח המס אינו שופט, אלא פקיד על כל המשתמע מכך.

יצאתי איפוא למסע איסוף נתונים ,הבא לבדוק האם קיימת זכות ערעור לנישום המס בפועל ולא רק זכות ערטילאית.

למען האמת קיוויתי להזים את הרגשת הנישום המצוי. ולשכנעו כי לא כצעקתו וכי יש צדק, והצדק גם נראה. האמנם?!

לצורך כך אספתי את כל פסקי הדין שניתנו בשנה האחרונה ( עד ליום 25.4.06) ע"י בתי המשפט המחוזיים בעמ"ה. לא נכללו בנתונים אלו פס"ד שניתנו בהסכמה, או פס"ד שניתנו בעקבות כשלים פרוצדורליים ( לדוגמא, אי הגשת נימוקי ערעור וכד'). נכללו רק פס"ד שניתנו בהם פס"ד מנומקים.

לצערי, הנתונים אכן הוכיחו כי סכויי קבלת הערעור הינם נמוכים בכל מקרה, ובממוצע אינם עולים על 13%. קבלה חלקית של הערעור גם היא מגיעה לשיעור של 15% בממוצע בלבד. אולם ההסתברות לדחיית הערעור במלואו הינם בשיעור מבהיל של 72%.

אם לא די בכך, הרי שכאשר נדחה ערעור מושתים על המערער הוצאות, ומאידך כאשר הנישום זוכה, זכאי הוא כי יפסקו הוצאות לטובתו. ההיגיון המשפטי והצדק יטענו כי ראוי ששיעורי פסיקת ההוצאות יהיו זהים או קרובים בשני המקרים. אולם ניתוח פסיקת ההוצאות מוכיח כי המערער מחוייב בממוצע בהוצאות בסך 18000 ₪, אולם מזוכה בממוצע בכ 11,000 ₪.

הגדיל עשות השופט אלון מביהמ"ש המחוזי בבאר שבע שם היחס הוא, למעלה מפי 3, דהיינו כאשר הנישום מפסיד במשפט, הרי שיאלץ לשלם הוצאות בסך של למעלה מ 30,000 ₪, מאידך כאשר יזכה בערעור יקבל 10,000 ₪ בלבד. מתקבל הרושם כי השופטים נוקטים בחיוב בהוצאות משפט כשיטה להטלת קנס נוסף על הנישום שהעז לערער. זהו אותו שופט שקבע כמובא בראשית המאמר, כי אין לסכל את זכות הערעור הקנויה של הנישום.

למרבה האירוניה נתקלתי אפילו בשופט שחייב מערער לשלם למדינה הוצאות בצרוף מע"מ?!. כאילו היתה המדינה עוסק מורשה.

העיון בנתונים מספק לנו מעבר לאישוש ההרגשה כי הנישום המעדיף "לשלם וללכת" יש לו על מה לסמוך, גם כלי לבדיקת כדאיות הגשת ערעור ונקודת האיזון של כדאיות זו.

חישוב נקודת האיזון

החישוב נערך ע"י שקלול של הסתברות הזכיה/ההפסד בצרוף ההוצאות הנפסקות בסכום המס השנוי במחלוקת והוצ' שכ"ט וכד'.

ערכתי חישובים לגבי 3 מבתי המשפט המחוזיים (באר שבע- השופט אלון, תל אביב – השופט אלטוביה וחיפה- השופטת וסרקרוג) שבהם ניתנו מס' פס"ד ע"י אותו שופט העוסק בעמ"ה. לא ערכתי חישובים לגבי בתי המשפט בירושלים ובנצרת, שכן מס' פסקי הדין שניתנו ע"י אותו שופט הינו זעום ביותר, ולא ניתן להסיק מסקנות כלשהם. להלן הנתונים כפי שנאספו על ידי:

שם השופט סה"כ פס"ד מס' דחיות מס' קבלות קבלה חלקית ממוצע ח' בהוצ' ממוצע ז' בהוצ'

אלון (ב"ש) 10 8(80%) 1 (10%) 1 30,320 10,000

אלטוביה (ת"א) 15 11(74%) 3 (20%) 1 20,640 19,840

וסרקרוג (ח') 7 5 (72%) 1 (15%) 1 10,600 8,000

אחרים 15 10 1 4

--- --- -- --

סה"כ 47 34 6 7

="= ="= ="= ="=

גם כאן למרבה הפליאה מוביל השופט אלון מב"ש עם נתוני דחיה הגבוהים ביותר, (80%), ונתוני קבלת ערעור הנמוכים ביותר (10%). האמנם הנישומים בבית משפט זה הינם הפחות צודקים. ואולי עוה"ד המופיעים לפניו כל כך "לא יוצלחים"?!, או שמא מפקחי המס באיזור הדרום הינם מפקחים כל כך מוצלחים , כך שביהמ"ש יקבל את עמדתם בשיעור מבהיל של 80%, ואילו עמדתו של הנישום תזכה רק ב 10% ?!.

אני מוכרח לומר כי ההרגשה אינה טובה כאשר מצרפים יחד נתוני דחיית ערעור בשיעור של 80% יחד עם פסיקת חיוב הוצאות בסכום של פי 3 מהסכום הנפסק בזכיה, אני משאיר לקורא להסיק מסקנות, אולם אני קורא לעו"ד ולנישום לבדוק את נקודת האיזון בבואם להגיש ערעור בפני השופט אילון.

לדוגמא- נקודת האיזון אצל השופט אלון תיבחן לפי נתונים אלו :

  1. ההסתברות לדחיית הערעור היא 80%. וסכויי הזכיה הינם 10%.
  2. ההסתברות לתשלום הוצאות בסך של (30,000)שח(80%), דהיינו 24,000 ₪.
  3. ההסתברות לקבלת הוצאות הינו (10,000)שח(10%) דהיינו 1,000 ₪.
  4. שכר טרחת עו"ד. אגרות וחוות דעת מקצועיות. נניח לצורך ההדגמה כי אלו מגיעים לסך של 40,000 ₪. (מנסיוני סכום זה הינו למיצער, ובד"כ אף גבוה יותר).

ומכאן שנקודת האיזון בכדאיות הערעור , רק כאשר סכום המס השנוי במחלוקת גבוה מסך של 630,000 ₪ , סכויי הזכיה הם 10% דהיינו 63,000ש"ח השווים לשכ"ט (40,000)ש"ח בצרוף ההסתברות לתשלום הוצ'. (24000-1000) = 23,000ש"ח.

לעומת זאת אצל השופט אלטוביה מצבו של המערער יחסית , הוא הטוב ביותר,

  1. ההסתברות לדחיית הערעור הינה 73%. וסכויי הזכיה הינם 20%.
  2. ההסתברות לתשלום הוצ' הינו (20640)(73%)="15067" ₪
  3. ההסתברות לקבלת הוצ' הוא (19840)(20%)="3968ש""ח.

ומכאן שנקודת האיזון בכדאיות הערעור אצל השופט אלטוביה בהנחת תשלום שכ"ט זהה לעו"ד. הינה כבר כאשר סכום המס השנוי במחלוקת עומד על סך של 255,495 ש"ח. סכויי הזכיה הינם 20% דהיינו 51,099ש"ח, השווים לשכ"ט עו"ד בצרוף ההסתברות לתשלום הוצ' (15067-3968) = 11099ש"ח.

אצל השופטת וסרקרוג הנתונים הינם כדלקמן:

  1. הסתברות לדחיית הערעור מגיעה לשיעור של 71% והסתברות הזכיה היא בשיעור 14%.
  2. ההסתברות לתשלום הוצ' הוא (10600)(71%) = 7526ש"ח
  3. ההסתברות לקבלת הוצאות הוא (8000)(14%) = 1120ש"ח.

ומכאן כי נקודת האיזון בכדאיות הגשת הערעור אצל השופטת וסרקרוג בהנחות שוות לאלו שלעיל הינה בדרישת תשלום מס השנוי במחלוקת של 331,471 ₪. מעט פחות טוב מהשופט אלטוביה, אך טוב כמעט פי שניים מהשופט אלון.

סיכום : 1. קיימת אי סימטריה בולטת בפסיקה לטובת שלטונות מס הכנסה בפסקי הדין לכל אורך

השנה הנבדקת , בכל בתי המשפט, ואצל כל השופטים.

2. קיימת אי סימטריה בחיוב בהוצאות משפטיות לטובת שלטונות מס הכנסה, ולעיתים בצורה

חריגה ולא הגיונית, הנתפסת כהטלת קנס, ולא תשלום הוצאות ראויות.

3. קיימת שונות גבוהה מאד בין השופטים בפסיקת סכום ההוצאות .

4. חובה על עוה"ד והנישום לבדוק את נקודת האיזון בכדאיות הגשת ערעור בהתחשב בעיקר

בשאלה "לפני מי אתה עומד, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", דהיינו זהות השופט

העומד לדון בערעור. בבחינת אמור לי לפני מי אתה נדון ואומר לך מה התוצאה.

*מרים הרשקוביץ, משרד עורכי דין



[1] עמ"ה 579/04, מסעוד איברהים נ' פ"ש באר שבע.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • talia  (26/11/2006 23:14)
    ראשית במאמר זה ישנה מידה מסוימת של זילזול הן בשופטים והן במפקחי המס. שנית,סטטיסטיקה היא עיניין של הצגה ,תלוי איך המנתח רוצה להציג את הנתונים ובמקרה זה לא נראה כי היתה מידה של אוביקטיביות. לפי הפקודה כן יש למפקחי המס סמכות שופטת(ע"י האצלה) ראה סעיף 1 לפקודה בהגדרת "פקיד השומה" לגופו של עניין האם לא יתכן כי "פקידי השילטון"שבמקרה ורק במקרה רובם רואי חשבון כמוך עושים את עבודתם בצורה טובה כך שמוציאים צווים רק כאשר הם בטוחים שיזכו? האם נעשת סטסיטיקה כמה מייצגים "מוכרים" הבטחות ללקוחותיהם ומטעים אותם לגבי הכדאיות של הוצאת הצו? כך שעל סמך ניסיוני רובם של הבוחרים ללכת בדרך של עירעור לביהמ"ש לא "צדיקים"
  • ohad01  (10/11/2006 10:38)
    מנסיוני כיועץ מס, כאשר הנישום מודיע למפקח "שיוציא צוים" התיק אינו מגיע למשפט. שכן לפני הוצאת שומה בצו על פקיד השומה להצהיר כי בדק בעצמו את התיק וכי מצא אותו ראוי להעבירו לפרקליטות ואז, במקרים רבים, המפקח מאשר את הדו"ח, וזאת עוד לפני שהתיק הגיע להחלטת פקיד השומה
  • Ittay  (30/10/2006 16:20)
    1. מדוע שתהיה "סימטריה" בין הערעורים שמתקבלים או נדחים? במשפטים פליליים לדוגמא יש יותר מ- 95% הרשעות. זה מעיד על כך שהפרקליטות מגישה כתב אישום רק כשיש בטחון בהרשעה. גם שם צריך סימטריה? 2. הרבה מהערעורים הם בשיטת "מצליח" כלומר, אם לא יועיל, לא יזיק. 3. בחישוב כדאיות כלכלית לעירעור עבור המערער, לא נכונה שיטת התוחלת כפי שהצגת זאת מאחר ומי שחוייב במס בשיעור של 250,000 ש"ח יהיה מוכן להשקיע עוד 40,000 כדי לנסות למזער את הנזק. החישוב שלך נכון לפירמת עו"ד שמגישים עשרות עירעורים בשנה ואז הם יכולים לעשות חישובי ממוצע. 4. אם כבר מוצגת סטטיסטיקה והשוואה בין שופטים, מן הראוי היה להציג את טווח השגיאה המתקבלת כשיש כל כך מעט מקרים. למעשה, מבחינה סטטיסטית, 3 השופטים זהים 5. ההתעלמות מפסקי דין בהסכמה מסבירה את מספר הערעורים הנמוך שמתקבל מאחר כפי הנראה, כאשר הנישום צודק מס הכנסה יגיע איתו להסדר. וממילא לא ניתן להגיע להסדר ללא פניה לבית משפט כך שמנגנון הערעור (עם מעט מקרים) הוא התנאי להגעה להסדר בהרבה מקרים.
  • מאיר10  (30/10/2006 22:00)
    ההרגשה היא שעצמאים קטנים הם טרף קל !1
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש יולי
לא רשומים אירועים לחודש אוגוסט
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר